סגור תצוגת כיתה
הפרק

מגדל בבל – טוב או רע? הידרדרות או התפתחות?

פסוקים א-ט

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

האנושות השתנתה בסיפור הקצר שלפנינו. אך האם היה זה שינוי לטובה או לרעה? האם מתוארת בסיפור הידרדרות מצערת או אולי התפתחות רצויה? האם מהפסוקים עולה אמירה חד-משמעית על אודות המוטיבציה של מעשי בני האדם בפיתוח העיר והמגדל?
במהלך הוראה זה ננסה לענות על שאלה זו דרך עיון בשאלה האם היה חטא בסיפור מגדל בבל? ואם כן, מהו? מה תגובת אלוהים למעשה האדם? ומה אפשר ללמוד מתגובה זו על העולם לאחר מגדל בבל?

הזמנה ללימוד

בפתיחה ללימוד מגדל בבל נעסוק בשאלות של שפה וגלובליזציה, אחדות וריבוי. להלן כמה הצעות:

אפשרות ראשונה – שאלה קצרה:
נשאל את התלמידים:

  • האם הייתם מעדיפים מצב שבו כל העולם דובר שפה אחת, או מצב שבו יש שפות רבות ומגוונות?

אפשרות שנייה – שיר ודיון:
שפה אחת ודברים אחדים או מגוון זהויות ושפות? נאזין לשירו של אהוד בנאי 'היברומאן'. לאור השיר נדון עם התלמידים:

  • מהם הרווחים מהחזון המתואר בשיר ומהם המחירים שלו?
  • האם אחדות השפה היא מציאות נכספת בעיניכם?
  • אילו שפות אתם דוברים בבתיכם?
  • מתי אנשים נעזרים בריבוי השפות?
  • האם לדעתכם עדיפה מציאות שבה שפה אחת לכולם או דווקא מציאות מגוונת ובה שפות שונות?

חלק ממילות השיר 'היברומאן' של אהוד בנאי ושאלות בעקבות השיר:
"…והיה ביום ההוא אור חדש גדול יאיר
לאט נפתח הסדק לאט נופל הקיר
וכשתגיע השעה יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת

ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן…

והיה ביום ההוא יבוא אחד בשם אחד
יכירו וידעו כל העולם שפה אחת
לאט נבנה הבית קו לקו ואות לאות
אל נא תאמר לי ביי ביי, אמור רק להתראות
ספיק דה לנגוויג' אוף דה היברומאן…"

היברו מאן, מתוך אהוד בנאי הערוץ הרשמי, 30 ביולי 2012.

אפשרות שלישית – סרטון ודיון:
כפר גלובלי אחד קטן? נצפה יחד בסרטון המתאר את התפתחות הגלובליזציה, ומאיר את שאלת יתרונותיה ומחיריה. בעקבות הסרטון נדון עם התלמידים:

  • על פי הסרטון, האם כדאי לאנושות לשאוף ל"כפר גלובלי אחד קטן"?
  • מה עמדותיכם בנוגע לשאלה זו?

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים שוב את פסוקים א-ט בפרק יא, ונסביר את עלילת הסיפור:

  • מה אירע בפסוקים?
  • מה רצו האנשים והאם רצונם התממש?
  • ממה חשש אלוהים ומה דעתכם על חששו?
  • מהו המסר הטמון בסיפור? ועוד…

ראוי לציין שפרשנים רבים, ישנים כחדשים, התלבטו בשאלה מה בדיוק קרה שם. לאחר הקריאה וההבנה הראשונית המשותפת נעיין בפסוקים לעומקם:

  • מה היה המניע של האנשים במגדל בבל? או במילים אחרות: מה פירוש הפסוק "נַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (פסוק ד)?

