עונשו של הרוצח הראשון
פסוקים ט-יז
בכמה מילים
ביחידה זו ננסה להבין מה היה עונשו של קין. האם עונשו של קין מומש למעשה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – עונשים לקין:
נבקש מהתלמידים להציע שני עונשים מוצדקים לקין. נבקש לא להתבסס על ידע מוקדם של הסיפור אלא לנסות לכתוב מתוך עצמם. עונש אחד הניתן בידי בני אדם ועונש אחר הניתן מתוך שיקולים אלוהיים. האם יש הבדלים בין העונשים?
אפשרות שנייה – משפט:
נדמיין שקין עומד לפני אלוהים למשפט. לפני תחילת המשפט עליו לשטוח לפני השופטים שבע נקודות עקרוניות האמורות לעורר התחשבות כלפיו (למשל: לא ידעתי מה אני עושה, אהבתי את הבל הוא השלים אותי, אלוהים לא צודק, חשבתי שאלוהים יכול לברוא עוד אנשים בקלות).
הזמנה לקריאה
קריאה ראשונה:
נקרא את פסוקים ט-יז ונענה באופן כללי על השאלות שלהלן:
- איך אלוהים מגיב על הרצח?
- מה העונש?
- האם קין הביע חרטה?
- האם יש הקלה בעונש?
- האם העונש מתקיים בסופו של דבר?
(ישנו דמיון גדול לחטא של פרק ג. האל מגיע אחרי ההתרחשות ומאפשר לבני אדם להתוודות, לא ברור אם קין מביע חרטה. שלא כמצופה, אות קין היא סימן הגנה. בסיום הפרק קין, שנדון לחיי נוודות, מקים עיר. איך הקמת העיר מסתדרת עם התוכנית האלוהית ועם תחושת הצדק?)
קריאה מעמיקה:
דף עבודה לעבודה אישית/ בזוגות/ בקבוצות, לבחירת המורה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
כדי לנסות לענות על השאלות שהצבנו בדף העבודה ננסה להתבונן על הכתוב מכמה זוויות – נתבונן במה שנאמר וגם במה שלא נאמר.
נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים ט-יז שתי מילים מנחות ונשאל אותם:
- כיצד המילים המנחות מדגישות את המסר האלוהי? (המילה "אחיך" מדגישה את הקרבה והכאוס אולי במטרה לעורר את האנושיות של קין. נוסף על כך, נשים לב שבתחילת הפרשייה נפלו פניו של קין – בפסוק ה, ולפני הסוף, בפסוק יד קין מתלונן "הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר". מה תפקיד הפנים בסיפור?)
בקריאה ראשונה נדמה שיש רצף הגיוני וראוי בתיאור המאורעות. הסופר א"ב יהושע מערער על תפיסה זו וטוען שהטקסט בכוונה מקהה את הרגישות שלנו. כלומר, על ידי שינוי נקודת המבט והרחבה מסוימת, בלי לפגוע בעובדות גם העמדה שלנו משתנה. קראו את הטקסט של יהושע. הצביעו על השינויים שהכניס יהושע לסיפור. מה השינוי גורם לנו להרגיש כלפי קין וכלפי העונש המגיע לו (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
יהושע מראה שהמקרא משאיר אותנו אולי בכוונה באמביוולנטיות מוסרית ומעודד הזדהות מסוימת עם קין.
השומר אחי אנוכי?
נקרא את פסוקים ט-יג בפרק ג.
בפרק ג האל חוקר את האדם אחרי החטא הראשון.
- במה דומה חקירת האל את האדם הראשון אחרי החטא לחקירתו את קין בפסוקים שלפנינו?
- מדוע לדעתכם אלוהים בוחר דווקא בצורת פנייה זו?
נשים לב בשיעור שאלוהים פונה לאדם: "אַיֶּכָּה?" וגם בפסוקים שלפנינו נשאלת שאלה מאותו שורש: "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?", אולם בחקירתו של קין שלא כבחקירת אדם אין הטלת אשמה.
- מה נוכל ללמוד מהדמיון בין תגובת קין לתגובתו של אדם?
מילותיו של אלוהים "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" דרמטיות מאוד ונעשו ביטוי בעל משמעות עמוקה.
- אם היינו יכולים לשמוע את הצעקה, מה לדעתכם היינו שומעים?
- מהו הקושי התחבירי במשפט שאולי מדגיש את המסר? (נשים לב שכתוב " דמי" ברבים. אולי כפי שרמזו הפרשנים הכוונה לכל אותם דורות הבאים שהכחיד קין)
את עונשו של קין מלווה השאלה אם הוא מביע חרטה או עובר שינוי במהלך הפסוקים.
בחלק זה של השיעור ניעזר בפרשנות תיאטרלית כדי להבין טוב יותר את הכתוב, בדגש על התגובה של קין. נבקש ארבעה זוגות של מתנדבים שיציגו בקריאתם ובמשחק פרשני ארבע דרכים להבנת עמדתו של קין בפסוקים, ואולי דרך הצגה זו נבין במגוון דרכים גם את עמדתו של אלוהים (אפשר להנחות את התלמידים לאלתר בפרשנות חופשית ואפשר לכוונם).
