אלימלך ומשפחתו יורדים לשדי מואב
פסוקים א-ה
בכמה מילים
פסוקים א-ה הם המצג של הסיפור, נכיר את משפחתם של אלימלך ונעמי ונראה כיצד אלימלך מתמודד עם הרעב בבית לחם וכיצד המקרא והמדרשים מבקרים את מעשיו.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – 'משנה מקום, משנה מזל':
נכתוב על הלוח את הביטוי 'משנה מקום, משנה מזל' ונשאל את התלמידים:
- האם אתם מסכימים עם הביטוי?
- האם יש לכם דוגמאות שבהן שינוי של מקום השפיע על מהלך האירועים בחייכם?
- האם יש לכם דוגמאות הפוכות?
הצעה שנייה – סימולציות ודיון:
נכתוב על הלוח מצבים שבהם נמצאים במקום שיש בו בעיות (מסיבת יום הולדת לא נחמדה, שכונה מלוכלכת ובלי מקומות בילוי, מקום עבודה שאני לא מסתדר עם הבוס ועוד). נבקש מהתלמידים לכתוב לכל מצב סיבות להישאר במקום וסיבות לעזוב אותו. לאחר מכן נשאל את התלמידים:
- מתי אתם בוחרים לקום ולעזוב מקום?
- האם היו לכם התלבטויות? מדוע?
- האם בהכרח קל יותר לקום ולעזוב או קל יותר להישאר?
הזמנה לקריאה והעמקה
נפתח בקריאה של כל הפרק ובהסברו. לאחר מכן נשוב לקרוא את פסוק א.
נקרין על הלוח את מפת ארץ ישראל בתקופת השופטים ונבקש מהתלמידים לסמן את הדרך שעבר אלימלך עם משפחתו מבית לחם יהודה לשדי מואב (ראו מפה תחת לשונית "הרחבות" בטקסט המקראי).
נשאל את התלמידים:
- מדוע משפחת אלימלך עוזבת את בית לחם?
- מה דעתכם על הבחירה של אלימלך לעזוב את בית לחם בשעה שיש רעב, ולכל תושבי בית לחם אין אוכל?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ב-ה ולצייר בזוגות את עץ המשפחה של אלימלך. נציג על הלוח את עץ המשפחה ונשים לב שכל הגברים מתים, ונותרות רק בנות המשפחה (אפשר להעיר שלא כברוב סיפורי התנ"ך, בסיפור זה הנשים תופסות מקום עיקרי, ולא הגברים).
נשאל את התלמידים:
- מה המצב המתואר בסוף פסוק ה?
בתקופת התנ"ך אישה הייתה תלויה בדמויות הגבריות בחייה – האישה עברה מבית אביה לבית בעלה, אלמנות היו מהמעמדות החלשים של החברה ולא היה להן רכוש ומעמד.
בפסוק ה לאחר עשר שנים שבהן משפחת אלימלך גרה בשדי מואב אנו נפרדים מאלימלך ובניו, הדמויות המשניות, ונעמי נותרת חסרת כול.
דמותו של אלימלך – קריאה במדרש בחברותות
חז"ל ניסו להסביר את הסיבה לסיפור הטרגי של אלימלך ונעמי. נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בחברותות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לסיכום, ראינו כי חז"ל מבקרים את דמותו של אלימלך. לטענת חז"ל מכיוון שאלימלך היה אדם חשוב מצופה ממנו שידאג לציבור, ומכיוון שדאג רק לעצמו ולמשפחתו באו עליו הצרות והעונשים. נראה שלתפיסת חז"ל העולה מתוך מדרשים אלה, יש קשר בין מות אלימלך ובניו לבין התנהלותו. בשל מותו ומות בניו חיפשו חז"ל את חטאו ועיגנו אותו בפסוקים. נשאל את התלמידים:
- מה דעתכם על תפיסה זו של חז"ל?
- האם לדעתכם הסיפור המקראי מוביל לקריאה זו?
מבט לחיים
נבקש מהתלמידים להיכנס לנעליה של נעמי ולכתוב בעקבות הפסוקים שלמדנו דף ביומן שלה או שיחה דמיונית שהיא הייתה מנהלת עם אלימלך לקראת חזרתה.
