סגור תצוגת כיתה
הפרק

"אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ" – על יחסי אחים ותפקידים במשפחה

פסוקים א-ל

שיעור שלישי מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

פרק לז מתאר את ההידרדרות ביחסים בין האחים שמובילה לכוונה של האחים לרצוח את יוסף. ראובן ויהודה עומדים בפני אחיהם ומנסים למנוע כל אחד בדרכו את הרצח. במהלך זה נבחן את ההבדל בין פעולותיהם ואת תוצאותיהן. מתוך כך נעמוד על הדילמה הכרוכה בהליכה נגד הזרם או בעמידה אל מול המון משולהב.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – במקום שאין אנשים:
נקרא את דברי המשנה באבות.
נשאל את התלמידים:

  • למה מתכוון הלל במילים "אין אנשים"? (בסיטואציה שצריך לעשות בה מעשה, אך אף אחד אינו עושה אותה)
  • מה הוא ממליץ לעשות? (הלל ממליץ לא לחכות שמישהו אחר יעשה, אלא לעשות בעצמך)
  • האם קרה שנקלעתם לסיטואציה שבה "אין אנשים"?
  • כיצד נהגתם?
  • מדוע?

הצעה שנייה – דילמה:
נציג בפני התלמידים דילמה: ילד בכיתה נוהג להלשין לצוות בית הספר על מעשי תלמידים אחרים. קבוצה גדולה של חברים שלכם מתכננת להתנכל לו ו"לסגור אתו חשבון" ומזמינה אתכם להצטרף. אם לא תצטרפו, הם כנראה יעשו זאת בכל מקרה.

  • כיצד תנהגו? האם תצטרפו, תוותרו או תנסו לשכנע אותם לא לעשות זאת?
  • יש לכם רעיון אחר להתמודדות במצב?
  • מה עשוי להיות המחיר של כל אפשרות?
  • מה עדיף לעשות אם רוצים להציל את הילד?
  • אם תרצו לנסות לשכנע אותם להימנע מהמעשה, מה יהיו הנימוקים שלכם?
  • מה יכול לשכנע אותם?

הצעה שלישית – לחץ חברתי:

  • האם קרה לכם שהייתם נתונים ללחץ חברתי שלילי ולא נכנעתם לו?
  • מה קרה?
  • האם היו לכך השלכות?

הזמנה לקריאה

שלב ראשון – משפחה שכזאת:
נקרא את פסוקים א-ד ונבחן בכיתה:

  • מיהן הדמויות המוזכרות בקטע? (יעקב, יוסף, אחי יוסף, בני בלהה וזלפה)
  • כיצד מתוארים היחסים ביניהן? (יוסף מביא את דיבת בני בלהה וזילפה אל יעקב; יעקב אוהב את יוסף יותר מכל בניו ועושה לו כתונת פסים; אחי יוסף שונאים אותו ואינם מדברים אתו)
  • מיהן הדמויות שאינן פעילות בפסוקים א-ד? (אחי יוסף)
  • כיצד לדעתכם הם מרגישים? כיצד יגיבו, להערכתכם?

למורה: אם יש צורך, כדאי להזכיר את מבנה המשפחה וסדר לידת האחים: יעקב וארבע נשותיו, בני לאה הגדולים, בני השפחות ובני רחל הצעירים. נזכיר גם כי רחל היא האהובה ולאה השנואה.

שלב שני – יוסף בעל החלומות:
נקרא את פסוקים ה-י שבהם מתוארים החלומות רבי המשמעות שיוסף חולם, לחלומות משל ונמשל. נקרין או נכתוב על הלוח את ההגדרות של משל ונמשל.
נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם למלא את הטבלאות בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לחלופין, אפשר לבקש מכל תלמיד לצייר את המתרחש בחלומות יוסף ולהשוות בין החלומות.
אחרי העבודה בזוגות נדון בכיתה:

  • כיצד מצטייר בעיניכם יוסף מהחלומות האלו? (תשובות אפשריות: מגלומן, יהיר, שאפתן..)
  • מדוע לדעתכם בחר יוסף לספר לאחיו על החלומות? הציעו לפחות שני רעיונות.

