סגור תצוגת כיתה
הפרק

מקומות קדושים והבטחות

פסוקים טו-כב

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה- שיר:
נקרין/נחלק בית מתוך "הילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס מתוך "והילד הזה הוא אני".

  • מתי אנחנו נדרשים להבטחה?
  • האם קשה לנו להבטיח?
  • מדוע קשה לקיים הבטחות?
  • האם עצם ההבטחה היא בעלת ערך גם אם היא לא תמומש?

הצעה שנייה- ציטוטים:
נקרין בפני הכיתה כמה ציטוטים על הבטחות:

  • "הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה היא לא להבטיח אותה." (נפוליאון בונפרטה)
  • "הבטחות רעות עדיף לא לקיים." (אברהם לינקולן)
  • "אהבה היא הבטחה של אושר." (אנדרה ז'יד)
  • "הבטחה היא מעין חוב." (פתגם עממי מרוקאי)
  • "הבטחות שניתנו בימי סערה נשכחות בימים שלווים." (פתגם אנגלי)

נבקש מהתלמידים לבחור ציטוט אחד שמעורר בהם רגש (הזדהות, התנגדות, צחוק, כעס) ולהגיב אליו:

  • מה עורר אתכם בציטוט זה?
  • מדוע אתם מסכימים או מתנגדים לאמירה זו?
  • מה המקום של הבטחות בחיים שלכם?

עיון בפסוקים טז-יט: קידוש בית אל

נשאל את התלמידים מהי קדושה בעיניהם. נאסוף דוגמאות ונגיע להבנה כי קדושה מיוחסת למשהו נבדל, חריג ומיוחד (רש"י ב"קדושים תהיו" מבין את הקדושה בנבדלות. קדוש משמעותו מובדל). נשאל את התלמידים:

  • מה הטעם לקדש משהו – זמן, מקום, יחסים עם אדם אחר?

נקרא יחד את פסוקים טז-יט ונסביר את הכתוב. לאחר מכן נשאל:

  • מה עושה יעקב בהקיצו?
  • מה הוא מבין?

נדגיש את ההכרה של יעקב באלוהים ואת הבנתו כי המקום שעליו הוא נמצא קדוש.

  • מה הפעולות שיעקב עושה כדי לקדש את המקום?
  • מדוע קידוש המקום חשוב?

נדר יעקב

נקרא את פסוקים כ-כב ונשאל:

  • מה עושה יעקב?
  • מדוע הוא חש צורך לעשות זאת? נסו לחשוב על מחשבותיכם על הבטחות מתחילת השיעור.
  • האם יש משהו מפתיע בנדר של יעקב?
  • כיצד תוכלו להסביר את התנאי שמציב יעקב לאלוהים?

יעקב בעצם עונה לאלוהים בנדרו, אך בשינויים מסוימים. נחלק לתלמידים את הטבלה שלהלן (ריקה) ונמלא אותה עמם (הטבלה מבוססת על ניתוחו של הרב תמיר גרנות באתר בית המדרש הוירטואלי. ראו טבלה גם בממערך השיעור).

הבטחת אלוהים (פסוק טו) נדר יעקב (פסוקים כ-כב)
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי"
"וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" "וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ"
"וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ"
"וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי"
"כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"
  תוצאות
1. "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים"
2. "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים"
3. "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ"

נזכיר כי יעקב נמצא במסע בודד, בבריחה מאחיו ובמקום חדש ולא מוכר ונשאל:

  • מה בולט מהטבלה?
  • מה מוסיף יעקב כבקשה להבטחת אלוהים? (דאגה בדרך – לחם ובגד, חזרה לבית אביו)
  • במה בוחר יעקב להתמקד, בבקשות פרטיות או כלליות?
  • על מה הדבר יכול להעיד?

זו ההתגלות הראשונה של אלוהים אל יעקב.

  • כיצד הדבר יכול להסביר את תוכן הבטחתו?
  • האם לדעתכם יש משמעות לכך שזו ההתגלות הראשונה?

נסכם כי ייתכן שיעקב חש בלבול מסוים: מחד גיסא הוא חש הוקרת תודה גדולה לאלוהים ויראת קדושה, אך מאידך גיסא הוא היה עדיין שרוי במצוקה ולכן ביקש להתמקד בנדרו בעיקר בבקשות פרטיות ואישיות. החלום היה אירוע מטלטל ליעקב והובילו לנדור נדר רב משמעות לאלוהים.

