סגור תצוגת כיתה
הפרק

הרס ותיקון

פסוקים יג-כב

שיעור שני מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

עשרה דורות מאדם הראשון, העולם מתמלא חמס, תאוות וגזל, ואלוהים מחליט למחות את עולמו. אלוהים עומד לעשות 'ריסטרט' לעולם, להתחיל הכול מהתחלה, אך הוא אינו מחריב את העולם עד היסוד אלא משמר משהו מהעולם הקודם – תיבה של בני אדם וחיות שהיא מעין קפסולה מזוקקת שממנה יצמח אחרי המבול העולם החדש. בשיעור נעסוק במתח שבין הרס העולם לשימורו ותיקונו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה:
בתחילת סיפור המבול רואים שאלוהים עומד להחריב את העולם ולמחות את האדם מעל פני האדמה.

  • מההיכרות שלכם עם הסיפור, האם זה אכן מה שקרה?
  • מה אלוהים הורס ומה הוא משמר?
  • למה לדעתכם אלוהים משאיר תיבה ובה מעט בני אדם וחיות?

הצעה שנייה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על פרויקט גדול או קטן שהם השקיעו בו ובסוף התאכזבו ממנו – החל בעוגה שנשרפה, עבור במבחן שנכשלו בו וכלה במערכת יחסים שהסתיימה. נשאל את התלמידים:

  • מה עשיתם עם הפרויקט אחרי האכזבה?

נמפה את התשובות של התלמידים לשני מודלים: כאלה שהרסו, זרקו לפח, קרעו את המבחן, ניתקו מגע וכדומה; וכאלה שניסו לשנות ולתקן, הוסיפו קרם שוקולד לעוגה, ניגשו למועד ב', וכדומה.

נשים לב לשני המודלים האלו, וננסה לבחון איזה מהם מופיע בסיפור המבול – האם אלוהים הורס את העולם או מתקן אותו?

הצעה שלישית:
נקרין את הפתיחה של האינטרנציונל – ההמנון ששימש את המפלגה הקומוניסטית וכן היה ההמנון הלאומי של ברית המועצות תקופה מסוימת, ובשינויים מסוימים גם שימש זמן מה את תנועת השומר הצעיר.

הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם
נשאל:

  • איך עושים מהפכה?

נדגיש את המשפט: "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה" ונשאל:

  • האם מחרימים את העולם לגמרי או שמנסים לתקן?
  • מה היתרון והחיסרון בכל אחת מן השיטות?

הזמנה לקריאה

יחידת הפסוקים יג-כב פותחת בדברי אלוהים לנח ומסתיימת בנח שעושה את דבר אלוהים, נח אינו אומר דבר לאורך כל הפרק. נקרא מפסוק יג בקריאה צמודה, נבקש מהתלמידים לשכוח כל מה שהם יודעים על סיפור המבול ולנסות להקשיב לפסוקים דרך האוזניים של נח ששומעות את דבר אלוהים, והוא אינו יודע אם אלוהים עומד להחריב את העולם או להציל ממנו משהו.

הדגשת מילים:
נקרין את הפסוקים על הלוח, נקרא קריאה צמודה ונסמן בשני צבעים מילים שקשורות להרס ומילים שקשורות לתיקון (דף עבודה- פסוקים מסומנים). נראה כיצד כשמדברים על העולם ועל "כָּל בָּשָׂר" מתואר חורבן, אך כשמדובר על נח והתיבה מדובר על תיקון. נשאל את התלמידים:

  • מה היחס בין הדיבור על החורבן לבין הדיבור על התיקון?
  • מה נוכח יותר בפסוקים? (תיאור הציוויים לנח, דרך התיקון נוכחת יותר בפסוקים)
  • מה משמעות הדברים?