לשם העמקה בשאלה זו נתחלק לקבוצות. כל קבוצה תקבל פרשן המתמודד עם השאלה מה היה המניע של האנשים במגדל בבל ואם מדובר במניע שלילי או חיובי, ותלמד דרך עיניו שוב את הפסוקים. לאחר הלימוד נתכנס לדיון משותף בשיטת הכיסא החם (או כל דרך אחרת המתאימה לכיתה) סביב השאלה: האם מדובר במעשה חיובי או שלילי? המורה יבחר אם לקחת פרשן או שניים המייצגים גישה, או להשתמש בכמה פרשנים לכל גישה.
לאחר הדיון המשותף נאסוף את לימוד הפרשנים לטבלה מסכמת על הלוח. נבקש מנציגי כל קבוצה לקרוא את הפרשן שלהם, להסביר אותו ולמלא את חלקו בטבלה.

שם הפרשן מה המניע לבניית המגדל ועשיית השם? חיובי או שלילי?
חזקוני שליטה על הבריות האחרות שלילי – ביטוי שליטה קשה
רשב"ם חוסר רצון לפוץ על פני הארץ שלילי – התנגדות לברכת אלוהים
רד"ק חשש להתפזר ולאבד את החברה חיובי – דאגה לחברה
רש"י 1. עשיית מלחמה עם אלוהים
2. חשש שיהיה שוב מבול, רצון להחזיק את השמיים
1. שלילי – נגד אלוהים
2. חשש בסיסי… אפשר להגדיר כחיובי.

הפירושים השונים פורשים מרחב התייחסויות למניע סיפור בבל ממניע שלילי של מרידה באלוהים, עד למניע חיובי של אחדות. ננסה להבין איזה דעה ממנעד הדעות מתאימה יותר לאור תגובתו של אלוהים. נקרא שוב את פסוקים ו-ט.

  • מה לדעתכם האווירה בפסוקים אלה?
  • מה התגובה האלוהית למעשי האדם?
  • האם התגובה קשה או רכה?
  • מדוע לדעתכם?

בעוד לפי המניע השלילי פשוט להבין את התגובה האלוהית כתגובה מענישה. המניע החיובי, מניע האחדות מעלה שאלה: מה משמעות התגובה?
נעיין בפרשן נוסף בן דורנו שהתמודד עם שאלה זו. על פי צורכי הכיתה ויכולותיה ולשיקול דעת המורה אפשר לחלק בכיתה את הפרשנות לעבודה אישית, זוגית או קבוצתית, או לקרוא אותה ולדון בה יחד.

בעולם שהוא "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", האדם משועבד לחלוטין… שהרי אין עריצות גדולה מזו של האַחדוּת והאחִידות הכפויות על האדם, שאינן משאירות מקום לחילוקי דעות ולמאבקים על דעות שונות ואף מנוגדות… חסד עשה הקב"ה לבני האדם בכך שיש להם שפות שונות, כלומר, תרבויות, השקפות, דעות, אורחות חיים ומשטרים שונים.

(ישעיהו ליבוביץ, שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, עמ' 31)

הסבירו במילים שלכם את פרשנות ישעיהו ליבוביץ לסיפור 'מגדל בבל':

  • האם הוא רואה באחדות במגדל בבל דבר חיובי או שלילי?
  • האם ה"עונש" הוא טוב או רע בעיניו? הסבירו.
  • מה דברי ליבוביץ מוסיפים לתובנות שלכם על אודות הסיפור?
  • האם אתם מסכימים עם פרשנותו? הסבירו את עמדתכם.

ליבוביץ טוען שאלוהים ביקר את האחדות שהייתה במגדל בבל. לדעת ליבוביץ האחדות הפכה לאחידות. תגובת אלוהים בהפצת האנשים עשתה חסד עם האנושות במרחב שקיים בתוכה. לפי פירושו אין כאן חטא ועונש, אלא מחשבה של אלוהים שרצה עולם מגוון יותר ופחות אחדותי. לאור הלימוד בכיתה נדון:

  • האם לפי המבנה הספרותי סיפור מגדל בבל מתאר בפנינו חטא ועונש – הידרדרות מצערת, או אולי תיאור של התפתחות אנושית ותגובה של אלוהים להתפתחות הרצויה?
  • לאן לדעתכם מכוונים אותנו הפסוקים?