מבט לחיים

פעמים רבות כשאנו במצוקה או בצרה אנו נוטים להבטיח הבטחות, "אם אצא מזה, אז…".

  • האם חוויתם תחושה כזו?
  • האם נקלעתם בעבר לסיטואציה לא פשוטה והרהרתם לעצמכם מה תעשו אם תיחלצו ממנה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו על יקיצת יעקב, קידוש בית אל ונדירת הנדר. דנו בשאלות של קידוש מקום, ויכוחים בין-תרבותיים ומקומן של הבטחות ונדרים בימי התנ"ך ובימינו.
מיומנויות: יכולת השוואה, פיתוח חשיבה והתמקדות בפרטים כגון חשיבות שמות, מקומות, היכרות עם מונחי קדושה ונדר.
מתודות: דיברנו על הבטחות דרך עיון בשיר או בציטוטים, השתמשנו בטבלה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ציטוטים על הבטחות
"הַדֶרֶךְ הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר לְקַיֵים הַבְטָחָה הִיא לֹא לְהַבְטִיחַ אוֹתָהּ." (נפוליאון בונפרטה) "הַבְטָחוֹת רָעוֹת עָדִיף לֹא...
ציטוטים על הבטחות
  • "הַדֶרֶךְ הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר לְקַיֵים הַבְטָחָה הִיא לֹא לְהַבְטִיחַ אוֹתָהּ." (נפוליאון בונפרטה)
  • "הַבְטָחוֹת רָעוֹת עָדִיף לֹא לְקַיֵים." (אברהם לינקולן)
  • "אַהֲבָה הִיא הַבְטָחָה שֶׁל אוֹשֶׁר." (אנדרה ז'יד)
  • "הַבְטָחָה הִיא מֵעֵין חוֹב." (פתגם עממי מרוקאי)
  • "הַבְטָחוֹת שֶׁנִיתְנוּ בִּימֵי סְעָרָה נִשְׁכָּחוֹת בְּיָמִים שְׁלֵוִוים." (פתגם אנגלי)

עֲלֵיכֶם לִבְחוֹר צִיטוּט אֶחָד שֶׁמְעוֹרֵר בָּכֶם רֶגֶשׁ (הִזְדַהוּת, הִתְנַגְדוּת, צְחוֹק, כַּעַס) וּלְהָגִיב אֵלָיו:

  • מָה עוֹרֵר אֶתְכֶם בְּצִיטוּט זֶה?
  • מַדוּעַ אַתֶם מַסְכִּימִים אוֹ מִתְנַגְדִים לַאֲמִירָה זוֹ?
  • מָה הַמָקוֹם שֶׁל הַבְטָחוֹת בַּחַיִים שֶׁלָכֶם?
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מה זה סולם בשלוש אותיות
"הוא סלם הוא סמל, אותיות של זה כאותיות של זה". (בראשית רבה, סח, יג) לא...
מה זה סולם בשלוש אותיות
"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה…" (פסוק יב)

Oleksandr Khokhlyuk / shutterstock.com

לקריאת המדרש

"הוא סלם הוא סמל, אותיות של זה כאותיות של זה".
(בראשית רבה, סח, יג)

לא צריך היה לחכות לפרשנותו של פרויד מהמאה ה-20 כדי לסבור שהסולם הוא למעשה סמל. חז"ל דרשו זאת כבר במאות הראשונות לספירה. אולם במקום הסבר המבוסס על ה"לא מודע" של האדם, המאפיין את התיאוריה הפסיכואנליטית, חז"ל מבססים את מדרשם על הדמיון המצלולי ועל קירוב האותיות בין המילים "סולם" ו"סמל". בהמשך המדרש טוענים חז"ל כי המלאכים העולים ויורדים בסולם מסמלים את העליות ואת הירידות שצפויות לעם ישראל במשך ההיסטוריה.

  • לפי מדרש זה, האם חלומו של יעקב הוא חלום פרטי או לאומי? מדוע בנקודת זמן זו בחייו של יעקב הוא חולם חלום זה?
עוד ברכה אחת לדרך
פרק כח נפתח בסיפור על ברכה נוספת שמברך יצחק את יעקב, ופתיחה זו מעוררת תהייה...
עוד ברכה אחת לדרך
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן." (פסוק א)

רע הופך טוב. alexmillos / shutterstock.com

פרק כח נפתח בסיפור על ברכה נוספת שמברך יצחק את יעקב, ופתיחה זו מעוררת תהייה – מדוע יצחק מברך שוב את יעקב בנו, לאחר הברכות שכבר זכה להן במרמה.

