סגור תצוגת כיתה
הפרק

מלחמת יהושע בחמשת המלכים

פרק י, ח-כז

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

הכנות לקראת המחזת המלחמה בלמידה חוץ-כיתתית :
המורה תציע לתלמידים לצאת להמחיז את המלחמה שעליה יקראו בהמשך הפרק בחצר מחוץ לכיתה. בדיון משותף בכיתה, לפני היציאה, יערכו רשימת בעלי תפקידים שישתתפו בפעילות (שחקנים: מלכי הדרום וצבאם, יהושע, בני ישראל, קריין; תפאורנים; אחראים על אביזרים; אחראים על הצלילים; במאים; צלם וידאו). נאפשר לכל ילד לבחור במה להשתתף ונתחלק לצוותים לפי התפקידים. כל צוות ישב בקבוצה נפרדת בכיתה. מומלץ להביא מצלמת וידאו כדי להסריט את מהלך הלמידה.

נזמין את התלמידים לקרוא את החלק השני של הפרק המתאר את המלחמה בין מלכי הדרום ליהושע ונבקש מכל צוות לשים לב לחלקו בפעילות.

מבט ראשון- קריאת הפסוקים

החלק הראשון (פסוקים ח-טו) מוכר לתלמידים ממהלך השיעור השני. בשיתוף עם תלמידי הכיתה תרשום המורה תרשים זרימה על הלוח שיתאר את מהלך המלחמה. תרשים זה ילווה את התלמידים בהמשך תכנון ההמחזה. המורה תשאל את התלמידים:

  • איך נציג את המסופר בפרק זה?

נפרוט על הלוח את הנושאים שנתייחס אליהם:

  • מיקום – היכן מתאים להמחיז את הפרק?
  • משתתפים – מי הם המשתתפים? מי בעלי התפקידים בהמחזה?

מבט שני- שאלות הבנה

התלמידים ישבו בקבוצות לפי בעלי התפקידים. הם יחזרו ויקראו את פסוקים ח-כז, ישימו לב לחלקם בהמחזה המתוכננת ויתכננו את תפקידם כך שיוכיחו את הבנתם את המסופר בפרק. התפאורנים יתכננו את התפאורה, האחראים על האביזרים יכינו אביזרים, אנשי הסאונד יחפשו קטעים מוזיקליים שיתאימו לאירוע והשחקנים ישבו עם הבמאים ויתרגלו את תפקידם.

המורה תעבור בין הקבוצות, תשאל שאלות הבנה ותנחה אותם לפי הצורך. לסיכום שלב התכנון המורה תבקש מנציג של כל קבוצה לספר במליאה על התכנון של הצוות להמחזה.

יש לתת את הדעת כיצד להציג את ענישתם של מלכי הדרום. עונש זה מעורר חשיבה על התנהגות ערכית בעת קרב ונתון לשיקול דעת המורה אם לתת לחלק זה מקום בהמחזה ובאיזה אופן. בכל מקרה ראוי לשים לב שבתקופת התנ"ך כך היה מקובל לעשות לצד המפסיד. 

מבט שלישי- התבוננות והעמקה

התלמידים ימחיזו את המלחמה המתוארת בפסוקים ח-כז – כל תלמידי הכיתה יהיו שותפים, כל אחד בתפקידו הוא. לאחר ההמחזה ישקפו התלמידים את חווייתם בפעילות.

מבט לחיים

נקדיש חלק זה מהמהלך לדון ב'יוזמנות' (פרואקטיביות). מה משמעות הדברים? מה היתרון שבהתנהגות יוזמנית? ואיך נאמץ אותה בחיי היום יום שלנו?

