סגור תצוגת כיתה
הפרק

משל יותם

פסוקים ז-כא

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נסביר לתלמידים מהו משל – משל הוא סוגה ספרותית ייחודית של סיפור שיש לו מוסר השכל וחשיבותו היא מעל לסיפור עצמו.
ניזכר במשלים המוכרים לנו – השועל והענבים, האריה והעכבר.
נשאל את התלמידים:

  • באילו נסיבות מתאים להשתמש במשל ולאילו מטרות? (הנסיבות – כשאין דרך אחרת להעביר מסר חברתי או ערכי חד-משמעי שלא נעים לשמוע. מטרות – תוכחה, אזהרה, השמעת דברי מוסר ומצפון)

נכתוב על הלוח את המשפט הפותח של משל בפסוק ח: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" ונשאל את התלמידים:

  • מי לדעתם אמר את המשל?
  • למה הוא סיפר משל?
  • איזה מלך ימליכו עליהם העצים?

נביא לכיתה ענפים או פרות של זית, תאנה וגפן או נקרין תמונות של עצים אלה ונספר לילדים כי העצים האלה ישתתפו במשל שנקרא.

מבט ראשון

נקרא באוזני התלמידים את פסוקים ז-כא ונסביר היטב את המילים. כדאי לעודד את התלמידים ללמוד בעל פה קטעים מהמשל היפה הזה. נשלב בקריאה תמונות של עצי זית, תאנה וגפן. נזמין את התלמידים לקרוא שוב קריאה דמומה את הפסוקים ולעיין בהם. אפשר גם להשמיע את השיר על המשל.
ראוי להסב את תשומת לב התלמידים לחזרת המילים: "אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (פסוקים ט ויג), "וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?" (פסוקים ט, יא ויג).

מבט שני

נתמקד בפסוקים ז-טו. נקרא את פסוקים אלה, אחד אחד, וננסה לצייר בדמיוננו את התמונה שהם מספרים: ליותם שברח מפני אבימלך, נודע כי אבימלך הומלך. יותם עלה על הר גריזים, וקרא לבעלי שכם לשמוע את דבריו.

נשאל את התלמידים שאלות העמקה על הפסוקים:
פסוק ז:

  • למה דווקא על הר גריזים? היכן עוד במקרא מוזכר ההר הזה? (הר גריזים הוא ההר שעליו ניתנו הברכות לעם ישראל בספר דברים לפני הכניסה לארץ)
  • לפי זה, מה מבטא המקום?
  • למה בחר יותם דווקא את הר גריזים?

פסוקים ח-ט – הזית:
העצים הולכים להמליך עליהם מלך והם פונים לזית. נקרין שוב את תמונת עץ הזית.
נקרא את הפסוקים האלה קריאה נכונה ומדויקת, למשל: "מָלְכָה" קראו: molcha; "הֶחֳדַלְתִּי" קראו: hechodalti,
נבקש מהתלמידים לספר בלשונם את הדיאלוג בין העצים לזית:

  • מה העצים מבקשים?
  • מה הזית עונה?
  • מה הנימוק שזית מביא לסירובו להצעתם?

נרחיב את ידיעותיהם של התלמידים על השימוש בזית בתקופות קדומות: פרי הזית ושמנו שימשו למאכל השמן שימש גם למאור ומהשמן יצרו גם משחה ושמן לריפוי פצעים מהענפים העבים היו יוצרים כלים וכן הבעירו אותם לחימום ולבישול. בשמן הזית היו מושחים את ראשו של הנבחר למלוכה ולכן נקרא המלך משיח, משיח ה' ומלך המשיח – מי שמשחו אותו בשמן. למשל בהמלכת שאול, המלך הראשון מתארים הפסוקים את משיחתו – שמואל א פרק י פסוק א: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר: 'הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד". גם אהרון הכהן ובניו נמשחו בשמן המשחה לתפקידם וכן המזבח וכלי המשכן (ראו שמות פרק ל פסוקים כב-לג).