נקרא את פסוק יג בפסוק אלוהים אומר לנח מה הוא עומד לעשות: להשחית את הארץ, ולמה: כי מלאה הארץ חמס. נשאל את התלמידים:

  • מה אלוהים עדיין אינו אומר לנח? (אלוהים אינו אומר עדיין כיצד הוא הולך להשחית את הארץ, ומה תפקידו של נח בסיפור)

הכתוב אינו מביא לנו את תגובת נח להכרזה הדרמטית של אלוהים על השחתת העולם. גם העדר תגובה היא תגובה.

  • מה פירוש שתיקתו של נח?
  • האם אפשר ללמוד מכאן משהו על אופיו של נח?
  • מה לדעתכם נח הרגיש או חשב בנוגע לחורבן המתקרב?

נמשיך לקרוא בפסוקים יד-טז. נבקש מהתלמידים להורות לנו איך לצייר את התיבה. נצייר אותה על הלוח – מלבן ענקי ובו חלון למעלה, פתח בצד ובעל שלוש קומות.

בשלב זה לנח עדיין אין מושג למה התיבה עתידה לשמש. נשאל את התלמידים:

  • לו הייתם נח, מה הייתם מבינים ממבנה זה? מה מטרתו?

היינו מצפים שקודם אלוהים יגיד כיצד העולם עומד להיחרב ורק לאחר מכן יצווה על בניית התיבה.

  • מדוע אלוהים מצווה קודם על הפתרון – התיבה – באופן מפורט כל כך, בלי שנח יודע עדין כיצד אלוהים עתיד להשחית את עולמו ולמה התיבה אמורה לשמש? (סביר שנח הניח שהתיבה תציל אותו. אך הוא לא ידע בדיוק ממה, איך יראה החורבן)
  • מה יכולה להיות המשמעות של סיפור הפתרון לפני החורבן? (אולי אלוהים מנסה למקד את נח בעשיית התיבה שתאפשר את התיקון אחר כך, ולא בהבנת המבול שעומד להיות)

נמשיך לקרוא בפסוקים יז-כא ונשאל:

  • מדוע לדעתכם אלוהים מחריב את הארץ דווקא במבול, דווקא במים?
  • מה המים מסמלים?

כעת נח מבין מה הקטסטרופה שעתידה להתרחש, ויודע שהוא, בני ביתו והחיות שיהיו עמו בתיבה יינצלו מהמבול – יש עתיד לאנושות. אלוהים גם מבטיח לקיים את הברית.

נשאל את התלמידים:

  • אלוהים מפרט לנח כיצד יינצל מהמבול, מה הוא אינו מספר לנח עדיין? (נח אינו יודע מתי המבול ייגמר, איך הוא יסתיים וכיצד ייראה העולם לאחר מכן)
  • מדוע לדעתכם אלוהים, שלא חסך בפרטים לגבי התארגנות נח לקראת המבול, אינו מספר לנח כיצד המבול יסתיים וכיצד העולם ייראה לאחר מכן?

נסיים את הפרק בקריאת פסוק כב ונשאל:

  • נח אינו מדבר, הוא אינו מנסה להילחם בגזר הדין, הוא אינו מנסה להבין מה יהיה, והוא אינו פונה לאלוהים כלל. מה אפשר להבין מכאן על דמותו של נח?

נשוב לשאלה ששאלנו בתחילת השיעור ונשאל שוב:

  • במתח שבין הרס העולם לשימורו ותיקונו, על מה הדגש בפסוקים?

נשים לב כי רוב דברי ה' לנח עוסקים בתיקון ושימור העולם, ועל הקטסטרופה הקרבה אלוהים כמעט אינו מפרט, בעוד למעשה היחס במציאות הוא בדיוק הפוך – ההרס היה עצום והתיבה היתה מזערית. מדוע אלוהים מקמץ במילים על ההרס בעוד הוא יורד לפרטי פרטים בנוגע להצלה?

