יחידות לימוד לכיתה ו

ספר יהושע

ספר שופטים

אבני הזיכרון

פרק ד

שיעור שלישי מתוך חמישה

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

השיעור שלנו יעסוק במצבות הזיכרון שבונה יהושע כדי להנציח את נס חציית הירדן.
נפתח בכתיבה אישית על זיכרונות.

נבקש מן התלמידים לכתוב במחברת סיפור ילדות שחשוב להם לא לשכוח. לאחר מכן נשמע כמה סיפורים ממי שרוצה לשתף.

נשאל את התלמידים: איך אפשר לשמור זיכרונות חשובים ולדאוג שהם לא יישכחו?
נאסוף את התשובות שלהם ונכתוב בצד הלוח.

מבט ראשון

הפרק שלנו רב שלבים ופעולות, ואנו נמחיז אותו כדי ליצור עניין ולהביא לידי הבנה של הטקסט. כמו יהושע, גם אנו נכין את הכיתה לקריאה על חציית הירדן ונבקש שנים עשר נציגים מהכיתה. כל נציג יצטרך להביא אבן מחצר בית הספר (או דברים דמויי אבן) לתחילת השיעור, ולהניח אותה על שולחנו.
במהלך הקריאה של הפסוקים יקומו הנציגים אחד אחד ויבנו תל אבנים גדול על שולחן המורה.

מבט שני

שאלות לעבודת כיתה:
מה יהושע מצווה את בני ישראל לעשות עם האבנים?
מה מטרת האבנים האלו?
סדרו את האירועים הבאים לפי סדר (לנוחות המורה האירועים ממוספרים לפי הסדר בסוגריים. ראו דף עבודה גם בממערך השיעור):

מעבר נציגי השבטים ואיסוף האבנים (3)
מעבר כל העם (5)
מעבר גד, ראובן וחצי המנשה (4)
האל מצווה לקחת את האבנים מן הירדן (1)
בני ישראל מגיעים אל הגלגל ומניחים שם את האבנים (9)
הכהנים עומדים בירדן עד שכל העם עוברים (6)
יהושע מקים מצבת זיכרון משתים עשרה אבנים נוספות במקום שבו דרכו הכהנים (8)
הכהנים נושאי הארון נכנסים לירדן (2)
יהושע מקים מצבת זיכרון בגלגל מן האבנים שאספו נציגי השבטים (10)
הכהנים עולים מהירדן ומי הירדן חוזרים לזרום (7)

מבט שלישי

נדון בכיתה:

מדוע חשוב שיהיה נציג מכל שבט?
למה משתמשים באבנים כדי לזכור? מה היתרון של האבן?
מדוע לדעתכם בנה יהושע שתי מצבות: גם בגלגל וגם בירדן עצמו, מקום הנס?

נציג לתלמידים תמונות של שלוש אנדרטאות מפורסמות, בלי לגלות עליהן פרטים: האריה השואג בתל חי, אנדרטת מרד גטו ורשה ביד ושם ואנדרטת פורצי הדרך לירושלים. נבקש מהם לשער איזה אירוע כל אנדרטה מנציחה? כיצד הן מנציחות את האירועים? ומה היה חשוב לאמן שעיצב כל אנדרטה שנזכור?

מה ההבדל בין הנצחה לאומית-ציבורית להנצחה אישית-פרטית?
אילו נקודות דמיון יש ביניהן ומה השוני?

מבט לחיים

כעת נחזור לזיכרון האישי מתחילת השיעור.

נבקש מהתלמידים לבחור זיכרון שהם מעוניינים להנציח, זה יכול להיות הזיכרון שעליו כתבו, או אירוע אישי, משפחתי או לאומי אחר שחשוב להם ולהנציח אותו בדרך יצירתית: כתיבה, ציור, פיסול, הרצאה, סרטון, מודעה וכדומה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו על מצבות האבן שבונה יהושע בגלגל ובירדן, ודיברנו על אנדרטאות, זיכרון והאופן שבו אנחנו מנציחים רגעים שיקרים לליבנו.
מיומנויות: בתחילת השיעור השתמשנו בהבעה אישית. במהלך הבנת הקטע נעזרנו באיתור וארגון מידע, ובדיון הכיתתי תרגלנו שיתוף, הבעה בעל פה ופרשנות תמונה.
מתודות: פתחנו בהתבוננות אישית בזיכרונות יקרים, ולאחר מכן החיינו בכיתה את איסוף האבנים בירדן. ניהלנו דיון בעזרת תמונות של אנדרטאות מפורסמות ונגענו דרכן ביחס שבין הנצחה ציבורית לאישית.

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

דפי עבודה והעשרה לשיעור

נושאי ארון הברית

במסעות במדבר נשאו את הארון לרוב לוויים מבני קְהָת, אחרי דגלי מחנוֹת יהודה וראובן. המדרש...

מדרשים נושאי ארון הברית

"וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו." (פסוק ג)

איור: shutterstock.com

במסעות במדבר נשאו את הארון לרוב לוויים מבני קְהָת, אחרי דגלי מחנוֹת יהודה וראובן.
המדרש הבחין שבמעמד חציית הירדן היה הבדל בנשיאת הארון:

שנו חכמים: כיצד עברו ישראל את הירדן?
בכל יום הארון נוסע אחר שני דגלים והיום נסע תחילה, שנאמר: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם…" (יהושע ג, יא)
בכל יום ויום לוויים נושאים את הארון והיום נשאוהו כהנים, שנאמר: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה'…"(יהושע ג, יג)
רבי יוסי אומר: בשלושה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן וכשסבבו את יריחו וכשהחזירוהו בימי שלמה למקומו בבית המקדש.

עיבוד. מבוסס על: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לג עמוד ב. על פי ביאור שטיינזלץ.

במעמד חציית הירדן היו שני הבדלים בנשיאת הארון, מהאופן הרגיל שבו נשאו אותו. ציינו אחד מהם.

שבועה תחת לחץ

40 שנה חיכה העם לרגע הזה – להיכנס לארץ ולחצות את הירדן. לכאורה חציה פשוטה...

מדרשים שבועה תחת לחץ

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי." (פסוק י)

צילום: shutterstock.com

40 שנה חיכה העם לרגע הזה – להיכנס לארץ ולחצות את הירדן. לכאורה חציה פשוטה (לאחר הנס הגדול). אבל יהושע מחולל טקס שלם סביב החציה. המדרש אינו מסתפק בטקס המקראי ומוסיף לו פן נוסף:

עודם בירדן, אמר להם יהושע: 'דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם', שנאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם…" (במדבר לג, נב). אם אתם עושים כן – מוטב, ואם לאו – באים מים ושוטפים אתכם.

(תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לד עמוד א)

העם עומד בתוך הירדן ורואה את המים שכמעט מגיעים להציפם, והינה עוצר יהושע את המסע ומשביע אותם. לשם ההשבעה הוא מביא פסוק מספר במדבר (לג, נב), שמדגיש מה עליהם לעשות כשייכנסו לארץ. ואם פסוק זה אינו מספק, יהושע יוצר תנאי ועונש: אם תורישו את כל הגויים – המצב יהיה מעולה, אבל אם לא – המים של הירדן ישטפו אתכם. האיום ברור. מי הירדן נשמעים לקולו של האל – אם לא תעשו כמצוותו הם ישטפו את כולנו.

מבוסס על יכין אפשטיין, "100 ימי החסד של יהושע", אתר מיזם 929

מדוע, לדעתכם, דרש יהושע מהעם להישבע ממש בעת חציית הירדן? ממה הוא חשש?

חציית הירדן

מהם הדברים המשותפים לשתי התמונות? איזה ביטוי מסתתר בפסוק ובתמונות?