פסוקים י-יא – התאנה:
נקרא את הפסוקים האלה קריאה מדויקת – למשל, "הֶחֳדַלְתִּי" קראו: hechodalti
; "מָתְקִי" קראו: motki.
נתאר את הדיאלוג בין העצים לתאנה ונתמקד חזרה על מילות הבקשה של העצים ובנימוקים שמעלה התאנה לסירובה. נרחיב את הידע של התלמידים על השימושים בתאנה בתקופות קדומות: פרי למאכל טרי או מיובש, הנוזל הלבן מענף העץ שימש חומר מְגַבֵּן ליצירת גבינה מחלב עיזים בקר וכן לריפוי נגעי עור.

פסוקים יב-יג – הגפן:
נקרא את הפסוקים קריאה נכונה ומדויקת. נתאר את הדיאלוג בין העצים לגפן ונבין את הנימוק שהגפן מביאה לסירובה. נרחיב את הידע של התלמידים לגבי השימוש בגפן בתקופות קדומות: מאכל של הענבים, חומץ ויין לשתייה בחגיגות ובטקסים דתיים ("מְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים").
פסוקים יד-טו – האטד
נמצא את הקשר בין המשל לנמשל ומה המסר של המשל: נקרא את הפסוקים ונתאר את הדיאלוג בין כל העצים לאטד, נסביר לתלמידים כי כנראה מדובר בשיח קוצני נמוך שאינו נותן פרי ולו מעט מאוד צל. נשאל את התלמידים:

  • מהי תשובתו של האטד לפניית העצים?
  • איך האטד מנמק את הסכמתו?

ננסה להעלות בדמיוננו את התמונה המצטיירת למקרא דבריו של האטד:

  • איפה האטד נמצא?
  • מה יש לו להציע? (צל, לדבריו)
  • כיצד הוא ממשיך את דבריו? (באיום)
  • במה הוא מאיים? (אש)
  • האם יש בכוחה של האש שתצא ממנו לאכול את ארזי הלבנון?

נחלק לתלמידים את הטבלה המובאת בדף העבודה. התלמידים ימלאו אותה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נאסוף את התלמידים למליאה, נשמע את אשר כתבו ונשאל:

  • האם יש הקבלה מדויקת בין המשל והנמשל?
  • אם לא, היכן נקודות החולשה? (למשל: האם פנו לאנשים אחרים לפני אבימלך בבקשה שימלכו? האם מישהו פנה לאבימלך וביקש שימלוך? מי הם ארזי הלבנון?)
  • מה מנבא יותם לסוף ממלכתו של אבימלך?
  • האם הוא צדק? נראה בהמשך.

נחלק את הכיתה לארבע קבוצות משימה – קבוצת זית, קבוצת תאנה, קבוצת גפן וקבוצת האטד. כל קבוצה תייצג דיאלוג אחד מבין ארבעת הדיאלוגים שבמשל. נבקש מהקבוצות לבחור משימה אחת מבין האפשרויות שלהלן:

  • להמחיז את הקטע , להשתמש בהצגה בפסוקים ולהוסיף להם מחשבות ורגשות.
  • ליצור תיאטרון דמויות מצוירות – חברי הקבוצה יציירו את הדמויות או העצים על בריסטול, יגזרו את הדמויות, ידביקו אותן על מקל ארטיק ויציגו את הקטע באמצעות הדמויות שיצרו. כדאי להתבונן לפני הציור בתמונות של העצים ולחשוב על גודל העצים, הצבעים שלהם והפרופורציות בין הדמויות השונות בקטע שלהם (ראו דוגמה).
  • לצייר את הקטע שלהם ברצף כמו בקומיקס או בדרך אחרת.
  • לכתוב 6-4 שאלות שהיו יכולים לשאול את העץ או השיח על תגובתם לבקשת העצים להכתירם למלוכה.

