(א, ה)
כדי להבין את המדרש נדרש ידע על הרקע ההיסטורי של התקופה. במאה החמישית לפנה"ס, יהודי ממלכת פרס בוחרים בחיים בגולה על פני שיבה לארץ ישראל. ויותר מזה, הם מואשמים באימוץ תרבותם הקלוקלת של הפרסים.
מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל (כינוי מקובל לישראל כאשר אומרים עליהם דבר שלילי) שבאותו הדור הושמדו? מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע.
(מעובד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יב עמוד א)
- מה השאלה שהמדרש מבקש לענות עליה?
(ב, ז)
(מדרש אסתר רבה, פרשה ו, פסקה ה)
רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר? שהיו אומות העולם קוראים אותה על שום אסתהר (האלה אִשְתָר).
(תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יג עמוד א)
- חז"ל חיפשו הסבר לשני השמות של הגיבורה. מה אפשר ללמוד מהפירושים השונים לשמות שלה על תפקידיה במגילה?
(א, יב)
בעברית יש מילים רבות לכעס. אנחנו מתרגזים, כועסים, זועמים וזועפים, ובסלנג מתפוצצים מכעס, והפיוּזים שלנו קופצים.
גם בתנ"ך יש מילים רבות לכעס: חרוֹן, חרון אף, חמה, זעם, זעף, עברה, קצף ועוד.
כשכועסים היום אומרים בלשון הדיבור ש"מתחממים" ואפילו "רותחים" מזעם, ו"אל תדליק אותי", כלומר: "אל תרגיז אותי".
בתנ"ך המילה "חמה" קשורה לעיתים באש, בבעירה. אחשוורוש ציווה על ושתי לבוא
למשתה שהוא עשה, אבל היא סירבה לבוא והמלך רתח מכעס – "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ".
- לפי הפסוק – איך אפשר לדעת שהמלך לא סתם כעס, אלא ממש כעס?
(א, ח)
(ב, יב)

אדווין לונג (1891-1829), אסתר בהרמון המלך, אנגליה 1878, מאוסף הגלריה הלאומית של ויקטוריה, מתוך ויקישיתוף
בציור מתוארת אסתר ממתינה בהַרְמוֹן, בית הנשים המלכותי, למפגש לֵילִי חד-פעמי עם המלך. נערות בית הנשים דואגות לטיפוחה – על פי הפסוקים היה מדובר בשנה שלמה של מירוק בשמן המור, בבשמים ובתמרוקי נשים.
מבטה של אסתר, הבעת פניה ותנוחת גופה חושפים כלפי חוץ את סערת הרגשות שלה.
- מבטה של אסתר פונה אל הצופה ומעיד על תחושותיה.
כיצד מוצגת אסתר בפרק ב – באופן פעיל או סביל? (ראו פסוקים: ח, טז)
(א, יב)
(א, א)

מפת ממלכת פרס בשיא גודלה. יוצרים: Fabienkhan ורוליג, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5
בשנת 539 לפני הספירה כבש כורש מלך פרס את בבל, ושלט על הגדולה בממלכות שקמו עד אז בעולם העתיק – ממלכת פרס. אחר כך הורחבו גבולותיה של ממלכת פרס עד למצרים ולצפון הודו, והיא השתרעה "מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (אסתר א, א).
שטחה העצום של הממלכה הפרסית הביא לחלוקתה ליחידות מנהליות שנקראו פְּחָווֹת. בימי כורש נכללה ארץ ישראל בפחווה של עבר הנהר – "עבר נהרה". ממלכת פרס כללה עמים רבים ושונים זה מזה בדתם, בשפתם ובתרבותם. מדיניות השליטים הפרסים דגלה בסובלנות דתית ותרבותית, ובמסגרתה הרשו לגולים לשוב לארצם ולבנות את מקדשיהם. "הכרזת כורש" (538 לפני הספירה) הייתה ביטוי למדיניות זו, והיא אפשרה לגולי יהודה לשוב לירושלים (שיבת ציון) ולבנות את בית המקדש. שלטון פרס בארץ ישראל ושכנותיה הסתיים עם כיבושיו של אלכסנדר מוקדון בתחילת המאה ה-4 לפני הספירה.
מבוסס על מתיה קם ואלפא אלשיך, "ממלכת פרס", לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח.
- מצאו במפה את שושן, המקום שבו התרחש הסיפור.
- אירועי מגילת אסתר התרחשו לאחר "הכרזת כורש". משמעות הדבר – היהודים שחיו אז בשושן הבירה בחרו להישאר בגולה מרצונם החופשי. האם נתון זה משנה את האופן שבו אתם קוראים את המגילה? נמקו.
(א, ב)
השושלת האַחֶ'מֶנית שלטה בפרס במאות השישית והרביעית לפני הספירה. השם "אחשוורוש" הוא ההגייה העברית של השם חְ'שַיָארְשָׁא, שמם של שני מלכים מהשושלת האַחֶ'מֶנית.
שושן הייתה בירת החורף של המלכים האח'מניים. ההיסטוריונים היוונים מכירים רק אותה, אף שהיו בירות נוספות באימפריה. שושן, שהיום נקראת שׁוּשׁ, הייתה לפני כן בירת אימפריית עילם, והיא שוכנת במחוז החם ביותר באיראן. עד היום נמדדות שם בכל קיץ טמפרטורות שיא.
מבוסס על: תמר עילם גינדין, "ויהי בימי קְסֶרְקְסֶס", אתר מיזם 929
- לפי הסרטון, מה משמעות המושג "בירה" בעת הקדומה?
- היכן מתקיימת עיקר ההתרחשות בפרקים א-ב?
(א, א)

