סגור תצוגת כיתה
הפרק

"מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"

פרק קד, א-כו

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מזמור קד הוא שיר הלל לבריאה על כל פרטיה. נלמד את המזמור לפי חלוקה פנימית לנושאים שדרכם המשורר מבטא את עושר הבריאה. נראה כיצד המשורר קושר בין ההרמוניה שבטבע ובין חוכמתו של אלוהים, ומה מקומו של האדם בהרמוניה זו בבקשה: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ". נתמקד בשאלת מקומו של האדם ביחס לטבע – האם הוא חלק ממנו או חיצוני לו? וכיצד הוא יכול להשתלב בהרמוניית הבריאה בלי להפר אותה?

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – גלגל החיים:
נצפה עם התלמידים בשיר 'גלגל החיים' מתוך הסרט מלך האריות.
נאזין יחד למילים ונשאל את התלמידים מתוך היכרותם עם הסרט:

  • מה הכוונה בביטוי 'גלגל החיים'?
  • האם לפי השיר הזה ולפי האנימציה יש סדר בטבע? מהו הסדר?
  • מדוע יש זיקה בין בעלי החיים, למשל?

נסביר שהיום נלמד מזמור שעוסק בחוכמה הטמונה בבריאה וכיצד היא קשורה לגלגל החיים. *הערה למורה: ישנו קטע בראשית הסרט שבו מופסה מסביר לסימבה שלכל יצור בטבע יש תפקיד, וגם האריות הטורפים ימותו ויזינו את האדמה, היא בתורה תהפוך לדשא, ואת הדשא הזה יאכלו הזברות שאותן טורף האריה. למי שהסרט ברשותו להקרנה – מומלץ להקרין קטע זה, או לכל הפחות להסביר עליו בעל פה.

אפשרות שנייה – בראשית:
נאזין עם התלמידים לשיר 'בראשית' שכתב חיים חפר, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת בצל ירוק. כדאי להקרין או לחלק גם את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • מה האדם עושה לאחר שהאל בורא אותו בחלק הראשון של השיר? (בורא את האטום ומשמיד את העולם)
  • מה האל מחליט לעשות בפעם השנייה שחוזרת הבריאה? ("ולא ברא את האדם")

נציין שלפנינו שיר סטירי שמבקש להביע ביקורת על האדם. נשאל את התלמידים:

  • מה הביקורת המובעת בשיר?
  • כיצד מתייחס האדם אל העולם ולאן הוא מוביל אותו בסוף? (להרס)
  • מה הפתרון שמוצא כותב השיר לבעיה זו?
  • האם תוכלו לחשוב על פתרונות אחרים ראליים יותר לבעיה אמיתית זו?

נציין שהיום נעסוק בין השאר בשאלת מקומו של האדם ביחס לבריאה.

אפשרות שלישית – התפעמות מהבריאה:
נכתוב על הלוח את פסוק כד: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִיתָ".
נשאל את התלמידים:

  • האם חשתם פעם התפעמות, פליאה או התרגשות נוכח החוכמה שבה בנוי הטבע?
  • מה הייתה הסיטואציה?
  • האם תוכלו לחשוב כעת על רגעים שיכולים לעורר באדם רצון לומר משפט כזה?

נשמע חוויות ומחשבות ונציין שהיום נלמד את המזמור שבו מופיע פסוק זה.

אפשרות רביעית – קריאת המזמור:
נאזין ליוסי בנאי קורא את מזמור קד ונצפה בתמונות הנוף המתאימות למזמור שבסרטון.

הזמנה לקריאה

ראשית נציין שמזמור זה מוכר מאוד, ורבים מן החוקרים והפרשנים רואים בו את אחת מפסגות השירה המקראית. הוא מוכר גם בשם 'בָּרֲכִי נַפְשִׁי' והוא מושר בתפילת ראשי חודשים. יש לו ייצוגים אומנותיים רבים ופסוקים מתוכו נעשו נכסי צאן ברזל בתרבות, למשל הפסוק "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'".