ראשית נתמקד בתכונותיו של יהושע הבאות לידי ביטוי בפרק זה: מקיים את הבטחותיו, נאמן ותכסיסן. נבקש מהילדים למנות את הפעלים שעושה יהושע (בפרק זה רבות הפעולות שיהושע עושה. אפשר ללמוד מכך כי הוא יזם, הפגין אחריות ופעל למען ביטחון והגנת עמו – בכך הוכיח כי הוא מתאים להיות מנהיג). נציג את המונח 'יוזמנות' ונבין את משמעותו. נבקש מהילדים לספר מי לקח על עצמו יוזמה אישית ועשה מעשה בלי שביקשו ממנו? סיפורים אישיים מפי כמה תלמידים יעוררו עניין בכיתה. המורה תחזק את התלמידים על היותם עצמאיים, יזמים, פעילים. אפשר להרחיב ולהציג את המושג המנוגד 'תגובתיות' (ריאקטיביות). המורה תציע כי כל תלמיד ייקח על עצמו משימה ויציע יוזמה שיבצע לבד או בשיתוף פעולה עם חבריו. כדאי לתת להתנהלות זו מקום בכיתה ולעקוב אחר היוזמות.
בהמחזת מלחמת יהושע בחמשת המלכים הוכיחו התלמידים יוזמנות – הם תכננו את המחזה ודאגו לכל הדרוש להצלחתו.

בסיום יחידה זו תקרא המורה בקול את פסוקים מ-מב, והתלמידים יעקבו במפה אחר המקומות שנכבשו:
"מ וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד. וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן. מב וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על המלחמה בין יהושע ובני ישראל למלכי הדרום וצבאותיהם בלמידה חווייתית מחוץ לכיתה. התלמידים הוכיחו את הבנתם את הפרק בתכנון ובהכנות על פי תפקידם בהמחזה ולאחר הפעילות שיקפו את הבנתם ורגשותיהם. מהלך הוראה זה ממחיש לתלמידים את הפרטים הרבים המופיעים בפרק זה וחורט את הפרק בזיכרון התלמידים.
מיומנויות: תכנון המחזה מתוך קריאת המקור המקראי, חלוקת תפקידים, למידת התפקיד, תכנון והכנות לקראת ההמחזה.
מתודות: המחזת מהלך המלחמה בלמידה מחוץ לכיתה ולמידה שיתופית.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
יום מיוחד במינו
מיום שנבראו שמים וארץ, השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן...
יום מיוחד במינו
"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. ולֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל." (פסוק יג-יד)

איור: shutterstock.com

מיום שנבראו שמים וארץ, השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן מערערין זה עם זה, עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת, ועוד שראו חרטומי גוים [מכשפים] כובשים במזלות [מבצעים פעולה מאגית] לבוא על ישראל.
מה עשה יהושע? פשט ידו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהם את השם [אלוהים] ועמד כל אחד במקומו שישה ושלושים שעות עד מוצאי שבת, שנאמר: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". וראו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם, שנאמר :"ולֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

(פרקי דרבי אליעזר, פרק נב, ח)

  • על פי המדרש, מה הסיבות שהביאו את יהושע לעצור, בעזרת האל, את גרמי השמיים?
ויכוח בין יהושע והשמש
"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלֹוֹן" (יהושע י, יב) –אָמַר הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה אוֹמֵר לִי...
ויכוח בין יהושע והשמש
"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן." (ספוק יב)

איור: shutterstock.com

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלֹוֹן" (יהושע י, יב) –
אָמַר הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה אוֹמֵר לִי "דּוֹם"?!
הַאִם יֵשׁ קָטָן פּוֹתֵחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְגָדוֹל מִמֶּנּוּ "דּוֹם"?
אֲנִי נִבְרֵאתִי בָּרְבִיעִי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בַּשִּׁשִּׁי [לימי הבריאה] – וְאַתָּה אוֹמֵר לִי "דּוֹם"?
אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: עֶבֶד רַע! הֲרֵי רְכוּשׁוֹ שֶׁל אַבָּא [הכוונה ליוסף, שיהושע הוא מצאצאיו] אַתָּה. לֹא כָּךְ רָאָה אוֹתְךָ אַבָּא בַּחֲלוֹם, "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים" (בראשית לז, ט) –
מִיָּד "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד" (יהושע י, יג).