סיכום השיעור – כתיבה אישית:

  • בחרו אחד מן המקורות שקראתם ושהזדהיתם עם המסר הנאמר בו. הסבירו מדוע בחרתם בו ובמה הוא שכנע אתכם.
  • חשבו על טיעון שנאמר בכיתה שהיה חדש לכם או שעורר בכם מחשבה. מהו הטיעון שבחרתם?
  • מה הוא הוסיף למחשבתכם?
  • האם שיניתם את דעתכם על הסיפור או על החיים בעקבות הלימוד הכיתתי ובמה?

מבט לחיים

  • האם לדעתכם התרבות שאנו חיים בה מצפה מאתנו ש'נעשה לנו שם'?
  • האם ההתפתחויות הטכנולוגיות וחשיפת סודות החיים בעזרת המדע המודרני מזכירות קצת את 'נעשה לנו שם'?
  • האם המגדלים העצומים הנבנים במטרופולינים נובעים מהצורך לעשות שם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ביארנו את עלילת מגדל בבל דרך עיון בפרשנים שונים.
מיומנויות: ביסוס פרשנות כפולת פנים בפסוקים.
מתודות: חיבור שאלות אקטואליות (שפה וגלובליזציה) לתפיסות הפסוקים; כתיבה ושיח עיוני, פרשני ואישי-תפיסתי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
היברומאן
למילות השיר באתר שירונט
היברומאן

למילות השיר באתר שירונט

  • מהם הרווחים מהחזון המתואר בשיר ומהם המחירים של החזון הזה?
  • האם אחדות השפה היא מציאות נכספת בעיניכם?
  • אילו שפות אתם דוברים בבתיכם?
  • מתי אנשים נעזרים בריבוי השפות?
  • האם לדעתכם עדיפה מציאות שבה שפה אחת לכולם, או דווקא מציאות מגוונת ובה שפות שונות?

היברו מאן, מתוך אהוד בנאי הערוץ הרשמי, 30 ביולי 2012.

סרטון על גלובליזציה
סרטון על גלובליזציה

  • על פי הסרטון האם כדאי לאנושות לשאוף ל"כפר גלובלי אחד קטן"?
  • מה עמדותיכם בקשר לשאלה זו?

Globalization, Mike C, פורסם ב-11 ביולי 2008.

זהירות, בונים
"שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם...
זהירות, בונים
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר." (פסוק ג)

"שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה."

(פרקי דרבי אליעזר כד)

  • המדרש מצביע על הסכנות הטמונות בקדמה. על פי המדרש, ישנו חשש שככל שיתקדמו בני האדם בבנייה, בטכנולוגיה ובמדע, הם יְיַחסו יותר חשיבות לחומרי מאשר לאנושי, עד כדי כך שידאגו מנפילת לבנה יותר מאשר נפילת אדם. מה בין מסקנת המדרש לסרטון?

קרדיט: האם מישהו מת כדי לבנות את הבית שלכם? ערוץ היוטיוב של כאן כלכלי

מגדל בבל כסאטירה
בתיאור מעשיהם של בני האדם ובתגובה של אלוהים יש מעין מצב קומי. בני האדם לא...
מגדל בבל כסאטירה
"הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ." (פסוק ז)

בתיאור מעשיהם של בני האדם ובתגובה של אלוהים יש מעין מצב קומי. בני האדם לא זכו להגיע לשמיים, ולא זו בלבד אלא שחששם, "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", התגשם.

המדרש מתאר את הסיטואציה שנוצרה לאחר שאלוהים בלל את שפת בני האדם.
כשאמר אחד לחברו: "הבא לי מים" – הביא לו עפר; היכהו ופצע מוחו. "הבא לי קרדום" [גרזן] – הושיט לו מגרפה; היכהו ופצע מוחו.
(בראשית רבה, לח)

מבוסס על אבי ורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב, אילה פז,
עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות, 2003, עמ' 132. © מטח.