לקריאת המדרש

חז"ל אף הם נדרשו לשאלה זאת, והפתרון שלהם במדרש הבא:
"רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר לְפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפֻקְפָּקוֹת בְּיָדוֹ, וְהֵיכָן נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְּיָדוֹ, כָּאן, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּלֵי שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב בְּאָבִיו לֹא נָטַל בִּרְכוֹתָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה חוֹתֵר לְאָבִיו לִטֹּל לִטְרָא אַחַת שֶׁל זָהָב, אָמַר לוֹ לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת בּוֹא וְטֹל לְךָ בְּפַרְהֶסְיָא, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ."

(בראשית רבה, סז, יב)

על פי חז"ל, בשל הנסיבות שבהן ניתנו הברכות הקודמות, הפעם רצה יצחק לשלוח את בנו לדרך עם ברכה שניתנת בגלוי (בפרהסיה – כמו בסיפור המוזכר על בן המלך), ולא בגנבה.

  • כיצד פתרו חז"ל קושי (פסיכולוגי, לאומי) בסיפור גְנֵבַת הַבְּרָכָה, באמצעות מדרש זה?
סליחה, ומה הבעיה בנשות כנען?
מדרש: "וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי, ויקחה לו...
סליחה, ומה הבעיה בנשות כנען?
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן." (פסוק א)

איורי אנשים מלאומים שונים ברקע כדור הארץ. robuart/shutterstock.com

מדרש:

"וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי, ויקחה לו לאישה על אשתו. (…) ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו, ויקם וישב ארצה כנען. ויושב עשו את שתי נשיו חברונה, בית אביו. ותהיינה נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק ואת רבקה במעשיהם, כי לא הלכו בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן אשר לימדום אביהן. וירשיעו מאוד מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע ויזבחו ויקטרו לבעלים, ויקוצו מפניהם יצחק ורבקה."

(ספר הישר, בראשית, תולדות ח)

להמשך קריאה

על פי המדרש, הבעיה אינה עם הנשים עצמן, אלא עם זהותן הדתית. החשש שעולה כאן הוא מפני נישואין מחוץ לקהילה, מחוץ לתרבות של המשפחה, חשש מפני השפעה של אמונה אחרת. חז"ל מתייחסים לדברי רבקה: "וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים" (בראשית כז, מו), ומראים כי לא היו רק תירוץ, אלא שלמעשה רבקה הייתה למודת ניסיון ממעשי הנשים הכנעניות שנשא עֵשָׂו. על פי המדרש הן המשיכו בעבודת האלוהים שלהן גם בביתם של יצחק ושרה, למורת רוחם.

  • מדוע ראו חז"ל צורך להוסיף על דברי רבקה את הסיפור על נשות עֵשָׂו?
איזה מקום נורא!
היום משתמשים במילה "נורא" בשתי משמעויות: האחת, במשמעות של "מאוד" (למשל – אני רעבה נורא),...
איזה מקום נורא!
"וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם." (פסוק יז)

איור: זאב אנגלמאיר

היום משתמשים במילה "נורא" בשתי משמעויות: האחת, במשמעות של "מאוד" (למשל – אני רעבה נורא), והשנייה במשמעות של "רע, גרוע" (למשל – איום ונורא).

להמשך קריאה

המילה "נורא" נגזרת מן השורש יר"א, ולכן משמעותה המקורית היא "מעורר יראה". בתנ"ך מקובל השימוש במילה זו לתיאור האל, המעורר יראת כבוד.
גם במילה "מקום" אפשר להשתמש בשתי משמעויות. אפשרות אחת היא כדי לתאר אתר כלשהו, מרחב. האפשרות השנייה, שהיא ייחודית לחז"ל, היא שהמילה "המקום" היא כינוי לאלוהים.

  • האם הקיץ יעקב מחלום או מסיוט? מה הופך את המקום לנורא בעיניו?
וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה
הבטחתו של יעקב היא המשך להבטחה שניתנה לאברהם, שזרעו יתפשט ברחבי הארץ: מערבה, מזרחה, צפונה...
וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה
"וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ." (פסוק יד)

שושנת הרוחות. LongQuattro/shutterstock.com

הבטחתו של יעקב היא המשך להבטחה שניתנה לאברהם, שזרעו יתפשט ברחבי הארץ: מערבה, מזרחה, צפונה ודרומה.