- קריאה ומשחק באופן שממנו משתמע שקין מביע חרטה.
- קריאה ומשחק המעבירים אדישות של קין לרצח אחיו
- קריאה ומשחק באופן המדגיש את הפחד של קין
- קריאה ומשחק המציגים את המורכבויות והסתירות בנפשו של קין
חשוב גם להתייחס בקריאה ובמשחק לעמדות המוצא (האפשריות) השונות של האל בסיפור: כועס, אבהי, מאוכזב, מרוחק, מרגיש אשם, מחכה לסליחה, נוקשה ותובעני.
גדול עווני מנשוא:
אחרי הפרשנות התיאטרלית אפשר לשוב לשאלות ששאלנו בתחילת הלימוד ולראות אם יש תובנות חדשות:
- האם העונש שקין מקבל תואם את מעשה הרצח? (אולי עונש הנדודים קשה יותר ממוות. אולי הוא צריך לחיות בגלות מאלוהים והסתר הפנים הזה קשה "ויצא קין מלפני ה'").
- האם העונש ניתן לפי העיקרון 'מידה כנגד מידה'? (אולי עקרון המידה כנגד מידה בא לידי ביטוי בכך שהוא צריך לחיות את חיי הנוודות שהיו מנת חלקו של אחיו שנרצח. ואולי דווקא בשעה שקין ירגיש את התלישות של הבל רועה הצאן תתקבל מנחתו)
- בלב הדיאלוג שבין קין לאל עומדת תגובתו של קין לעונש. הציעו שלוש אפשרויות לפחות להבנת התגובה שלו.
במהלך הדורות הציעו הפרשנים כמה דרכים עיקריות להבנת תגובתו של קין: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה': 'גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא".
- העוון, החטא שעשיתי גדול מדי ואי אפשר לחיות אתו (למשל, רמב"ן על הפסוק).
- העונש שהטלת עליי קשה מדי (למשל, אבן עזרא על הפסוק).
- קין שואל, האם לא תוכל להכיל, לשאת ולסלוח על המעשה שלי? (למשל, קאסוטו על הפסוק)
אות קין:
- למה קין זקוק להגנה? למה הוא משוכנע שינסו להרוג אותו? (קין מרגיש שהוא זקוק להגנה כנראה בגלל תחושת חוסר הביטחון הנלווית לאדם שאין לו מקום, שאין לו בית קבוע)
- מדוע אלוהים מסכים לספק לקין הגנה?
- מתוך פשט הכתוב לא לגמרי ברור מהו האות שקין מקבל. נסו לחשוב על הסימון הכי סמלי שאולי האל העניק לקין.
- במהלך הדורות הציעו הפרשנים מגוון רחב מאוד של רעיונות לגבי מהו אות קין: גופו התכסה בצרעת, מראשו יצאה קרן, קיבל סימנים לאן ללכת בבטחה, אחת מאותיות שמו סומנה בו, אחת מהאותיות של האל הייתה טבועה בו.
- סמנו שלוש אותות שלדעתכם מתאימים לרוח הפסוקים.
נע ונד – ויהי בונה עיר:
נקרא שוב את פסוקים טז-יז.
- האם לפי הפסוקים האלה העונש של קין מתממש? האם אלוהים מוותר? האם קין מתמרד? האם קין עובר שינוי?
נשים לב לביטוי "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'". ביטוי זה מופיע פעם אחת בלבד חוץ מפה, בספר יונה פרק א.
- קראו את הפרשנויות המובאות בדף העבודה ונסו להכריע איזו מהן עולה בקנה אחד עם הבנתכם את הפרק? (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)
לסיכום נציג לתלמידים את פרשנותו של גיל קופטש לסיפור ונדון בשאלה המובאת בעזר ההוראה.
מבט לחיים
- האם אתם מאמינים באפשרות תיקון עמוקה של בני אדם ושל עצמנו?
- מדוע תחושת הניתוק מבני אדם והבדידות הם חוויות אנושיות קשות כל כך?
- איך תחושות אלו יכולות להתקשר אל מעשה הרצח?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: התמקדנו בכמה שאלות מרכזיות שליוו את הלימוד: מה מהות עונשו של קין? האם במהלך הדיאלוג עם אלוהים הוא מביע חרטה? מדוע נדרש אות קין? והאם עונשו של קין מתקיים בסופו של דבר?
מיומנויות: ניתוח טקסט והכרת פרשנות מודרנית.
מתודות: שימוש בתיאטרון ככלי פרשני.
שירים וקריקטורה:
נקרין את השירים והקריקטורה על הלוח (ראו עזרי הוראה: אייכה – שולי רנד, נע ונד – אהוד מנור, קריקטורה אות קין), נבקש מהתלמידים להתבונן בקטעי השירים ובקריקטורה ונשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם השימוש בביטויים 'מפניך אסתר' ו'נע נד' תואם את הכוונה המקורית בפרק?
מדרש תנחומא א, ט:
- כיצד מבין המדרש את הסיפור?
- מה המשל מוסיף על הפסוקים?