נעיין שוב בפסוקים ונתמקד במה שאומר יותם לבעלי שכם לאחר סיום דברי המשל – פסוקים טז-כא. נסביר את הפסוקים במילים שלנו ונבאר את שני הנושאים העולים מהפסוקים:

  • יותם מזכיר את מעשי גדעון אביו ומציג את הניגוד בין מה שעשה גדעון למה שעשו בעלי שכם.
  • משפט התנאי של יותם – אם אתם חושבים שעשיתם טובה לגדעון על שנלחם למענכם, הציל אתכם מיד מדיין, הקריב את עצמו למענכם; אם אתם חושבים שגמלתם לו טובה בכך שהמלכתם את בנו אבימלך והרגתם את שבעים אחיו – תשמחו באבימלך והוא ישמח בכם. אך דעו לכם כי אם לא היא, סופכם וסופו יהיו אש, מוות, הרס וחורבן.

נציג בפני התלמידים את פסוק ה ואת פסוק כא לפני משלו ואחריו.
נספר לתלמידים כי יותם מופיע על בימת המקרא בין שני פסוקים אלה, ויותר איננו שומעים עליו, אך כוחו של המשל שהשאיר לנו יפה גם אלפי שנים לאחר שנאמר בפעם הראשונה.

מבט שלישי

נתמקד בסירובם של עצי הפרי להצעת המלוכה. נשוחח עם התלמידים על סיבות אפשריות לסירוב:
ייתכן שהסירוב של עצי הפרי למלוך נובע מצניעות. עצי הפרי הצנועים אינם מכירים בערכם ובחשיבות תרומתם. אף שהם נותנים מפריים בכל שנה ושנה, הם אינם מאמינים שהם טובים דים למלוך. בעיניהם, הנתינה שלהם היא דבר טבעי ולא יוצא דופן ולכן הם חושבים שאינם צריכים למלוך על העצים האחרים.
ייתכן גם שהם מעדיפים את המוכר והידוע להם, את מה שהם טובים בו, ולא מעוניינים לשנות את חייהם ולהשקיע במנהיגות.
נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לעצים שסירבו למלוכה. במכתב עליהם להתייחס לסיבת הסירוב. כדאי לשקף לעצים אילו השלכות יש לסירובם לקבל על עצמם את המלוכה. אפשר גם לייעץ לעצי הפרי עצה רלוונטית.
נאסוף את התלמידים למליאה. תלמידים שירצו יוכלו לשתף במכתבים שכתבו.

מבט לחיים

נדון עם התלמידים בשאלות אלה:

  • האם ראוי שמנהיג ידחוף את עצמו כמו שעשה אבימלך וכפי שנהוג היום?
  • כיצד דחף את עצמו אבימלך וכיצד מנהיגים כיום דוחפים את עצמם לשורות ההנהגה?
  • למה פעמים רבות אנשים בעלי תכונות טובות (כמו הגפן, התאנה והזית) אינם מעוניינים למלוך על הציבור?
  • האם ראוי שאדם שטוב לו במקומו והוא מרגיש שהוא עושה טוב ו"מְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים", ילך בכל זאת לתפקידי הנהגה?
  • אם לא, מי ילך להנהגה – חבריו של האטד?

