סגור תצוגת כיתה
הפרק

מעבירי הפקודה – הנוגשים ושוטרי ישראל

פסוקים יא-יד

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נזכיר לתלמידים שבשיעור שעבר ראינו שפרעה התעצבן מבקשת משה ואהרון והחליט להכביד את העבודה על העם כך שהם ימצאו תבן וקש בעצמם.

נקרין את פסוק י על הלוח:
"וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר: 'כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן'"
נשאל אילו דמויות מופיעות בפסוק.

נקרין פירמידה של ההיררכיה במצרים ונשאל מי פה המצרים ומי בני ישראל.
נסביר שהשוטרים הם נציגי בני ישראל והנוגשים שמעליהם הם מצרים.

נעלה שאלות לקראת הקריאה:

  • מי יעביר לבני ישראל את הפקודה?
  • כיצד יגיבו בני ישראל לפקודה?
  • מי יסבול סבל רב ביותר בעקבות הפקודה?

מבט ראשון

נקרא את הפסוקים ונחלק אותם לפי שלבי התפתחות העלילה.

  שלב פסוקים
1 העברת הפקודה "י וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר: 'כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן. יא אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר"

2

ביצוע הפקודה "ב וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן"
3 הנוגשים משגיחים על ביצוע הפקודה "יג וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן"
4 עונש על אי השלמת הפקודה "ע יד וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם"

 

מבט שני

נשאל מה חסר בין שלבים 3 ל-4. (תיאור הכישלון. לא כתוב במפורש שבני ישראל לא עמדו במכסה, זה משתמע מהעונש שקיבלו השוטרים)

נחזור לשאלות ששאלנו לפני הקריאה ונענה עליהן:

  • מי יעביר לבני ישראל את הפקודה?
  • כיצד יגיבו בני ישראל לפקודה?
  • מי יסבול סבל רב ביותר בעקבות הפקודה?

מבט שלישי

עבודה בזוגות:
נקרא את המדרש ונזהה עם איזו דילמה מתמודדים שוטרי בני ישראל.
"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פסוק יד) מתוך אתר ספר האגדה לילדים.
"מִנָּה אֶת הַנּוֹגְשִׂים שֶׁל מִצְרַיִם עַל הַשּׁוֹטְרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשּׁוֹטְרִים נִתְמַנּוּ עַל יֶתֶר הָעָם, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם: "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים" (פסוק ז) הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים בָּאִים וּמוֹנִים הַלְּבֵנִים. נִמְצְאוּ חֲסֵרוֹת – הָיוּ הַנּוֹגְשִׂים מַכִּים אֶת הַשּׁוֹטְרִים, וְהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מֻכִּים עַל יֶתֶר הָעָם וְלֹא הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָם בְּיַד הַנּוֹגְשִׂים. אָמְרוּ: "מוּטָב לָנוּ לִלְקוֹת, וְלֹא יִכָּשֵׁל יֶתֶר הָעָם".

לאחר הקריאה יבחרו התלמידים בזוגות תפקידים – בעד או נגד בחירתם של שוטרי בני ישראל להיות מוכים ולא להסגיר את בני עמם. כל אחד ינסח נימוק המבסס את עמדתו ויביא דוגמה מהחיים לנימוק שלו.

  • כיצד הייתם מרגישים לו הם היו בתפקיד זה?
  • איזו דילמה – התנגשות בין ערכים – עולה בתפקיד?

מחשבות שעברו בראשם של שוטרי ישראל:
למה אני צריך לקבל מכות בשביל כולם? או איזה מזל שאני יכול לקבל את המכות ולהגן בכך על בני עמי?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הנוגשים המצרים העבירו את הפקודה הקשה לשוטרי בני ישראל, נציגי העם שהיו מקשרים בין השוטרים ובין העבדים. ראינו שהשוטרים נתקלו בדילמה קשה, בחרו בפתרון של הגנה על בני העם והוכו בשביל כולם.
מיומנויות: הבנת היררכיה מתרשים, סידור אירועים על פי שלבים וזיהוי החסר.
מתודות: עבודה בזוגות לבירור דילמה מוסרית, שימוש בתרשים.