אפשר לקרוא פעם אחת את המזמור מתחילתו ועד סופו, ואז להשמיע אותו באחד הלחנים.
בעת קריאת המזמור וההאזנה נזמין את התלמידים לחשוב מה נושאו של המזמור ומדוע לדעתם הוא אהוב במיוחד.
לאחר הקריאה וההאזנה נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם נושא המזמור? (התפעלות של האדם מן הבריאה והטבע)

נציע לתלמידים לדמיין את המזמור כמעין מסע בעולם הגדול שבו עוצר המשורר בחמש תחנות ומתאר מה הוא רואה. המראות האלו מובילים אותו לסיכום שיש בו תובנות ומחשבות על הבריאה, ובו נעסוק בהמשך.
נציין שבדומה למזמור ח, גם למזמור זה יש פתיחה וסגירה זהים – "בָּרְכִי נַפְשִׁי". את המזמור אפשר לחלק לשישה חלקים – חמישה מהם הן מעין תחנות במסע הבריאה. נקרין על הלוח את המבנה המיוחד של המזמור בחלוקה לתחנות האלה.
נציין שבשיעור זה נעסוק רק בפסוקים א-כו – התחנות במסע הבריאה, ובשיעור הבא נתמקד בפסוקים כז-לה.
נחלק את הכיתה לחמש קבוצות והתלמידים יעבירו בין הקבוצות כרטיסיות ללימוד על התחנות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשתף בלימוד של כל קבוצה. נדגיש: בכרטיסיות 3-5 ראינו שהמשורר יוצר קשר בין בריאת יסודות הטבע (מאורות, ימים ועשב) ובין שגרת יומו של האדם שיסודות הטבע משולבים בה. נוכל למנות על הלוח את הקשרים בין האדם והבריאה על פי המזמור בצביעה של החלקים המתארים את מקומו של האדם בכל אחד מחלקי המזמור.
נסכם בקצרה על הלוח את יחסי הגומלין בין הטבע לאדם.
כפי שראינו, למשורר יש רצון ליצור זיקה חזקה בין הבריאה ובין חיי האדם, או לתאר כיצד האדם משתלב בתוך עולם הטבע.
נשאל את התלמידים:

  • לאור הדגש במזמור על הקשר בין היצורים החיים ובין מרחבי הבריאה, ובפרט בין האדם ובינם, כיצד לדעתכם דגש זה קשור לפסוק כד: " מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"?
  • מדוע נבחרה המילה חוכמה לתאר את תהליך הבריאה?

נעלה כמה אפשרויות ונסביר: ייחודו של מזמור קד הוא באופן שבו הוא מדגיש את ההרמוניה בין יסודות הבריאה, שתלויים זה בזה ומזינים זה את זה. ניזכר בדוגמאות מן המזמור: המים זורמים בנחלים ומשקים את החיות, השמש מאפשרת לאדם לעבוד, החושך מאפשר לאריות לחפש טרף ולאכול וכו'. בהמשך לסיפור הבריאה בבראשית א, שבו מתואר התהליך באופן כרונולוגי, בא מזמור קד ויוצר מעין בריאה מעגלית שאינה מתחילה בנקודה מסוימת ונגמרת, אלא מזינה את עצמה במערכת אקולוגית מתוכננת היטב. החוכמה באה לידי ביטוי במחשבה תחילה כיצד כל פרט ופרט בבריאה ממלא תפקיד גם בעבור הפרטים האחרים.

מבט לחיים

בהמשך לשאלת הקשר בין האדם והטבע, נחפש דוגמאות מחיינו שבהן האדם מבקש להשתלב באופן שלם בהתנהלותו המחזורית של הטבע למשל קהילת 'אפס פסולת' שעליה אפשר לקרוא באתר שלה.
ונחפש גם דוגמאות להפרה של האדם את ההרמוניה ופגיעה שלו בטבע ובעצמו. דוגמה בירוא יערות הגשם (ראו קישור גם בממערך השיעור).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהתפעלות הדובר מן הבריאה, בחוכמת ה' הבאה לידי ביטוי בהרמוניה בין פרטי הבריאה ובתפקיד האדם ביחס לטבע ולהרמוניה זו.
מיומנויות: למדנו אמצעים אמנותיים במזמור: תקבולת ומבנה שירי.
מתודה: עבדנו בכרטיסיות בקבוצות.

אפשר עוד...
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
גלגל החיים
קרדיט: השיר 'גלגל החיים' מתוך הסרט מלך האריות. פורסם על ידי Hebrew_Disney_vids_in_HD ב-20 באפריל 2016.
גלגל החיים

קרדיט: השיר 'גלגל החיים' מתוך הסרט מלך האריות. פורסם על ידי Hebrew_Disney_vids_in_HD ב-20 באפריל 2016.

בראשית
למילות השיר קרדיט: השיר 'בראשית' שכתב חיים חפר, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת בצל ירוק....
בראשית

למילות השיר

קרדיט: השיר 'בראשית' שכתב חיים חפר, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת בצל ירוק. פורסם על ידי Krechevsky ב-24 במרץ 2012.