ההתמקדות בתיקון מעבירה מסר מהותי וחשוב ביותר – מוקד המבול אינו הרס העולם הקודם, אלא יצירת העולם החדש. ההרס נועד לאפשר יצירה חדשה, מתוקנת. תיבת נח מסמלת את התיקון, את ההמשך, את היצירה המחודשת, ההתמקדות ביצירתה ובעשייתה אל מול המבול היא התייחסות לאפשרות לתקן. גרעין של תיקון שנזרע עוד לפני ההרס הגדול, ויצמח וייצור עולם חדש.

לסיום נקרא את הדברים שה' אומר לנח לאחר המבול בפרק ט פסוק יא ונשאל את התלמידים:

  • לפי פסוקים אלו, מה המסקנה של אלוהים לאחר המבול – מה הדרך מכאן והלאה, האם הדרך היא להרוס או לתקן?

מבט לחיים

נחזור לשאלה שאתה פתחנו את השיעור על האיזונים והיחסים שבין הרס לתיקון, ונשאל את התלמידים:

  • כאשר אינכם מרוצים מדבר שעבדתם עליו והשקעתם בו, האם אתם הורסים או מתקנים? מה עדיף? איזו דרך לדעתכם מצליחה ליצור שינוי עמוק יותר?

נשוב לשאלה איך עושים מהפכה?

אפשר לחשוב על מהפכה מהשנים האחרונות (המהפכה הפמיניסטית לדוגמה) ולנסות לנתח יחד כיצד פעלה, האם היא הרסה את העולם הישן לגמרי או ניסתה לתקן אותו? האם היה שימוש בדברים ובכוחות מהעולם הקודם לתוך העולם החדש או הרס מוחלט?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בקריאה צמודה של הפסוקים ראינו כיצד דברי ה' לנח נדים בין הרס וחורבן לבין שימור משהו מן הקיים שממנו תצמח האפשרות לתיקון. נוסף לכך, שמנו לב לסדר הדברים, לירידה לפרטים, למידע ולחוסר מידע שיש בדברי אלוהים לנח, ולשתיקתו וצייתנותו של נח.
מיומנויות: קריאה צמודה, השלמת פערים, הבנת פסוקים.
מתודות: שאלה מנחה – המתח בין הרס ותיקון; קריאה צמודה.

אפשר עוד...
  • מאמר של אלחנן סמט – 'פרשת המבול: בין שתי בריתות', מאתר תנ"ך הרצוג.
  • אפשר להעמיק בפסוק יח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי".
    באיזו ברית מדובר? מהי ברית זו ומה תוכנה?

    רמב"ן על בראשית פרק ו פסוק יח:
    ויותר נכון בדרך הפשט כי עניין 'והקימותי את בריתי' לאמור בעת שיבא המבול תהיה ברית קיימת איתך, שתבוא אל התיבה אתה וביתך ושניים מכל בשר להחיות, כלומר שתחיו שם ותתקיימו לצאת משם בחיים… ועל דרך האמת, הברית מעולם היא, והמילה נגזרת מבראשית ברא אלוהים.

    נשאל: מהן שתי האפשרויות של רמב"ן על תוכן הברית?

    פרשנות אחת מתייחסת לעתיד: שעתידים נח ובניו לצאת מהתיבה שלמים ובריאים, ופרשנות אחרת מתייחסת לברית קדמונית וכללית יותר: ברית בדומה ל"בראשית ברא" – בבריאת העולם כרת ה' ברית שלא יחריבו.

    אפשר להביא לחיזוק האפשרות השנייה את דברי מדרש הגדול:
    'והקִמֹתי את בריתי אתך' – איזו ברית? רבי אלעזר אומר: זו ברית שמים וארץ שאינן בטלין, שנאמר (ירמיהו פרק לג פסוק כה): 'אם לא בריתי יומם ולילה, חֻקות שמים וארץ לא שמתי'.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
האינטרנציונאל
הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה לֹא...
האינטרנציונאל

הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם

  • איך עושים מהפכה?
  • האם מחרימים את העולם לגמרי או שמנסים לתקן?
  • מה היתרון והחיסרון בכל אחת מן השיטות?
פסוק יח ופירוש הרמב"ן
פסוק יח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי" באיזו ברית מדובר? מהי ברית זו ומה תוכנה? רמב"ן על...
פסוק יח ופירוש הרמב"ן

פסוק יח: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי"

  • באיזו ברית מדובר? מהי ברית זו ומה תוכנה?

