סגור תצוגת כיתה
הפרק

חוקים- מהאישי אל המשפחתי ואל הסביבה הקרובה לכל אדם

פרק יט

שיעור ראשון מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח את השיעור בהזמנה לתלמידים:
חשבו על חייכם וציירו במחברת מעגלים המייצגים את סביבות השייכוּת בעולמכם. כתבו את עצמכם במעגל הפנימי ואת העולם במעגל החיצוני, וחִשבו: אֵילו מעגלים נוספים מקיפים אתכם? (משפחה, כיתה, אזור מגורים, עַם…)

נזמין את התלמידים לשתף אלה את אלה (בזוגות או בקבוצות) בשמות המעגלים שכתבו, ולדון ביניהם:

  • כיצד כל אחד ואחת מאיתנו מחויב/ת להתנהג בכל מעגל?
  • כיצד אני רוצה ומצפה שיתנהגו אליי בכל מעגל?
  • מה מאפיין התנהגות כלפי קרובים? ומה נדרש בהתנהגות כלפי רחוקים?
  • לאיזה מהמעגלים אני מרגיש/ה שייך/ת?
  • באיזה מעגל הייתי רוצה לחזק את תחושת השייכות שלי?
  • איזו התנהגות (שלי או של סביבתי) עשויה לחזק בי את תחושת השייכות?

בפרק שנקרא היום נפגוש כמה מן הציפיות החברתיות וכן החוקים והכללים, שניתנו לעם ישראל במדבר.
החוקים החברתיים עוסקים בנושאים העולים במעגלים שונים: חלקם ציווּיים רגשיים, המכַוונים את האדם כיצד לחוש בתוכו פנימה; חוק אחד מורה לאדם כיצד להתנהג ביחס להוריו; חוקים אחרים עוסקים ביחס של האדם לסביבתו הקרובה; והנחיות אחרות מדברות על היחס הראוי לכל אדם.

ראינו שמעגלי השייכות יכולים להיות שונים מאדם לאדם. גם מעגלי השייכות במקרא עשויים להיות שונים מן המוכר לנו. נקרא את הפרק, וננסה למצוא באיזה מעגל עוסק כל ציווי (המערך המוצע להלן מציע לתלמידים למיין את הפרק למעגלים שונים בחיי האדם. סימון המעגלים, הן בחייהם של התלמידים והן במילות הפסוקים, איננו המטרה אלא הוא אמצעי – אמצעי לבירור ולחשיבה, כלי לעיון ולהבנה. לפיכך, חשוב להעביר את המערך מתוך שאיפה לשיח פורה ולחשיבה מעמיקה, ולא לתור אחר ה"נכון" וה"לא נכון". המיון לקבוצות יכול להיעשות בדרכים מגוונות, והתוצר הסופי אינו אלא דרך להבנת הפסוקים ולהעמקת החשיבה).

מבט ראשון- מפגש עם הפסוקים

חלוקת הדפים ובהם פסוקי הפרק (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבהיר לתלמידים: אנחנו עומדים לקרוא יחד פרק שאינו עלילה סיפורית אלא רצף חוקים. את חלקם אתם מכירים ואילו את האחרים תפגשו כעת לראשונה. חלקם יהיו מובָנים לכם כלשונם, ואת האחרים תצטרכו להתאמץ להבין. בואו נקרא אותם יחד, נפגוש את המקור המקראי לכמה ביטויים מוכרים ובעיקר נכיר חוקים רבים נוספים.

מבט שני- הסבר הטקסט ושאלות הבנה

הנחו את התלמידים: שובו והתבוננו במעגלים שסימנתם במחברת, וצבעו כל מעגל בצבע אחר. לאחר צביעת המעגלים במחברת – היעזרו באותם צבעים וסמנו את מילות הפסוקים לפי מעגלי השייכות השונים:

  • בצבע אחד הדגישו, או סמנו, ציוויים רגשיים, המכוונים את האדם כיצד לחוש בתוכו פנימה.
  • בצבע אחר הדגישו, או סמנו, חוק המורה לאדם כיצד להתנהג ביחס להוריו.
  • בצבע נוסף הדגישו, או סמנו, חוקים אחרים העוסקים ביחס האדם לחברה שסביבו (עַם, קהילה וכו').
  • ובצבע האחרון הדגישו, או סמנו, הנחיות המדברות על היחס הראוי לכל אדם באשר הוא.