- איך נעמי מרגישה עקב מה שהיא חוותה?
- מה דעתה על מעשיו של אלימלך?
- מה היא חושבת על אלוהים?
- מה היא חושבת על אנשי מואב?
- מה היא חושבת על כלותיה?
תלמידים שירצו לשתף יקראו לכיתה את דבריהם. נשאל את התלמידים:
- כיצד הייתם מגיבים לנעמי?
- לו הייתה נעמי חיה בימינו, האם התחושות שלכם כלפיה היו שונות? מדוע?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בחנו את פתיחת הסיפור של מגילת רות, היכן העלילה מתרחשת, מי הן הדמויות ומה נקודת המוצא של הסיפור.
מיומנויות: מפה, עץ משפחה, דמויות משניות, מדרש.
מתודות: סימון הדרך של אלימלך ומשפחתו על גבי מפה, רישום עץ משפחה, בחינת דמותו של אלימלך במקרא ובמדרש.
מיקום המגילה בתוך ספרי התנ"ך
נקרא עם התלמידים את תחילת פסוק א שמתאר שהסיפור מתרחש בימי שפוט השופטים. נסביר על תקופה זו בקצרה. נסביר כי פתיחה זו מסמנת לנו את מיקומו של ספר זו בתנ"ך. נבקש מהתלמידים לבדוק:
- כמה ספרים מפרידים בין ספר רות לספר שופטים? (23)
- היכן ממוקמת מגילת רות בתנ"ך? (בכתובים, בראש המגילות)
לפי נוסח המסורה מגילה זו ממוקמת בראש המגילות הערוכות על פי סדר כרונולוגי. חז"ל בתלמוד הבבלי, מביאים מקור תנאי – ברייתא – שלפיו המגילה נמצאת בראש כתובים, וכי המגילה מתארת את ייחוסו של דוד כהקדמה לספר תהילים.
- לפיכך, מה המטרה בפתיחה זו? (פתיחת הספר מדגישה את קיומו של רצף ואת מיקומו כסיפור המסופר בימי השופטים)
- מה אתם זוכרים מספר שופטים – מה מאפיין את השלטון בספר שופטים? (אילו ימי טרום-מלוכה)
בתרגום השבעים, בוולגטה ובכתבי אבות הכנסייה מגילת רות ממוקמת בסמוך לספר שופטים, משום שהיא מתארת אירוע המיוחס לתקופה זו, ולאחריה עומד ספר שמואל שבו מתחילה תקופת המלוכה. כלומר, מגילת רות שם היא אמצעי מקשר בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה.
מידע נוסף למורה:
בפסוקית הפתיחה, ובזיקות לכתובים בסוף ספר שופטים (סיפור פסל מיכה ומסע בני דן – שופטים פרקים יז-יח וסיפור פילגש בגבעה ומלחמת ישראל בשבט בנימין – שופטים פרקים יט-כא) המחבר מקשר את המגילה לאירועים המתרחשים לפני המלוכה. בשלושת הסיפורים מסופר לנו על דמויות מבית לחם יהודה: "וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (שופטים פרק יז פסוק ח), "וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (שופטים פרק יט פסוק א), "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" (רות פרק א פסוק א). מצד אחד, מטרת הזיקה לכתובים אלו היא לקשר מבחינה כרונולוגית את הסיפור כסיפור מטרים לתקופת המלוכה המביע תקווה להקמת מלכות בית דוד. מצד שני, החיבור לאותם סיפורים בשופטים באים להדגיש את הניגוד בין מגילת רות לבינם, בעוד הסיפורים בשופטים מתארים דרדור מוסרי: "אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים פרק כא פסוק כה) ולכן יש צורך בהקמת שושלת מלוכה, מגילת רות מראה לנו גם היא קושי, רעב ומוות אך מאידך גיסא היא מספרת גם על נאמנות וחסד. במגילת רות אנו נחשפים לייחוסו של דוד, ובכך יוצרים גם הכנה לקראת תקופת מלוכת דוד.