להמשך קריאה

אלוהים חוזר על מחויבותו לאבות – לאברהם וליצחק.

מלבד המילה "צפונה", שבה נשתמש גם היום לתיאור כיוון, שלושת הכיוונים האחרים מכונים אחרת בשפה המקראית.
המילה "קדם", למשל, מסמלת את נקודת מבטו של אדם שמתעורר עם זריחת השמש ומביט קדימה, למזרח, שם עולה השמש.
האות ה"א שנוספה בסוף השמות (ים – ימה, קדם – קדמה, צפון – צפונה, נגב – נגבה) נקראת ה"א המגמה. ה"א זו מורה על כיוון, בדומה למילה "אֶל".

  • התבוננו בשושנת הרוחות והחליפו את השמות המקובלים היום – צפון, דרום, מזרח, מערב – בשמות המקראיים שלהם.
  • כיצד ברכה זו, שדומה לברכת ה' לאברהם, מעידה על מעמדו של יעקב?

אתם מוזמנים להאזין לשיר "ופרצת" ששר יגאל בשן.

סולם יעקב - ויליאם בלייק
חלום יעקב, יצירתו של ויליאם בלייק (צייר ומשורר בריטי). ביצירה מתואר הסולם המקשר בין שמיים...
סולם יעקב - ויליאם בלייק
"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ." (פסוק טו)

חלום יעקב, ויליאם בלייק, 1805, דיו וצבעי מים. מאוסף המוזיאון הבריטי, לונדון. מתוך ויקישיתוף

חלום יעקב, יצירתו של ויליאם בלייק (צייר ומשורר בריטי). ביצירה מתואר הסולם המקשר בין שמיים וארץ כמעין גרם מדרגות.

להמשך קריאה

יעקב נראה בחזית כשהוא ישן על הקרקע וראשו נוגע בסולם, ומעליו יצורים שמימיים נשיים עולים ויורדים בסולם.

  • חידת היצירה העסיקה את בלייק כל ימי חייו. היצירה היתה עבורו כסולם המקשר בין היוצר לבין אלוהים. מה מוסיף בלייק ביצירתו על המסופר בתנ"ך? איזה קשר מתקיים באמצעות הסולם?
כל אחד וסולם יעקב שלו
המחזמר "אל תקרא לי שחור" הוצג בישראל בשנת 1972. המחזמר עסק בסצנות תנ"כיות והיו בו...
כל אחד וסולם יעקב שלו
"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." (פסוק יב)

המחזמר "אל תקרא לי שחור" הוצג בישראל בשנת 1972. המחזמר עסק בסצנות תנ"כיות והיו בו גיבורים שחורים, שירי גוספל ומסרים של שוויון, אחווה וסוף לאפליה בין הגזעים. שירי המחזמר נכתבו ע"י דן אלמגור.

להמשך קריאה

סולם יעקב
מילים: דן אלמגור

ויעצום יעקב את עיניו
בשדה הרחב
והנה סולם מוצב
וראשו בשמיים

ומלאכי אלוהים
יורדים ועולים,
עולים ויורדים,
יורדים ועולים בסולם

ומלאכי אלוהים
שחורים ולבנים,
יורדים ועולים,
עולים ויורדים בסולם

אלה שחורים
ואלה לבנים
אלה יורדים
ואלה עולים

ומלאכי אלוהים כולם
והם יורדים ועולים,
עולים ויורדים,
יורדים ועולים בסולם

הקישור לשיר מאושר – נועה

נוסח הקרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • מה מייצגים המלאכים העולים ויורדים בסולם בשירו של דן אלמגור?

קרדיט: "סולם יעקב". כתב דן אלמגור, ביצעו ג'סי ולהקת "אל תקרא לי שחור"

פדן ארם / חרן
פדן ארם מוכרת גם בשם חרן (באכדית המילה "פדן" היא מילה נרדפת ל"חרן"). זו הארץ...
פדן ארם / חרן
"וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו." (פסוק ה)
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה." (פסוק י)

מפת נדודי אברהם מאור כשדים לכנען, על פי בראשית יב. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

פדן ארם מוכרת גם בשם חרן (באכדית המילה "פדן" היא מילה נרדפת ל"חרן"). זו הארץ שבה עברו אברהם ובני משפחתו בדרכם לארץ ישראל, ואביו של אברהם, תרח, נפטר שם.