נכתוב על הלוח את ההגדרות למעגלים השונים, ונזמין את התלמידים לתת דוגמה לציווי הקשור לכל מעגל. בכל פעם שתלמיד נותן דוגמה, נסביר תחילה את מילותיה, ומתוך הדוגמאות של התלמידים נשאף להעלות דיונים בכיתה.

מעגל השייכות ציווי הקשור אליו
האדם עצמו  
משפחתו הקרובה  
החברה הכללית סביבו (עם, קהילה)  
כל אדם באשר הוא אדם  

מבט שלישי- התבוננות/ העמקה נוספת/ צלילה פנימה

דיון בכיתה:
מוצעים לכם כמה מוקדים לדיון. שתי הסוגיות הראשונות נוגעות למעגל הפנימי "אני", ושתי הסוגיות האחרות הן רחבות וכלליות יותר. ייתכן (וטוב אם כך) שהתלמידים יעלו בעצמם את שני הדיונים הראשונים. כדאי לסיים את הדיון באחת הנקודות האחרונות:

  1. ציווּיים לאדם ביחס לרגשותיו – האם ניתן לצווֹת על הרגש? לאהוב? לא לשנוא? לא לנקום ולא לנטור? האם זה אפשרי? האם זה קל מציווי על מעשה או קשה יותר? ובעצם, מדוע חשוב לצווֹת על רגשות פנימיים?
  2. ציוויים המוטלים עלינו ביחס לאחרים – נגדיר אותם כציוויים במעגל הפנימי או במעגל רחב יותר? ובכלל, האם יחסינו עם האנשים תלויים בנו או בהם? מי יכול לתת דוגמה מהחיים לשאלה זו?
  3. ובמבט כולל – איזה מעגל נראה לכם בעל המשמעות הרבה ביותר בפרק? (אפשר לבדוק זאת מבחינה כמותית – לבדוק באיזה צבע נצבעו הכי הרבה ציוויים. או להכריע באופן איכותי ולא כמותי – על ידי הצגת שאלה לתלמידים: מהו המעגל המשפיע ביותר, לדעתכם?)
  4. נשוב לכותרת בפתיחת הפרק "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" – כיצד חוקי הפרק הופכים את העם לקדוש?

מבט לחיים

בעקבות לימוד הפרק, נסגור מעגל שפתחנו בתחילת השיעור ונשוב למעגלי השייכות שהתלמידים סרטטו במחברותיהם. ננחה את התלמידים לחפש מילים המתאימות להם בין הפסוקים, ולהוסיף במחברותיהם לאחד או יותר מהמעגלים.

לסיכום - מה היה לנו כאן?

תוכן: מערך ההוראה השני של ויקרא יט התמקד בהבנת החוקים האישיים והחברתיים בפרק, וקישורם למעגלי שייכות שונים בעולמם של התלמידים. פתיחת השיעור הזמינה את התלמידים לחשוב ולסרטט את מעגלי השייכות שלהם. מתוך החשיבה והכתיבה האישית – התלמידים דנו ושיתפו בתחושות השייכות ובדרכי ההתנהגות בכל מעגל.
מיומנות: לאחר הנגיעה האישית – קריאת הפרק, הבנת הפסוקים והדיונים בהם, הזמנו את התלמידים לקשר בין מעגלי השייכות ודרכי ההתנהגות בעולמם לבין הציוויים החברתיים העולים בפרק.
מתודה: חשיבה וכתיבה אישית; שיתוף בזוגות, בקבוצות ובמליאה הכיתתית. הבנת הפסוקים, מיון והתאמה בין פסוקי מקרא לקטגוריות שעלו בכיתה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
ואהבת לרעך כמוך
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי...
ואהבת לרעך כמוך
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'." (פסוק יח)
ידיים יוצרות צורת לב

Marjan Veljanoski/shutterstock.com

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א) זה כלל גדול מזה.