  • על פי המדרש, לאן מוביל חוסר התקשורת בין האנשים?
  • מה המסר של המדרש?
'שפה אחת ודברים אחדים' – בעד ונגד
הביטוי "שפה אחת ודברים אחדים" מסיפור מגדל בבל מאותת לנו גם כיום מה המחיר שאנו...
'שפה אחת ודברים אחדים' – בעד ונגד

"זיגוראת מודרני" – הדמיה של ארמון הסובייטים. Ilya Ilusenko, ויקישיתוף

ישעיהו ליבוביץ, 1984. צילום: יעקב סער, לע"מ

הביטוי "שפה אחת ודברים אחדים" מסיפור מגדל בבל מאותת לנו גם כיום מה המחיר שאנו עלולים לשלם על אובדן המגוון, המייחד והמבדיל.

להמשך קריאה

ישעיהו ליבוביץ', מדען ופילוסוף מהמאה ה־20, טוען כי ביטוי זה מבטא חשש משלטון טוטליטרי, רודני. בחברה שבה מתקיים שלטון כזה, האדם היחיד נדרש ליישר קו עם עמדת הכלל. ליבוביץ' חושש מחברה כלל אנושית המבוססת על תרבות אחת, אשר בשם הקונפורמיזם ולמען ההסכמה הכללית, תדכא את הפרט ואת החשיבה העצמאית. על כן, לטענתו, אלוהים עשה חסד עם האנושות על ידי פיזורם שהביא ליצירת תרבויות שונות ובעיקר – לריבוי דעות.
(הערות לפרשיות השבוע / ישעיהו ליבוביץ ‬ירושלים : אקדמון, תשמ"ח 1988 )

  • מה דעתכם, האם הביטוי "דברים אחדים" מייצג מציאות טובה או רעה? האם אתם יכולים לחשוב על דוגמה מחייכם או מאירועי היום יום שמשקפת את עמדתכם על הביטוי?
"נעשה לנו שם" – חטא הגאווה
  כיום משתמשים בביטוי "לעשות שם" בהקשר של פרסום, של אדם או של רעיון כלשהו....
"נעשה לנו שם" – חטא הגאווה
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ." (פסוק ד)

MIKHAIL GRACHIKOV / Shutterstock.com

יצורים מיתולוגיים, ציור של מתוך ספר תמונות לילדים מאת Friedrich Johann Justin Bertuch, 1806. מתוך ויקישיתוף

 

כיום משתמשים בביטוי "לעשות שם" בהקשר של פרסום, של אדם או של רעיון כלשהו. קשה להאמין שבני האדם רדפו אחר פרסום באותה התקופה, שכן הם היו היחידים על פני הארץ.

להמשך קריאה

בחפירות שנעשו באזור שבו שכנה ממלכת מסופוטמיה, נמצאו כתובות הקדשה של מלכים שונים, חלקן משוקעות בלבנים בבסיס הזיגוראתים. באחת הכתובות שנמצאו, מסופר על גודֶאַ, מלכה של העיר לֶגֶש (בתחילת האלף השני לפנה"ס), שהתקבל להיות אחד מן האלים, בשל השם שעשה לו בבניית המגדל.
אפשר שזה היה רצונם של בוני מגדל בבל, לחרוג מגבולם האנושי אל האלוהי. בניגוד למסורות הבבליות, מדגיש הסיפור המקראי שהניסיון להידמות לאל הוא חטא חמור מאוד.

  • מדוע מתבסס הסיפור המקראי על מנהג מסופוטמי? מה המסר לאדם בתרבות המקראית שמודגש על ידי ההשוואה?
מגדל בבל – דימוי וסמל
מדוע סיפור מגדל בבל ממשיך לסקרן ולשמש מקור להשראה? קרדיט: The Tower of Babel with British...
מגדל בבל – דימוי וסמל
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (פסוק ד)

  • מדוע סיפור מגדל בבל ממשיך לסקרן ולשמש מקור להשראה?

