מפגש הגר והמלאך
פסוקים ז-טז
בכמה מילים
הגר בורחת אל יעד לא ידוע, ובדרך על עין המים במדבר מוצא אותה מלאך ואומר לה לשוב להתענות תחת גבירתה. המלאך מוסיף ואומר שממנה יצא עם רב. המלאך מסיים ואומר שעתיד להיוולד לה ילד והוא יהיה פרא אדם. רק לאחר דבריו אלו הגר מגיבה למלאך, היא מקבלת את דבריו, מברכת, חוזרת לבית אברם ויולדת את ישמעאל. בשיעור נעסוק בשלוש האמירות של המלאך ובדיון סביב הכינוי 'פרא אדם' – האם זו ברכה או קללה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה- שאלה קצרה:
נשאל את התלמידים:
- האם מישהו יכול לספר על דבר שאמו / אביו / סבו / סבתו עשו כדי שלדורות הבאים (לכם) יהיה טוב יותר? (בשיעור נראה כיצד הגר מוכנה לשלם מחיר אישי בעבור ההבטחה שמצבו של בנה יהיה טוב יותר. אפשר גם לסיים את השיעור בשאלה הזאת ב'מבט לחיים')
אפשרות שנייה- שיר ודיון:
נקרא את המנון התקווה או נשמיע את ההמנון מאת נפתלי הרץ אימבר (ראו קישור לשיר גם בממערך השיעור).
נשאל:
- מה יש בתקווה שהיא חשובה כל כך? איך היא מחזיקה אלפיים שנה?
אפשרות שלישית- אומנות ודיון:
בצרפת בתחילת המאה העשרים צמח זרם אומנות בשם פוביזם המאופיין בשימוש בצבע עז באופן חופשי, ובמשיכות מכחול גסות והבעה אישית וסובייקטיבית. הזרם קיבל את שמו בעקבות מבקר אמנות שראה את היצירות וכינה, לגנאי, את העבודות חיות פרא. קבוצת האמנים בחרה להפוך את הביקורת ואימצה את הביטוי לשם הקבוצה. (בצרפתית חיות פרא -Fauves) .
נראה לתלמידים תמונה פוביסטית מייצגת, נספר כיצד קיבל הזרם את שמו, ונדון במושג פרא.
הזמנה לקריאה
ניזכר באירועים שקדמו ליחידת פסוקים זו: שרי מענה את הגר, והגר בורחת. נקרא את סוף היחידה, פסוקים טו-טז, אפשר להיעזר בדף ההעשרה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) שבה הפסוקים מופיעים זה אחר זה, ונשאל:
- מה עלה בגורל הבריחה של הגר? (הגר חזרה וילדה לאברם בן)
- מה גרם להגר לחזור? (שאלת דריכה: נכתוב את השאלה על הלוח)
נקרין על הלוח את פסוקים ז-טז. נקרא את הפסוקים בקריאה צמודה.
- "וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה'" – האם זו פגישה מקרית או מכוונת? (נראה שהמלאך 'חיפש' את הגר)
- היכן הגר נמצאת ומדוע דווקא לשם היא ברחה? (במדבר, ליד מקור מים, ייתכן שברחה לכיוון דרום, לכיוון מצרים, שהרי היא שפחה מצרית)
- כיצד הגר מכונה בפסוק וכיצד שרי? ועל מה זה מעיד? (גם המלאך וגם הגר מכנים את הגר שפחה ואת שרי גבירה, המעמדות שהתערערו ברורים שוב לכולם)
- המלאך מזהה את הגר בשמה ובמעמדה, הוא 'יודע כול', אך מדוע הוא שואל אותה שאלה שגם את התשובה אליה הוא יודע? (רש"י: "'מהיכן באת' – יודע היה, אלא ליתן לה פתח להיכנס עמה בדברים")
- מה התשובה הפשוטה שהיינו מצפים לקבל לשאלת המלאך? (היא מגיעה מחברון שם נמצא אוהל אברם, וייתכן שהיא בדרך למצרים)
- האם הגר ענתה על השאלה? (הגר לא ענתה בתיאור מקום, אלא בתיאור סיבה. נוסף לכך היא לא עונה מהו היעד שלה, היא רק יודעת ממה היא מנסה להתרחק. אפשר להבין כעת את שאלת המלאך לא כשאלה טכנית אלא כשאלה מהותית)
- מה המלאך אומר להגר? לדעתכם, האם זה מה שהגר רוצה כעת לשמוע? למה שתסכים לעשות זאת?