ננסה לחשוב יחד על דוגמאות למנהיגים הדוחפים את עצמם לעומת אנשים שמעדיפים לעשות טוב ממקומם ולא להיכנס להנהגה.
לקראת השיעור הבא נבקש מהתלמידים ללמוד בעל פה את המשל באמצעות קריאה חוזרת, חלוקה למקטעים והיעזרות בתומכי זיכרון. כדאי לשוחח עם התלמידים על החשיבות שיש בלימוד בעל פה – לשיפור הזיכרון, לצריבה בתודעה של נכסי צאן ברזל, להפניית אנרגיות לרמות הבנה מעמיקות ולא להישאר ברובד הפענוח המילולי בקריאה במקרא, לקריאה מדויקת, לשמחה שבהישג הלימוד בעל פה ועוד. מומלץ לתגמל את התלמידים שילמדו בעל פה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו את משל יותם ואת הנמשל שלו.
מיומנויות: קריאה של פסוק, "תרגומו" ללשוננו, ניסיון לצייר תמונה מנטלית של הכתוב.
מתודות: התבוננות בתמונות, הצגת הדיאלוג במשל במגוון אמצעים – המחזות, ציור וכתיבה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תמונות של עצים
עץ זית. Roberta F., CC BY-SA 3.0, from Wikimedia Commons "וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: 'הֶחֳדַלְתִּי אֶת...
תמונות של עצים

עץ זית. Roberta F., CC BY-SA 3.0, from Wikimedia Commons

"וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: 'הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?'" (פסוק ט)

  • מהם מגוון השימושים שיש לזית?

תאנה. By Kurt Stueber, via Wikimedia Commons

"וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: 'הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?'" (פסוק יא)

  • למה שימש פרי התאנה?
  • למה השתמשו בנוזל היוצא מהענף?

אשכולות ענבים בכרם. fir0002 | flagstaffotos.com.au, from Wikimedia Commons

"וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: 'הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַלהָעֵצִים?'" (פסוק יג)

  • אילו שימושים יש לגפן?
שיר משל יותם
קרדיט: ערוץ Arie Levanon, פורסם ב-2015.
שיר משל יותם

קרדיט: ערוץ Arie Levanon, פורסם ב-2015.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דמות על מקל
דמות על מקל

יותם לפני משלו ואחריו
פסוק ה – "וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא". משל יותם פסוק כא –...
יותם לפני משלו ואחריו

פסוק ה – "וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא".

משל יותם

פסוק כא – "וַיָּנָס יוֹתָם וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו".

מי מוכן להיות מלך
רבי מישא היה חכם שחי בתקופת חז"ל. הוא ניסה להתאים את "דמויות" העצים ממשל יותם...
מי מוכן להיות מלך
"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ." (פסוק ח)

By: zeevveez at flickr, CC BY 2.0

רבי מישא היה חכם שחי בתקופת חז"ל. הוא ניסה להתאים את "דמויות" העצים ממשל יותם לדמויות השופטים מספר שופטים.
וכך אמר רבי מישא: הדברים שאמר יותם – משל הם:
הלוך הלכו העצים – אלו בני ישראל.
ויאמרו לזית – הזית הוא השופט עתניאל בן קנז, שהוא משבטו של יהודה.
להמשך המדרש

וכך ענה לבקשתם השופט עתניאל בן קנז: החדלתי את דשני? האם אפסיק את שמן הזית הזך והמשובח שלי?
העצים המשיכו לחפש מי ימלוך עליהם, והלכו אל התאנה – שהיא דבורה הנביאה.
וגם דבורה הנביאה ענתה בדרך דומה: האם אני אחדול ממתקי? האם אפסיק את דברי השירה המתוקים שלי?
העצים לא התייאשו והמשיכו לחפש להם מלך. הלכו אל הגפן – אל צמד השופטים, ברק בן אבינועם (שפעל עם דבורה הנביאה) והשופט גדעון, וגם שניהם סירבו להצעה וענו בדרך דומה.
ראו העצים שאף לא אחד מהעצים, כלומר – מהשופטים הגדולים של ספר שופטים, אינו מוכן למלוך עליהם, ולכן הלכו אל האטד.
ומיהו האטד? אבימלך!
וכשם שהאטד מלא קוצים, היה אבימלך מלא מעשים רעים…

(עיבוד למדרש תנחומא בובר, וירא כט)