(מדרש תנחומא מהדורת בובר, פרשת אחרי מות, סימן יד)

עיבוד. מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, 2015, עמ' 122. © הוצאת דביר.

  • על פי המדרש, מדוע סבר יהושע שיש לו זכות לתת הנחיות לשמש?
יהושע גיבור-על
בפרק מסופר כי יהושע מצליח לעצור את תנועת השמש והירח: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק...
יהושע גיבור-על
"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן:וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל." (י, יב-יד)
יהושע גיבור על!

יהושע גיבור על! Lana Stem/shutterstock.com

בפרק מסופר כי יהושע מצליח לעצור את תנועת השמש והירח: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". ממש כוח על!

  • מדוע יהושע עוצר את תנועת השמש והירח? מה הוא רוצה להשיג בכך?
  • קראו את הפסוקים – אילו מילים בהם מראות כי מדובר ב"כוח על" נדיר?
  • חשבו על מצב מהחיים שלכם, שמתאים להשתמש בו בביטוי: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
והארץ שקטה ממלחמה
פבלו פיקאסו (1973-1881) היה צייר ופסל ספרדי, מגדולי האומנים במאה ה-20. פיקאסו היה אומן ייחודי...
והארץ שקטה ממלחמה
"יִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה." (יא, כג)
Succession Picasso 2018©

Succession Picasso 2018©

פבלו פיקאסו (1973-1881) היה צייר ופסל ספרדי, מגדולי האומנים במאה ה-20.

להמשך קריאה

פיקאסו היה אומן ייחודי ופורץ דרך. הוא חי באירופה בתקופה של שתי מלחמות העולם, והן השפיעו על יצירתו ועל עמדותיו הפוליטיות-חברתיות בעד השלום. בשנת 1949, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא אייר עבור קונגרס השלום שהתקיים בפריז, צרפת, כרזה של שלום ובמרכזה היונה, אשר הפכה לסמל הקונגרס ולסמל השלום.

גם שנים לאחר קונגרס השלום המשיך פיקאסו לצייר יונים ולעסוק בנושאים של מלחמה ושלום. מעניין לדעת שהעתק של התמונה הזאת, אשר היה בסלון ביתה של המשוררת תלמה אליגון-רוז, היה השראה לשיר מפורסם שהיא כתבה: "יונה עם עלה של זית".

  • בפסוק כתוב: "והארץ שקטה ממלחמה". כיצד הציור של פיקאסו מבטא רעיון זה?
השמש תידום!
את השיר "פרחים בקנה" כתב המשורר והפזמונאי הישראלי דוד ברק בשנת 1970, והוא בוצע על...
השמש תידום!
"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן." (י, יב)

את השיר "פרחים בקנה" כתב המשורר והפזמונאי הישראלי דוד ברק בשנת 1970, והוא בוצע על ידי להקת התותחנים. השיר נכתב לאחר מלחמת ששת הימים (1967), שבה ניצחה ישראל.

למילות השיר

כשאביב נרדם יֵעוֹר בחיוורון
בשדות האש יִתַּם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, בְּרֹן.

השמש יִדֹּם בין עזה לרפיח,
ירח יַלְבִּין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זֵרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בַּדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש יידום בין עזה לרפיח…

החיילים לעיר יגיעו בְּעַם רב,
עִם נערות ושיר ועִם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול יָדַע מַכְאוֹב ושכול
לא עוד יֵדַע שלכת וקרב.

השמש יידום בין עזה לרפיח…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

האזינו לשיר וקראו את מילותיו.

  • האם השיר מבטא רצון לשלום או למלחמה?
  • מצאו אילו שורות מתוך השיר שואבות השראה מהפרק שלנו ביהושע?