רמב"ן על בראשית פרק ו פסוק יח:
"ויותר נכון בדרך הפשט כי עניין 'והקימותי את בריתי' לאמור בעת שיבא המבול תהיה ברית קיימת איתך, שתבוא אל התיבה אתה וביתך ושניים מכל בשר להחיות, כלומר שתחיו שם ותתקיימו לצאת משם בחיים… ועל דרך האמת, הברית מעולם היא, והמילה נגזרת מבראשית ברא אלוהים."

  • מהן שתי האפשרויות של רמב"ן על תוכן הברית?
אבל מה אשמות החיות?
אחד מעקרונות היסוד במקרא, שיש לו ביטוי רב בספרי החוקים (בעיקר בספר ויקרא) הוא שיש...
אבל מה אשמות החיות?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם." (פסוק ז)

מעבדה לשעטנז, ירושלים 2011, מתוך ויקישיתוף

flaviano fabrizi/shutterstock.com

אחד מעקרונות היסוד במקרא, שיש לו ביטוי רב בספרי החוקים (בעיקר בספר ויקרא) הוא שיש להקפיד לא לערבב בין קטגוריות, לכל דבר יש המקום שלו.

להמשך קריאה

אסור אף לערבב בין בדים שונים (המילה המקראית המתארת זאת היא "שעטנז"), מכיוון שלכל דבר היכולת והסגולה הייחודית לו.
עיקרון זה מסַפּק לחכמי המדרש הסבר לכך שהמבול הכחיד את הארץ כולה, מאדם ועד חיה. המדרש מציע כי החטאים של ערבוב סוג אחד עם סוג אחר נעשה על ידי כולם. הכול קלקלו מעשיהם – בני האדם, בעלי החיים ואפילו האדמה עצמה חטאה, על ידי כך שערבבה סוגי זרעים:

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, הַכֹּל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן בְּדוֹר הַמַּבּוּל, הַכֶּלֶב הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַזְּאֵב, וְהַתַּרְנְגוֹל הָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל הַטַּוָּס, הֲדָא הוּא דִכְתִיב(בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, הִשְׁחִית כָּל אָדָם אֵין כְּתִיב, אֶלָּא כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אַף הָאָרֶץ זִנְּתָה, הָיוּ זָרְעִין לָהּ חִטִּין וְהִיא מַפְּקָא זוּנִין, אִילֵּין זוּנַיָּא רָבֵה מִן דָּרָא דְּמַבּוּלָא אִינּוּן.

(בראשית רבה כח, ח)

  • נסו לשער על בסיס המפורט במדרש אילו סכנות צפויות בערבוב בין סוגים? (רמז: מה אתם יודעים על בעל החיים הקרוי פרד?)
גרסת המבול – #me too
לראשונה אנו שומעים על הנפילים, שכנראה היו בני האלוהים. מי הם היו וכיצד ייתכן שבתורה,...
גרסת המבול – #me too
"הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם." (פסוק ד)

לראשונה אנו שומעים על הנפילים, שכנראה היו בני האלוהים. מי הם היו וכיצד ייתכן שבתורה, המעמידה את דמותו של האל היחיד, מופיע סיפור על בנים של אלוהים?

להמשך קריאה ולקריאת המדרש

נדמה שמופיע כאן סיפור בעל זיקה מיתולוגית לעולם סיפורי שבו האלים חוטפים להם נשים אנושיות, ומזיווגם נולדים ילדים חצי אלים, הרקולס לדוגמה.