 

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
משה ואהרון אצל פרעה
כְּשֶׁנִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְנֶעֶמְדוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, הָיָה יוֹשֵׁב פַּרְעֹה וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם,שֶׁמָּא יַעֲנִיקוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אוֹ...
משה ואהרון אצל פרעה
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ." (פסוק ב)

איור: shutterstock.com

כְּשֶׁנִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְנֶעֶמְדוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, הָיָה יוֹשֵׁב פַּרְעֹה וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם,
שֶׁמָּא יַעֲנִיקוּ לוֹ מַתָּנוֹת, אוֹ שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ מִכְתָּבִים,
וְהם אַפילו לֹא שָׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמוֹ.
אָמַר לָהֶם: מִי אַתֶּם?
אָמְרוּ לוֹ: שְׁלוּחָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ.
שאל: מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?
אָמְרוּ לוֹ: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – שַׁלַּח אֶת עַמִּי".
כָּעַס וְאָמַר: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל",
לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לִשְׁלֹחַ לִי מַתָּנוֹת, אֶלָּא בִּדְרִישׁוֹת וּבִתְבִיעוֹת אַתֶּם בָּאִים עָלַי –
"לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ".

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה ה פסקה יד)

  • לפי המדרש – מדוע פרעה הגיב כמו שהגיב?
הכניסה לארמון פרעה
אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאוּ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה לְכַבְּדוֹ,וְהֵבִיאוּ...
הכניסה לארמון פרעה
"וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר." (פסוק א)

איור: shutterstock.com

אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא: אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּאוּ כָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה לְכַבְּדוֹ,
וְהֵבִיאוּ מַתָּנוֹת וְהָיוּ מְעַטְּרִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּלָכִים.
מִשֶּׁעִטְּרוּ אוֹתוֹ הָיוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן עוֹמְדִים עַל פֶּתַח אַרְמוֹן פַּרְעֹה.
נִכְנְסוּ עֲבָדָיו וְאָמְרוּ: שְׁנֵי זְקֵנִים עוֹמְדִים עַל הַפֶּתַח.
אָמַר לָהֶם: יַעֲלוּ.
וְאַרְבַּע מֵאוֹת פְּתָחִים הָיוּ לְאַרְמוֹן פַּרְעֹה,
וְעַל כָּל פֶּתַח וּפֶתַח אֲרָיוֹת וְדֻבִּים, חַיּוֹת רָעוֹת,
וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁיָּכֹל לִכָּנֵס שָׁם עַד שֶׁהָיוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם בָּשָׂר.
וּכְשֶׁבָּאוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם, סוֹבְבִים וּמְלַקְּקִים רַגְלֵיהֶם,
וְהִתְחִילוּ לְלַוּוֹתָם עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי פַּרְעֹה.

(עיבוד. על פי: מדרש שמות רבה, פרשה ה)

  • תארו את הפתחים של ארמון פרעה על פי התיאור שלהם במדרש.
    במה שונה כניסתם של משה ואהרן לארמון מכניסתם של המנהיגים האחרים?
שלח את עמי
יציאת מצרים הייתה בשלושת אלפי השנים האחרונות השראה לתנועות שחרור וחירות בכל העולם. הביטוי "שלח...
שלח את עמי
"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי." (פסוק א)

יציאת מצרים הייתה בשלושת אלפי השנים האחרונות השראה לתנועות שחרור וחירות בכל העולם.
הביטוי "שלח את עמי" ובאנגלית "let my people go" הפך למוטיב המרכזי בסיפור מצרים, ולא רק בקהילה היהודית.
ד"ר מרטין לותר קינג, מנהיג מאבקם של השחורים בארה"ב נגד האפליה, קרא בנאומו המפורסם לפני כרבע מיליון איש את מילותיו של משה רבינו: let my people go.

למילות השיר

שלח את עמי /  תרגום: אפרים דרור
מַהֵר, מֹשֶׁה, צַו אֶת פַּרְעֹה:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
מִצְוַת הָאֵל אֱמֹר נָא לוֹ:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
קוּמָה, לֵךְ נָא
אֶל כְּבַד הַלֵּב הָרַע,
צַו לוֹ בִּשְׁמִי:
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!

מְסֹר, מֹשֶׁה, אֶת דְּבַר שַׁדַּי
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!

וָלֹא, אַכֶּךָ בְּמַכּוֹתַי
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
שְׁמַע נָא, זֹאת הִיא
מִצְוַת הָאֵל
הָבָה, שְׁלַח נָא
אֶת יִשְׂרָאֵל.

הִגִּיעַ יִשְׂרָאֵל לַיָּם
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
טָבְעוּ מִצְרַיִם עִם רִכְבָּם
שְׁלַח נָא אֶת עַמִּי!
זֶה הוּא
כְּבַד הַלֵּב הַהוּא
כָּכָה כֵּן
תָּמִיד יֹאבְדוּ.
נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

  • הקשיבו לשיר ועקבו אחרי המילים באנגלית והתרגום לעברית.
  • סמנו אילו מילים בשיר הן מתוך הפסוקים.