(ספרא, קדושים פרק ד, יב)

 

להמשך קריאה

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" – כך אומרים הפסוקים, ועל פסוק זה אומר ר' עקיבא, אחד מגדולי החכמים שהיו לישראל בתקופת המשנה, "זה כלל גדול בתורה". חברו, בן עזאי, מגיב לדבריו ואומר "זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה". בעיני ר' עקיבא הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול", יסוד של כל ההתייחסות של אדם לחברו. בן עזאי מזכיר פסוק נוסף המופיע בספר בראשית, שיכול להסביר מדוע על האדם לנהוג בכל כך הרבה אכפתיות כלפי חברו. הפסוק הוא "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ" (בראשית ה, א). אולי לכך התכוון בן עזאי – האדם עשוי בדמותו של אלוהים. על כן בכל פעם שאתה רואה את חברך, בכל פעם שאתה רואה אדם כלשהו, אתה רואה 'קצת אלוהים'. ראוי לנהוג בו בכבוד.

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"

  • איך אפשר לגרום לחבר להרגיש שאתה אוהב אותו כמוך?
  • מדוע לדעתכם בסוף הציווי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" מופיעות המילים "אֲנִי ה'"?
אני אראה לו מה זה!
איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה? נקימה: אמר לו: "השאילני מגלך" אמר לו: "לאו"! למחר...
אני אראה לו מה זה!
"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ…" (פסוק יח)
פורטרט נערה

pathdoc/shutterstock.com.

איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה?
נקימה:
אמר לו: "השאילני מגלך"
אמר לו: "לאו"!
למחר אמר לו הוא: "השאילני קרדומך"
אמר לו: "איני משאילך כדרך שלא השאלתני". זו היא נקימה.
ואיזו היא נטירה?
אמר לו: "השאילני קרדומך"
אמר לו: "לא"
למחר אמר לו: "השאילני חלוקך"
אמר לו: הילך (=הנה לך), איני כמותך שלא השאלתני. זו היא נטירה.

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כג עמוד א)

  • מהי נקימה ונטירה לפי המדרש?
  • מה גורם לנו לרצות לנקום? מה גורם לנו לרצות לנטור?
  • חִשבו על דרך טובה יותר להתמודד עם משהו שמישהו עשה לנו בלי לנקום או לנטור.
איפוק
מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך...
איפוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל." (פסוק כג)

קרדיט: shutterstock.com

מי יְגַלֶּה עָפָר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד בציווי אפילו שעה אחת, והרי בניך ממתינים לערלה שלוש שנים!
(עיבוד. על פי: מדרש ויקרא רבה, פרשה כה, פסקה ב)
  • המדרש מציב פזיזות ותאווה מול שליטה עצמית ודחיית סיפוקים. אפשר לזהות רעיון זה במצוות נוספות המופיעות בפרק. הביאו דוגמה לכך.
לא תשנא בלבבך
הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון: לא...
לא תשנא בלבבך
"לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא."(פרק יט, פסוק יז)

קרדיט: shutterstock.com

הפסוק מזהה דפוס בנפשו של האדם, ומזהיר מפניו.
המדרש משתמש בדוגמה מסיפורי יוסף להדגשת הרעיון:

לא תשנא את אחיך בלבבך. למוד מהשבטים, אחיו של יוסף, שלפחות לא דיברו אחת בפה ואחת בלב. שנאמר: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד), רצה לומר כי שונאים את יוסף היו, ולא היו יכולים לדבר עִמוֹ בפה לשלום מאחר שהלב שונא. והזהירה אותך התורה שלא תשמור את השנאה בלבבך ואתה מדבר בפה רכות, אלא העבר את השנאה, וֶהֱוִי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום.