קרדיט: The Tower of Babel with British Museum curator Irving Finkel ערוץ היוטיוב של The British Museum

מגדל
האומנית מאיה כהן לוי עסקה בדימוי המגדלים הן באמצעות צילומים מטופלים והן באמצעות ציור. ציור...
מגדל
"...הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם…" (פסוק ד)

מאיה כהן-לוי, "מגדלים 4", 2004, שמן על בד, 210X147 ס"מ. © מאיה כהן-לוי

האומנית מאיה כהן לוי עסקה בדימוי המגדלים הן באמצעות צילומים מטופלים והן באמצעות ציור. ציור שמן זה הוא אחת היצירות.

להמשך קריאה

בחלקו העליון של הציור כהן לוי משכפלת באופן מסודר ומדויק למדי את החלונות היוצרים דגם (אם כי פעולת היד האנושית מורגשת וברור שאין זה שכפול תעשייתי ומכני מהסוג שיצר את החלונות בבניינים עצמם). בחלק התחתון של הציור מפרקת כהן לוי את הדימוי הסטרילי והנקי של המגדלים: נדמה כי המבנה המסודר והישר מתחיל להתפרק ולקרוס, או שמא הוא מקבל אופי אורגני ופחות תעשייתי. ואולי הצבע השחור מצביע על גורם חיצוני ש"תוקף" את המבנה.
פירוקו של המגדל מזכיר את גורלו של מגדל בבל ואת גורלה של החברה שיצרה אותו, והדבר מעורר מחשבות על ערכיה של החברה שיצרה את מגדלי עזריאלי ועל הגורל הצפוי לה.
ענת בסר מתוך מגדלים באתר 929

  • יש הרואים את מגדלי עזריאלי בתל אביב ומגדלים אחרים שכמותם כמגדלי בבל עכשוויים. הסבירו מדוע.
מגדל בבל וגשר זמנהוף
לקראת סוף המאה ה־19 רופא עיניים בשם אליעזר לודוויג זמנהוף שאף לבצע פעולה הפוכה מזו...
מגדל בבל וגשר זמנהוף
"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת…" (פסוק ו)

Amire80, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

לקראת סוף המאה ה־19 רופא עיניים בשם אליעזר לודוויג זמנהוף שאף לבצע פעולה הפוכה מזו של בלילת השפות.

להמשך קריאה

זמנהוף ראה כיצד היעדר שפה משותפת יוצר סכסוכים בין קבוצות אנושיות שונות. הוא סבר שיש צורך בשפה שתהיה משותפת לכל התרבויות והעמים, שפה שתקל על קשרי מסחר ודיפלומטיה, ואולי אף תקרב את הלבבות.

להמשך קריאה:
אומנם השפה האנגלית נחשבת כיום לשפה בין־לאומית, אך עמים רבים אינם שולטים בה, והיא גם לא הייתה השפה הבין־לאומית מאז ומתמיד. בימים קדומים הייתה זו האכדית, ולפני כמה מאות שנים בלבד הייתה זו הצרפתית. "לינגואה פרנקה" הוא המונח המתאר שפה שמשמשת לתקשורת בין דוברי שפות שונות, ובכל תקופה היסטורית היא אחרת על פי השפה של עם או של תרבות הדומיננטיים באותה עת.
לעומת ה"לינגואה פרנקה", שפת האספרנטו נועדה להיות שפה ניטרלית, שלא תשקף יחסי כוחות, אלא להפך, תאפשר קיום בשלום של כלל התרבויות. לאחר שנים של מחקר שפות, הרכיב זמנהוף "שפת גשר", בעלת דקדוק פשוט יחסית, לעומת הדקדוק והתחביר בשפות שנוצרו באופן אבולוציוני.
כיום ישנם כשני מיליון דוברי אספרנטו ברחבי העולם, אך עדיין אין היא השפה השנייה של כל אדם.
ועל זה אנו אומרים – Mojosa !
**(מוֹיוֹסַה) – "מגניב" באספרנטו

  • אם בוני מגדל בבל היו שולטים בשפת האספרנטו, האם הם היו מסיימים את הבנייה? במילים אחרות, האם המיזם הסתיים בשל חוסר בשפה משותפת או בשל קושי אנושי אחר?
מסופוטמיה
בָּבֶל היתה אחת מהתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק, באזור המכונה מסופוטמיה, כלומר "בין הנהרות", שֵם...
מסופוטמיה
"עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ". (פסוק ט)

כרטוגרפיה: סופר מיפוי. © מטח

Xerography / Shutterstock.com

בָּבֶל היתה אחת מהתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק, באזור המכונה מסופוטמיה, כלומר "בין הנהרות", שֵם המשקף את מיקומה בבקעה השוכנת בין הנהרות פְּרָת וחִידֶקֶל, ומכאן שמה.