להמשך קריאה

חרן היא עיר אכדית קדומה, ויש עדויות לקיומה עוד מהמאות 18–19 לפני הספירה. לפי הגבולות המקובלים כיום, פדן ארם (חרן) נמצאת בטורקיה. היא נחשבת אתר ארכאולוגי מפורסם, שאפשר ללמוד ממנו כיצד חיו בעת העתיקה. ידוע לנו שדרך חשובה הוליכה מדרום מֶסוֹפּוֹטַמְיָה, בסביבות אור כשדים, דרך חרן ועד לארץ כנען.

  • התבוננו במפה המתארת את נדודי אברהם, סבו של יעקב, בדרכו לכנען. במה דומה מסלולו של אברהם למסלולו של יעקב? במה הוא שונה ממנו? מה אנו למדים מכך על הקשר של אברהם, יצחק ויעקב לפדן ארם / חרן?
איך קראו פעם לכיכר רבין? ולבית אל?
האם אתם יודעים איך קראו פעם לכיכר רבין? ולבית אל? יעקב בונה מצבה (מעין פסל...
איך קראו פעם לכיכר רבין? ולבית אל?
"וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל, וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה." (פסוק יט)

בית אל, המאה ה-19. מתוך הספר: Holy land photographed by Daniel B. Shepp. 1894, P.72. ויקישיתוף

האם אתם יודעים איך קראו פעם לכיכר רבין? ולבית אל?
יעקב בונה מצבה (מעין פסל לזיכרון) במקום שבו חלם את חלום הסולם, אך מסתבר שהוא גם נותן למקום שם חדש.

להמשך קריאה

המחבר המקראי מזכיר לנו כי בעבר (כלומר בעבר היחסי לתקופה שבה המחבר וקוראיו/שומעיו חיו) שם המקום היה לוּז, וכיום (כלומר בתקופתם) מכירים אותו יותר טוב בשם "בית אל".

זוהי דוגמא יפה למדרש שם שהוא גם הסבר אֶטְיוֹלוֹגִי. שם שניתן למקום כלשהו בעקבות התרחשות חשובה שהתרחשה שם לאחת מן הדמויות המקראיות. כך המקום שהיה פעם לוז הופך לבית אל, וההסבר ניתן בדברי יעקב: אֵין זֶה, כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם (פסוק יז). יש הרואים את חלום יעקב כסיפור המסביר כיצד נעשתה בית אל למרכז פולחני חשוב בישראל.
בית אל העתיקה מזוהה כיום עם כפר ערבי בשם ביתין, השוכן 19 ק"מ צפונית לירושלים.

  • האם רק שם המקום עובר שינוי בסיפור זה? איזה שינוי חל ביעקב באותו מקום?
הנדר של יעקב
נדר הוא התחייבות בפני אלוהים, מתוך רצון חופשי, לעשות מעשה מסוים או להימנע ממעשה מסוים....
הנדר של יעקב
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ." (פסוק כ)

Pop Paul-Catalin / Shutterstock.com

נדר הוא התחייבות בפני אלוהים, מתוך רצון חופשי, לעשות מעשה מסוים או להימנע ממעשה מסוים.

להמשך קריאה

בעת העתיקה ייחסו למילים כוח רב, ונדר היה בלתי ניתן להפרה. יש אפילו חוק האוסר על הפרת נדר: "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'… לֹא יַחֵל [= יחלל] דְּבָרוֹ. כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג).
להמשך קריאה
יעקב מקיץ מחלומו, ואף שהוא מבין שדבר גדול קרה במקום שבו ישן, הוא לא בטוח לחלוטין אם הוא חווה התגלות אלוהית או רק חלום שהוא ביטוי לרחשי ליבו. הרב תמיר גרנות מסביר כי יעקב הוא "טירון בנבואה", על כן הוא נודר נדר "על תנאי".

התנאי:
אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ
וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי

ההתחייבות:
וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים
וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ

מכיוון שהתורה מכירה בכך שלא כולנו ברמתו הרוחנית והאמונית של יעקב, קיימת אפשרות ל"הַתָרַת נְדָרִים" (= ביטול הנדר) מדי שנה בערב ראש השנה, וכן תפילת "כֹּל נִדְרֵי" בערב יום כיפור, שנועדה לבטל נדרים שנעשו ללא מחשבה או מתוך הֶכְרֵחַ.

