שבת מנוחה
פסוקים א-ג
הזמנה ללימוד
נשמיע לתלמידים את השיר 'מי אוהב את השבת?'. במהלך ההאזנה אפשר להזמין את התלמידים לרקוד בכיתה.
נשאל את התלמידים:
- מה מעוררת בכם המילה שבת?
- מי אוהב את השבת, ומדוע?
- למה לא יכול להיות כל יום שבת?
- במה שבת מיוחדת משאר כל הימים?
- מה אתם אוהבים לעשות בשבת?
נציג על הלוח אפיונים של השבת ונבקש מהתלמידים לבחור מתוכם שלושה המאפיינים את השבת שלהם, או להוסיף תכונות שבת משל עצמם.
נדון עם התלמידים:
- אף שלכל אחד ישנה השבת שלו, האם תוכלו להצביע על תכונה בולטת בשבת של כולנו?
מבט ראשון
נקרא יחד את פסוקים א-ג המספרים על השבת.
מבט שני
נסביר לתלמידים שפירוש המילה "וַיְכֻלּוּ" הוא הסתיימו, נגמרו, תמו. נשאל את התלמידים:
- בכמה ימים העולם נברא? (שישה ימים)
- מה עשה אלוהים בשבת? ("שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ")
- מהו ההסבר ליום השבת לפי פסוק ב? (יום של עצירה, מנוחה, בדומה למנוחה של אלוהים ביום השביעי – "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה")
- אנחנו קוראים לימים: ראשון, שני, שלישי, רביעי… היה צפוי שליום השביעי נקרא "שביעי". מדוע קוראים לשבת בשם זה? (על שם השביתה שאלוהים שבת בשבת)
מבט שלישי
נכתוב על הלוח את המילים מתוך פסוק ב: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". נשאל את התלמידים:
- מה משמעות המילה 'שביתה'? (הפסקת עבודה, אי עשיית מלאכה)
- מה המנוחה תורמת לנו?
- מדוע חשוב לשבות פעם בשבוע?
- תארו כיצד היה נראה העולם לו היינו עובדים ולומדים שבעה ימים בשבוע בלי כל מנוחה.
נחלק את הכיתה לקבוצות בנות ארבעה תלמידים ונבקש מהם להשיב על השאלות שלהלן:
שתפו את חבריכם –
- כיצד אתם מרגישים ביום שישי בצהריים?
- כיצד אתם מרגישים בשבת בבוקר?
- כיצד אתם מרגישים במוצאי שבת?
- מהן תחושותיכם ביום ראשון בבוקר?
לאחר שהתלמידים ישתפו את רגשותיהם בקבוצה, נספר לתלמידים שבעולם העתיק ובחלקים מן העולם עד עצם היום הזה, לא כולם זוכים ליום מנוחה כל שבוע. אנשים חייבים לעבוד בכל יום.
התורה מצווה על מנוחה שבועית לכל אחד – עבד או שפחה, אדם פשוט ואדם מכובד, ילדים ומבוגרים, בנים ובנות ואפילו מצווה על מנוחה לכל בעלי החיים שברשותנו. התורה בישרה בשורה ייחודית ופורצת דרך.
נבקש מהתלמידים לדון שוב בקבוצות כיצד היה עונה על אותן שאלות אדם שלומד או עובד שבעה ימים בשבוע.
נשוב לדיון במליאת הכיתה:
- מדוע התורה מצווה על האדם לנוח?
- מדוע התורה אינה משאירה את המנוחה לבחירתו האישית של כל אדם, שכל אחד ינוח כשנוח לו?
מבט לחיים
נשחק במשחק 'רעש-שקט'. כאשר המורה מרים את היד נבקש מהתלמידים לעשות רעש בכיתה למשך דקה, כשהמורה מוריד את היד – הרעש צריך להיפסק ובמקומו ישתרר שקט. נשחק ב'רעש-שקט' פעמיים או שלוש.
נסביר לתלמידים שהשבת היא המנוחה, הזמן של השקט. לאחר שישה ימים עמוסים פעילות, לימודים ועבודה השבת היא יום של שקט, זמן להשקיע בהקשבה, במנוחה, בקשר עם האחים והמשפחה.
אפשר להגדיר את השבת יום של 'לא' – לא הולכים לבית ספר, לא קמים מוקדם, רוב ההורים לא הולכים לעבודה – לא ולא ולא…
אבל כדאי לראות בשבת יום של 'כן' – כן משחקים עם האחים, כן מדברים יותר עם ההורים, כן עוסקים בתחביבים, כן קוראים ספר ונהנים מהשקט והשלווה של שבת.
נשאל את התלמידים:
- אילו דברים כדאי לעשות בשבת כדי ליהנות מהמנוחה?
נציע לתלמידים להכין מצגת שיתופית, כל תלמיד יכין שקף ובו תמונה של פעילות שמשפחתו עושה בשבת, ותלמידים אחרים ישערו מה המשפחה אוהבת לעשות בשבת ויכתבו מסר לתלמיד שיצר את השקף.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: פתחנו את השיעור בהאזנה לשיר 'מי אוהב את השבת?', התבוננו במאפיינים השונים של השבת וניסינו למצוא מכנה משותף לשבתות של התלמידים.
למדנו על הטעם למנוחה בשבת על פי הפסוקים. התחלקנו לקבוצות ושיתפנו זה את זה בתחושותינו לפני השבת במהלכה ולאחר השבת. שוחחנו על הבשורה של השבת וחשבנו כיצד חש אדם שאין לו יום מנוחה כלל.
חתמנו את השיעור במשחק 'שקט-רעש' ולמדנו כיצד למצות את השבת באופן חיובי.
מיומנויות: מציאת מכנה משותף לרעיונות שונים, יצירת מצגת שיתופית.
מתודות: האזנה לשיר ושיח בקבוצות.