קרדיט: להקת התותחנים פרחים בקנה / Israeli Classics קלאסיקה ישראלית, 2012

פלטת נערמר - קולות מתרבות רחוקה
פלטת נערמר היא ממצא ארכאולוגי, לוח אבן בצבע ירוק, שנמצא במצרים בקברו של המלך פרעה...
פלטת נערמר - קולות מתרבות רחוקה
"...וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם... וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב" (י, כד-כו)
פלטת נערמר, מצרים, 3,200 לפני הספירה

פלטת נערמר, מצרים, 3,200 לפני הספירה. צילום: מתוך ויקישיתוף

פלטת נערמר היא ממצא ארכאולוגי, לוח אבן בצבע ירוק, שנמצא במצרים בקברו של המלך פרעה נערמר ומתוארך ל 3,200 לפנה"ס.

להמשך קריאה

על גבי לוח האבן נראה פרעה נערמר, מלך מצרים הראשון שאיחד את חלקי מצרים תחת מלכותו, מכניע את אויביו. פרעה נראה גדול יחסית לדמויות הסובבות אותו, הוא אוחז בידו אלה ומוצג כשהוא ניצב מעל אויביו.
זהו אחד הממצאים הארכיאולוגים החשובים המלמדים אותנו על כינון הממלכה המצרית – איחוד מצרים.

  • פלטת נערמר מתארת אירוע רחוק על דמויות שונות מאלו שעליהן מסופר בספר יהושע. ובכל זאת, מהן נקודות הדמיון בין האופן שבו הכניע פרעה נערמר את מתנגדיו לבין האופן שבו הכניע יהושע את מתנגדיו?
עמק איילון
עמק איילון שוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב, ושמו מבוסס על הפסוק מהפרק שלנו. העמק...
עמק איילון
emkaplin/shutterstock.com

emkaplin/shutterstock.com

עמק איילון שוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב, ושמו מבוסס על הפסוק מהפרק שלנו. העמק נמצא בין ירושלים ממזרח לבין גבעות השפלה מדרום והרי בנימין מצפון.

להמשך קריאה

הכול סביבו גבוה. עמק, כבר אמרנו? גובהו של העמק נע בין 140 מטרים ל-200 מטרים מעל לפני הים, שטחו כ-40 קילומטרים רבועים והוא מתאפיין בקרקע פורייה הטובה לגידול גפנים ועצי זית. מימיו של העמק מתנקזים לנחל איילון שבגוש דן, אשר מתאחד עם נחל הירקון שנשפך לים בתל אביב. אנחנו מכירים את העמק מסיפורי יהושע ומתקופות נוספות בהיסטוריה. בתקופת יהודה המכבי (165 לפני הספירה) התקיים באזור זה אחד הקרבות המוצלחים של יהודה המכבי נגד היוונים. במאה ה-11 הקימו הצלבנים (אנשי דת נוצרים) בעמק את המבצר המפורסם "לטרון", ששימש נקודת הגנה והתקפה. בתקופת המנדט הבריטי הקימו הבריטים תחנת משטרה בלטרון. בשנת 1948 השתלטו הערבים שחיו כאן על לטרון, ובשנת 1967 כבשו אותו היהודים.

  • מדוע העמק היה חשוב כל כך לאורך השנים לכל מי שחי כאן?
עצור! חצור!
תל חצור הוא גן לאומי הנמצא בצפון הארץ, בדרום עמק החולה. זה התל הגדול בארץ...
עצור! חצור!
"וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה: וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ."
(יא, י-יא)

כלי אוכל ובישול , חצור.

כלי איפור ומשקולות.

תיבת תכשיטים, חצור.

תל חצור הוא גן לאומי הנמצא בצפון הארץ, בדרום עמק החולה. זה התל הגדול בארץ ואחד האתרים הארכאולוגיים החשובים ביותר כאן.