להמשך קריאה

בשפה היוונית מֶסוֹס = אמצע, פַּאטְמוּס = נהר, וביחד: "ארץ בין הנהרות".
מסופוטמיה היא למעשה כינוי שמשמש חוקרים לתיאור תקופה כרונולוגית של שלטון אימפריות שמיות באזור זה, שבו צמחו התרבויות הקדומות בעולם – תרבויות שׁוּמֵר ואַכָּד, בָּבֶל ואַשוּר. על פי המחקר, באזור זה התפתחו לראשונה ערים וממלכות, דתות ומיתוסים, הכתב, ספרות וחוקים ועוד.

  • מה הסיפור רוצה לומר על התרבות הזאת, על כוחה ועל חולשותיה?
ארץ שנער
    המגדל נבנה בבקעה בארץ שִנער. חוקרים מניחים שהשם 'שנער' מכוון לאזור של דרום...
ארץ שנער
"וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם." (פסוק ב)

יצחק דנציגר, נמרוד, 1939, אבן-חול נובית, 95X33X33 ס"מ, מתנת ד"ר דויד ה' אורגלר, ציריך וירושלים.© עיזבון האמן. צילום: © מוזאון ישראל ע"י נחום סלפק.

מפה של מסופוטמיה. אוסף ADPC, הספרייה הלאומית

 

 

המגדל נבנה בבקעה בארץ שִנער. חוקרים מניחים שהשם 'שנער' מכוון לאזור של דרום מסופוטמיה ומרכזה, כלומר לאזור הידוע מצד אחד כשוּמר ואכד, ומצד אחר כתחומה של ממלכת בבל.

להמשך קריאה

השם שִנער מופיע במקרא בסיפורים המתארים את ראשית התרבות האנושית, בסיפורים על נמרוד ועל מגדל בבל, ובספרים מאוחרים, כגון דניאל וזכריה, מציינים את שנער כמקום הגלות לאחר כיבוש הארץ על ידי בבל.
להמשך קריאה:
נמרוד בן כוש בן חם בן נח היה מלך בממלכות השונות, וביניהן בבל, אשר בארץ שנער: "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר." (בראשית י, י)
מדרשים שונים רואים בנמרוד דמות שלילית המייצגת עבודת אלילים, ובין השאר מיוחסת לו במדרש היוזמה של בניית מגדל בבל כמרד באלוהים.

  • אילו קשרים מרומזים נמתחים בין סיפור מגדל בבל לגיבור המקראי נמרוד?
חיבור בין שמיים לארץ
מקור השם זיגוראת הוא במילה האכדית ziqqurratum (שורש זק"ר) שפירושו "להיות גבוה, בולט" ובעברית: להזדקר....
חיבור בין שמיים לארץ
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם." (פסוק ד)

שרידי הזיגוראת צ'וגהא זנביל באתר הארכאולוגי ליד העיר שושן שבדרום־מערב איראן של היום. Matyas Rehak / Shutterstock.com

מקור השם זיגוראת הוא במילה האכדית ziqqurratum (שורש זק"ר) שפירושו "להיות גבוה, בולט" ובעברית: להזדקר.