  • לפי המדרש, במה דומה אבימלך לאטד?
אבן כנגד אבן - מידה כנגד מידה
אמר לו הקדוש ברוך הוא (אלוהים) לאבימלך בן גדעון: רשע […] אתה עמדת והרגת את...
אבן כנגד אבן - מידה כנגד מידה
"וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יוֹתָם בֶּן יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא [...] וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ." (פסוקים ה, נג) 

אבן אחת, צילום: emilie zhang/shutterstock.com

אבני ריחיים. צילום: Gilmanshin/shutterstock.com

אמר לו הקדוש ברוך הוא (אלוהים) לאבימלך בן גדעון:
רשע […] אתה עמדת והרגת את אחיך שבעים איש על אבן אחת, אוי לאותו האיש […]
לפיכך אף הוא לא נהרג אלא באבן.
שנאמר: ותשלך אישה אחת פלח רכב […]

(מדרש תנחומא בובר, וירא כח)

  • לפי המדרש, מה הקשר בין הפגיעה של אבימלך בכל האחים שלו, לבין האופן שבו הוא מת?
  • כיצד באה לידי ביטוי במדרש צורת הענישה של "מידה כנגד מידה"?
תעתוע
עשירי שכם, שקודם לכן תמכו באבימלך, החליטו למרוד בו. בראש המורדים עמד איש בשם גַעַל....
תעתוע
"וַיַּרְא גַּעַל אֶת הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל זְבֻל הִנֵּה עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים." (פסוק לו)

צל הרים. צילום: CherylRamalho / shutterstock.com

צלליות אנשים. צילום: Cryptographer/shutterstock.com

עשירי שכם, שקודם לכן תמכו באבימלך, החליטו למרוד בו. בראש המורדים עמד איש בשם גַעַל.
לצד אבימלך נשאר הפקיד הנאמן זְבוּל, ואנשים נוספים מתוך העם.

להמשך קריאה

גַעַל עודד את עשירי שכם למרוד באבימלך ולפגוע בו.
זְבוּל שמע את הדברים ומיהר לספר על כך לאבימלך. זְבוּל גם יעץ לו עצה: להתחבא בלילה עם התומכים שלו בין ההרים, ולארוב שם לעשירי שכם שרוצים לתקוף אותו בבוקר.
והנה בבוקר יצאו עשירי שכם ובראשם געל לתקוף את אבימלך, ונתקלו בזבול. געל ראה את התומכים באבימלך מתחילים לצאת מהמארב ולהתקדם לכיוון שלהם, וקרא: הנה אנשים!
אבל זבול לעג לו ואמר: "אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים".
היום משתמשים בביטוי זה בצורה קצת שונה. בדרך כלל אומרים אותו כדי להרגיע, ולהגיד למישהו שהוא מפחד מדבר שנראה גדול ומפחיד, אבל למעשה אין לו ממה לפחד.

  • היעזרו בתמונה המתעתעת של ההרים המטילים צל. הסבירו: כיצד צל יכול לגרום לדבר קטן להיראות גדול?
  • כתבו פסקה או סיפור קצר ובו שימוש "עדכני" בביטוי "רואה את צל ההרים כאנשים".
עצים ומלכים
משל הוא סיפור קצר על דמויות רחוקות – בעלי חיים, צמחים או אפילו אנשים שחיו...
עצים ומלכים
"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ." (פסוק ח)

איור: מיכל בן-חמו

משל הוא סיפור קצר על דמויות רחוקות – בעלי חיים, צמחים או אפילו אנשים שחיו במקום אחר ובזמן אחר. דרך הסיפור הרחוק מהחיים של השומעים, המשל מעביר להם מסר על עצמם.
הפסוק הפותח את "משל יותם" מבקש להעביר מסר לאנשי שכם: אתם פונים אל אדם חסר כישורים כדי שינהיג אתכם, והדבר עלול לפגוע בכם!

