מקומות קדושים והבטחות
פסוקים טו-כב
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה- שיר:
נקרין/נחלק בית מתוך "הילד הזה הוא אני" מאת יהודה אטלס מתוך "והילד הזה הוא אני".
- מתי אנחנו נדרשים להבטחה?
- האם קשה לנו להבטיח?
- מדוע קשה לקיים הבטחות?
- האם עצם ההבטחה היא בעלת ערך גם אם היא לא תמומש?
הצעה שנייה- ציטוטים:
נקרין בפני הכיתה כמה ציטוטים על הבטחות:
- "הדרך הטובה ביותר לקיים הבטחה היא לא להבטיח אותה." (נפוליאון בונפרטה)
- "הבטחות רעות עדיף לא לקיים." (אברהם לינקולן)
- "אהבה היא הבטחה של אושר." (אנדרה ז'יד)
- "הבטחה היא מעין חוב." (פתגם עממי מרוקאי)
- "הבטחות שניתנו בימי סערה נשכחות בימים שלווים." (פתגם אנגלי)
נבקש מהתלמידים לבחור ציטוט אחד שמעורר בהם רגש (הזדהות, התנגדות, צחוק, כעס) ולהגיב אליו:
- מה עורר אתכם בציטוט זה?
- מדוע אתם מסכימים או מתנגדים לאמירה זו?
- מה המקום של הבטחות בחיים שלכם?
עיון בפסוקים טז-יט: קידוש בית אל
נשאל את התלמידים מהי קדושה בעיניהם. נאסוף דוגמאות ונגיע להבנה כי קדושה מיוחסת למשהו נבדל, חריג ומיוחד (רש"י ב"קדושים תהיו" מבין את הקדושה בנבדלות. קדוש משמעותו מובדל). נשאל את התלמידים:
- מה הטעם לקדש משהו – זמן, מקום, יחסים עם אדם אחר?
נקרא יחד את פסוקים טז-יט ונסביר את הכתוב. לאחר מכן נשאל:
- מה עושה יעקב בהקיצו?
- מה הוא מבין?
נדגיש את ההכרה של יעקב באלוהים ואת הבנתו כי המקום שעליו הוא נמצא קדוש.
- מה הפעולות שיעקב עושה כדי לקדש את המקום?
- מדוע קידוש המקום חשוב?
נדר יעקב
נקרא את פסוקים כ-כב ונשאל:
- מה עושה יעקב?
- מדוע הוא חש צורך לעשות זאת? נסו לחשוב על מחשבותיכם על הבטחות מתחילת השיעור.
- האם יש משהו מפתיע בנדר של יעקב?
- כיצד תוכלו להסביר את התנאי שמציב יעקב לאלוהים?
יעקב בעצם עונה לאלוהים בנדרו, אך בשינויים מסוימים. נחלק לתלמידים את הטבלה שלהלן (ריקה) ונמלא אותה עמם (הטבלה מבוססת על ניתוחו של הרב תמיר גרנות באתר בית המדרש הוירטואלי. ראו טבלה גם בממערך השיעור).
| הבטחת אלוהים (פסוק טו) | נדר יעקב (פסוקים כ-כב) |
| "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ" | "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" |
| "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" | "וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ" |
| — | "וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" |
| "וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" | "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" |
| "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" | — |
| תוצאות 1. "וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים" 2. "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" 3. "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" |
נזכיר כי יעקב נמצא במסע בודד, בבריחה מאחיו ובמקום חדש ולא מוכר ונשאל:
- מה בולט מהטבלה?
- מה מוסיף יעקב כבקשה להבטחת אלוהים? (דאגה בדרך – לחם ובגד, חזרה לבית אביו)
- במה בוחר יעקב להתמקד, בבקשות פרטיות או כלליות?
- על מה הדבר יכול להעיד?
זו ההתגלות הראשונה של אלוהים אל יעקב.
- כיצד הדבר יכול להסביר את תוכן הבטחתו?
- האם לדעתכם יש משמעות לכך שזו ההתגלות הראשונה?
נסכם כי ייתכן שיעקב חש בלבול מסוים: מחד גיסא הוא חש הוקרת תודה גדולה לאלוהים ויראת קדושה, אך מאידך גיסא הוא היה עדיין שרוי במצוקה ולכן ביקש להתמקד בנדרו בעיקר בבקשות פרטיות ואישיות. החלום היה אירוע מטלטל ליעקב והובילו לנדור נדר רב משמעות לאלוהים.
מבט לחיים
פעמים רבות כשאנו במצוקה או בצרה אנו נוטים להבטיח הבטחות, "אם אצא מזה, אז…".
- האם חוויתם תחושה כזו?
- האם נקלעתם בעבר לסיטואציה לא פשוטה והרהרתם לעצמכם מה תעשו אם תיחלצו ממנה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: קראנו על יקיצת יעקב, קידוש בית אל ונדירת הנדר. דנו בשאלות של קידוש מקום, ויכוחים בין-תרבותיים ומקומן של הבטחות ונדרים בימי התנ"ך ובימינו.
מיומנויות: יכולת השוואה, פיתוח חשיבה והתמקדות בפרטים כגון חשיבות שמות, מקומות, היכרות עם מונחי קדושה ונדר.
מתודות: דיברנו על הבטחות דרך עיון בשיר או בציטוטים, השתמשנו בטבלה.