ניבים וביטויים חציית הירדן

"וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר." (ג, טו)

זרימה בנהר הירדן

סיר גדוש מטבעות זהב

מהם הדברים המשותפים לשתי התמונות?
איזה ביטוי מסתתר בפסוק ובתמונות?

חציית הירדן – השראה ליצירה

רגע חציית הירדן הוא רגע מעורר השראה לאומנים ולציירים. נביט בשני הציורים המתארים רגע...

תרבות ואומנות חציית הירדן – השראה ליצירה

" הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן." (ג, יא)

בנג'מין ווסט, יהושע עובר את נהר הירדן עם ארון הברית, 1800

גוסטב דורה, חציית יהושע, 1883.

רגע חציית הירדן הוא רגע מעורר השראה לאומנים ולציירים. נביט בשני הציורים המתארים רגע זה, ונעמוד ביחד על נקודות השוני וההבדל ביניהם.

התבוננו בציור של בנג'מין וסט משנת 1800, ובציור של גוסטב דורה מן המאה ה־19.

מהי ההתרשמות הראשונית שלכם מהציורים? איזו אווירה הם מעוררים?
מתוך הפריטים בציורים – כמה אנשים מתוארים בציור, מה הם לובשים, באילו עוד פריטים אתם מבחינים?
האם התיאור מתאים למתואר בתנ"ך ומדוע?

פסלים זוכרים

את הפסל "אנדרטה לשואה ולתקומה" יצר האומן הישראלי יגאל תומרקין. בשנת 1975 הפסל הוצב בכיכר...

תרבות ואומנות פסלים זוכרים

"וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה." (ד, כא)

לישי שכטר, מתוך אתר פיקיוויקי

את הפסל "אנדרטה לשואה ולתקומה" יצר האומן הישראלי יגאל תומרקין. בשנת 1975 הפסל הוצב בכיכר רבין (שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל"). הוא עשוי מבטון, ממתכת ומזכוכית (היום לוחות פלסטיק מחליפים את הזכוכית).

להמשך קריאה

לדברי האומן, הפירמידה ההפוכה רומזת לשנות העבדות של עם ישראל במצרים, לרעיון סמל "מגן דוד" ובעיקר מבטאת את רעיון התקופה "מועקה המתפרצת לשמחה".

אילו מסרים לדעתכם הפסל "משואה לתקומה" מבקש להעביר לדורות הבאים?
במה הפסל המוצג במרכז תל אביב, דומה לפסל שתים עשרה האבנים בגִלגל?
נסו לחשוב על עוד יצירות אומנות שמבקשות להעביר זיכרון.
(אם לא עולה לכם מיד בראש… נסו להתבונן ולחפש בפעם הבאה שתטיילו ברחוב…)

חוצים את הגבול!

רגע דרמטי! בני ישראל עתידים להיכנס לארץ כנען, הארץ המובטחת, אחרי 40 שנה של נדודים...

סיפורו של מקום חוצים את הגבול!

"וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ... וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ." (ג, פסוקים א, טז)

ארמון היהודים

על פי חלק מההצעות ומהפרשנויות, המקום שמכונה "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים) ממש על גדות...

סיפורו של מקום ארמון היהודים

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר." (ד, א)

כנסיית יוחנן המטביל, קאסר אל-יהוד, 2007. Idobi,
KasserAlYahud5_wikimedia common ,CC BY-SA 3.0

על פי חלק מההצעות ומהפרשנויות, המקום שמכונה "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים) ממש על גדות הירדן, הוא המקום שבו בני ישראל חצו את הירדן.

להמשך קריאה

8.5 קילומטרים צפונית לים המלח וכ־9 קילומטרים ממזרח יריחו. על פי המסורת היהודית, זה גם המקום שבו עלה אליהו לשמיים (כפי שמסופר בספר מלכים ב). על פי המסורת הנוצרית, זה המקום שבו הטביל יוחנן המטביל את ישו. לכן עד היום נוצרים נוהגים לבוא לבקר בו ולערוך בו טקסי טבילה.

גם ליהודים וגם לנוצרים יש מסורת וסיפורים על קדושת המקום.

איך יכול להיות שהמקום קדוש גם בעבור יהודים וגם בעבור נוצרים?
נסו לחשוב על עוד מקומות שקדושים בעבור דתות שונות.

זוכרים אבני זיכרון

יהושע הנחה את בני ישראל החוצים את הירדן לאסוף אבנים ולהניח אותן. במקומות רבים בארץ...

ריאליה מקראית זוכרים אבני זיכרון

"וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם." (ד, ה–ו)

הסטונהג' באנגליה

יהושע הנחה את בני ישראל החוצים את הירדן לאסוף אבנים ולהניח אותן. במקומות רבים בארץ ובעולם אפשר למצוא "פסלים סביבתיים" שכאלה.

להמשך קריאה

באתר גזר (ליד היישוב כרמי יוסף שליד לטרון). הדולמנים ברמת הגולן, רוג'ום אל-הירי ברמת הגולן. וגם בעולם: הנה בתמונה, אבנים מאתר סטונהג' בדרום אנגליה.
באופן כללי, אפשר לומר שפסלים אלה היו חלק מעולם של פולחן ואמונה. זו דרך לסמן ולזכור אירוע חשוב, או דרך להביע רגש חזק של תודה ואמונה.

כמה אבנים צריכים לאסוף?
היכן צריך להניח את האבנים?
מה המטרה באיסוף האבנים ובהצבתן בגִלגל?

איך לחצות את הירדן ולהישאר יבש?

חלקו הדרומי של נהר הירדן הולך ומתייבש, ומגיעות אליו כמויות מים קטנות בהרבה ממה שהעריכו...

סרטונים איך לחצות את הירדן ולהישאר יבש?

"...וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ." (ג, טו–טז)

חלקו הדרומי של נהר הירדן הולך ומתייבש, ומגיעות אליו כמויות מים קטנות בהרבה ממה שהעריכו בתחילה. ההתייבשות מאיימת על המערכת האקולוגית לאורך הירדן. אל הירדן הדרומי – המשתרע בין הכנרת בצפון לים המלח בדרום – זרמו בעבר כמויות גדולות של מים, בעיקר מהכנרת ומנהר הירמוך. זרימה זו פחתה מאוד עקב ניצול מקורות המים לצורכי מחיה בצד הירדני והישראלי.

להמשך קריאה

נוסף על כך, זורמים לנהר הירדן שפכים של יישובים, מפעלים ובריכות דגים. כמו כן זורמים לירדן מים מלוחים, שהיו אמורים לזרום לכנרת אך הוטו אליו בתעלת "המוביל המלוח" כדי להפחית את מליחות המים באגם. כל אלה פוגעים באיכות המים שמגיעים לנהר.

קרדיט: שפך הירדן / inatureTV, 2016.

לפי הפסוק, מה מצב זרימת הירדן לפני חציית בני ישראל?
ולפי הסרטון, מה מצב זרימת המים בירדן כיום באזור שלפני ים המלח?
במילים שלכם, איך הייתם מגדירים את מה שקרה?

דברו קצר

לפעמים צריך לדעת לסכם, לדעת להגיד את לב העניין, בקיצור ובדיוק. בואו נראה כיצד מסכמים...

סרטונים דברו קצר

" וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה ה' בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת." (ג, ה)

"נס קָנוני"

חציית הירדן מתוארת בסרטון כחיקוי ל"נס קָנוני". מהו קָנוֹן? טקסטים או רעיונות או יצירות שהתרבות...

סרטונים "נס קָנוני"

"וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית ה' בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן..." (ג, טז–יז).