נקרא את תגובת המשפחה לחלום בפסוקים ח, י-יא ונשאל את התלמידים:

  • האם תגובת האחים מוצדקת בעיניכם?
  • כיצד יכלו לבחור לפעול אחרת? (לדבר איתו ולהסביר לו מה מפריע להם/ להתעלם או להתייחס בביטול)
  • האם תפקיד האחים הגדולים לחנך את יוסף?
  • כיצד יעקב מגיב? (גוער ביוסף, אך לא עושה דבר)
  • האם לדעתכם הוא מגיב בתבונה כאב?
  • האם תפקידו של יעקב ליישר את ההדורים בין יוסף לאחיו או שהם צריכים לפתור את ענייניהם בעצמם?

שלב שלישי – "אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא":
נקרא עם התלמידים את פסוקים יא-יז ונשאל:

  • מה בולט בהתנהגותו של יוסף? (הוא דבק במשימתו ודואג לאחיו)

נתמקד בפסוק טז במילים: "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ" ונדגיש כי פסוק זה הפך בתרבות העברית לביטוי לאחווה וערבות בעם ישראל.
נקרא עם התלמידים את פסוקים יח-כ ונפנה אותם לעבודה עצמית בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה העצמית נאסוף את התשובות לדף העבודה במליאה ונדון בשאלות האלה:

  • במה דומה ובמה שונה הצעתו של יהודה מהצעתו של ראובן? (דומה – ניסיון להציל את יוסף; שונה – יהודה אומר זאת מפורשות, משכנע את האחים ומציע חלופה, ראובן מסתיר את כוונתו ומציע דרך לדחות את הריגתו)
  • מדוע לדעתכם הסתיר ראובן את כוונתו האמיתית מאחיו? (חשש שלא יקשיבו לו, או שראה שהם משולהבים ואין עם מי לדבר, ורק רצה להרוויח זמן עד שהאחים יירגעו)
  • מה בדברי יהודה שכנע את האחים, לדעתכם? (אולי דיבר לליבם על החומרה של רצח אח, אולי לא באמת רצו להרוג אותו אלא רק להיפטר ממנו ולמנוע את התגשמות חלומו)
  • איזו הצעה טובה יותר לדעתכם – הצעתו של ראובן להשליך אותו חי לבור ואולי להצילו מאוחר יותר בסתר, או הצעתו של יהודה למכור אותו לעבדות? (לכאורה ודאי שהתוכנית של ראובן – לו הייתה מצליחה – הייתה מיטיבה עם יוסף יותר בטווח הקרוב; אבל מה היה קורה אחר כך כאשר האחים היו מגלים את התרמית?)

בין ראובן ליהודה:
נפנה את התלמידים לברכת יעקב לבניו לפני מותו בבראשית פרק מט.
עיינו בברכת יעקב לראובן בפרק מט פסוק ג ובברכתו ליהודה בפסוק ח שם וענו:

  • אילו מאפיינים או רמזים למנהיגות תוכלו למצוא בכל אחת מן הברכות? (לראובן: בכור, יתר שאת ויתר עז; ליהודה: עליונות על האחים, גבורה)
  • כיצד אפשר להבין את פעולותיהם ודבריהם של ראובן ויהודה בפרק לז – אילו תכונות מנהיגות גילה כל אחד מהם בסיפור יוסף? (שניהם עמדו מול אחיהם והצליחו לשנות את דעתם ותוכניתם. ראובן הצליח לעכב את הרצח. יהודה הצליח להמיר את הרצח במכירת יוסף לעבדות. ראובן לא חשף את מניעיו וכוונתו האמיתיים. יהודה כן ובכך סייע ליוסף, אך גם ניסה להרחיק אותו מאחיו ומהגשמת חלומותיו. בדבריו היתה גם תוכחה כלפי האחים, על שלא נהגו ביוסף מתוך אחווה).
  • האם לדעתכם ראובן ויהודה גילו בסיפור מנהיגות חיובית? מדוע?
  • לפי התנהגותם בסיפור בפרק לז בלבד, מי מהם ראוי להיות מנהיג האחים – ראובן או יהודה? מדוע? (תשובות אפשריות: יהודה, מפני שהוא תקיף וישיר יותר מראובן. /ראובן, כי הוא דאג ליוסף ולא רצה לפגוע בו בשום צורה, לעומת יהודה שמנע רצח, אבל גרם למכירת יוסף)

למורה: אפשר להרחיב עוד את ההשוואה בין ראובן ליהודה ולבחון את פעולותיהם בהמשך השתלשלות הסיפור כאשר יעקב מסרב לשלוח את בנימין (פרק מב פסוקים לז-לח ופרק מג פסוקים ח-י) וכאשר יוסף לוקח את בנימין לעבד (פרק מד פסוקים טז-לד).

סיכום: מה מניע את מעשי הדמויות בפרק?
נעיין שוב בפסוקים יט-כו נבדוק יחד:

  • מה המניע העיקרי של אחי יוסף להורגו? (החלומות – מוזכרים פעמיים)

לא הקנאה ביוסף על היחס המועדף שזכה לו מאביהם היא שעוררה את האחים לפעול כפי שפעלו, גם הכעס על הדיבה שהביא יוסף אל אביו לא היה הזרז לזריקתו לבור ולמכירתו לישמעאלים. המניע העיקרי והברור למעשיהם של האחים היו חלומות יוסף על שלטונו העתידי. את זה הם לא יכלו לסבול.

  • האם אפשר לראות קשר בין החלומות של יוסף ובין מה שהאחים עשו לו בסופו של דבר? (חלם על מלכות, אך מכרו אותו לעבדות)
  • האם לדעתכם האחים יכלו לנחש שדווקא מעשיהם יהיו אלה שיקדמו את יוסף לקראת מימוש חלומותיו?

מבט לחיים

נערוך תרגיל כתיבה ונדון בכיתה על התמודדות עם לחץ חברתי ועל הליכה נגד הזרם.
נזמין את התלמידים להשלים את המשפטים האלה בכנות (אין צורך לשתף בתשובות):

  • כאשר כל החברים שלי עושים משהו ומזמינים אותי, אני בדרך כלל ______________.
  • אם כולם אומרים אותו דבר, כנראה ש____________________.
  • אם אני לא בטוח שיקשיבו לי, אני בדרך כלל ________________.
  • אם אני רואה מישהו שצריך עזרה אבל אף אחד לא מוכן לעזור לו, אני ככל הנראה ______________________.

נבקש מהתלמידים לבחון את תשובותיהם ומה הן מלמדות על אופיים:

  • האם אתם עומדים בלחץ חברתי?
  • האם אתם הולכים נגד הזרם כשצריך?
  • האם אתם חוששים לפעמים להגיד את דעתכם מול החברים שלכם? מדוע?
  • באילו מצבים אתם בטוחים שתתגברו על החשש ותעמדו מול חבריכם?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את פרק לז והתמקדנו ביחסים בין האחים. ראינו כי האחים חלוקים ביחסם אל יוסף, וכי גם בתוך נפשו מתחולל אולי מאבק בין הרצון להציג בפניהם את חלומותיו ולהוציא דיבתם, לבין בקשת קרבתם וחיפושה.
מיומנויות: קריאה השוואתית ויכולת הפשטה בין משל לנמשל, עבודה עצמאית והתמודדות עם טקסט בדף עבודה, חשיבה ביקורתית נרטיבית מכמה זוויות.
מתודות: קראנו בפרק קריאה משותפת ועצמאית, ערכנו השוואה בין משל לנמשל ועבדנו בדף עבודה.

אפשר עוד...

בנוסף לרעיונות שהובאו במערכים אפשר לדון גם בנושאים האלה:
משמעותה של כותנת הפסים:
לכותנת הפסים היה תפקיד חשוב בשנאת האחים. נקרא קטע מתוך אנציקלופדיית עולם התנ"ך– (פירוש לבראשית, עמוד 208):
ונשאל:

  • לפי הקטע, מה המשמעות של כתנת פסים בתקופת התנ"ך? (לבוש של מלכים ושרים)
  • מה עלול להיגרם בעקבות נתינת הכותנת לילד אחד? (קנאה והתרעמות של האחים, שהוא זכה לקבל את ההנהגה)
  • בהתחשב בנסיבות, האם יעקב צודק בעשיית כתונת הפסים ליוסף? זכרו, יוסף הבן האהוב עליו הוא הזכר האחרון לאשתו המנוחה רחל. חוו דעתכם.

יוסף מושלך לבור – היבט אומנותי:
במאבק בין יוסף לאחים קשה לטעון כי צד אחד טוב והאחר רע. אומנים רבים פירשו את עלילות פרק לז במגוון דרכים. נקרין שתי תמונות (לחלופין, בכיתה מתוקשבת נבקש מהתלמידים לחפש בעצמם תמונות באינטרנט) ונבקש מהתלמידים לבחון כיצד כל אומן מביע את עמדתו בנוגע לנעשה ונשאל:

  • מהו גילו ומראהו של יוסף בציור וכיצד הדבר משפיע על השקפתנו על הסיפור?
  • האם בציור האחים מתוארים כתמימי דעים במעשיהם?
  • כיצד הצבעים משפיעים על האווירה ועל עיצוב הדמויות בציור?
  • מהן הבעות הפנים או שפת הגוף הבולטים בתמונות ומה הדבר מלמד על המסר שביקש האומן להעביר?
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אבות פרק ב משנה ה
"הִלֵּל אוֹמֵר: …וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".
אבות פרק ב משנה ה

"הִלֵּל אוֹמֵר: …וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

משל ונמשל
מָשָׁל – שיר או סיפור קצר, בדרך כלל על בעלי חיים או צמחים, שיש לו...
משל ונמשל
  • מָשָׁל – שיר או סיפור קצר, בדרך כלל על בעלי חיים או צמחים, שיש לו מוסר השכל ואפשר להפיק ממנו לקח.
  • נִמְשָׁל – ‏מי או מה שהמשל מכוון אליו; לקח הנובע מתוך המשל, מוסר השכל.
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תמונות השלכת יוסף לבור
לי דויגון, מתוך אתרו ברטולומיאו אסטבן מוריו, מתוך אתר אמנות ARTUK
חינוך הורים
"רֵישׁ לָקִישׁ בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר: צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל...
חינוך הורים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו… וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

Prostock-studio/shutterstock.com

"רֵישׁ לָקִישׁ בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר: צריך אדם שלא לשנות בן מבניו, שעל ידי כתונת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף… וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'."

(מדרש בראשית רבה, פרשה פד פסקה ח)

  • לפי המדרש, שגה יעקב בהעדפתו את יוסף על פני בניו האחרים, והדבר הביא לשנאת האחים את יוסף.
    חשבו על סיפור אחר במקרא שעניינו העדפת בן על ידי אחד מהוריו (רמז: בראשית פרק כה פסוק כח). כיצד הסתיים סיפור זה?
  • מה הקשר בין הסיפורים?
יוסף לא שתק
"אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק?! אלא...
יוסף לא שתק
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו."
(פסוק כג)

Károly Ferenczy, מכירת יוסף, מאוסף הגלריה הלאומית של הונגריה, מתוך ויקישיתוף

"אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה רואה את אחיו מוכרים אותו והוא שותק?! אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נתמלאו."

(מדרש בראשית רבה, פרשה צא פסקה ח)

  • על פי רוב, המדרש מנסה לספק מענה לשאלה שהכתוב אינו מתייחס אליה.
    מה השאלה שהמדרש מעלה, ומה הוא מוסיף על המסופר בפרק?
"כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא"
יהודה פונה אל אחיו ומנסה להניא אותם מלהשאיר את יוסף בבור. את טיעוניו ניתן לחלק...
"כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא"
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא, וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו."
(פסוקים כו-כז)

Kristel Van den Broeck/shutterstock.com

יהודה פונה אל אחיו ומנסה להניא אותם מלהשאיר את יוסף בבור.
את טיעוניו ניתן לחלק לשניים. הראשון פונה אל ההיגיון, והשני אל הרגש:

  1. "מַה בֶּצַע…" – מה ייצא לנו מזה? מה הרווח שנשיג מהמעשה?
    והפתרון: "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" – סוג של win win עבור האחים: יוסף ישועבד ויורחק מהמשפחה, ואנחנו נקבל גם גמול כספי.
  2. "וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" – ידינו יישארו "נקיוות", לא תדבק בנו אשמה כבדה של רצח. אחרי הכול, אומר יהודה, יוסף הוא "אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ".

אחיו של יהודה (ויוסף) מקבלים את עצתו.

  • לפי דעתכם, מה גרם לאחים לקבל את דברי יהודה? הטיעון הראשון או הטיעון השני?
להביא דיבה ולהוציא דיבה
אל המתח שיוצרת העדפת האב את בנו נוספים מעשי הבן. יוסף מדווח לאביו על מעשים...
להביא דיבה ולהוציא דיבה
"יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם."
(פסוק ב)

Pretty Vectors/shutterstock.com

אל המתח שיוצרת העדפת האב את בנו נוספים מעשי הבן. יוסף מדווח לאביו על מעשים רעים של אחיו, בני בלהה וזלפה.

להמשך קריאה

פרשן המקרא, הרמב"ן (רבי משה בן נחמן), מבחין בין שני מושגים: "הוצאת דיבה" ו"הבאת דיבה". הוא מסביר כי המרגלים שנשלחו לתור את הארץ הוציאו את דיבתה בפני העם (במדבר, פרק יג פסוק לב). הם נענשו על כך, משום שדבריהם היו דברי שקר.
וכך אומר הרמב"ן: "ודע כי מוציא דיבה הוא כסיל, אשר יאמר שקר. אבל המגיד אמת יִקָרֵא מביא דיבה, כמו שנאמר: 'וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'."

בעוד הוצאת דיבה, היא דבר שקר – הבאת דיבה היא דברי אמת.

  • יוסף היה מקורב לאחיו בני זלפה ובלהה (שהיו שפחותיו של יעקב), ובכל זאת בחר לספר לאביו על מעשיהם.
    מה הערך שהוביל אותו במעשיו? נאמנות, נקמה, דיווח אמת. הסבירו תשובתכם.
יוסף של עדי נס
בצילום נראה ילד יפה, נקי ומסודר. הבעת פניו מלאה תום, ויחד עם זאת יש בה...
יוסף של עדי נס
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

יוסף, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

בצילום נראה ילד יפה, נקי ומסודר. הבעת פניו מלאה תום, ויחד עם זאת יש בה עצבות ופיכחון. הוא מואר, אך הרקע מאחוריו חשוך ומעורפל, כמו רומז על רע הסמוי מן העין. ייתכן שיש בכך רמז לעתיד לא קל הצפוי לו ולמודעותו לעתיד זה.

להמשך קריאה

השילוב של יופי ותום עם עצבות, של בהירות על רקע כהה, של מצב טוב עם רמז לעתיד לא טוב, מתיישב היטב עם סיפורו של יוסף המקראי. חולצת הפסים שלובש הילד בצילום מזכירה את סיפור יוסף. יוסף היה הבן המועדף על יעקב אביו. העדפה זו הייתה מקור לקנאת אחיו, והם החליטו למכור אותו. כתונת הפסים מסמלת לגבי יוסף הן את הטוב והן את הרע שבחייו. מצד אחד, היא מסמלת את אהבתו העצומה של אביו אליו, ומצד אחר, היא עוררה את קנאת אחיו שגררה את נקמתם בו.

ענת בסר, מקראנט. © מטח.

  • אנחנו רגילים לפגוש יצירות העוסקות במקרא שהגיעו אלינו מעולם האומנות הקלאסי (ציור ופיסול). מה היתרון ומה החיסרון בצילום של עדי נס, שמגיע אלינו מתוך המציאות שלנו – בדרך הצגתו את יוסף?
כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג
בשיר "כתונת פסים" המשוררת שואלת מסיפור יוסף את התבניות הלשוניות "כתונת פסים" ו"בעל חלומות" כדי...
כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא."
(פסוק יט)

LightField Studios/shutterstock.com

צילום: דוד אלדן, לע"מ

בשיר "כתונת פסים" המשוררת שואלת מסיפור יוסף את התבניות הלשוניות "כתונת פסים" ו"בעל חלומות" כדי לבטא ראיית עולם שלפיה המגע של בעלי החלומות עם העולם המאובן, כלומר – עם העולם הגס, גורם לעולם החלומות להישבר לרסיסים. בשתי השורות האחרונות מופיעה אלוזיה (הרמז) לפגיעת האחים ביוסף ולסיבת הפגיעה, כפי שהן מופיעות במקרא: "כִּי אָבִיךָ הִלְבִּישׁ אוֹתְךָ כְּתֹנֶת פַּסִּים, יַקְרִיבוּךָ אַחֶיךָ קָרְבָּן". לשון הפנייה עשויה לעורר רושם כי הדוברת פונה אל יוסף.

למילות השיר

כְּתֹנֶת פַּסִּים / לאה גולדברג

בַּעֲלֵי חֲלוֹמוֹת אָנוּ, אֶל-נָא תַּשְׁלֶה
נַפְשְׁךָ, שֶׁאַתָּה מְפֻכָּח וּמַחְמִיר
הָאָבִיב הָאַכְזָר עַד גְּרוֹנְךָ יַעֲלֶה
וְיִשְׁטֹף חֲזוֹנְךָ וְיָמִיר.

וְתָקִיץ וְתִרְאֶה הַחֲלוֹם שֶׁנִּקְטַל,
וּמִפְלָט תְּבַקֵּשׁ בְּצִנָּה וּדְמָמָה
אַךְ הַבֹּקֶר יַכֶּכָּה בְּאוֹר וּבְטַל
וְיִתְלֶה בֵּין רִיסֶיךָ דִּמְעָה.

עוֹלָמְךָ הַצָּלוּל יִשָּׁבֵר לִרְסִיסִים
עֵת יִגַּע בְּלִבּוֹ שֶׁל עוֹלָם מְאֻבָּן –
כִּי אָבִיךָ הִלְבִּישׁ אוֹתְךָ כְּתֹנֶת פַּסִּים,
יַקְרִיבוּךָ אַחֶיךָ קָרְבָּן.

© כל הזכויות לשיר שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד.
לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה, 2005. © כל הזכויות שמורות להוצאת משכל.

  • המשוררת לאה גולדברג מביעה בשיר הזדהות עמוקה עם דמותו של בעל החלומות – יוסף.
    מתוך פסוקים א-יא בחרו פסוק המשתקף לדעתכם ברוח השיר.
עמק חברון
העיר חברון נמצאת בגובה 930 מטר מעל פני הים, באזור הר חברון שבהרי יהודה. עמק...
עמק חברון
"וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר, וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן..."
(פסוק יד)

חברון. S1001 / Shutterstock.com

מערת המכפלה. David Rabkin / Shutterstock.com

העיר חברון נמצאת בגובה 930 מטר מעל פני הים, באזור הר חברון שבהרי יהודה. עמק חברון נמצא במורדות ההר, ושם כנראה ישב יעקב עם משפחתו. לעיר חברון מעמד חשוב בקרב היהודים והמוסלמים משום שהיא מזוהה עם אברהם. לפי המסורת, במערת המכפלה שבחברון קבורים אבות האומה ואִמוֹתֶיהָ.

  • בין חברון, מקום מושבו של יעקב, לבין שכם, מקום המרעה של האחים, המרחק גדול. מכיוון שהצאן עשויות להימצא שבועות וחודשים מחוץ לדיר, יעקב היה מעוניין לשמור על הקשר איתם.
    לאיזו משימה שלח יעקב את יוסף?
  • על בסיס פרק מב פסוקים א-ד הוכיחו כי יעקב למד לקח ממה שקרה לו.
דותן
עיר בצפון השומרון, בנחלת מנשה. העיר מזוהה עם תל דותן. בדותן השליכו האחים את יוסף...
דותן
"וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן."
(פסוק יז)

עמק דותן. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

עיר בצפון השומרון, בנחלת מנשה. העיר מזוהה עם תל דותן. בדותן השליכו האחים את יוסף לבור. הדרך הארוכה מחברון לדותן עוברת דרך ההר מיהודה עד השומרון.
בנקודה זו מסתיים החיפוש הארוך של יוסף אחר אחיו. האחים מזהים את יוסף מרחוק וזוממים לפגוע בו.

  • התבוננו במפה. באיזה מסלול עבר יוסף בחיפושיו אחר אחיו?
  • מה גרם ליוסף להמשיך משכם לדותן?
כתונת פסים
  כיצד נראתה כתונת הפסים של יוסף? יש יותר מפירוש אחד אפשרי הפסים נוצרו משזירה...
כתונת פסים
"...וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים."
(פסוק ג)

שיירה של אנשים שמים יורדת למצרים, שימו לב לבגדים של הגברים והנשים בשיירה, בד ארוג מחוטים צבעונים. קבר בני חסן, צילום: NebMaatRa, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

פסל שליט מחצור. אריג הבד שלובשת הדמות מגולגל ויוצר מראה של פסים אנכיים. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

פסיפס מסיציליה מהתקופה הרומית ובו בגד עם שרוולים ארוכים. צילום: Jerzy Strzelecki, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

כיצד נראתה כתונת הפסים של יוסף? יש יותר מפירוש אחד אפשרי

להמשך קריאה
  1. הפסים נוצרו משזירה של חוטים יקרים וצבעוניים בכותונת, ובאמצעותם היא הפכה לבגד ליקר.
  2. מדובר בבגד העוטף את הגוף ומגולגל (כרוך) עליו. כריכת הבד סביב הגוף יצרה מראה של פסים. בגד שכזה נהגו ללבוש בני המעמד הגבוה.
  3. המדרש מסביר את המילה "פסים": "שהיתה מגעת עד פס ידו" (מדרש בראשית רבה, פרשה פד פסקה ח). כלומר, כותונת בעלת שרוולים ארוכים. בגד שכזה לא התאים למי שעסק במלאכת כפיים והעיד על מעמדו הגבוה של מי שלבש אותו.
  • בחרו באחד הפירושים, והתאימו לו את התמונה המתאימה ביותר מהתמונות המצורפות.
  • כיצד דמיינתם אתם את כתונת הפסים?
דרך הבשמים - "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"
    במשך דורות רבים, עד קרוב לימינו אלה, נהגו נוסעים מן הצפון למצרים לחצות...
דרך הבשמים - "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט"
"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה."
(פסוק כה)

פסיפס מבית הכנסת בעין גדי ובו נזכר שמן האפרסמון (בושם יקר שסוד הכנתו היה ידוע לאנשי עין גדי), המאות 6-4 לספירה. בפסיפס - פירוט העונשים למי שיגלה את סוד הכנת שמן האפרסמון. צילום: שלומי קקון, מתוך אתר פיקיוויקי

שיירת גמלים במדבר. צילום: José Martín Ramírez C/ unsplash.com

 

 

במשך דורות רבים, עד קרוב לימינו אלה, נהגו נוסעים מן הצפון למצרים לחצות את הירדן מערבה ולהמשיך לעבר השפלה דרך עמק דותן, הנושק לעמק יזרעאל.

להמשך קריאה

"וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה":

  1. "נְכֹאת" = בשמים בכלל או בושם מסוים.
  2. "וּצְרִי" = צמח בושם שצמח בארץ גם אחרי ימי בית שני ונחשב לבושם יקר במיוחד. נאמר עליו שהרומאים היו משלמים את מחירו בזהב.
  3. "וָלֹט" = נראה שגם הוא צמח שהיו מפיקים ממנו בושם.
  4. "הוֹלְכִים לְהוֹרִיד" את הבשמים הללו "מִצְרָיְמָה" כדי לשווקם שם.
  • בהמשך הפרקים, שנים לאחר מכן, מסופר כי יעקב (ישראל) שולח את בניו חזרה למצרים ובידיהם מנחה עבור "האיש" (הוא יוסף, אך האחים והאב אינם יודעים זאת). המנחה כוללת מתנובתה המשובחת של הארץ.
    קראו את פרק מג פסוק יא. הסבירו את האירוניה העולה מהפסוקים.
סימנים: שתי דקות על הפרק
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק לז.
סימנים: שתי דקות על הפרק
"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר."
(פסוק א)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית פרק לז.

  • מהי הטענה של של ליאת רגב? מה דעתכם על טענה זו?
  • הרב בני לאו מאיר נקודה אחרת בפרק. מהי?

קרדיט: 'סימנים' – בראשית לז/ תנך ביחד 929, 2015

פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה
אשר סלמסה, בוגר כפר הנוער ימין אורד מספר בכאב על ההתמודדות עם מות אחיו וקורא...
פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה
"אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ" (בראשית ל"ז, ט"ז)

אשר סלמסה, בוגר כפר הנוער ימין אורד מספר בכאב על ההתמודדות עם מות אחיו וקורא לתיקון החברה הישראלית

  • בקשתו של יוסף היא לכאורה פשוטה ו"טכנית" אך יש בה גם מובן עמוק, למרות יחס האחים אליו יוסף מחפש אותם.. מדוע?
  • איזה תיקון תציעו לחברה הישראלית בעקבות סיפורו של אשר?

קרדיט: פסוק לחיים: "את אחי אנכי מבקש" עם אשר סלמסה / 929, 2021