להמשך קריאה

הזיגוראת, הוא בניין גבוה המזדקר מעלה, בעל כמה קומות, שבראשו, על פי השערות החוקרים, ניצב מקדש ששימש כמעונו של האל בעת ירידתו לארץ. העלייה אל המבנה הייתה באמצעות גרמי מדרגות חיצוניים ומרשימים והמבנה כולו נבנה מלבני בוץ מיובשות בשמש.
הזיגוראתים נבנו לפני 5,000 שנה בערך.
חפירות ארכאולוגיות שנערכו בערים שונות במסופוטמיה חשפו את המבנים האדירים. כתובות של מלכי מסופוטמיה ותיאורים של היסטוריונים יוונים כמו הרודוטוס מוסיפים מידע על המבנים. התיאורים של המבנה כמגדל המחבר בין השמיים ממעל לארץ מתחת – 'בית יסוד שמיים וארץ'. לעיתים קרובות הטביעו המלכים אשר בנו את הזיגוראתים את טביעת המלך על החומר של אחת מהלבנים שבכניסה למבנה לפני שהתייבש. כדי להנציח את שמם, לרומם ולפאר את עצמם, וייתכן שלכך התכוון הכתוב במילים וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם (פסוק ד).

  • מה עומד מאחורי הרצון האנושי (במקרא ומחוצה לו) לבנות מגדל שכמו מחבר בין שמיים לארץ?
כיצד התפתחו השפות?
כשהחלו בני האדם לבנות את מגדל בבל הייתה להם שפה משותפת, כפי שנאמר "הֵן עַם...
כיצד התפתחו השפות?
"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ." (פסוקים ו–ז)

כשהחלו בני האדם לבנות את מגדל בבל הייתה להם שפה משותפת, כפי שנאמר "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם".

להמשך קריאה

אלוהים רצה למנוע את המשך המיזם האנושי הזה, ולשם כך החליט לבלול את שפתם. מרגע שאיבדו בני האדם את שפתם המשותפת, לא יכלו להמשיך במיזם יחדיו.
בין מסריו השונים, סיפור מגדל בבל נועד גם להסביר את מוצא השפות. הסיפור מציע הסבר אטיולוגי לריבוי השפות בעולם.
בסרטון המצורף תמצאו הסבר היסטורי־בלשני להתפתחות השפות.

  • האם מוצא השפות כולן הוא ממקור אחד? חוו דעתכם על סמך הסיפור המקראי ועל סמך הסרטון המצורף.

הקרדיט: How languages evolve – Alex Gendler. ערוץ היוטיוב של TED-Ed

אבן רוזטה – המילון הראשון
אבן הרוזטה היא לוח אבן גדול הכתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי...
אבן רוזטה – המילון הראשון
"...שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ." (פסוק ט)

photo: © Hans Hillewaert / CC BY-SA 4.0 (Wikimedia commons)

אבן הרוזטה היא לוח אבן גדול הכתוב בשלושה סוגי כתב שונים: כתב חרטומים, כתב דמוטי וכתב יווני עתיק.

להמשך קריאה

מאחר שחוקרים הכירו את השפה היוונית ואת הכתב הדמוטי, אבן הרוזטה למעשה סיפקה להם כלי לפענוח כתב ההירוגליפים המצרי.

אבן הרוזטה נתגלתה על ידי קצין צרפתי במצרים בשנת 1799, בתקופתו של נפוליאון, בזמן המלחמה של הצרפתים באנגלים. אף שלא ידע בדיוק מהי אותה אסטלה (מצבת זיכרון) הוא הבין כי לפניו ממצא ארכאולוגי רב־חשיבות. לבסוף חוקר צרפתי צעיר בשם שמבוליון הצליח לפענחה ולהכין קודקס (מילון) לכתב החרטומים המצרי.

  • איך כותבים 'מגדל' בכתב החרטומים?
  • אבן הרוזטה, על שלוש השפות החקוקות על פניה, משקפת צורך אנושי שכנראה עמד גם מאחורי בניית מגדל בבל. מהו אותו צורך?
מגדל בבל בדקותיים
מגדל בבל בדקותיים
"עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל…" (פסוק ט)

  • לסיכום הסרטון, מה דעתכם על מגדל בבל – מיזם אנושי חיובי או שלילי?

קרדיט: סימנים – פרק יא. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד