שלח את עמי
פסוקים א-יד
הזמנה ללימוד
נחלק לתלמידים את מילות השיר 'שלח נא את עמי', מתוך אתר שירונט.
נקרא את מילות השיר ונשאל:
- על מה השיר מדבר לדעתכם?
- מה אתם חושבים על החזרה של המילים "שלח נא את עמי"? (חזרה משקפת התמדה ועקשנות של משה ואהרון. שימו לב המילה 'נא', בבקשה, אינה מופיעה בטקסט המקראי היא תוספת של המשורר להדגשת הבקשה)
נסביר: היום נלמד את הסיפור התנ"כי שמתוכו השיר הזה נולד – בפרק הזה משה ואהרון באים לפגוש את פרעה בפעם הראשונה ולבקש ממנו שישלח את עם ישראל לחופשי. מה לדעתכם תהיה תגובת פרעה?
מבט ראשון
נקרא את פרק ה פסוקים א-ה בצורה דרמטית, בקול רם ונסמן מילים קשות. נענה על השאלה מה תגובת פרעה – סירוב.
נכתוב על הלוח את המילים: "לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם" (פסוק ד) ונבקש מהתלמידים לשער מה אומרת המילה 'סבלותיכם'. נשים לב שהמילה דומה למילה 'סבל'. נבין שהמשמעות היא עבודה קשה.
מבט שני
נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את חמשת הפסוקים, לחשוב באיזה טון כל אחד מהצדדים מדבר ולהוסיף אימוג'ים מתאימים לפסוקים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נזמין שלושה מתנדבים להציג את השיחה מול הכיתה. על המציגים להשתמש בטון המתאים כדי להדגיש את הביטחון בבקשה של משה ואהרון ואת תגובתו המזלזלת והמתנשאת של פרעה. נסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך שאף על פי שפרעה מסרב בפעם הראשונה, משה ואהרון מעזים לבקש שוב כי חשוב להם שפרעה יענה.
מבט מבפנים
נחזור אל דף הפסוקים. נבקש מהתלמידים לשבת בזוגות ולסמן בדף מה משה ואהרון מוסיפים לפנייה השנייה. (מילת בקשה – "נֵלְכָה נָּא", זמן תחום – "שְׁלֹשֶׁת יָמִים")
נצביע על כך שהתשובה של פרעה בשתי הפעמים זהה: הוא מסרב.
לענות בזוגות:
- למה לדעתכם משה ואהרון בוחרים לנסח את הפנייה הראשונה כך?
(אולי הם חושבים שאם יפגינו ביטחון, פרעה ייענה להם ביתר קלות, וכאשר הם נכשלים הם מנסים לשכנע אותו בדרך אחרת: מסבירים לו את הסיבה שבגללה הוא צריך לשחרר את העם – כדי שאלוהים לא יכעס עליהם, ורומזים בעקיפין שגם הוא ייפגע אם עבדיו ייפגעו)
נבקש מהתלמידים להמשיך לחשוב בזוגות על דרך נוספת לבקש מפרעה לשחרר את העם.
(למשל: להסביר לפרעה שהעם סובל מאוד וקשה לו; לאיים עליו שאלוהים יעניש אותו ולא רק אותם וכו')
נאסוף את התשובות במליאה ונשאל:
- האם לדעתכם משה ואהרון יכלו לשכנע את פרעה לתת לעם ללכת?
(כנראה שלא, לפרעה לא הייתה סיבה לוותר על העבדים שלו. הם באו מלכתחילה בדרישה חסרת סיכוי)
נסכם את הפעילות באסיף תובנות על הלוח במליאת הכיתה.
*כדאי לחלק את התלמידים כך שהמיומנים יסייעו ללא מיומנים, והמורה יעזור לקבוצת תלמידים המתקשים בקריאה גם לאחר הקריאה המשותפת.
מבט לחיים
כל תלמיד יחשוב על מצב שבו הוא רצה מאוד משהו והעז לבקש אותו אף על פי שידע שרוב הסיכויים לא הוא לא יקבל את מבוקשו. נאסוף את הסיפורים על הלוח ונחשוב יחד:
- מתי אנחנו מעיזים לבקש אף שהסיכוי נמוך?
- מה עוזר לנו להעז ולבקש?
- איך מבקשים משהו שאנחנו משערים מראש שהתשובה תהיה "לא"?
- האם נעז לבקש שוב בפעם אחרת?
נסכם: אם הדבר שאנחנו רוצים הוא בעל ערך מוסרי ואנחנו מבקשים אותו לא רק לעצמנו אלא כדי להקל על הסבל של האחר, נקבל כוח מהרצון לעשות משהו צודק ונוכל להתגבר על החשש מסירוב ולהעז להתעקש ולבקש שוב כנגד כל הסיכויים אף שכבר סירבו לנו פעם אחת.
אפשר לתת שיעורי בית לשאול את ההורים אם הם מכירים דמות שביקשה דבר שהיה נראה חסר סיכוי ובסופו של דבר הצליחה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: משה ואהרון ביקשו בקשה חסרת סיכוי מפרעה – לצאת ממצרים לחוג במדבר. ניסינו לחשוב על הפעמים שבהם אנחנו מבקשים אף שהסיכוי אפסי. איך אנחנו מרגישים במקרים כאלה?
מיומנויות: התמודדות עם טקסט, הבחנה בשינוי צורת הבקשה וחילוץ המילים הקשות.
מתודות: שימוש באינטונציה בעת הקריאה לשם הבנה מעמיקה של הפסוקים. הכנה לשיח במליאה בעבודה בזוגות, כך שהתלמידים יגיעו מוכנים ולא ננהל את השיח רק עם תלמידים ספורים.