  • איך השומעים (וגם אנחנו) יכולים להבין שזה בעצם משל?
  • לפי דעתכם, איך ניתן להשתמש היום במשפט "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך"?
מות אבימלך
האומן הצרפתי גוסטב דורה יצר תחריט המתאר את רגע מותו של אבימלך. אם נקרא את...
מות אבימלך
"וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת." (פסוקים נג-נד)

גוסטב דורה, מות אבימלך, מתוך ויקישיתוף

האומן הצרפתי גוסטב דורה יצר תחריט המתאר את רגע מותו של אבימלך. אם נקרא את הפסוקים, נגלה שמותו של אבימלך היה ארוך למדי: אחרי שהאישה זרקה אבן על ראשו, והאבן פגעה בו קשה, הספיק אבימלך לפנות אל נערו ולבקש ממנו שידקור אותו בחרבו. אבימלך הספיק להסביר: שלא יגידו חלילה שאישה הרגה אותו. הנער אינו מהסס, דוקר אותו, וכך מביא למותו. רק שלא יגידו שאישה הרגה את אבימלך.

  • התבוננו בתחריט. כיצד באים לידי ביטוי מצבו ובקשתו של אבימלך?
  • התבוננו בכל חלקי היצירה, גם אלו שאינם במרכז. כיצד הצליח האומן ליצור אווירה של קרב ו"לתפוס את הרגע" הארוך הזה?
שְׁכֶם
שכם היא עיר עתיקה מאוד. בתנ"ך מסופר כי שכם הייתה העיר הראשונה שאליה הגיע אברהם;...
שְׁכֶם
"וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל כָּל מִשְׁפַּחַת בֵּית אֲבִי אִמּוֹ לֵאמֹר." (פסוק א)

שכם ונחלות השבטים. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

העיר שכם. צילום: Lerner Vadim/shutterstock.com

שכם היא עיר עתיקה מאוד. בתנ"ך מסופר כי שכם הייתה העיר הראשונה שאליה הגיע אברהם; ובהמשך, כאשר חזרו בני ישראל לכנען לאחר הנדודים במדבר ויהושע חילק את הנחלות, הייתה העיר בשטח נחלת שבט אפרים. בשכם כינס יהושע את ישראל לפני מותו.

להמשך קריאה

ושם גם התמנה אבימלך בן גדעון למלך על אנשי העיר.
בתקופה שלאחר ספר שופטים, במאה ה-10 לפנה"ס, הייתה בישראל ממלכה מאוחדת, ואז התפצלה הממלכה לשתי מלכויות. שכם הייתה בירת הממלכה הצפונית (ממלכת ישראל).
היום שכם, המכונה בפי הערבים "נאבלוס", היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה בגדה המערבית ובה יותר מ-170,000 תושבים, רובם מוסלמים.

  • בפרק נזכר שם העיר פעמים רבות. כמה פעמים נזכר השם "שכם" בפרק?
  • מה הקשר בין אבימלך לבין העיר שכם, וכיצד השפיע קשר זה על הבחירה בו למלך?
הר גריזים
  הר גריזים הוא שמו של רכס הררי מדרום לעיר שכם. גובה פסגתו 881 מטרים...
הר גריזים
"וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים." (פסוק ז)

שרידי הכנסיה הביזנטית בראש הר גריזים. צילום: Daniel Ventura, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

מבט מהר גריזים לעמק שכם. צילום: אודי שטיינוול, מתוך אתר פיקיוויקי

 

הר גריזים הוא שמו של רכס הררי מדרום לעיר שכם. גובה פסגתו 881 מטרים מעל פני הים, והוא מתנשא לגובה של 350 מטרים מעל סביבתו.
בתנ"ך נחשבים הר גריזים והר עיבל שמולו להרים חשובים, שעליהם יש לכרות את הברית המחודשת עם ה' בכניסה לארץ. היום הר גריזים הוא הר קדוש לעדה השומרונית.

