סגור תצוגת כיתה
הפרק

ח'1 הסכנה בהנהגה המוּנעת מאינטרסים אישיים במסווה של פעילות שלטונית – הצעה למהלך שיעור

שיעור ראשון מתוך אחד
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

מידע כללי

תוכני הלימוד

מטרת השיעור

הידרדרות שלמה (י"א, א'-י"ג)

התפלגות הממלכה (י"ב, א'-כ"א)

כרם נבות (כ"א, א'-ט"ז)

קיום פעילות "מיני חקר"

בלמידה חברתית (כיתתית) לשם הבנה של הרעיון הגדול, איתורו בכתובים והערכתו.

מקורות עזר דיגיטליים

 

מהלך השיעור: הצעה

עירור הקשב – 5 דקות

נשאל: מי יודע מה משותף לשלמה המלך, למרדכי חיים רומקובסקי ולמועמר קדאפי? (נקרין את תמונותיהם על גבי הלוח):

להצגת המצגת

 

נבקש מהתלמידים לחפש מידע על שלושת האישים, ולנסות למצוא קשר ביניהם (גם בהתייעצות עם הבינה המלאכותית).

נסביר בעקבות תשובות התלמידים: שלושתם היו מנהיגים בתקופות שונות, ושלושתם ניצלו את מעמדם ואת כוחם לטובת אינטרסים אישיים:

  1. שלמה המלך – היה מלך ישראל השלישי. פטר את שבטי בנימין ויהודה, המקורבים אליו, מתשלומי מס עובד, בעוד ששאר השבטים (שבטי בית יוסף) נשאו בעול הכבד.
  2. מרדכי חיים רומקובסקי – היה ראש היודנראט בגטו לודז'. ניצל את סמכותו כדי להעדיף את עצמו ואת מקורביו, וכדי להבטיח את הישרדותו על חשבון האחרים.
  3. מועמר קדאפי – היה שליט לוב. שלשל לכיסו הפרטי מיליארדים מהקופה הציבורית בעוד אזרחי המדינה חיים בעוני.

נציג על גבי הלוח את המילים הבאות עם ההגדרות שלהן: 

  • מונופול – בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק מרכזי שלו.
  • פרוטקציה – העדפה או קידום של מקורבים ובעלי קשרים על פני אחרים, לרוב תוך שימוש בהשפעה.
  • שחיתותניצול לרעה של כוח על ידי אדם בעמדת שלטון או בעמדה סמכותית אחרת. .
  • הישרדות פוליטית – מאמצים, תמרונים ופעולות שנוקטים פוליטיקאים, מפלגות או מנהיגים כדי לשמור על כוחם, מעמדם או תפקידם בתנאים של אי-ודאות, איומים על שלטונם, או ירידה בתמיכה הציבורית.
  • נפוטיזם – העדפת קרובים, העדפת קרובי משפחה על פני אנשים אחרים במינוי למשרות.
  • השתלטות – תפיסת שליטה, פיקוד או בעלות על שטח, חברה, נכס או מצב.

נשאל: מי יכול לשער מה הקשר בין המילים המופיעות כאן?

נאפשר לתלמידים להשיב.

נסביר: כל המילים האלה מתארות דרכים שמנהיגים ובעלי תפקידים בכירים, בעבר וכיום, משתמשים בהן כדי לנצל את כוחם לשם השגת רווח ותועלת אישית (אינטרס).

בשיעור היום נחקור מקרים שבהם כוח מנהיגותי נוצל למען אינטרסים אישיים במסווה (בתחפושת) של אינטרס ציבורי.

 

משימת תכנים – 20 דקות

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחר:

  • קבוצה ראשונה – הידרדרות שלמה, מל"א י"א, א'-י"ג (כבר נלמד)
  • קבוצה שנייה – התפלגות הממלכה, מל"א י"ב, א'-כ"א (כבר נלמד)
  • קבוצה שלישית – כרם נבות, מל"א כ"א, א'-ט"ז (טרם נלמד – ניתן להיעזר במקורות יעץ מקוונים)

כל הקבוצות יקבלו הנחיה משותפת – להשיב על שלוש השאלות הבאות:

  1. למה התנהגות המנהיג (או המנהיגים) המתוארת בסיפור מסוכנת לחברה?
  2. איזה אינטרס אישי (או אינטרסים) עומד מאחורי ההתנהגות הזאת?
  3. איך אפשר להצדיק התנהגות כזאת בתור פעילות שלטונית ?