ישנם מדרשים אשר בדומה למיתולוגיות שונות רואים בנפילים אנשים בעלי שלמות, גיבורים (כפי שהם מכונים בפסוק ד).
אך מנגד, ישנם מדרשים שטוענים כי הצמדת סיפור המבול לסיפור הנפילים אינה מקרית, וכנראה על ידי כך מובעת העמדה המקראית שאינה רואה בחיוב זיווגים היוצרים בני כלאיים חצי אנושיים וחצי אלוהיים, למשל:

"נפילים – שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם"

(מדרש בראשית רבה כו, ז)

  • בהקשר לאמונה המונותאיסטית, איזה קושי נוסף עולה מסיפור הנפילים?

קרדיט: הרקולס- קדימון רישמי / Cinemaisrael 2014

אחרינו המבול?!
"חָמָס" – גנֵבה, גזל, שוד, לקיחת רכוש בכוח. הביטוי "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ" מקביל לסוף הפסוק "וַתִּמָּלֵא...
אחרינו המבול?!
"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס." (פסוק יא)

"חָמָס" – גנֵבה, גזל, שוד, לקיחת רכוש בכוח.
הביטוי "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ" מקביל לסוף הפסוק "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס". אלוהים משמיד את כל בני האדם מכיוון שהארץ מלאה חמס, מלבד נח ומשפחתו.

להמשך קריאה

כדאי לשים לב לכך שכנראה מעשי החמס וההשחתה אינם נעשים רק כלפי בני אדם, ולכן נאמר שהארץ מלאה חמס, כלומר, כל דבר עלי אדמות נפגע מפעולת האדם – החי, הצומח, הקרקעות ומקורות המים.
לפי הפרשנות המסורתית המקובלת, בני האדם חטאו במעשים בין אדם לחברו, ובחרו לפעול ברוע, על אף פי שבגן עדן למדנו כי ניתנה להם האפשרות לבחור בין טוב ורע. כלומר, באופן מודע בחרו בני האדם לפעול באופן בלתי מוסרי, בניגוד לציפייה של אלוהים מהם.
פרשנות אחרת, שאפשר להבינה בהקשרים מודרניים יותר, בביטוי "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" הכוונה היא לא רק לפגיעה של אדם בחברו, אלא גם בהשחתת הארץ, העולם. בני האדם זלזלו בבריאה האלוהית, בכדור הארץ. הם חמסו וגנבו ממשאבי העולם, והתנהגו כאילו הכול בו הוא שלהם לעשות בו כרצונם, ושכחו שהעולם ניתן להם למשמרת.

  • אילו חטאים מופיעים בסרטונים שלפניכם – דתיים, מוסריים, אקולוגיים?
  • באיזה אופן הביטוי "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" משתקף בסרטון?

קרדיט: MAN / Steve Cutts, 2012

מה כל כך מיוחד בנח?
נח היה הצדיק בדורותיו. אם היה מסיים המחבר המקראי את האמירה במילה "צדיק" הכול היה...
מה כל כך מיוחד בנח?
"אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו." (פסוק ט)

Jonas Staub/shutterstock.com

נח היה הצדיק בדורותיו. אם היה מסיים המחבר המקראי את האמירה במילה "צדיק" הכול היה פשוט יותר, אבל כיצד אנחנו אמורים להבין את צדיקותו של נח, כאשר היא ניתנת במין משוואה יחסית "בדורותיו"?

להמשך קריאה

פרשנים וחוקרים מתחבטים בסוגיה זאת כבר שנים רבות, ועדיין אין פתרון חד משמעי. רש"י עומד יפה על המחלוקת ומפרש: "בדורותיו – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
כלומר, אפשרות אחת היא שנֹח היה הכי צדיק אי פעם, אפשרות אחרת היא שהיה צדיק באופן יחסי לדור שבו הוא חי, ואפשרות שמשתמעת ממנה היא שאילו דורו היה צדיק אז נח היה פי כמה וכמה. בקיצור, הכול יחסי.

  • מה דעתכם, האם נח צדיק באופן יחסי לתקופה שבה הוא חי או צדיק ממש, גם אם היה חי בתקופה אחרת?
רגע הכניסה לתיבה
התבוננו בציורו של יאן ברויגל האב, שמתמקד ברגע הכניסה לתיבת נח. ברויגל האב היה צייר...
רגע הכניסה לתיבה
"מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת." (פסוק כ)

יאן ברויגל האב, כניסת החיות לתיבת נח, 1613, שמן על לוח, מאוסף J. Paul Getty Museum, לוס אנג'לס, מתוך ויקישיתוף

התבוננו בציורו של יאן ברויגל האב, שמתמקד ברגע הכניסה לתיבת נח. ברויגל האב היה צייר ממוצא פלמי שחי בשנים 1568–1625.

להמשך קריאה

ברויגל נהג לצייר את עולם הטבע שהכיר מסביבתו, כלומר, חיות האופייניות לאירופה. אך כיצד ידע לצייר פיל? מסתבר שברויגל מונה לצייר החצר בבריסל בשנת 1609, וזכה להיחשף לאוסף הפוחלצים של מיני חיות מכל העולם שהיה בארמון. כך צייר בוריגל בעלי חיים שונים שעומדים לעלות לתיבת נח, גם כאלו שבתקופתו עוד לא נראו באירופה, בתקופה שלפני הקמתם של גני חיות, כגון פיל או גמל.

ביכולתכם "להיכנס" בעצמכם אל תוך הציור ולהגדיל חלקים שמעניינים אתכם ולשים לב מקרוב לפרטים שבו. התבוננו היטב בציור – מה מוקד הציור למיטב הבנתכם? (רמז: שימו לב היכן תיבת נח ממוקמת, מה כותרת הציור)

  • האם הציור תואם את הכתוב בפרק? התבוננו בדמויות השונות והבחינו בפרטים שהוסיף הצייר לציור או השמיט ממנו.
  • כיצד הייתם מתארים או מציירים רגע דרמטי זה?
לאריה, לממותה וגם לשיבוטה
"נֹחַ" הוא שיר שכתב יורם טהרלב והלחין ועיבד מתי כספי לקראת פסטיבל הזמר והפזמון של...
לאריה, לממותה וגם לשיבוטה
"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'." (פסוק ח)

"נֹחַ" הוא שיר שכתב יורם טהרלב והלחין ועיבד מתי כספי לקראת פסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1974. השיר בוצע על ידי מתי כספי ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק".

למילות השיר

נֹחַ
מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק
מילים: יורם טהרלב
לחן: מתי כספי
ישנם עוד שלושה ביצועים לשיר זה

נֹחַ – לֹא שָׁכַחְנוּ אֵיךְ בַּגֶּשֶׁם וּבַסַּעַר
נֹחַ – לַתֵּבָה אָסַפְתָּ אֶת חַיּוֹת הַיַּעַר.
שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם מִכָּל מִין
הָאַרְיֵה וְהַמָּמוּתָה, הַגָּמָל וְהַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
אֵיךְ פָּתַחְתָּ אֶת הַצֹּהַר
וּמִתּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
בָּאָה הַיּוֹנָה.

נֹחַ – כַּמָּה זְמַן נַמְשִׁיךְ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם?
נֹחַ – כָּל הַחַלּוֹנוֹת סְגוּרִים כִּמְעַט חָדְשַׁיִם.
וּכְבָר אֵין לָנוּ אֲוִיר
לָאַרְיֵה וְלַמָּמוּתָה לַגָּמָל וְלַשִּׁבּוּטָה
וְגַם לַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְאֶל תּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
שְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.

נֹחַ – מָה אַתָּה דּוֹאֵג, הֵן כְּבָר חָדַל הַגֶּשֶׁם
נֹחַ – פְּתַח אֶת הַחַלּוֹן, אוּלַי הוֹפִיעָה קֶשֶׁת
וְיִרְאוּ אוֹתָהּ כֻּלָּם
הָאַרְיֵה וְהַמָּמוּתָה, הַגָּמָל וְהַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְאֶל תּוֹךְ הַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
שְׁלַח אֶת הַיּוֹנָה.

נֹחַ – הַיּוֹנָה כְּבָר שָׁבָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
נֹחַ – תֵּן לָנוּ לָצֵאת וְלַחֲזֹר לַבַּיִת
כִּי כְּבָר נִמְאַסְנוּ זֶה עַל זֶה
הָאַרְיֵה עַל הַמָּמוּתָה, הַגָּמָל עַל הַשִּׁבּוּטָה
וְגַם הַהִיפּוֹפּוֹטָם.
פְּתַח לְרֶגַע אֶת הַצֹּהַר
וְנָעוּף לַתְּכֵלֶת הַלְּבָנָה
כָּךְ עִם הַיּוֹנָה.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • איזו אווירה מקנה השיר לסיפור תיבת נח? האם הוא שונה מן האווירה שאתם מדמיינים כשאתם קוראים את הפרק?

קרדיט: מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק – נח/ Yardena arazi Archive channel, 2009

תיבת נח וכספת יום הדין
  בקצה הקוטב הצפוני, במקום היישוב האנושי הצפוני ביותר בעולם, בין הרים מושלגים, ישנה מערה...
תיבת נח וכספת יום הדין
"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת" (פסוקים יט–כ)

דגם של תיבת נח שבנה הולנדי בשם יוהן הויבר בדיוק לפי המידות המצוינות בתנ"ך (התיבה של יוהן), הולנד 2013.

כספת הזרעים הגלובלית של סבאלברד, נורווגיה. Theerasak Namkampa/shutterstock.com

 

בקצה הקוטב הצפוני, במקום היישוב האנושי הצפוני ביותר בעולם, בין הרים מושלגים, ישנה מערה ובה מוסתרת "כספת יום הדין", ובשמה הרשמי – "כספת הזרעים הגלובלית של סבאלברד".

להמשך קריאה

זהו מבנה תת־קרקעי שנבנה בנורווגיה, ומטרתו לשמור על מגוון הזרעים בעולם, בעיקר צמחי מזון, למקרה של אסון טבע או אסון מעשה ידי אדם. ההערכה היא כי הכספת יכולה להכיל עד כ־4.5 מיליון דוגמאות, וכי אפשר יהיה לשמר בה זרעים של רוב צמחי המזון במשך מאות שנים ואחדים מהם אף במשך אלפי שנים.

בסיפור המבול אלוהים מצווה על נח להעלות לתיבה מכל מיני החי, וכן סוגים של מזון שנועדו להזין אותו. נאמר שהתיבה נבנתה מעצי גופר (כנראה עצים עמידים במיוחד) המרוחים ב"כופר", כנראה זפת, המונע חדירת מים אליה. חישוב של מידות התיבה, על פי הכתוב בפסוק טו, לפי המידות המקובלות בישראל כיום מראה כי מידותיה היו כ־150 מטרים, רוחבה כ־25 מטר, וגובהה כ־15 מטרים (גובה בניין בן חמש קומות).
תהיות שונות בנוגע לתיבה הטרידו פרשנים רבים לאורך הדורות, כגון: כיצד הכילה התיבה מינים רבים של בעלי חיים, גדולים כמו הפיל או מסוכנים כמו הנמר, וכיצד הסתדרו כולם בשלום? הפתרונות לנח…

  • מה משותף לכוונה העומדת מאחורי בניית תיבת נח והקמת כספת הזרעים?
נח הבבלי או המבול וה abūbū
"עלילות גילגמש", קובץ מיתוסים של התרבות המסופוטמית, נחשף בחפירות שערכו ארכֵאולוגים בריטיים בשנים 1853–1856 בארמונות...
נח הבבלי או המבול וה abūbū
וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. (פסוקים ז–ח)

מאוסף המוזאון הבריטי, מתוך ויקישיתוף

"עלילות גילגמש", קובץ מיתוסים של התרבות המסופוטמית, נחשף בחפירות שערכו ארכֵאולוגים בריטיים בשנים 1853–1856 בארמונות העיר נינוה, בירת אשור.

להמשך קריאה

היצירה נכתבה על שנים עשר לוחות, שחלקים מהם נמצאו.
פיענוח קטע מהלוח האחד עשר חשף את קורותיו של אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם, בן דמותו של נח המקראי.
על פי המסופר בלוח זה, האלים הגדולים, ובראשם אלוהי השמיים אַנֻ ואלוהי הרוח אֵנְלִל, החליטו להביא מבול שיִמחֶה את כל האנושות. אל החוכמה אֵאַ החליט לגלות את ההחלטה לבן חסותו האנושי אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם, על אף שנשבע לא לגלות את הדבר לבני האדם. הינה חלק מאזהרתו לאֻתַ-נַפִּשְׁתִּם:

"החרֵב ביתך, בנה ספינה!
עזוב רכושך, בקש חיים!
מְאַס בחפצים, חלֵץ חיים!
העלה לתוך הספינה זרע מכל חי!".

אֻתַ-נַפִּשְׁתִּם ביצר את הספינה, אטם אותה וצייד אותה במזון רב. כשהושלמה המלאכה הוא העלה לספינה את כל רכושו, את בני משפחתו וכן בעלי חיים ובעלי מלאכה.

[עד] שקיעת [השמש], הספינה גמורה.
[היות שהעלייה לספינה] קשה,
הביאו קרשי כניסה למעלה ולמטה.*
[הקרשים הגי]עו עד שני שליש (מגובהה).
[כל מה שהיה לי] העמסתי עליה:
כל מה שהיה לי בכסף העמסתי עליה;
כל מה שהיה לי בזהב העמסתי עליה;
כל מה שהיה לי מזרע כל חי [העמסתי] עליה.
העליתי לתוך הספינה כל קרובי משפחתי.
חיית הבר, חיית השדה,
ואף אומנים – כולם העליתי.
(מתוך: עלילות גלגמש. © כל הזכויות שמורות לד"ר ישראל חגי מהוצאת ח"י, ראשון לציון, 2003 ולמתרגם פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין, עמ' 76- 86)

  • כיצד ייתכן שישנם סיפורים דומים לעמים שונים על מבול?
שני צדדים לכל סיפור: מי נשאר מאחור?
ידוע לנו מי עלה לתיבת נח, אבל מה לגבי כל אלו שנשארו מאחור? תהיות מוסריות...
שני צדדים לכל סיפור: מי נשאר מאחור?
"וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת." (פסוקים יט–כ)

ידוע לנו מי עלה לתיבת נח, אבל מה לגבי כל אלו שנשארו מאחור?

להמשך קריאה

תהיות מוסריות עולות אך נותרות ללא תשובה: כיצד בחר נח מי יעלה ומי לא; מה הרגישו האנשים הנותרים מאחור, האם ידעו? כיצד הרגישו אלה שבתיבה כלפי הנשארים מאחור? ועוד ועוד שאלות מטרידות.

  • כיצד מציג יוצר הסרטון את סיפור נח?
  • איזו ביקורת הוא מביע באמצעות הסרטון וכלפי מי?
  • האם חשבתם על זווית ראייה זו לפני שצפיתם בסרטון?

קרדיט: The Other Side of the Story / oferpelztube, 2012

דור 2.0
ולדעתכם – האם צריך להרוס בשביל לבנות מחדש? קרדיט: סימנים – בראשית ז/ 929 תנך...
דור 2.0
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ." (פסוק יג)
"וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה." (פסוק כב)

  • ולדעתכם – האם צריך להרוס בשביל לבנות מחדש?

קרדיט: סימנים – בראשית ז/ 929 תנך ביחד, 2014