  • מהו נדר?
  • מדוע יעקב נודר נדר?
לחבר בין שמיים וארץ
הסולם שיעקב רואה בחלומו מחבר בין שמיים וארץ ומזכיר את מגדל בבל, שבני האדם רצו...
לחבר בין שמיים וארץ
"...מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ." (פסוקים יז-יח)

זיגוראט שומרי, מתוארך ל- 2100 לפנה"ס. Everett Historical / Shutterstock.com

הסולם שיעקב רואה בחלומו מחבר בין שמיים וארץ ומזכיר את מגדל בבל, שבני האדם רצו לבנותו כך שראשו יגיע לשמיים.

להמשך קריאה

חוקרים רבים מציעים כי מגדל בבל הוא למעשה מעין זיגוראת, והשערה דומה עולה בנוגע לסולם יעקב. האם יעקב חלם בעצם על זיגוראת? הייתכן שיש הקבלה בינו לבין בוני מגדל בבל?

חוקר המקרא יאיר זקוביץ מצביע על נקודות דמיון רבות בין שני הסיפורים, אך מראה כי הדמיון הרב נועד דווקא לחדד את השוני בין יעקב ובין בוני המגדל. לדבריו, המפתח להבנת השוני נעוץ בביטוי "שער השמיים":
משמעות השם "בבל" על פי הבבלים הייתה "שער האל" (bab-ili) או "שער האלים" (bab-ilani), כלומר שער השמיים. לאחר שיעקב מתעורר הוא מתאר את המקום שראה בחלומו כ"שער השמיים". על סמך הדמיון הזה, זקוביץ טוען שיש בסיפור זה הד לפולמוס (ויכוח) בנוגע לתפיסה שבבל היא "שער השמיים". כך הסיפור המקראי מעביר את המסר כי "שער השמיים" הוא בבית אל, בארץ ישראל ולא בבבל.

  • מקובל לטעון כי סיפור מגדל בבל הוא סיפור על גאוותנותו של האדם המנסה לכבוש את מקום האל. חשבו על תגובתו של יעקב כאשר התעורר, וכיצד ההשוואה לבוני מגדל בבל מאירה את דמותו?
החלום, הסולם ופרויד
מדוע אנו חולמים? תיאוריות שונות לאורך הדורות ניסו לענות על כך, אחת מהן היא התיאוריה...
החלום, הסולם ופרויד
"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." (פסוק יב)

מדוע אנו חולמים? תיאוריות שונות לאורך הדורות ניסו לענות על כך, אחת מהן היא התיאוריה של זיגמונד פרויד, הפסיכואנליטקאי הנודע שחי במאה ה-20.

להמשך קריאה

בספרו "פֵּשֶׁר החלומות" הסביר כי הפרטים שאנו זוכרים מהחלומות שלנו הם סמל (סימבול) לרצונות ולדחפים מהחלק הלא מודע בתודעה שלנו.
בסרטון מובאים הסברים שונים לקיומו של החלום.

  • אז על מה בעצם חולם יעקב כשהוא חולם על סולם?

קרדיט: Why do we dream? – Amy Adkins. ערוץ היוטיוב של TED-Ed

יעקב - מאבק והתפתחות
הסרטון מציג את סדר המאורעות המתואר בתנ"ך, ומנסה להסביר כיצד התרחשותם משפיעה על יעקב. לפי...
יעקב - מאבק והתפתחות
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא." (פסוק יא)

הסרטון מציג את סדר המאורעות המתואר בתנ"ך, ומנסה להסביר כיצד התרחשותם משפיעה על יעקב.

  • לפי הסרטון – מה משמעות ההתגלות של אלוהים ליעקב, וכיצד היא משפיעה על חייו?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד

 

פסוק לחיים: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" עם מוסיקה קורבסקי
מוסיקה קורבסקי, חניכה במכינה ישראלית, על החלום, המימוש ומחיר ההגשמה בחלומו של יעקב ישנו חיבור...
פסוק לחיים: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" עם מוסיקה קורבסקי
"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כ"ח, י"ב)

מוסיקה קורבסקי, חניכה במכינה ישראלית, על החלום, המימוש ומחיר ההגשמה

  • בחלומו של יעקב ישנו חיבור חזק בין שמים וארץ, ותנועת מלאכים ביניהם. מה יכול לסמל חיבור זה ? האם אתם יכולים להתחבר לחיבור שכזה?
  • וולט דיסני אמר: "אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול להגשים את זה" האם אתם מסכימים עם אמירה זו? מהם ה"קווים האדומים" שלכם בדרך להגשמת החלום?

קרדיט: פסוק לחיים: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" עם מוסיקה קורבסקי / 929, 2021