נסביר לתלמידים שהתוצר שלהם צריך להיות סרטון מצולם קצר (עד דקה וחצי), שבו לפחות שלושה תלמידים מכל קבוצה  יציגו את התשובות לשלוש השאלות (שלושתם ביחד או כל אחד יציג תשובה אחת, לפי הסדר).

בסיום נקרין את הסרטונים בכיתה.

לרשותכם עשר דקות לחקר התכנים, חמש דקות לצילום, וחמש דקות להקרנה כיתתית של כלל התוצרים.

 

משימת ערכים – 10 דקות

נשב במעגל שיח.

נשאל: אילו ערכים אישיים ואילו ערכים חברתיים נפגעים, כאשר מנהיג מנצל את כוחו ואת מעמדו לתועלתו האישית?

נאפשר לתלמידים לענות, ונגיב לפי הצורך. (מוסר, צדק, הוגנות, שוויון, אמת, מצפון, יושרה)

נבקש מחצי מהתלמידים במעגל לשמש בתפקיד שופטים, ומהחצי השני לשמש בתפקיד מחוקקים. 

נשאל: שופטים, אילו עונשים, יש להחיל לדעתכם על המנהיגים שסרחו (שפשעו) בסיפורים שלמדתם? מחוקקים, אילו חוקים יש לחוקק לדעתכם כדי למנוע מצבים שבהם אינטרס אישי יקודם בידי אנשים בעמדות מפתח ובתפקידים בכירים?

נאפשר לתלמידים לחשוב ולהשיב, ונקיים דיון.

נשחרר את התלמידים עם שאלה למחשבה: אם תגיעו לתפקידים בכירים בעתיד ותצברו כוח רב ומעמד, מה תעשו כדי למנוע מעצמכם להתפתות לקידום אינטרסים אישיים שלכם?

*אם נותר זמן, ניתן לשמוע תשובות של אחדים מהתלמידים.

**אם השאלה הזאת יותר חשובה בעיניכם, תוכלו לבחור אותה על פני משימת הסימולציה (שופטים, מחוקקים), ולהעמיד אותה במרכז הדיון במעגל.

 

משימת מיומנויות – 10 דקות

נקדם מיומנות של איתור אמצעים אומנותיים (ספרותיים) בכתובים.

המשימה תתבסס על שני המקורות של התפלגות הממלכה שנלמדו: י"א, כ"ו-מ"ג, י"ב, א'-כ"ד.

נזכיר שלושה אמצעים ספרותיים: סיבתיות כפולה, הנגדה ומילה מנחה.

  1. סיבתיות כפולה – מצב שבו אירוע בתנ"ך מוצג כנובע משתי סיבות במקביל: סיבה אנושית וסיבה אלוהית.
  2. הנגדה – השוואה בין שני דברים לפי ההבדלים ביניהם, יצירת עימות רעיוני בין מושגים שונים.
  3. מילה מנחה – מילה או שורש לשוני החוזרים בטקסט מספר פעמים רב, ומטרתם להעביר מסר סמוי, רעיון מרכזי, או לתחום יחידה ספרותית.

נבקש מהתלמידים לעבוד לבד או בזוגות, ולאתר בפסוקים ביטוי לכל אחד מהאמצעים הספרותיים – ציטוט והסבר. 

  • סיבתיות כפולה (התפלגות הממלכה, הבחירה בעצת הילדים)
  • הנגדה (ירבעם ורחבעם, עצת הזקנים ועצת הילדים, רחבעם ושלמה – "קוטני עבה ממותני אבי")
  • מילה מנחה (דוד, אב)

נשאל: איזה מבין האמצעים הספרותיים הללו מסייע בהבנת הרעיון הגדול: "הסכנה בהנהגה המוּנעת מאינטרסים אישיים במסווה של שררה ושלטון"? (הנגדה: האינטרס האישי של רחבעם להחזיק בשלטון בכל מחיר כחלק מעקרון השושלת וכנגד רצון ה').

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ציר זמן
למה ירבעם נקרא כך?
שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים...
למה ירבעם נקרא כך?
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְיְהוּדָה." (פסוקים כו–כז)

נבואת אחיה לירבעם. איור מאת ג'רארד הוט, 1728. מתוך ויקישיתוף

שנו רבותינו: "ירבעם" – שעשה מריבה בעם: דבר אחר: שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים (סנהדרין ק"ב ע"ב).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • איזה חטא של ירבעם חמור יותר לדעתכם: הפירוד שיצר בעם או הפירוד שיצר בין העם לה'?
למה דווקא שכם?
וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) –...
למה דווקא שכם?
"וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ." (פסוק א)

שכם, 1999. צילום: עמית אבידן at Hebrew Wikipedia.

Morphart Creation / Shutterstock.com

וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו" (מלכים א' יב, א) – תנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות: בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלוכת בית דוד (סנהדרין ק"ב ע"א).

מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית

  • מה משותף לאירועים המוזכרים במדרש, מלבד העובדה שכולם התרחשו בעיר שכם?
איזבל גומלת החסדים
במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:...
איזבל גומלת החסדים
"וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל". (פסוק כג)

גוסטב דורה, "וְלֹא מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם" 1886. מתוך ויקישיתוף

במדרש שלפניכם חז"ל מציגים את איזבל באור חיובי יותר מן האופן שבו היא מוצגת במקרא:

לקריאת המדרש

גמילות חסדים
אנו למדים מאיזבל,
כי ביתה היה סמוך לשוק,
וכל מת שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מתוך ביתה,
ומכה בכפיה,
ומקוננת בפיה,
ומהלכת עשרה צעדות.
וכל חתן שהיה עובר בשוק,
הייתה יוצאה מפתח ביתה,
ומסלסלת בכפי ידיה,
ומהלכת עשרה צעדות,
ונתנבא עליה אליהו זכור לטוב: "הכלבים יאכלו את איזבל בחלק יזרעאל" – והאברים שגמלו חסד לא שלטו בהם הכלבים וניתנו לקבורה, שנאמר: וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים

ילקוט שמעוני, ספר מלכים ב', רמז רלב

  • מדוע חז"ל מציגים את איזבל באור שונה מן הדרך שבה היא מוצגת בתנ"ך?
אם אחאב יכול, אז גם אנחנו
אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אם אנו עושין תשובה, מקבלנו אתה? אמר להן: תשובתו...
אם אחאב יכול, אז גם אנחנו
"הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ". (פסוק כט)

יוליוס שנור פון קרולספלד, מות המלך אחאב, לפני 1883. מתוך ויקישיתוף

אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אם אנו עושין תשובה, מקבלנו אתה?
אמר להן: תשובתו של קין קיבלתי, ותשובותיכם איני מקבל?
להמשך המדרש

שנגזרה עליו גזרה קשה. הדא הוא דכתיב [שם כתוב]: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ
אֵלָיו לֵאמֹר: כּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ
הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה".
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרו וַיָּצוּם
וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט".
וכמה נתענה?
אם היה רגיל לאכול בשלוש שעות, היה אוכל בשש שעות, אם היה רגיל בשש שעות היה אוכל בתשע שעות.
מה כתיב תמן [שם]? "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי?"
אמר הקב"ה לאליהו: חמית [ראית], אחאב עביד [עשה] תשובה – "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב" – ותשובתכם איני מקבל?

עיבוד לפסיקתא דרב כהנא שובה פסקה כד, יא

  • מה אפשר ללמוד מסיפור חזרתו בתשובה של אחאב?
  • האם לדעתכם אלוהים היה צריך לקבל את חזרתו בתשובה של אחאב?
מה זה "מַשְׁתִּין בְּקִיר"?
הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר...
מה זה "מַשְׁתִּין בְּקִיר"?
"הִנְנִי מֵבִי אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל". (פסוק כא)

Charlie Goodal / Sutterstock.coml

הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר" מופיע כמה פעמים במקרא. משמעו על פי ההקשר הוא כינוי גנאי לגבר או לכלב, המטיל את מימיו על הקיר. כלומר אליהו מבטיח לאחאב שלא יישאר לו זכר, אפילו לא כלב.
כיום משתמשים בביטוי זה במשמעות של עלוב נפש, אדם המצוי בשולי החברה.

  • חפשו בקונקורדנציה עוד הופעה של הביטוי "מַשְׁתִּין בְּקִיר".
    מהו ההֶקשר שבו מופיע ביטוי זה, ובמה הקשר זה דומה להקשר שבפרקנו?
רצח משפטי ביזרעאל
  להצגת המסמך בגודל מלא לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש...
רצח משפטי ביזרעאל
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

עיתון היסטורי במתכונת עיתון מודרני (ארועי התנ"ך מנוסחים בניסחו עיתונאי) שערך אריה אלדד. בתמונה: ניסוח המודעה המתארת את הוצאתו להורג של נבות

 

להצגת המסמך בגודל מלא

לאחר מות נבות, אחאב יורד אל כרם נבות. שם פוגש אותו הנביא אליהו ומוכיח אותו: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" אליהו מאשים את אחאב ברצח נבות ובגזילת כרמו בחוסר צדק, אף על פי שמי שיזמה את המשפט המבוים שהוביל למותו של נבות הייתה איזבל.

להמשך קריאה

מכאן אפשר לראות כי האחריות להריגת נבות וללקיחת כרמו מוטלת על המלך, בין אם היה שותף לפשע ובין אם לאו.
כיום אפשר להשתמש בביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" כדי להאשים אדם שעשה עוול לזולתו, ולאחר מכן נהנה מפירות עוול זה.

  • חפשו את הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!" בהקשרים שונים.
הדייט
איזה ביטוי מקראי מסתתר בקטע? קרדיט: תנחידה – הדייט. מתוך אתר מקראנט, מטח
לאוהליך ישראל
לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה...
לאוהליך ישראל
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו. (פסוק טז)

jiris /Shutterstock.com

לאחר סירובו של רחבעם לבקשת העם להוריד את עולם המיסים, מחליט העם למרוד בו ובמלוכה מבית דוד.

להמשך קריאה

סיסמת המרד הייתה "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד", כלומר אין לנו חלק בממלכת יהודה, שמלכיה מגיעים מבית דוד בן ישי, ונחזור לשלטון שהיה נהוג בתקופה הקדומה, שבה כל שבט ניהל את עצמו.
כיום מקובל להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" כדי לתאר מצב של מרד, אנרכיה ואי־סדר שלטוני.

  • כיצד אפשר להשתמש בביטוי "לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" בימינו? חברו משפט או מצאו את המשפט באינטרנט בהקשר מודרני.
שוטים ועקרבים
עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים...
שוטים ועקרבים
"וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים." (פסוק יא)

Viktorija Reuta / Shutterstock.com

עם עלייתו של רחבעם, בנו של שלמה, פנה אליו העם בבקשה שיָקֵל את עול המיסים הכבד שהיה מוטל על העם עוד מימי אביו.

להמשך קריאה

רחבעם ביקש להתייעץ עם שתי קבוצות: עם הזקנים ועם הילדים. הזקנים יעצו לו להוריד את עול המיסים, ואילו הילדים יעצו לו להעלות את עול המיסים באמצעות הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". משמעותו המילולית של הביטוי היא ששלמה, אביו של רחבעם, היכה את העם באמצעות הצלפת שוט, ואילו המכה שינחית רחבעם על העם תהייה קשה וכואבת יותר, כמו הצלפה בעקרב – מקל שבקצהו מסמרים ואיתו מכים את העבדים. כלומר, עול המיסים שיטיל רחבעם על העם יהיה כבד יותר מן העול שהטיל שלמה.
כיום אפשר להשתמש בביטוי במנותק מהקשרו, ולומר באמצעותו שיתחיל עידן חדש, שבו השלטון יהיה קשה יותר מן השלטון הקודם.

  • חפשו באינטרנט את הביטוי "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" בהקשרים שונים בעברית בת זמננו.
משפטו של נבות
הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות...
משפטו של נבות
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת". (פסוק יג)

הקטע שלפניכם לקוח מתוך ההצגה "אוכלים" של יעקב שבתאי. ההצגה מבוססת על סיפור כרם נבות ועוסקת בשאלות סביב שלטון, כוח ופוליטיקה.

  • במה שונה התיאור המקראי של משפט נבות מן האופן שבו הוא מוצג בקטע שלפניכם?

קרדיט: קטע מההצגה "אוכלים", תיאטרון החאן. מאת יעקב שבתאי בעיבודו של מיקי גורביץ'. ערוץ היוטיוב של תיאטרון החאן

מבט אחר על ירבעם בן נבט
מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס. הספר מספר את...
מבט אחר על ירבעם בן נבט
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

צילום: איריס נשר, cc-by-2.5. מתוך ויקיפדיה העברית

מלכים ג הוא רומן המבוסס על הסיפור התנ"כי שכתבה הסופרת יוכי ברנדס.

להמשך קריאה

הספר מספר את קורות חייו של שלומעם, הוא ירבעם, בהרחבה ומנקודת מבט אמפתית יותר. באמצעות סיפור חייו של שלומעם מוצגות דמויות שונות מן התנ"ך באור חדש ומרענן. לטענת הסופרת "סיפורים הם נשק יעיל יותר מחרבות, חרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים". כלומר הסיפור התנ"כי נכתב מנקודת המבט של סופרים שאהדו את בית דוד, ולכן ירבעם בן נבט מוצג באור שלילי.

  • בהשראת מלכים ג של יוכי ברנדס, כִּתבו עמוד מיומנו האישי של ירבעם המסביר את מחשבותיו ואת רגשותיו של ירבעם והסבירו את ההיגיון בפעולותיו.
עגל הזהב
אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד עַד דָּן." (פסוקים כח–ל)

אחת הפעולות שעשה ירבעם בן נבט כדי לבסס את מעמדה של ממלכת ישראל החדשה הייתה יצירת שני עגלי זהב, שימחישו את דמותו של ה' באופן פיזי.

להמשך קריאה

מעשה זה מזכיר את חטא העגל מתקופת הנדודים במדבר. על פי המסופר בשמות לב, א–ו (וכן בדברים ט), משה עלה להר סיני כדי להביא לעם את לוחות הברית, אולם הוא התעכב. העם חשש שלא יחזור, ולכן הציע אהרן (אחי משה) ליצור עגל מזהב. בני ישראל אספו תכשיטים מזהב ויצרו מהם פסל של עגל, וסגדו לו.
היוצר אהוד בנאי כתב את השיר "עגל הזהב" שמספר את סיפור חטא העגל בהרחבה.

מילות השיר:
עגל הזהב
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי

אֲנַחְנוּ כָּאן בְּלֵב מִדְבָּר
צְמֵאִים לְמַיִם חַיִּים
וְאַתָּה עַל רֹאשׁ הָהָר
מֵעַל הָעֲנָנִים
אֵין שׁוּם אוֹת
אֵין סִימָן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים
בְּמַעְגָּל סָגוּר מִסְתּוֹבְבִים
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב.

אֵין מִי שֶׁיַּכֶּה עַל הַסֶּלַע
מִי יִתֵּן כִּוּוּן
בָּאֲפֵלָה כָּאן נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

הוּא לֹא יוֹרֵד מֵרֹאשׁ הָהָר
הוּא לֹא יוֹרֵד אֶל הָעָם
הֵם יוֹצְאִים בִּמְחוֹל טֵרוּף
וְשׁוֹכְחִים אֶת עַצְמָם
רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב
סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב

מִתְחַנְּנִים אֵלָיו, אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ עַכְשָׁו
הֱיֵה לָנוּ לְאָב
עֵדֶר נֶעֱזָב, רוֹקֵד סְבִיבוֹ
קוֹרֵא אֵלָיו לַשָּׁוְא
עֵגֶל הַזָּהָב
עֵגֶל הַזָּהָב

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • איזה תפקיד מילא עגל הזהב בימי ירבעם, ואיזה תפקיד מילא בתקופת המדבר?

קרדיט: אהוד בנאי- עגל הזהב. מתוך ערוץ 'מוזיקה ישראלית', פורסם בתאריך 16 בפבר׳ 2011.

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה
בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה,...
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה
"וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי". (פסוק ז)

בשיר "איזבל" של עקיבא נוף מוצגת איזבל מנקודת מבט אמפתית למצבה כמלכה יפה, זרה ונוכרייה, בשונה מן התיאור המקראי שלה.

למילות השיר

איזבל
מילים ולחן: עקיבא נוף

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים,
רוֹכְבִים בְּשִׁגָּעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ,
לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים כְּבָר מְרִיעִים
כְּמוֹ שֶׁאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ
הִנֵּה הֵם כְּבָר בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם,
מַכִּים בַּשְּׁעָרִים צְמֵאֵי דָּמֵךְ,
הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ – אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם,
לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיּוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ.

אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.
וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

זוֹכֶרֶת אַתְּ – אֵיךְ בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן
וְכָל הָעָם נִדְהַם אֶל מוּל יָפְיֵךְ,
הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַּׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן,
כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ,
הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן,
הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְּׁעָרִים,
אִיזֶבֶל, בְּחִיּוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן,
מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶךְ צִידוֹנִים.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה,
בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל.

הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחַצְרוֹתַיִךְ שׁוֹעֲטִים,
מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ,
הִנֵּה הֵם מִתְקָרְבִים, כְּבָר נִפְגָּשִׁים הַמַּבָּטִים,
הַכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיּוּךְ.

אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל,
הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב,
פָּנַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ, הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה,
הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב.
אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה,
הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל,
הָאֱלוֹהִים וְהַנְּבִיאִים – לָהֶם,
וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחֹל,
אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • כיצד אפשר להבין את התנהגותה של איזבל בסיפור כרם נבות לפי השיר "איזבל" של עקיבא נוף?
איפה נמצא ביתו של האל?
בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל...
איפה נמצא ביתו של האל?
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

העיר בית אל

העיר בית אל

בית אל היא עיר מקראית עתיקה הממוקמת צפונית לירושלים. לדעת חלק מחוקרי המקרא בית אל היא עיר כנענית עתיקה ובה שכן מקדש לאל הכנעני "אל".

להמשך קריאה

על פי המסורת המקראית בית אל היא אחד המקומות הראשונים שאליהם הגיע אברהם לאחר שעלה לכנען, והקים בה מזבח לה'. בבית אל חלם יעקב את חלומו המפורסם על סולם שראשו מגיע לשמים ומלאכי האלוהים עולים ויורדים בו. בעקבות מאורע זה מחליט יעקב לקרוא למקום בית אל: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). כלומר האלוהים שוכן בבית אל.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם לשים את אחד מעגלי הזהב שיצר בבית אל דווקא?
מה קרה בפנואל?
פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא...
מה קרה בפנואל?
"וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת פְּנוּאֵל." (פסוק כה)

פְּנוּאֵל היא עיר קדומה בעבר הירדן המזרחי. מיקומה של העיר נחשב לאסטרטגי ביותר מפני שהיא נמצאת בשער הכניסה לארץ ישראל.

להמשך קריאה

פנואל נזכרת לראשונה בספר בראשית (פרק לב). במקום זה פגש יעקב מלאך מסתורי שביקש להיאבק בו. יעקב גבר על המלאך וביקש ממנו את ברכתו. בעקבות מפגש זה החליט יעקב לקרוא למקום פְּנִיאֵל, משום שחש כי פגש את אלוהים פנים מול פנים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם דווקא בעיר פנואל כעיר בירה?
יזרעאל
  העיר יזרעאל מוזכרת במקרא כמה פעמים. היא נחשבת לעיר בעלת מעמד חשוב, מכיוון שהיא...
יזרעאל
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן". (פסוק א)

תל יזרעאל. צילום: © Ori~, ויקישיתוף

מפת עמק בית שאן/ Costello, Wikimedia commons, CC BY-SA 4.0

 

העיר יזרעאל מוזכרת במקרא כמה פעמים. היא נחשבת לעיר בעלת מעמד חשוב, מכיוון שהיא ממוקמת סמוך לצומת דרכים בין מגידו לבית שאן.

להמשך קריאה

בתקופתו של אחאב, שָכַן במקום ארמון החורף שלו, בעוד ארמונו הקבוע שכן בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל.
העיר יזרעאל מזוהה כיום עם תל יזרעאל המכונה גם 'זרעין', על שם הכפר הערבי ששכן בה בתקופה העות'מנית.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום נמצאו מתחם מבוצר גדול ושער העיר, אשר מתוארכים לתקופת של שלטונו של עמרי, אביו של אחאב.

  • כיצד אפשר ללמוד על חמדנותו של אחאב בסיפור מתוך המידע על העיר יזרעאל?
ארמון אחאב בשומרון
העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות...
ארמון אחאב בשומרון
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן". (פסוק א)

שרידי העיר שומרון. צילום: Ovedc, ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

העיר שומרון שוכנת סמוך לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון. העיר שימשה כבירת ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, לאחר שעמרי, אביו של אחאב, קנה אותה.

להמשך קריאה

במקום נתגלו שרידי בניין מפואר המעוטר בשנהבים, ככל הנראה זהו "בֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה" המוזכר במלכים א' כב, לט.
על חורבות העיר העתיקה בנה המלך הורדוס עיר שהיו בה, בין השאר, מקדש ואצטדיון.

  • מה אפשר ללמוד על אחאב מן הממצא בשומרון, והאם תמונה זו עולה בקנה אחד עם התיאור המקראי של אחאב?
עגל הזהב
  לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה...
עגל הזהב
"וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן." (פסוקים כח–כט)

צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

 

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת שני עגלי זהב, שיהיו ייצוג מוחשי של אלוהי ישראל. מעשה זה אסור לפי עשרת הדיברות, שבהם נאסרו יצירת פסל של ה' ועבודת אלילים.
בקרב עמי המזרח הקדום אנו מוצאים אֵלים שהיו מיוצגים באמצעות דמות של פר או שור, משום שהם מסמלים עוצמה וכושר פריון.
למרות התנגדות המקרא לכך, ממצאים ארכאולגיים שונים מעידים כי העגל היה חפץ פולחני שבאמצעותו נעשתה הן עבודת ה' והן עבודת אלים אחרים.

  • מדוע לדעתכם בחר ירבעם בעגלי הזהב כחפץ פולחני בממלכת ישראל החדשה?
חג חדש בלוח השנה
לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של...
חג חדש בלוח השנה
וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה." (פסוק לב)

MA8 / Shuttersotck.com

לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.

להמשך קריאה

אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת חג חדש בלוח השנה העברי, שנחגג בט"ו במרחשוון, חודש בדיוק לאחר חג הסוכות. אחד ההסברים המוצעים לכך הוא שבממלכת ישראל, הצפונית לממלכת יהודה, האקלים קר יותר ולתבואה דרוש זמן רב יותר כדי להבשיל.
חג הסוכות נחשב לחג הגדול והמרשים ביותר בלוח השנה, ובו נהגו רבבות אנשים לעלות לבית המקדש בירושלים. באמצעות דחיית חג הסוכות ביקש ירבעם לייצר חלופה לפולחן שהיה נהוג בממלכת יהודה.

  • איזה חג אתם הייתם מוסיפים ללוח השנה?
קבורה בעולם העתיק
בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה...
קבורה בעולם העתיק
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

עולם התנ"ך, מלכים א', עמ' 197. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

בעת העתיקה היה נהוג לקבור את המת באחוזת קבר משפחתית. אחוזת הקבר הייתה מערה החצובה בסלע, מרוחקת מתחום היישוב (מכיוון שהקבר נחשב למקום טמא), שהייתה מחולקת לכמה חדרים או מדפים שעליהם הונחו הגופות.

להמשך קריאה

בהמשך, נהגו לפנות את עצמות הנפטר ולהוסיפן לערֵמת העצמות המשפחתית, ומכאן המקור לביטויים המקראיים המתארים את מותו של אדם: "נאסף אל אבותיו" או "שכב עם אבותיו". מצב שבו אדם לא הובא לקבורה, וגופתו הייתה מופקרת למאכל חיות, נחשב לביזוי המת, על אחת כמה וכמה כשמדובר במלך.

  • כיצד העונש שקיבל אחאב הוא "מידה כנגד מידה" על חטאו?
דואר ישראל בתקופת המקרא
"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת...
דואר ישראל בתקופת המקרא
"וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ וַתִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל הַזְּקֵנִים וְאֶל הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ הַיֹּשְׁבִים אֶת נָבוֹת". (פסוק ח)

טביעת חותם של המלך חזקיהו (727–698 לפני הספירה) שהתגלתה בחפירות העופל, ירושלים. צילום: אוריה תדמור, באדיבות ד"ר אילת מזר

"הספרים" המופיעים בסיפור הם מכתבים או איגרות. החומרים שעל גביהם כתבו את המכתבים הותאמו למטרת הכתיבה: אם המסמך היה צריך להישמר במשך זמן רב, כתבו אותו על גבי חומר עמיד (כמו: אבן, כלי חרס), ואם המסמך נועד לפרק זמן קצר הוא נכתב על גבי חומר מתכלה וזול יחסית (כמו: עץ או קלף העשוי עור של בהמה).

להמשך קריאה

טביעת החותם של המלך על גבי המכתב הייתה האישור הרשמי למסמך, כמו היום. החותמות בתקופת המקרא היו עשויות בדרך כלל מאבנים יקרות וקשות, והכתובת שהייתה על גביהן נכתבה בכתב ראי, כדי שתצא קריאה לאחר ההטבעה.

  • כִּתבו את המכתב שכתבה איזבל אל הזקנים והחורים בעירו של נבות.
מערכת היחסים של אחאב ואיזבל
בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות....
מערכת היחסים של אחאב ואיזבל
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת". (פסוק טו)

בסרטון שלפניכם קטע מתוך ההצגה "ויאמר וילך" של אנסמבל "עיתים", המציג את סיפור כרם נבות. השחקנים משתמשים בטקסט המקראי בלבד, ובאמצעות שפת הגוף וטון הדיבור שלהם הם מציגים את מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל.

  • כיצד מוצגת מערכת היחסים בין אחאב לאיזבל בקטע?

קרדיט: פרשת כרם נבות מתוך ההצגה "ויאמר וילך". אנסמבל "עיתים"; עמנואל חנון ואייר וולבה. מתוך אתר מקראנט, מטח

החטא ועונשו
בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש. מי נענש בעקבות חטאו של...
החטא ועונשו
"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". (פסוק יט)

בסרטון מוצג סיפור כרם נבות על רקע הנוף שבו התרחש.

  • מי נענש בעקבות חטאו של אחאב בסיפור כרם נבות?

קרדיט: יזרעאל ובית אחאב. מתוך אתר מקראנט, מטח

טיפ קטן למלכים חדשים
בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.
טיפ קטן למלכים חדשים
"וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט." (פסוק טו)

בסרטון שלפנינו ניתן רקע מעמיק המתאר את מצבו של העם ערב פילוג הממלכה.

  • מהן הסיבות המובאות בסיפור המקראי ובסרטון לפילוג הממלכה?

קרדיט: 929 מלכים א א- יב: פילוג ממלכת שלמה השלמה. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

העם דורש צדק חברתי!
תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה...
העם דורש צדק חברתי!
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו." (פסוק טז)

תנועת המחאה שקמה בימי רחבעם, בנו של שלמה, דרשה צדק חברתי בשל המצב הכלכלי־חברתי הקשה שאליו נקלע העם בעקבות עול המיסים הכבד.

להמשך קריאה

העם טען כי מי שמקורב לבית המלוכה ולמשפחת בית דוד זוכה לזכויות יתר על פני שאר שבטי ישראל. בשנות ה־60 של המאה הקודמת קמה בישראל תנועת המחאה של "הפנתרים השחורים", אשר ביקשה להיאבק בחוסר השוויון הכלכלי ובאפליה החברתית. בסרטון הקצר שלפנינו תקבלו הסבר קצר על רוח התקופה.

  • הכינו את כרזות המחאה של שבטי ישראל שביקשו להיאבק בחוסר הצדק של בית המלוכה.

קרדיט: חדשות מהעבר – הפנתרים השחורים. ערוץ היוטיוב של חינוכית ראשונים בעולם

ציר זמן
לצפייה במסך מלא – לחצו כאן
ציר זמן

לצפייה במסך מלא – לחצו כאן