להמשך קריאה

ראשיתו של היישוב שהיה במקום – לפני 2,800 שנה (בתקופת הברונזה הקדומה) וסופו בסוף התקופה ההלינסטית, במאה השנייה לספירה (בערך לפני 1800 שנה).
1,000 שנים של התיישבות מסתתרות ב-21 שכבות ארכאולוגיות שונות, שכבות המספרות על תושבים שונים בעלי אמונות שונות וכמובן על שינויים בתרבות האנושית שחלו במשך כל התקופה. (חשבו על 1,000 שנים אחורה מעכשיו. החל מאיזו תקופה היו מוצאים הארכאולוגים פריטים כמו כרכרה, אופניים או מחשב?)
מדוע היה זה מקום שוקק חיים ומיושב תמיד? משום הקרקע הפורייה של עמק החולה ומשום שתל חצור נמצא על דרך המסחר בין הצפון לדרום.

גם לפי ממצאים במקום וגם לפי ממצאים ממקומות אחרים המספרים על העיר, מתברר כי היא הייתה עיר משגשגת וחשובה בכנען, עד שנכבשה ונשרפה בערך בשנת 1,200 לפני הספירה. כפי הנראה זה האירוע שמסופר עליו בפרק יא בספר יהושע.

גם הממצאים וגם התנ"ך מספרים על חצור כעיר שהיא חלק מממלכת ישראל, עד שכבשו אותה האשורים בשנת 701 לפני הספירה. מאז המשיכו לחיות בה, אולם העיר לא חזרה לימי תפארתה.

היום אפשר לבקר בתל חצור, אשר הוכרז בשנת 2005 בתור אתר מורשת עולמית לשימור מטעם ארגון אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם). בביקור כדאי להתרשם מהממצאים המעניינים בתל – ארמון כנעני, מפעל מים אדיר ועוד. חפצים ניידים, כמו חפצי פולחן, תכשיטים וכלים, הועברו למוזאון איילת השחר הסמוך ולמוזאון ישראל.

כשחופרים באתרים ארכאולוגיים, מוצאים כל מיני ממצאים ממקדשים עתיקים ועד קערות בישול.

לפניכם כלים מחיי היום יום שנמצאו בחצור.

  • נסו לדמיין ולהשלים את התמונה: למה הם שימשו? מאילו חומרים הם עשויים? ולמי הם היו שייכים?
איך יהושע ידע?! איך הוא ידע?!
בשנת 1503 ניזוקה ספינתו של מגלה הארצות כריסטופר קולומובס, והוא עגן בחופי האי ג'מייקה לתקופה...
איך יהושע ידע?! איך הוא ידע?!
"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (י, יב)
ליקוי הירח של כריסטופר קולומבוס, 1879.

ליקוי הירח של כריסטופר קולומבוס, 1879. מתוך הספר: Astronomie Populaire, עמ' 231, ציור מספר 86. הקרדיט הוא: מתוך ויקישיתוף

בשנת 1503 ניזוקה ספינתו של מגלה הארצות כריסטופר קולומובס, והוא עגן בחופי האי ג'מייקה לתקופה בלתי צפויה של כמה חודשים. כיוון שהוא לא תכנן את השהות שם, הוא לא הביא די מזון לו ולצוות שלו.

להמשך קריאה

תחילה הוא הצליח לשכנע את המקומיים למכור לו מזון, אולם אחרי זמן מה המקומיים הפסיקו לספק לו מזון, כיוון שהוא התנהג אליהם בהתנשאות. מה עשה? באחר הצהריים של יום 29 בפברואר 1504, אמר קולומבוס למקומיים: האל כועס עליכם משום שאתם לא נותנים לי אוכל! אם לא תתנו לי אוכל, האל יעניש אתכם ויחשיך את השמיים! המקומיים לא האמינו לו, אבל לפתע כוסה הירח והשמיים החשיכו. מייד הבטיחו המקומיים שיספקו לו ולצוות שלו מזון. ואכן, בתוך שעה הירח שוב התגלה והאיר את שמי האי. המקומיים לא ידעו שקולומבוס הוא איש חכם, שבקיא בחישובי הרוח, השמש, הירח והכוכבים. לפי החישובים שלו, הוא ידע שבאותו הלילה עתיד להיות "ליקוי ירח" – תופעה שבה הצל של כדור ארץ מסתיר את הירח.
האם גם בסיפור שבספר יהושע היו תופעות של "ליקוי ירח" או "ליקוי חמה"? אנחנו לא יודעים, אבל תודו שהסיפורים דומים.