המלך כסרכס הראשון, בארמון בעיר פרספוליס, אחת מבירות המלכים האחמנים בפרס. Nick Taylor, at flickr, CC BY 2.0
השם "אחשוורוש" הוא ההגייה העברית של השם חְ'שַיָארְשָׁא, שמם של שני מלכים מהשושלת האַחֶ'מֶנית. ההגייה היוונית של השם היא קְסֶרְקְסֶס. השושלת האח'מנית שלטה בפרס במאות השישית והרביעית לפני הספירה. אחשוורוש של מגילת אסתר מזוהה עם ח'שיארשא הראשון, שמלך בשנים 465-486 לפני הספירה. כאשר ח'שיארשא הראשון מונה את המדינות שבשליטתו, המזרחית ביותר שהוא מציין היא הִנְדוּשׁ (עמק האינדוס, שעל שמו נקראת הודו), והדרומית ביותר – כּוּשִׁיַּה.
מבוסס על: תמר עילם גינדין, "ויהי בימי קְסֶרְקְסֶס", אתר מיזם 929
- כיצד מוצג המלך אחשוורוש בפרקים א-ב? ציינו קווים לדמותו.
(ב, ה-ו)
כיצד הגיע מרדכי לשושן? בשלהי תקופת הבית הראשון הגלה נבוכדנצר מלך בבל את יכניה מלך יהודה [הקרוי גם בשמות יהויכין או כניהו (מלכים ב, כד)] ויחד איתו את המשפחות המיוחסות שביהודה, ובתוכן אנשי מקצועות הברזל.
על פי ההיסטוריונים הגלות התרחשה בשנת 597 לפנה"ס, מאה שנה ויותר לפני מלכות אחשוורוש. המגילה מניחה שמרדכי עצמו לא היה בין הגולים, וכי הוא דור שלישי או רביעי שנולדו הרחק מארץ יהודה. המגילה מתייחסת למרדכי, שנולד בגלות, כאילו הוגלה בעצמו.
מעובד. על פי: ״אסתר: פירוש ישראלי חדש״ עמ' 60, מאת מישאל ציון, בעריכת אביגדור שנאן ובתמיכת קרן אבי חי.
- דמותו של מרדכי רבת פנים, מצד אחד גולה יהודי מצד שני קרוב אל חצר המלך הפרסית. אפיינו אותו על פי שמו, מעמדו ופועלו בפרק.
קרדיט: גלות יהויכין / בגרות בתנך / 929 תנ"ך ביחד, 2017
(א, ה)
ד"ר תמר עילם-גינדין, חוקרת במרכז לחקר איראן באוניברסיטת חיפה, מדברת על ההקשרים ההיסטוריים של מגילת אסתר ונשאלת אם מדובר באמת היסטורית או באגדה.
- החוקרת ד"ר תמר עילם-גינדין טוענת כי המגילה משקפת את המציאות שהייתה בתקופת האימפריה הפרסית. הסבירו באיזה אופן.
קרדיט: מגילת אסתר וההקשרים ההיסטוריים/כאן חינוכית, 2013
(א, י-יא)
ושתי המלכה מסרבת לבקשתו של המלך אחשוורוש. איך העזה לעשות זאת, ומדוע עשתה זאת? מסתבר שבפרס הקדומה לנשים היה הרבה יותר כוח ממה שאנחנו חושבים.
- הסירוב של ושתי לבקשתו של אחשוורוש אינו מוסבר במגילה. אך על פי הסרטון יש לכך כמה הסברים – הציגו שניים מהם.
קרדיט: כאן מציינים | ושתי המלכה/כאן תאגיד השידור הישראלי, 2018