מזמור קד – יוסי בנאי
קרדיט: יוסי בנאי קורא את מזמור קד. פורסם על ידי Phillip Adiv ב-13 בדצמבר 2013.
מזמור קד – יוסי בנאי

קרדיט: יוסי בנאי קורא את מזמור קד. פורסם על ידי Phillip Adiv ב-13 בדצמבר 2013.

לחנים למזמור קד
הרב שלמה קרליבך, "הרבי המזמר", שר 'ברכי נפשי' בלחנו משה דץ שר 'ברכי נפשי' אסף...
מבנה מזמור קד
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מזמור קד מחולק ומסומן
יחסי גומלין בין הטבע לאדם
האדם זקוק למים כדי שיוכל לגדל את גידוליו ("וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם") מהם יהיו לו לחם,...
יחסי גומלין בין הטבע לאדם
  1. האדם זקוק למים כדי שיוכל לגדל את גידוליו ("וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם") מהם יהיו לו לחם, שמן ויין.
  2. האדם זקוק לשמש כדי שיוכל לצאת לעמל יומו.
  3. האדם זקוק לים כדי שיוכל להפליג בו באוניותיו ולהגיע ממקום למקום.
כתבה על בירוא יערות הגשם
כתבתה של שני אשכנזי על בירוא יערות הגשם
מקום האל בעולם
אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים...
מקום האל בעולם
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

frank60 / Shutterstock.com

אדם נברא באחרונה. למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, שלא יתנשא מעל אחרים. אומרים לו: יתוש נברא לפניך במעשה בראשית.
דבר אחר: כדי שייכנס לסעודה מיד. למה הדבר דומה? למלך שבנה ארמון וחנך אותו והתקין סעודה, ואחר כך זימן את האורחים.

(מעובד. על פי: תוספתא, סנהדרין, פרק ח הלכה ז-ח)

  • על פי המדרש – מדוע נברא האדם אחרון מכל הברואים, ביום השישי, ומה אפשר ללמוד מכך על מעמדו של האדם בעולם? הביאו את שתי התשובות.
  • הסבירו את המתח המתח בנוגע למקומו של האדם בעולם המתואר בתהלים פרק ח.
שני כיסים
אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.בכיס אחד...
שני כיסים
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ."
(ח, ה-ו)

IfH / Shutterstock.com

אמר רבי שמחה בונים מפְּשִיסְחָה:
לכל אחד צריכים להיות שני כיסים, ובהם ישתמש כשיצטרך לכך.
בכיס אחד יהיה כתוב – "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה), ובכיס השני – "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז).
ועוד הוסיף: הרבה טועים, ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו.

נוסח הקרדיט: מבוסס על "שני כיסים", אתר זושא – מגלים את הסיפור החסידי. © מטח

  • איזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם"?
    ואיזה פסוק בתהלים ח מתאים לאמירה: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר"?
  • בראייה פסיכולוגית, מדוע האדם זקוק לשני פתקים שונים כאלה בכיסיו?
מעשה אצבעותיך
"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה...
מעשה אצבעותיך
"כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה."
(ח, ד)

M.Style / Shutterstock.com

"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" משתמע אולי שלאל יש אצבעות אדירות שממדיהן הן כממדי השמיים.
היום אנחנו משתמשים בביטוי "מעשה ידיך" כדי לתאר תוצר שיצר מישהו.

  • במזמור יש ביטוי מקביל לביטוי "מעשה אצבעותיך". מצאו אותו.
  • תארו יצירה שהיא מעשה אצבעותיכם – אתם יכולים גם להציג אותה.
ברכי נפשי
המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי...
ברכי נפשי
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

איור: shutterstock.com

המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי ככה מתנהלים החיים. לא רק הטבע מופלא, אפילו עבודת האדמה נעשית בשמחה, ועל כך מברך הדובר.
מזמור קד מתפלמס עם תפיסת האדם כנזר הבריאה, כמי שרודה בבעלי החיים (מבראשית א), אבל הוא עושה זאת תוך שהוא שר שיר הלל לאלוהים, לבריאה, לשמחה וליופי – "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ-יָהּ" (קד, לה).