  • לאחר שקראתם את הסיפור על כריסטופר קולומובס ואת הפרק מהתנ"ך – מה המשותף לשני הסיפורים?
  • מדוע תופעה הקשורה בגרמי השמיים עושה כזה רושם על הסובבים?
חשיבות כיבוש עמק איילון
הפסוקים מתארים את מסלול הקרבות של יהושע מכיוון מזרח למערב. בתקופה זו חיו עמים רבים...
חשיבות כיבוש עמק איילון
" וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. י וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ..." (י, ט-יא)

הפסוקים מתארים את מסלול הקרבות של יהושע מכיוון מזרח למערב.
בתקופה זו חיו עמים רבים בארץ, וירושלים כמובן לא הייתה בירת ישראל.
ההתיישבות של שבטי ישראל בארץ, כפי שמסופר בספר יהושע, הייתה בדרך של כיבוש.
המפה שלפניכם מתארת את מסלול הקרבות של יהושע.

  • עקבו במפה אחר מסלול הכיבוש של יהושע.
  • מצאו במפה את נקודת הפתיחה בעיר יריחו.
  • מצאו במפה את מיקום הקרב בעמק איילון.
  • על פי מסלול הכיבוש של יהושע, מה הייתה לדעתכם התוכנית הכוללת?
  • באיזה צבע מסומן עמק איילון במפה? על מה זה מלמד, ומדוע אזור זה חשוב?
לפעמים הגבעונים הם סתם תירוץ
קטע הסרטון מתוך חדשות התנ"ך מתאר את הקרב בין יהושע לבין מלכי הדרום בארץ. מלכי...
לפעמים הגבעונים הם סתם תירוץ
" וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן." (י, מ-מא)

קטע הסרטון מתוך חדשות התנ"ך מתאר את הקרב בין יהושע לבין מלכי הדרום בארץ. מלכי הדרום תכננו לתקוף את הגבעונים. יהושע, שכרת ברית הגנה וחסות עם הגבעונים, מחויב להגן עליהם. אבל…

אפשר לחשוד שההגנה על הגבעונים היא תירוץ של יהושע לתוכנית גדולה יותר.

צפו עד דקה 12:10 :

  • לפי הסרטון, מה התירוץ של יהושע ומהי תוכניתו?
  • לפי הפסוק, אילו יעדים השיג יהושע בסופו של הקרב? (במילים אחרות, האם הפרשנות שמציג הסרטון נכונה?)

קרדיט: חדשות התנ"ך: כיבוש העי / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

"רצף טריטוריאלי" - מה זה?
בסרטון המתאר את המלחמה בין יהושע לבין מלכי דרום כנען, אומרים שמלכי כנען ניסו למנוע...
"רצף טריטוריאלי" - מה זה?

בסרטון המתאר את המלחמה בין יהושע לבין מלכי דרום כנען, אומרים שמלכי כנען ניסו למנוע "רצף טריטוריאלי" של יהושע (טריטוריה = שטח). צפו בסרטון ושימו לב מתי משתמשים בביטוי זה, ואחר כך שימו לב למפה שבסוף הסרטון. ספוילר: יהושע ניצח במלחמה.

  • הסבירו במילים שלכם מה ניסו מלכי כנען למנוע ומדוע.
  • עצרו את הסרטון על תמונת המפה. עכשיו, כשאתם יודעים את תוצאות הקרב, הסבירו את המושג "רצף טריטוריאלי".

קרדיט: 929 יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015