(מעובד. על פי: מדרש אגדה, ויקרא יט, יז:א)

  • על פי המדרש, מה הסכנה של "שנאה שבלב"?
  • על פי פסוק יז, כיצד יש להתמודד עם תחושה של שנאה כלפי אדם אחר?
לפני עור לא תתן מכשל
הציווי לא לשים מכשול בפני אדם שלא רואה בעיניו הפך להנחיה לא להכשיל אדם באופן...
לפני עור לא תתן מכשל
"לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל…" (פסוק יד)

עיוור עם כלב נחייה

עיוור עם כלב נחייה. Jeroen van den Broek  / shutterstock.com

הציווי לא לשים מכשול בפני אדם שלא רואה בעיניו הפך להנחיה לא להכשיל אדם באופן כללי בדברים שהוא עיוור אליהם.

למשל- לא לתת עצה כלכלית גרועה למי שלא מבין כלום בבורסה.

  • חשבו על עוד דוגמאות שמרחיבות את הכלל הזה לתחומים אחרים בחיים
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

  • מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט רוצים שיממשו את המשפט "והדרת פני זקן".

קרדיט: מרכז יום לקשיש בחולון.

הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס
המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת. מעמד...
הגר במקרא והיום - התבוננות ביצירה של עדי נס
" כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." (פסוק לד)
צילום של עדי נס, רות ונעמי מלקטות

עדי נס, רות ונעמי מלקטות, 2006. מתוך סדרת סיפורי התנ"ך של עדי נס

המילה גֵר נגזרת מן הפועל לגור ופירושה בלשון המקרא – לחיות מחוץ לארץ המולדת.

להמשך קריאה

מעמד הגרים בתקופת המקרא היה מעמד נחות: אסור היה להם להיות בעלי קרקע, ולכן חיו על אדמות של בעלי הקרקע הישראלים ונזקקו לחסותם. הם השתייכו לשכבת החלשים והנזקקים, ומשום כך דאגה התורה להגן עליהם ולמנוע את השפלתם או ניצולם: חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגר או לרמות אותו; חוקים אלה מחייבים את בעלי הקרקע הישראלים להעניק לגר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול – וגם לדאוג לו למשפט צדק.

כל החובות האלה כלפי הגר מנומקות בתנ"ך על רקע ניסיון העבר של בני ישראל, שהיו פעם גרים במצרים וסבלו שם עינויים ושעבוד "כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב פס' כ). ועוד קובעת התורה, כי מאחר שבני ישראל חוו על בשרם את התנאים המשפילים של חיי הגר – עליהם להבין לנפשו ולהזדהות עמו.

  • התבוננו בתמונה והסבירו כיצד הצלם מעביר את המסר שמדובר בנשים המשתייכות למעמד מוחלש?
  • מה הן מלקטות? במה זה דומה ובמה זו שונה מהחוק המקראי?
  • מה לדעתכם המסר שרוצה האמן להעביר לצופים בעזרת היצירה?
עבודה זרה
בפרק יט נאסר על עבודה זרה, צפו בסרטון הבא והסבירו מהי עבודה זרה ומדוע נאסר על...
עבודה זרה
"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ד)

  • בפרק יט נאסר על עבודה זרה, צפו בסרטון הבא והסבירו מהי עבודה זרה ומדוע נאסר על בני ישראל לעבוד אותה.

קרדיט: צוות מקראנט וגיל קופטש. בימוי: נועם דמסקי.

אבני משקל
  המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה. חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות...
אבני משקל
"לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי־צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם..." (פסוקים לה- לו)

אבני משקל מסדרת ה'שקל', ממלכת יהודה

אבני משקל מסדרת ה'שקל', ממלכת יהודה, המאה ה 7- לפני הספירה, אבן גיר
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים

 

המאזניים והמשקולות היו הכלים חשובים ביותר במסחר בעת העתיקה.