- מה מלאך ה' מבטיח בפעם הראשונה ומה בפעם השנייה? מדוע יש צורך בפעמיים? (בפעם הראשונה המלאך מבטיח שזרעה יהיה רב, בפעם השנייה הוא מבטיח שהיא בהיריון, ולילד היא תקרא ישמעאל, והוא יהיה פרא אדם וישלוט על אחיו)
- מה הגר אומרת? (הגר מכירה בזה שהדובר אליה הוא שליח ה', ומכירה טובה על שרואים אותה, וכך נקרא גם המקום – על שם המפגש של הגר והמלאך)
- מכאן, האם דברי המלאך מקודם הרגיעו את הגר? (כן, כי כעת היא מתרצה והמלאך אינו מוסיף ומנסה לשכנעה)
נחזור אחורה לפסוקים שכבר קראנו, ונשאל:
- האם שמתם לב לחזרה כלשהי? ומה משמעותה? (שלוש פעמים נאמר "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה'", מלבד הפעם הראשונה שהמלאך פותח בדברים והגר מגיבה, בכל שאר הפעמים אין הפסקה לתגובת הגר. אפשר לענות כרש"י לפסוק ט: "על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר, לכך נאמר מלאך בכל אמירה", אך השאלה נשארה: מדוע ישנם שלוש אמירות או שלושה מלאכים?)
שלוש האמירות יוצרות הפסקה בדברי המלאך שמנסה לשכנע את הגר, ההפסקה מזמינה אותנו לנסות ולהשלים את הפער ולהבין את תגובת הגר לדבריו.
נקרא שוב את שלוש האמירות בפסוקים ט-יב ונבקש מתלמיד להשלים את הפער בהצגה או בכתיבה (נראה כאילו המלאך מדבר והגר אינה מתרצה, ורק אחרי הדיבור האחרון הגר נרגעת).
נתמקד בדבריו האחרונים של המלאך וננסה להבין מדוע הם הרגיעו את הגר:
- במה ההבטחה על הולדת ישמעאל שונה מההבטחה הקודמת על המשך הזרע? (אפשר לומר כי הברכה הקודמת כוונה לעתיד, ואילו כאן זו הבטחה על ההווה שיכולה לתת משמעות וכוח לחזור ולעמוד בעינוי של שרי. שימו לב שהבטחה מופשטת על עתיד הזרע אינה מרצה את הגר, רק הברכה על בנה שעתיד להיוולד מרצה אותה)
- "פֶּרֶא אָדָם" (פסוק יב) – מה פירוש הביטוי? האם זו ברכה או קללה? (נכתוב את השאלה על הלוח. נשמע אסוציאציות מהתלמידים, נכתוב אותן על הלוח ונדון על כל אסוציאציה אם היא חיובית או שלילית)
- מהו פרא (ראו קישור לערך גם בממערך השיעור)? (ישמעאל יהיה אדם שמתנהל באופן חופשי כפרא. רוב הפרשנים רואים בכינוי פרא גם כוונה לשימוש בכוח הזרוע. יש מהפרשנים – למשל הבכור שור – שרואים בכינוי הזה לא אמירה שיפוטית על ישמעאל אלא תיאור מצב)
נסכם בחזרה לשאלת הדריכה:
- הפסוקים מתחילים בבריחתה של הגר, ומסיימים בחזרתה לבית אברם ובהולדת ישמעאל, מה גרם להגר לשוב ולהסכים להתענות? (התקווה שלבנה יהיה עתיד טוב יותר בעקבות ההבטחה שישמעאל יהיה אדם חופשי)
מבט לחיים
כשהגר מלאה תקווה היא מצליחה לעמוד בקושי שעומד מולה.
- למה התקווה נותנת כוח?
אפשר להרחיב את הדיון ולהזכיר משפט של ניטשה שהפך למרכזי בהגותו של ויקטור פרנקל:
"מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך".
- מדוע, לדעתכם, אדם מוכן לסבול ולספוג דברים קשים בהווה בעבור הילדים שלו?
- האם אתם הייתם מוכנים לעשות זאת גם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור עסקנו במפגש בין הגר למלאך לאחר שהגר בורחת משרי גבירתה. עמדנו על שלושת האמירות של המלאך: הדרישה לשוב לבית שרי, הבטחת ריבוי הזרע וההבטחה שמרצה את הגר – הולדת ישמעאל והיותו איש חופשי. דנו בביטוי 'פרא אדם' הנתפס כיום כשלילי, וראינו כיצד הוא מופיע בהקשר התנ"כי שלו.
מיומנויות: קריאה צמודה, חזרה על מילים, השלמת פערים.
מתודות: ניתוח המנון, דיון בביטוי בהקשר תנכ"י ועכשווי.
- אפשר להשוות את דברי המלאך "אֵי מִזֶּה בָאת, וְאָנָה תֵלֵכִי?" למשנה באבות פרק ג משנה א: "דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". גם במשנה השאלה אינה בקשה לתיאור מקום, אלא תיאור של תהליך ומסע, שאלה על מהות הדרך.
- אפשר לנתח ניתוח תרבותי של המושג 'פרא אציל' – מושג שבמאה ה-18 היה מקובל וייצג השקפה רומנטית על חברות שבטיות שמחוברות לטבע ולאנושיות בלי שהתרבות פגמה וקלקלה אותם. במאה ה-20 נתפס הביטוי משקף התנשאות וגזענות.
- מאמר 'הגר – משפחה לגבירה' מאת ד"ר פנינה גלפז-פלר, מאתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, פורסם ב-2006.