פתיחה כפולה לסיפור המבול
פסוקים ה-יג
בכמה מילים
לסיפור המבול אקספוזיציה כפולה – פעמיים מסופר בפסוקים כי אלוהים רואה את חטאי האדם ואת השחתת הארץ ובעקבותיהם אלוהים מכריז פעמיים על כוונתו להחריב את העולם. יתרה מזו, פעמיים מסופר גם כי אלוהים מבחין בין נח לבין שאר אנשי הדור. מה משמעות כפילות זו?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה:
נבקש מהתלמידים לחשוב על התחלה של ספר או סרט שהם מכירים היטב ונשאל אותם:
- איזה מידע ניתן לנו בפתיחה של הספר או הסרט?
מתוך הדברים שיעלו בכיתה נדייק יחד את מאפייני האקספוזיציה (מיקום, דמויות, זמן, קונפליקט מרכזי)
אפשרות שנייה:
נקרין על הלוח את מסך המחשב ונחפש תמונות של "תיבת נח" בגוגל, או נקרין תמונות של תיבת נח.
נשאל את התלמידים:
- איך המבול מצטייר בתמונות אלו?
נזכיר כי המבול הוא אירוע אפוקליפטי שבו נחרב העולם כולו, ולא מסע תענוגות של נח וחיות העולם כפי שיכול להצטייר בתודעה שלנו. אפשר להראות את תמונתו של גוסטב דורה שממחישה את גודל הזוועה שהתרחשה. מתוך מחשבה על גודל הקטסטרופה ניגש לשיעור ונראה איך מתחיל סיפור המבול.
הזמנה לקריאה
נכיר את המושג 'אקספוזיציה (היצג)' – פתיחה של סיפור. נבקש מהתלמידים לחשוב מה בדרך כלל מוצג לנו בתחילתו של סיפור: מקום, זמן, הדמויות והקונפליקט העיקרי.
נקרא יחד את פרק ו פסוקים ה-כב (תחילת סיפור המבול) ונסביר את הפסוקים בשעת הקריאה. לאחר הקריאה נשאל את התלמידים:
- איזה מידע קיבלנו מתוך הפתיחה שקראנו? (הכרנו את הדמויות העיקריות בסיפור –נח ואלוהים, ואת הקונפליקט – רעת האדם והחלטת אלוהים להחריב את העולם)
נבקש מהתלמידים לתמצת את הפסוקים שקראנו במילים שלהם, ונכתוב את הדברים שאמרו בנקודות על הלוח. נשים לב עם התלמידים לחזרה בפסוקים ה-ח ובפסוקים ט-יג: בשניהם מופיעים נח ואלוהים, בשניהם אלוהים רואה את חטאי האדם והארץ ובשניהם יש החלטה על חורבן העולם.
סיפור המבול מתחיל פעמיים, כמו סיפור הבריאה, במהלך השיעור ננסה להבין מה המשמעות של הכפילות הזאת, מדוע יש אקספוזיציה כפולה?
נשרטט טבלה על הלוח ובראש כך עמודה, בכותרת, נכתוב את תיחום הפסוקים של כל אקספוזיציה – פסוקים ה-ח, ופסוקים ט-יג. הטבלה תלך ותתמלא במהלך השיעור (ראו בדך העבודה- טבלה).
את ההשוואה בין שתי הפתיחות נפתח בעיסוק בקונפליקט – תיאור חטאי האדם והארץ והחלטת האל.
בשתי הפתיחות אלוהים רואה מצב בלתי נסלח. נכתוב בטבלה את הפסוקים:
פסוק ה: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ."
פסוק יב:" וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה."
בפתיחה הראשונה ה' רואה את האדם ובפתיחה השנייה הוא רואה את הארץ.
נשים לב כי המילה "אדם" היא המילה המנחה בפתיחה הראשונה והמילה "ארץ" היא המילה המנחה בפתיחה השנייה.
נשאל את התלמידים:
- מה המשמעות של הדגשים השונים? (בחלק הראשון האדם הוא החוטא, ליצירתו של אלוהים יש יצר רע "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" – פסוק ה. בחלק השני הארץ כולה חוטאת, והאדם אינו בולט בסביבתו או שונה ממנה. דגשים אלו יתחדדו בהמשך השיעור)
נכתוב בטבלה את התוצאה של ראיית אלוהים – החלטת ה' להביא מבול על הארץ:
פסוק ז: "וַיֹּאמֶר ה': 'אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.'"
פסוקים יב-יג: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: 'קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ."
נשאל את התלמידים:
- מדוע חוזר הפועל השחית? (מידה כנגד מידה)
- מה ההבדל באופן שבו העונש מיוצג בשני הפסוקים?
(בפסוק ז מובעת קרבה לאדם "הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי", בעוד בפסוק יב-יג מתוארים מעשה ותוצאה, מידה כנגד מידה, הארץ נשחתה בידי כל בשר ואלוהים משחית את הארץ) - האדם שמופיע בפתיחה הראשונה פעמים רבות נקרא אחרת בפתיחה השנייה, כיצד הוא נקרא שם? (כל בשר)
- מה שם זה אומר על הקשר בין אלוהים והאדם? (האדם הוא חלק מן העולם ואינו נזר הבריאה, הוא כלול בכל החיות ואין בינו ובין אלוהים קשר מיוחד)
אפשר לציין את הדמיון לפרקי הבריאה: בפרק א האדם נברא ביום השישי כחלק מהבריאה כולה בדומה לפסוקים ט-יג, ובפרק ב האדם עומד במרכז והבריאה סובבת לו בדומה לפסוקים ה-ח. אפשר גם להרחיב וללמוד את הפרשנות של רש"י למילים "כל בשר":
רש"י על בראשית ו פסוק יב:
'כי השחית כל בשר' – אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.
- מה ההשחתה של כל בשר? ומה התגובה לכך בתיבת נח?
אחרי שערכנו השוואה בקונפליקט, נשווה את ייצוג הדמויות – נח ואלוהים.
נקרא את תיאורו של נח בשתי הפתיחות:
פסוק ח: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'."
פסוק ט: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו."
נשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בייצוגו של נח בשתי הפתיחות? (בפתיחה הראשונה נח רק מוצא חן בעיני ה', ואין סיבה אובייקטיבית לבחירתו של נח; בפתיחה השנייה נח צדיק, והוא שונה מבני דורו – יש סיבה להצלתו)
אפשר להוסיף וללמוד את רש"י על פסוק ט:
'בדורותיו' – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח
כל שכן אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר
ויש שדורשים אותו לגנאי
לפי דורו היה צדיק
ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום
נקרא את פסוק ו ונשאל את התלמידים:
- כיצד מגיב האל לאחר שהוא רואה את מעשיו הרעים של האדם? (וַיִּנָּחֶם, וַיִּתְעַצֵּב)
- מדוע הכתוב בוחר לתאר את אלוהים באופן כן, חשוף ורגשי? מה זה אומר על מערכת היחסים בין ה' והאדם? (אפשר להציע שהקשר המתואר כאן הוא אישי. בקשר כזה יש רגשות קשים)
אפשר להביא גם את דברי אבן עזרא על פסוק ו:
אבן עזרא פסוק ו:
'וינחם ה" – ידוע כי לא אדם הוא להנחם רק דברה תורה כלשון בני אדם כי המשחית מה שעשה יראה שניהם.
נשאל את התלמידים:
- האם בפתיחה השנייה, בפסוקים ט-יב, מסופר על רגשות? מדוע לדעתכם? (אין בה רגשות ויש תיאור אובייקטיבי. בפסוקים אלו אלוהים הוא שופט שדן את הארץ על פי מה שמגיע לה בלי מעורבות רגשית ומחוץ לסיטואציה)
נתבונן על הטבלה ועל המידע שאספנו במהלך השיעור ונשאל:
- מה המשמעות של האקספוזיציה הכפולה?
- אילו דגשים נותנת לנו כל פתיחה?
| ה-ח | ט-יג |
| "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ." | " וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ." |
| מילה מנחה – אדם | מילה מנחה – ארץ |
| "וַיֹּאמֶר ה': 'אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." – יחס של קרבה | "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ: 'קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת הָאָרֶץ.'" – מידה כנגד מידה |
| "הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי" – יש קשר בין ה' לאדם | "כָּל בָּשָׂר" – האדם הוא חלק מהבריאה, ואין לו קשר מיוחד לאלוהים |
| מקביל לבראשית פרק ב – האדם במרכז הבריאה | מקביל לבראשית פרק א – האדם חלק מן הבריאה |
| "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" – אין סיבה לבחירת נח, רק מציאת חן | "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה" – נח צדיק, יש סיבה להצלתו |
| רגש | אובייקטיביות |
האקספוזיציה הכפולה מספרת לנו שתי נקודות מבט על גזר הדין שהביא אלוהים על האדם, וכך מביאה לנו סיפור שלם יותר. הפתיחה הראשונה מתארת מערכת יחסים רגשית ואישית בין אלוהים לאדם. אלוהים כואב את מעשיו של האדם ומתעצב על הצורך בהחרבת העולם. בפתיחה השנייה אין מערכת יחסים, אלוהים מרוחק מן האדם, ויש החלטה אובייקטיבית – הארץ כולה נשחתה ועל כן היא מקבלת את המגיע לה.
לסיכום נשאל את התלמידים:
- אם בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה – אלוהים מביא מבול לעולם – למה משנה שיש נקודות מבט שונות?
מבט לחיים
- מה הייתם מעדיפים, שמישהו יעניש אתכם מתוך צער וכאב ועם מעורבות רגשית או מכיוון שמגיע לכם עונש מצד הדין?
אפשר להתמקד בתיאור הרגשי של האל בפתיחה הראשונה ולשאול: - מדוע המקרא מציג את ה' באופן לא שלם, בעל רגשות וחרטות?
- מה זה אומר לנו?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו במשמעות האקספוזיציה הכפולה שבסיפור המבול. ראינו כי בפתיחה הראשונה יש מערכת יחסים אישית ורגשית וה' כואב ומתעצב על נפילת האדם, בעוד בפתיחה השנייה אלוהים עומד בעמדה אובייקטיבית וגוזר מבול על העולם.
מיומנויות: אקספוזיציה, השוואת פסוקים, מילה מנחה.
מתודות: התבוננות בתמונות או בציור, שיחה כדי להבין שהעולם עומד לפני הרס.
- מאמר על כפילות סיפור המבול באדיבות מיזם 'שירת התורה' – הרב ד"ר יואל בן נון, מאתר תנ"ך הרצוג.
- אפשר להוסיף עוד רובד לאקספוזיציה הכפולה – שם הויה בפתיחה הראשונה אל מול שם אלוהים בפתיחה השנייה: השם אלוהים מאופיין בהנהגה אובייקטיבית, אלוהים רואה את הארץ כולה והאדם הוא חלק ממנה, בדומה לפרק א שבו האדם נברא ביום השישי כחלק מהבריאה כולה. שם הויה מאפיין הנהגה שיש בה קשר בלתי אמצעי בין ה' לאדם, הנהגה שבה האדם עומד במרכז והבריאה סובבת לו, בדומה לפרק ב שבו האדם הוא מרכז הבריאה.