להמשך קריאה

חשיבותם נבעה מן העובדה, שמטבעות בעלי ערך נקוב (כמו המטבעות שאנחנו משתמשים בהם כיום) לא היו בשימוש עד תקופה מאוחרת יותר, ומכאן הצורך לשקול את המתכות היקרות ששימשו במסחר ואת הסחורות עצמן. לצורך השקילה נעשה שימוש באבני משקל בעלות משקל נקוב כמו האבניים בתמונה לפניכם. בפסוקנו מופיע הציווי להשתמש במאזני צדק ובאבני צדק.

  • שאלה למחשבה- האם לאור האיסור תוכלו לשער כיצד התבצע עוול במסחר בעת העתיקה? ואיך הוא מתבצע היום?
קציר ובציר
בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה)...
קציר ובציר
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט׃  וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוקים ט-י)

חריש מודרני. צילום: ntrief / pixabay.com

קציר עם חרמשים, עין החורש, 1940-1930. ארכיון עין החורש, מתוך אתר פיקיויקי

בציר מסורתי

בציר מודרני

בפסוקים נזכרות שתי פעולות חקלאיות בהן החקלאי נדרש לחשוב על העני והגר (האנשים החלשים בחברה) בעת עבודתו החקלאית.

  • התבוננו בתמונות המודרניות של הפעולות החקלאיות: הקציר והבציר ובתמונות המתארות כיצד העבודות התבצעו בעבר (לפני עידן התיעוש) והסבירו מה הפסוק מבקש מהחקלאי לעשות עבור העני והגר.
החלש בחברה
הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום. לפני הצפייה...
החלש בחברה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם..." (פסוקים ט-י)

הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום.

לפני הצפייה בסרטון, קראו את הפרק וסמנו לעצמכם:

  • מי היו המעמד החלש בחברה של ימי המקרא?
  • על מי החוקים בפרק יט מבקשים להגן?
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט...
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'." (פסוק לב)

  • מטרת החוק המופיע בפרק לב היא לכבד אנשים זקנים ומבגרים ממך. חשבו איך המשתתפים בסרט רוצים שיממשו את המשפט "והדרת פני זקן".

קרדיט: מרכז יום לקשיש בחולון.

קדושים תהיו
כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל. בדרך...
קדושים תהיו
"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ  כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (פסוק ב)

כותרת הפרק "קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של גובה. להיות קדוש פירושו להיות נבדל.

להמשך קריאה

בדרך כלל אנו מדמים את הקדושים כמופרשים ונבדלים מעולם של עשייה ומחוברים אל מחוזות רוחניים ואלוהיים. אולם הפרק מפרט את יישום התביעה של "קדושים תהיו" בהיפוך גמור לזה. להיות "קדוש" על פי התורה מחייב להיות מחובר לסביבה האנושית ולהתנהל בדרך הישר והטוב.

  • צפו בסרטון והוסיפו משל עצמכם: מה זה אומר להיות קדוש?

קרדיט: 929 סיכום שבועי – ויקרא טז-כ

שבת
בפרק יט ישנה דרישה לשמור על השבת. צפו בסרטון וחשבו בעקבותיו על הדילמה המוצגת בו:...
שבת
"...וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ..." (פסוק ג)

בפרק יט ישנה דרישה לשמור על השבת. צפו בסרטון וחשבו בעקבותיו על הדילמה המוצגת בו:

  • האם זה מוסרי וחוקי לעבוד שבעה ימים בשבוע? מה אתם חושבים?

קרדיט: הסרטון הופק ע"י נועם דמסקי עבור מקראנט.

החלש בחברה
הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום. לפני הצפייה...
החלש בחברה
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם..." (פסוקים ט-י)

הסרטון מתאר את השאיפה להגן על השכבות החלשות בחברה בימי המקרא ובישראל כיום.

לפני הצפייה בסרטון, קראו את הפרק וסמנו לעצמכם:

  • מי היו המעמד החלש בחברה של ימי המקרא?
  • על מי החוקים בפרק יט מבקשים להגן?