  • התבוננו בתמונות וקראו את הפסוק. נסו לדמיין את מיקומו של יותם כשנשא את המשל לפני אנשי שכם.
    לפי דעתכם, מהם היתרונות בעמידה של יותם על פסגת ההר?
  • מהם החסרונות לעמידה שלו על פסגת ההר?
האטד
איננו יודעים בבירור איזה מין וזן הוא האטד המוזכר בפרק. נגה הראובני, שהיה מייסד הגן...
האטד
"וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ." (פסוק יד)

צילום: פארק נאות קדומים

איננו יודעים בבירור איזה מין וזן הוא האטד המוזכר בפרק.
נגה הראובני, שהיה מייסד הגן הלאומי "נאות קדומים", הציע לזהות את האטד עם השיזף המצוי.

להמשך קריאה

השיזף המצוי הוא עץ קוצני, שגובהו מגיע ל 3–5 מטר, ולעיתים עד ל-10 מטרים, גודלו ונופו מרשימים. שורשיו נפרסים סביבו ברדיוס רחב, ובכך מונעים מצמחים אחרים לגדול בקרבתו. ענפיו דליקים, ופריחתו מפיצה ריח לא נעים, פירות מרבית הזנים של העץ לא רואים לאכילה.

  • נגה הראובני מזהה את האטד עם השיזף המצוי. לפי זה, אבימלך עשוי אומנם להצטייר כמלך מרשים (כפי שלשיזף יש נוף רחב). ואולם היכרות קרובה עימו מגלה את תכונותיו השליליות.
    מהן תכונות האטד, ומה מאפיין את שלטונו של אבימלך?
פלח רכב
בעבר כדי להפיק קמח מגרעיני התבואה, היו משתמשים בְּאַבְנֵי רֵיחַיִים – שתי אבנים עגולות וכבדות,...
פלח רכב
"וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ." (פסוק נג)

צילום: נועם בן יאיר, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

בעבר כדי להפיק קמח מגרעיני התבואה, היו משתמשים בְּאַבְנֵי רֵיחַיִים – שתי אבנים עגולות וכבדות, שבעזרתן היו טוחנים את התבואה.
איך זה עבד? שתי האבנים היו מונחות "בשכיבה" זו על גבי זו. את גרגירי התבואה היו שופכים ברווח שבין שתי האבנים, ואז מסובבים את האבן העליונה מעל האבן התחתונה.

להמשך קריאה

בדרך כלל סיבוב האבן העליונה נעשה בעזרת זוג בהמות שנקשרו לאבן או באמצעות זרם חזק של מים. באבני ריחיים ידניות הטחינה נעשתה תוך סיבוב מוט שהיה נעוץ באבן העליונה. התנועה הסיבובית והלחץ של האבן העליונה על האבן התחתונה ועל גרגירי התבואה שביניהן טחנו את הגרגירים לקמח.

  • מהי אבן ה"רכב" ומהי אבן ה"שכב"?
  • פלח הוא חלק מדבר שלם. הסבירו במילים שלכם: מה זרקה האישה על אבימלך?
אנימציה למשל יותם
משל יותם מבטא התנגדות עקרונית למוסד המלוכה, שנתפס כחסר תועלת. המשל מנבא פורענות שתבוא על...
אנימציה למשל יותם
"וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן." (פסוק טו)

משל יותם מבטא התנגדות עקרונית למוסד המלוכה, שנתפס כחסר תועלת. המשל מנבא פורענות שתבוא על אבימלך ועל בעלי בריתו.

  • כיצד באה לידי ביטוי ההתנגדות למלוכה בסרטון האנימציה? התייחסו גם לדימויים שנבחרו לייצג בסרטון את העצים וגם לכיתוב המופיע לצד הדימויים.
  • קראו את פסוק כ: מהי הפורענות שמנבא יותם לאבימלך?

קרדיט: משל יותם/דנה שאול, 2017