קרדיט: שלח את עמי ביצוע: יעל אילת LET MY PEOPLE GO/Yael Eilat, 2010

דבר יום ביומו
כשהנוגשים המצריים אומרים "דבר יום ביומו" הם מתכוונים שעל העבריים להמשיך לספק את העבודה כהרגלם-...
דבר יום ביומו
"וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן." (פסוק יג)

Leremy/shutterstock.com

  • כשהנוגשים המצריים אומרים "דבר יום ביומו" הם מתכוונים שעל העבריים להמשיך לספק את העבודה כהרגלם- כמו בכל יום.
    היעזרו בתמונה כדי להסביר כיצד ניתן להשתמש בביטויי בימינו.
  • תארו פעולה שאתם עושים בדרך כלל, בשגרה, באמצעות הביטוי שמקורו בפרק.
משה ואהרן
  אברהם ישכיל, צייר. נולד בצ'נסטחוב, פולין 1894. ב-1934 עלה לארץ והשתקע בחיפה. בשנות ה-40...
משה ואהרן
"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי." (פסוק א)
אברהם ישכיל, משה ואהרון, 1950 בערך, מתוך: דמויות מן התנ"ך, הדפסי יד במהדורה חד-פעמית ממוספרת וחתומה בידי האמן. באדיבות משפחת האמן

אברהם ישכיל, משה ואהרון, 1950 בערך, מתוך: דמויות מן התנ"ך, הדפסי יד במהדורה חד-פעמית ממוספרת וחתומה בידי האמן. באדיבות משפחת האמן

 

אברהם ישכיל, צייר. נולד בצ'נסטחוב, פולין 1894. ב-1934 עלה לארץ והשתקע בחיפה. בשנות ה-40 הקים את המוזיאון הראשון לאמנות פלסטית בנוה שאנן בחיפה.
בסידרה דמויות מהתנ"ך שמשה ואהרון היא אחת מהעבודות בה, בחר האמן להביע את עצמו בסגנון עכשיוי.
בשיטת ההדפס  של העבודה מועברים הציורים מקרטון לנייר צבעוני באופן שמאפשר הדפסת שכבות מרובות.

  • מי מהדמויות היא משה ומי היא אהרן לדעתכם?
  • כיצד שותפות הגורל של השניים באה לידי ביטוי ביצירה?
משה ואהרן בבית פרעה
הציור של נחום גוטמן מתאר את משה ואהרן העומדים לפני פרעה ובשליחות האל דורשים ממנו...
משה ואהרן בבית פרעה
"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה." (פסוק א)
מאיורי המקרא של נחום גוטמן, התרצ"ג־1933. 33.7X21 ס"מ, עיפרון פחם ודיו על נייר.

מאיורי המקרא של נחום גוטמן, התרצ"ג־1933. 33.7X21 ס"מ, עיפרון פחם ודיו על נייר.

הציור של נחום גוטמן מתאר את משה ואהרן העומדים לפני פרעה ובשליחות האל דורשים ממנו כי ישחרר את ישראל ויאפשר להם לצאת ממצרים. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (פרק ז, פסוק כו)

  • הוסיפו תוכן לשיחה המתקיימת בין משה ואהרן לפרעה על פי ציורו של נחום גוטמן.
    התבוננו בדמויות והוסיפו מחשבות ואמירות שלדעתכם נאמרו באותו מפגש.
מדבר סיני
משה ואהרן מבקשים מפרעה שישחרר את עמם מעבדות במצרים וייתן להם להיות חופשיים ולצאת למדבר....
מדבר סיני
"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר." (פסוק א)
ישראל ומצרים. צילום: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

ישראל ומצרים. צילום: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

משה ואהרן מבקשים מפרעה שישחרר את עמם מעבדות במצרים וייתן להם להיות חופשיים ולצאת למדבר.
איזה מדבר נמצא בקרבת מצרים?
התבוננו בצילום.

  • התבוננו בצילום הלוויין ומצאו את מדבר סיני. מה צורתו?
  • איפה נמצאת מצרים ואיפה נמצאת ישראל ביחס אליו?
בנייה בבוץ – עשו זאת בעצמכם
אז מה צריך כדי להכין לבני בוץ? קחו חול, טין וחרסית. ערבבו אותם יחד. למה...
בנייה בבוץ – עשו זאת בעצמכם
" לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן." (פסוק ז)
לבנים עשויות בוץ לבנייה מסורתית.

לבנים עשויות בוץ לבנייה מסורתית.
Sinn P. Photography/shutterstock.com

אז מה צריך כדי להכין לבני בוץ?
קחו חול, טין וחרסית. ערבבו אותם יחד. למה לא רק חרסית? מפני שחרסית לבדה תיסדק ותתפורר כאשר היא תתייבש. היא חשובה מאוד מפני שהיא חומר פלסטי וגמיש ולכן היא משמשת מעין דבק בין כל החלקיקים.

להמשך קריאה

הוסיפו תבן, קש או סיבים דקים אחרים. אלה יפחיתו את הסכנה לסדקים ויחזקו את החומר (כמו פלדה בבטון). ערבבו את כל אלה במים, לושו את החומר (הכי טוב ברגליים, הבהונות עושות עבודה מצוינת) והכניסו אותו לתבניות מלבניות הפתוחות מלמעלה ומלמטה. הסירו בעדינות את התבניות והשאירו את הלבנים לייבוש. ועכשיו אפשר לבנות בתים, ערים ואפילו ערי מסכנות.
חומר הגלם ששימש את אבותינו בבנייה היה חומר הסחף הבוצי שהביאו שיטפונות הנילוס והניחו בגדות הנהר. את הקש והתבן הביאו מן השדות הסמוכים אל גדת המים. הכנת התערובת ויצירת הלבנים היא עבודה קשה, בייחוד למי שאינו מיומן ומצרִים נוגשים בו. אם הוא גם צריך ללכת אל השדות להביא את התבן אל הבוץ בגדת הנהר, העבודה הופכת קשה עוד יותר, ממש עבודת פרך.
בנייה בבוץ הייתה נפוצה מאוד בעבר בכל רחבי העולם באזורים שבהם יש נהרות המובילים סחף בוצי או במקומות שבהם מצויה החרסית במסלע המקומי. אך לא רק בעבר – גם היום ממשיכים כפריים לבנות את בתיהם בבוץ – באפריקה, בהודו ובפקיסטן, במזרח הקרוב ובאזורים רבים בעולם. וכמו כל דבר שהיה טוב פעם גם הבנייה בבוץ הפכה לטרנד עכשווי של בנייה ירוקה. אילו בני ישראל ידעו על כך אז…
(מתוך אתר 929, כתבה: בילי סביר)

  • ועכשיו – רוצים לבנות עיר מסכנות בעצמכם? רוצים להבין מדוע זה טוב לכדור הארץ? בבקשה, הנה כל ההנחיות.
זיכרון שהוא גם מתוק
צבעה של החרוסת הקלסית צריך להיות חום כמו הבוץ בנילוס ותערובת הבוץ והתבן שעימם עבדו...
זיכרון שהוא גם מתוק
מצות פסח עם חרוסת.

מצות פסח עם חרוסת.
hadasit/shutterstock.com

צבעה של החרוסת הקלסית צריך להיות חום כמו הבוץ בנילוס ותערובת הבוץ והתבן שעימם עבדו בני ישראל במצרים. בדיוק כמו החרוסת במתכון הזה:

למתכון החרוסת

רכיבים:
500 גרם תמרים מגולענים בוואקום (לא בגביע)
150 גרם אגוזי מלך קצוצים
חצי כפית קינמון
מעט אגוז מוסקט
גרידת לימון
חצי כוס יין מתוק כגון פורט, מדרה או יין קידוש טוב

אופן ההכנה:
מניחים בסיר את התמרים, האגוזים, התבלינים, גרידת הלימון והיין. מבשלים על אש קטנה, תוך ערבוב מתמיד עד לקבלת עיסה רכה ואדים חמים המתנדפים מן העיסה. אם העיסה סמיכה מדי, אפשר להוסיף תוך ערבוב מעט מים רותחים, עד לקבלת המרקם הרצוי.

  • מתי אוכלים אותה?
  • מה יש בחרוסת שמכינים בבית שלכם?
  • האם אתם יודעים לזכר מה אוכלים חרוסת? רמז: הציצו שוב בפרק.
דרכי הבנייה במצרים העתיקה
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. הפרמידיות מתאורכות לאלף ה- 4 לפנה"ס ...
דרכי הבנייה במצרים העתיקה
"וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם." (פסוק ח)

עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. הפרמידיות מתאורכות לאלף ה- 4 לפנה"ס  (הרבה לפני התקופה שבה משערים שבני ישראל היו במצרים). במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד היה אפשר לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. ישנן תאוריות רבות על השיטות שבהן השתמשו המצרים כדי לבנות את הפירמידות.

  • כיצד בנו את הפירמידות?
  • כיצד הצליחו להבין זאת החוקרים?

קרדיט: איך בנו את הפירמידות? מתוך עיתון ינשוף – Learn Hebrew with Hebrew Today Hebrew Today, 2017

שחמט מצרים
צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות. כתבו את...
שחמט מצרים
"וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם." (פסוק י)

צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות.

  • כתבו את האירועים החשובים בחייו של משה המתרחשים בפסוקים אלו.
  • סמנו על כל אירוע – האם זהו אירוע שיא או אירוע שפל בחייו.

קרדיט: שחמט מצרים – פרשת שמות / 929 תנך ביחד, 2018