  • לכל אחד יש אפשרות להתבונן על העולם מנקודות מבט שונות. הדובר במזמור בוחר לברך על היופי ועל התכליתיות של העולם.
    הסתכלו על העולם שסביבכם מתוך עמדה זהה – על מה הייתם רוצים לברך? ערכו רשימה של הדברים הסובבים אתכם, ונסו להסתכל עליהם במבט מברך וחיובי.
הוד והדר
הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל....
הוד והדר
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

Beautiful landscape / Shutterstock.com

הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל. בפסוק מתוארים כבודו וגדולתו של האל באמצעות מעשה הבריאה המתחדש מדי יום. הטבע מדומה לכסותו של האל, המלאה ב"הוד והדר".
גם כיום משתמשים בצירוף "הוֹד וְהָדָר" כדי לתאר אווירה של רוממות, פאר וכבוד.

  • מִצאו במילון של העברית המודרנית את הפירוש למילה "הוד" ואת הפירוש למילה "הדר". מה האפקט הנוצר משיבוצן כצירוף זו לצד זו?
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר...
מה אתה רוצה ממני / חנן בן ארי
"מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ."
(ח, ה)

במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר משמעות. האדם פונה אל האל ושואל: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"? כלומר – מדוע האל בכלל מתייחס לאדם, משגיח עליו ועוקב אחר מעשיו?
תחושה דומה מתוארת בשיר "מה אתה רוצה ממני?" של היוצר חנן בן ארי.

למילות השיר

מה אתה רוצה ממני?

תשמור עליי מפניי
תשמור אותי אמיתי
כל התפילות / מילים ריקות
שתקנו די / דבר עכשיו
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי בצהריים
תחבק / תביט לי בעיניים
הבטחת שתמיד תהיה
האור בקצה החשיכה
פסנתר בחול / כבר לא יכול
ניסיתי די / עכשיו תורך
מה אתה רוצה ממני
מה? מה?
מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה
למה לא תבוא אליי כבר בין ערביים
תחבק / תביט לי בעיניים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

קרדיט: חנן בן ארי – מה אתה רוצה ממני (קליפ רשמי) Hanan Ben Ari. מילים ולחן: חנן בן ארי, הפקה מוסיקלית ועיבוד: אייל מזיג

למדני אלוהיי / לאה גולדברג
בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק...
למדני אלוהיי / לאה גולדברג
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

לאה גולדברג, 1946. צילום: דוד אלדן, לע"מ

בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק להתפעל מהדברים הקטנים, לא תיקח אותם כמובנים מאליהם ותדע להודות עליהם.

  • מזמור קה מתאר את התחדשות הבריאה מדי יום ואת ההתפעלות מיופיו של הטבע. אם קוראים את השיר "למדני אלוהיי" של לאה גולדברג בסמיכות למזמור קד, מתחדדת הבקשה של המשוררת – לְמה היא מייחלת?
הים
הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם,...
הים
"זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת."
(קד, כה)

kryzhov / Shutterstock.com

הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם, והדובדבן שבקצפת הוא הים הגדול שבו "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים קד, כו). בלי מים אין חיים, אבל מי שמכיר את סיפורי הבריאה בתרבויות השכנות יודע שיש עוד מסר בטיפול האלוהי במים.

להמשך קריאה

בתחילת המזמור (פסוקים ו-ט) המסר מועבר רק ברמז, אולם בפסוק כה מתואר הים במפורש כמקום שָׁלֵו ושקט הממלא תפקידים אקולוגיים ותעבורתיים. ההתייחסות למים בכלל במזמור, ולים בפרט, רומזת למיתוסים עתיקים של המזרח הקדום שבהם מתוארים קרבות קשים מול הים ומפלצותיו. בתרבות הכנענית "ים" הוא אֵל הים, הנהרות ומקוואות המים, שביקש לשלוט בעולם והציף את האדמה במלחמתו באל בעל (האל הראשי של עמי כנען).

  • כיצד מדגיש מחבר המזמור את עליונותו של ה' על הים?
התהום
בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם...
התהום
"תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם."
(קד, ו)

Ase / Shutterstock.com

בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם מההרים "אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" וקבע להם "גְּבוּל… בַּל יַעֲבֹרוּן" (תהלים כד, ח-ט).
במזמור מתואר כיצד האל ממלא את התהום במים המכסים אותה כלבוש, לאחר שברא את יסודות הארץ.

להמשך קריאה

המילה המקבילה למילה "תהום" בספרות האכדית היא "תיאמת", וזהו גם שמה של אלת המים המפלצתית שמסמלת את הים הקדמון במיתוס הבריאה הבבלי. על פי מיתוס הבריאה הבבלי, האל מרדוך נאבק באלה תיאמת, גבר עליה ומגופתה ברא את השמיים ואת הים.
הופעת המילה "תהום" במקרא מבטאת לא פעם מלחמה במיתוס הקדום המתאר את מאבק האלים בתיאמת.

  • חפשו באתר dicta מופעים נוספים של המילה "תהום" במקרא.
    באילו הקשרים מופיעה המילה "תהום" בדרך כלל, ומה ניתן ללמוד עליה מכך?
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים...
מזמור קד ומזמור אחנתון לשמש
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

אחנתון, נפרטיטי ושלוש בנות מתחת, עמארנה, 1345 בערך לפנה"ס. מאוסף מוזיאון פרגמון, ברלין. צילום: Richard Mortel, flickr, CC BY 2.0

אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים העתיקה וקבע כי השמש היא האלוהות הראשית במצרים. הוא העביר את בירת מצרים לעיר חדשה שהקים, כיום תל אל-עמארנה. באל-עמארנה נמצאו טקסטים עתיקים רבים, וביניהם נתגלה המנון מצרי לשמש מאותה התקופה, שיש בו מקבילות רבות למזמור תהלים קד. נראה שמשורר תהלים קד הכיר את המזמור המצרי הקדום, ועשה בו שימוש גם כדי להתפלמס עימו.

למילות המזמור המצרי העתיק

תופע בהדר באפק השמים
תשקע באפק מערב הארץ
בחשכה
כל ארי יצא ממאורתו,
כל הרמש ישכו. חושך…
הציפורים תעופינה מקיניהן
האוניות יהלכון צפונה ודרומה…
דגי היאור יפזזו אל פניך
מה רבו מעשיך, נסתרו
מפני האל היחיד
נתת היאור… וישטוף הריהם…
לרוות שדותם בכפריהם

זרחת ויחיו, תשקע ומתו

מבוסס על: יאיר הופמן, עולם התנ"ך – תהלים ב, 2002, עמ' 125, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

  • מה הם קווי הדמיון וקווי השוני בין המזמור המצרי הקדום לבין מזמור תהלים קד?
גיתית
  הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת...
גיתית
"לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד."
(ח, א)

כלֵי נגינה על גבי מטבעות שונים מתקופת מרד בר כוכבא. מטבע אחד: דימויי כִּנוֹר או נבל או גיתית. מטבע שני: שתי חצוצרות מתוך ויקיפדיה. צילום: Tallenna tiedosto , ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת היא כי הגיתית קשורה לגת, מקום דריכת הענבים. לפי פירוש זה הגיתית אינה כלי נגינה אלא מזמור שהושר בעת שדרכו את הענבים בגת. הגיתית מוזכרת בכותרת של שני מזמורי תהלים נוספים: פא, פד.

  • הגיתית מופיעה בכותרת של שלושה מזמורי תהלים. עיון בספר תהלים מלמד שיש בו עוד כותרות מזמורים הקשורות לעולם המוזיקה. חפשו אותן בספר.
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו...
יעל אבקסיס מקריאה תהלים
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ."
(קד, א)

כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו אנשי תרבות מקריאים תהלים.

  • מה מאפיין את הקריאה של יעל אבקסיס את המזמור?
  • הציעו קריאה אחרת למזמור זה.

קרדיט: אנשי תרבות מקריאים תהלים. השחקנית יעל אבקסיס. מתוך אירוע "הללויה" של 929 והתזמורת הסימפונית חיפה.

גלגל החיים
הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה...
גלגל החיים
"הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם."
(קד, כא)

הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה באפריקה.

להמשך קריאה

גלגל החיים
מילים: טים רייס
לחן: אלטון ג'ון
תרגום: שפרירה זכאי

מהיום שהגחנו מבטן
ויצאנו לאור העולם,
אין, לא נספיק לעשות את הכול
ולראות את כל מה שקיים.

יותר מדי קורה כל יום
שהיה ועומד שוב לקרות
מזריחת החמה
עד שקיעת הלבנה
כל הברואים משתדלים רק לחיות.

זה גלגל החיים
מטלטל אותנו
בין ייאוש לתקווה
לאהבה…
עוד נמצא פה מקום
בין דרכי אין-פשר
ובפיתולים של גלגל החיים.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • האם נקודת המבט דומה בשני השירים – במזמור הקלאסי והקָנוֹנִי מתהלים ובשיר הפופולרי ממלך האריות?

קרדיט: Carmen Twillie, Lebo M. -Circle Of Life (Official Video from “The Lion King”) | DisneyMusicVEVO