סגור תצוגת כיתה
הפרק

הרחבה: דוד ובת שבע בפרשנות

פרק יא

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

לאחר שקראנו את הפרק והבנו את המתרחש בו נותרו עדיין שאלות מוסריות ורגשיות רבות שלהן לא מצאנו תשובה. במהלך הוראה זה נערוך עיון מעמיק בקבוצות קטנות בשלוש הדמויות העיקריות בפרק ונתמודד עם השאלות המורכבות העולות לגבי כל אחת מהדמויות.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – שש או תשע?
נקרין על הלוח את התמונה מעזר ההוראה: שש או תשע?
נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

  • מה קורה בתמונה?
  • מי לדעתכם צודק מבין השניים?
  • כיצד שני האנשים בתמונה יכולים להכריע בוויכוח ביניהם?
  • אילו מצבים מחייכם הציור הזה מזכיר לכם?

אפשרות שנייה – גיבורי-על או דמויות בעלות עומק?
נבקש מהתלמידים להעלות שמות של גיבורי-על שהם מכירים מילדותם, ונרשום את שמותיהם על הלוח. נדון:

  • מה מאפיין גיבורי ילדות?
  • האם גיבורי הילדות, או הגיבורי-על עושים מעשים רעים?
  • האם כשגדלתם הגיבורים שלכם השתנו?
  • האם גם בני נוער ומבוגרים אוהבים גיבורי-על? נסו לחשוב מדוע.

סיכום וקישור לפרק: אנשים וילדים אוהבים גיבורי-על – דמויות מושלמות בעלות כוחות יוצאי דופן, משום שיש להם גם מניעים אנושיים ומגוון צדדים, ולכן גם מצליחים להתחבר אליהם. ואולם כאשר אנו גדלים המשיכה לדמויות כאלה יורדת כיוון שדמויות מושלמות כאלה עלולות להפוךלמשעממות ולא מציאותיות. דמויות מציאותיות יותר אף פעם אינן מושלמות, ולכן מעניין יותר לנסות להבין אותן לעומק. התנ"ך אינו מנסה להציג לנו דמויות של גיבורי-על אלא דמויות אנושיות מורכבות ובהן נתעמק במהלך הוראה זה.

הזמנה לקריאה

גם אחרי שהשלמנו את קריאת הפרק ואת ההבנה הבסיסית של המתרחש בו, עדיין נותרו לפנינו שאלות מטרידות רבות שעודן פתוחות לדיון ולפרשנות. כעת נתעמק בפרשנויות מסורתיות ומודרניות המנסות להשיב לשאלות המהותיות הנוגעות לדמויות העיקריות בפרק: דוד, בת שבע ואוריה.

למורה: חשוב לערוך לתלמידים היכרות בסיסית עם עולם הפרשנות המסורתי והמודרני – במיוחד אם זו פעם ראשונה שבה לומדים ברצינות פרשנויות בכיתה. רצוי להדגיש לתלמידים כי פרשנות לרוב עולה אל מול קשיים בטקסט – ביטויים לא ברורים, פערים ושאלות. כמו כן, חשוב להסביר בקצרה על ההבדל בין פרשנות מסורתית לפרשנות ביקורתית.
חשוב להבהיר לתלמידים כי פרשנות מכל סוג אינה חלק מהטקסט המקראי, אלא היא חלק מהדיון בעולם היהודי סביב הטקסט המקראי. משום כך, אין לראות באמירות של פרשנים הסבר סופי ומחייב של הטקסט המקראי.

ניתוח דמות בקבוצות:
נחלק את הכיתה לקבוצות של שניים-שלושה תלמידים. כל קבוצה תקבל ערכת דמות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) הנוגעת לאחת מהדמויות העיקריות בפרק. כל ערכה מציגה שאלה הנוגעת להתנהלותה של הדמות בפרק ומביאה כמה פרשנויות המנסות לענות לשאלה זו. התלמידים יעבדו יחד על הדף במשך כ-15 דקות, ובזמן הנותר יציגו את תוצריהם.

מבט לחיים

מעניין לדון בסיום למידת הפרק המורכב הזה בשאלות אלה:

  • מדוע לדעתכם הפרק הזה בתנ"ך?
  • מה לדעתכם אנחנו מרוויחים מכך שהפרק הזה בתנ"ך? לא היה עדיף בלעדיו?
אפשר עוד...

מכתב:
מכתב בדוי שכתבה אודליה כרמון מבת שבע לאוריה. במכתב היא מציגה את עמדתם המוחלשת של בת שבע ואוריה ביחס לשליטם דוד, ואת תחושת חוסר הצדק העולה מתוך ההתרחשות בפרק.

קורבנוּת:
במאמרו של מיכאל הנדלץ, 'אף אחד לא תמים בסיפור הזה' בקישור זה הוא מערער על העמדה הקורבנית של בת שבע ואוריה ומציע לראות את הדברים באופן קצת אחר.

דוד ובת שבע ויהודה ותמר:
במאמרו 'פרשת דוד ובת שבע (חלק ב)' הרב אמנון בזק מציג הקבלות מעניינות בין סיפור דוד ובת שבע לסיפור יהודה ותמר

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
עַזוּת המֵצַח של אוריה
מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי...
עַזוּת המֵצַח של אוריה
"וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד: הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי?" (פסוק יא)

רמברנדט, המן מזהה את גורלו, מאוסף ארמטיאג', מתוך ויקישיתוף

מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים" (פסוק יא), וכיון שקרא ליואב "אדוני" בפני המלך, הרי זה כמודיע שיואב הוא עבורו מקור הסמכות ויש בכך מרד במלך.
להמשך המדרש

סיפור דוד ובת שבע הוא אולי הדוגמה האולטימטיבית ליחסם הסלחני של חז"ל כלפי חטאיהם של אבות האומה ומנהיגיה. רבים אוהבים לצטט בהקשר זה את המימרה "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה"

(על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א).

  • המדרש מציע כי בדבריו מרד אוריה במלכות, ועל כך נענש. גם בלי להרחיק לכת, ניתן למצוא בדברי אוריה ביקורות סמויה על התנהלותו של דוד.
    חשפו מהי הביקורת בפסוק יא? 
ניסיונו של דוד
דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך...
ניסיונו של דוד
"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד." (פסוק ב)

Sangoiri/shutterstock.com

דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים בראש תפילת העמידה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" ואין אומרים "אלהי דוד"?
להמשך המדרש

אמר לו ה': הם עמדו בנסיון לפניי ואתה לא עמדת בנסיון.
אמר דוד: ריבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי" (תהלים כו, ב).
אמר ה': הריני מנסה אותך, ואעשה עמך דבר מיוחד: שלאברהם, יצחק ויעקב לא הודעתי שאני מנסה אותם, ואילו לך אני מודיע שאני מנסה אותך בדבר עֶרְוָה.
מיד "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג…" (שמואל ב, יא, ב). בת שבע היתה חופפת ראשה מאחורי מסך, בא השטן ונראה לדוד כציפור. שלח במסך חץ, ונתגלתה בת שבע, וראה אותה.

(על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קז עמוד א. חלק מתורגם מארמית)

  • מהן הנסיבות המקלות שמוצא המדרש כדי לעמעם מעט את חומרת מעשי דוד?
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם...
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַמַּלְאָךְ כֹּה תֹאמַר אֶל יוֹאָב אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ." (פסוק כה)

איור: fle-x-elf/shutterstock.com

יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם אוריה. אבל תגובתו של דוד מלמדת יותר מכול על הניכור שלו כלפי המתרחש בחזית. באמירה צינית וכלאחר יד דוד מציין כי במלחמה נהרגים אנשים, וכי אין אפשרות להימנע מכך. נראה שלתפיסתו, החרב הקוטלת היא האשמה ולא בני האדם המחזיקים בה.

  • חזרו אל פסוק כד והסבירו: מדוע דוד אינו כועס על הבשורה שמביא יואב?
אל מול פני המלחמה
דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו...
אל מול פני המלחמה
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת." (פסוק טו)

איור: bicubic/shutterstock.com

דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו והפקרתו בחזית המלחמה. פרשנים וחוקרים הבחינו כי יואב לא ביצע את הוראת דוד הכלולה בגזר הדין כלשונה וכפרטיה, שהרי דוד ציווה על גרימת מותו של אוריה במסגרת של קרב בוגדני יזום נגד בני עמון.

להמשך קריאה

במסגרת אותו קרב אמורים היו לוחמי אותה יחידה לסגת מבלי להודיע לאוריה, ולהפקירו בודד במערכה שבה ימצא את מותו בחרב בני עמון. ואולם יואב לא הרשה לעצמו לבצע מהלך בוגדני מעין זה, ועל כן שינה מתוכניתו של דוד ופקד על קרב ללא בגידה. במהלך קרב זה הוקרבה יחידה שלמה של חיילים מובחרים, ובתוכם אוריה החתי (פסוקים טז-יז).

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 109-108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • יואב מקבל את צו המלך, אך לא ממלא אותו כלשונו. הסבירו את מניעיו והביעו דעתכם בנושא.
אוריה החיתי / יהונתן גפן
  אוּרִיָּה הַחִתִּימילים: יהונתן גפןלחן: שלום חנוך עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּההַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַעעוּרָה, עוּרָה...
אוריה החיתי / יהונתן גפן
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

 

למילות השיר

אוּרִיָּה הַחִתִּי
מילים: יהונתן גפן
לחן: שלום חנוך

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע.

גַּם הָאַרְמוֹן רוֹצֶה לָנוּחַ
כֻּלָּם כֻּלָּם כְּבָר יְשֵׁנִים
רַק אִשְׁתְּךָ יָצְאָה לָשׂוּחַ
הִיא עִם דָּוִד בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

הֵם מְדַבְּרִים בְּכָל הַפֶּלֶךְ
עַל אוּרִיָּה, עַל הַחִתִּי
הֲלֹא הַמֶּלֶךְ הוּא רַק מֶלֶךְ
אָז אַל תִּצְעַק: "אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי!".

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

אֵין רֵיחַ שֶׁל בְּשָׂמִים בַּבֹּקֶר
הַמֶּלֶךְ נָח עַל הַסַּפּוֹת
וְהַכְּבָשִׂים בּוֹכוֹת לַשֹּׁקֶת
אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הֵן שׁוֹתוֹת.

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בפזמון חוזר ומבקש המחבר מאוריה להתעורר. למה הוא מתכוון?
  • לפי דעתכם, האם אוריה היה מודע למעשיו של דוד? בססו את תשובתכם על הכתוב בפרק.

קרדיט: אוריה החיתי / שולה חן ערוץ רשמי, 2015

אוריה ודוד / איוון שוובל
האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום...
אוריה ודוד / איוון שוובל
"וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרָד." (פסוק יג)

איוון שוובל, אוריה ודוד, 1983 © באדיבות המשפחה

האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום שיער רוכן אל עבר אוריה הלבוש מדי צבא. נראה כי דוד מפציר בו לשתות מכוס היין שעל השולחן. אוריה נראה מסויג, מופנם, מחייך לעצמו ואולי מבושם קלות מהשתייה. האם הוא ידע משהו שדוד לא ידע?!

  • מדוע בחר האומן למקם את השיחה בין דוד לאוריה בירושלים המודרנית? מה הוא מנסה להגיד באמצעות הציור?
רבה
רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין הישראלים פרצו...
רבה
"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָם." (פסוק א)

מיקום העיר רבה. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין
הישראלים פרצו במהלך השנים מלחמות רבות.
בספר שמואל א פרק יא למדנו שמעשהו הראשון של שאול כמלך ישראל היה לצאת להילחם בנחש העמוני, מלך בני עמון, שאיים על השבטים שישבו ממזרח לירדן.

להמשך קריאה

מלחמות דוד בעמונים הן המשך למלחמות שהיו בימי השופטים ובימי שאול
בין שני העמים. ממלכת עמון הקדומה נמצאת במרכז ממלכת ירדן של ימינו. בירת ממלכת ירדן היא גם היום העיר רבת עמון, ובערבית: עמאן. גם הממלכות
הקדומות, מואב ואדום, נמצאות בשטח ממלכת ירדן של ימינו. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ממלכת ירדן למדינת ישראל, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסי שלום ושכנות טובה.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 103. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • מתחת למילה "רבה" בפסוק א מופיע הטעם אתנחתא. האתנחתא הוא מטעמי המקרא המפסיקים, משמעות הסימן היא כי יש לשהות אחרי מילה זו לפני שממשיכים בקריאה (כפי שעושים כשיש פסיק).
    איזו הנגדה נוצרת בפסוק בין מיקומו של דוד ובין מיקומם של אנשי הצבא שלו?
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך"...
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

הקפלה הסיסטינית, פרסקו מיכלאנג'לו: מותו של אוריה, 1509, מתוך ויקישיתוף

הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך" הוא המקום שבו נמצאת יחידת המשמר המלכותי – יחידת "הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד", שאוריה החתי נמנה עם חייליה (שמואל ב, כג, לט ; דברי הימים א, יא, מא). בחירתו של אוריה לשכב לישון בפתח בית המלך, במקום ציבורי, ולא לרדת לביתו הפרטי, יכולה לנבוע מתוך נאמנות ללוחמים או מתוך מודעות למה שהתרחש בהעדרו.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • סירובו העיקש של אוריה לרדת אל ביתו מעורר את השאלה: האם ידע אוריה מה התרחש בין המלך ובין אישתו, בת שבע? הביעו את דעתכם.
תקשורת בעולם העתיק
  בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם...
תקשורת בעולם העתיק
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה." (פסוק יד)

חותם עם הכתובת "לחנמלך ישמעאל", תקופת הברזל ב, ירושלים באדיבות רשות העתיקות. החותמת שימשה לחתימת צווים, פקודות ומכתבים והעניקה אישור לכך שבעל החותם הוא מי שמעביר את המסר.

 

בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם רשת דואר עדיין לא הייתה. לכן המנהיגים, אנשי המלך וראשי הצבא, היו מעבירים ביניהם פקודות ומסרים באמצעות שליחים מיוחדים שנקראו "רצים". פקודה כתובה היו מפקידים בידי רץ במכתב סגור וחתום, והרץ היה מעביר את המסר לידי הנמען.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 107. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • הפקודה לשלוח את אוריה אל מותו נשלחה מדוד אל יואב – בידי אוריה עצמו. מה ניתן ללמוד מכך על אוריה? ומה אפשר ללמוד מכך על דוד?
מצור
מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה,...
מצור
"...וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה…" (פסוק א)

תבליט כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים שלל מן העיר. מתוך ויקישיתוף

מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה, היה מטיל עליה מצור: הוא היה מקיף את העיר וחוסם את דרכי אספקת המזון ולפעמים גם את אספקת המים. המצור היה משולב בהתקפות על ביצורי העיר ועל חומותיה ומגדליה כדי לפרוץ אליה ולכבוש אותה. עיר שאויבים שמו עליה מצור נקראה "עיר נצורה".

נוסח הקרדיט: מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 104. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • צבא דוד הטיל מצור על בירת ממלכת עמון, רבת עמון. לפי פסוקים כ-כד, ממה נזהרו לוחמי הצבא הצרים על העיר? כיצד הדבר קשור במותו של אוריה?
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו...
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו ורואה אישה טובת מראה מתרחצת בסמוך. הוא מצווה לשלוח אותה אליו ושוכב איתה, למרות שהוא יודע כי היא אשת איש, וכי בעלה הוא אחד מבכירי לוחמיו – אוריה החתי.
בת שבע הרה לדוד, ודוד מצידו מנסה לטשטש את חלקו ולגרום לאוריה להגיע לביתו, ובכך להעביר אליו את האחריות להיריון. אוריה מסרב לשתף פעולה, ודוד טומן לו מלכודת מוות.

  • צפו בדקות 14:45- 16:26.
    שלושה שותפים לשיחה ומחלוקת ביניהם על אישיותו של אוריה. הסבירו את המחלוקת והביעו עמדה.

קרדיט: מטח

דוד ובת-שבע באנימציה
קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013 קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו /...
דוד ובת-שבע באנימציה
"וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי ה'" (פסוק כז)

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013

קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו / 929 תנך ביחד, 2016

לפניכם סרטון אנימציה בשיטת whiteboard וסרטון קומיקס, העוסקים בפרשת דוד ובת שבע. הסרטונים נעשו בשיטות איור שונות ומתוך נקודות התבוננות שונות על הפרק.

  • ערכו השוואה בין שני הסרטונים בדגש על הרעיונות שהם מדגישים בפרשת דוד ובת שבע. מי מהסרטונים נוקט עמדה בסיפור?