אנרכיה בתוך המשפחה
פרק יט, א-י
הזמנה ללימוד
נכתוב בקצה אחד של הלוח את המילה 'חופש' ונצייר סביבה שמש של אסוציאציות התלמידים למילה.
למשל: אפשר לקום מתי שבא לי; כיף; טיולים; לא חייבים ללמוד וכו'…
נכתוב בקצה השני של הלוח את המילה 'אנרכיה' והגדרתה: 'היעדר שלטון וחוק, אי סדר ציבורי'.
נבקש מהתלמידים לדמיין מדינה שיש בה אנרכיה:
- כיצד היא תיראה – בלי צבא, בלי ממשלה, בלי שלטון ובלי משטרה?
נכתוב על הלוח את פסוק א בפרקנו: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל"; ואת פסוק כה בפרק כא: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
נסביר כי לפנינו סיפור מסגרת – כלומר, פתיחה וסיום לסיפור המשמשים רקע לעלילה. מבנה זה מופיע גם במקרים רבים נוספים בתנ"ך.
הסיפור שילווה אותנו בשיעורים הקרובים מתחיל בפסוק הראשון בפרק יט באותן מילים שבו הוא מסתיים בפסוק האחרון בפרק כא. נשאל את התלמידים:
- על פי מה שלמדתם עד כה בספר שופטים, האם לדעתכם הסיפור שבמסגרת הזאת יהיה חיובי – סיפור על חופש שהוביל לנשיאה באחריות ומעשים טובים, או סיפור שלילי על חופש שהוביל לאנרכיה ולמעשים רעים?
מבט ראשון
נקרא את פרק יט פסוקים א-טו בקול ובהטעמה ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את שמות הדמויות בסיפור (נגלה שהדמויות אינן מוזכרות בשמותיהן).
מבט שני
נשאל את התלמידים:
- מה מערכת היחסים בין האיש הלוי לאישה מבית לחם? (היא הפילגש שלו, כלומר היא חיה אתו, אך אין לה זכויות של אישה נשואה)
- מה האישה עושה? (בורחת מהאיש אל בית אביה)
- למה היא בורחת? (הסיבה המופיעה בפסוק ב היא "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ")
- עיינו בפירוש שטיינזלץ באתר, מה פירוש המילים "וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ"? (שטיינזלץ מפרש: וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁו – פילגשו סטתה ממנו ועזבה אותו (
נכתוב על הלוח את המילים: "וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ" מתוך פסוק ב.
פירוש המילה "מֵאִתּוֹ" הוא ממנו – נראה שהאישה ברחה מיוזמתה, אך הכתוב אינו מספר למה היא החליטה ללכת.
- לאן היא בורחת? (אל בית אביה)
בעולם העתיק האישה הייתה תלויה לגמרי בגבר – או באבא שלה או בבעלה – ולכן כאשר הפילגש אינה מסתדרת עם בעלה היא בורחת חזרה אל בית אביה.
- כיצד האיש מגיב לעזיבתה של הפילגש לבית אביה? (הוא הולך לבית אביה ומנסה לשכנע אותה לחזור אליו)
- מה מתרחש בבית הפילגש על פי פסוקים ה-ט?
אפשר לבקש מתלמידים להמחיז את הפסוקים בספונטניות.
- מדוע לדעתכם אבי הפילגש מנסה לעכב את האיש הלוי?
נסביר לתלמידים את המילים מפסוק ט: "הִנֵּה נָא רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב" – עוד מעט השמש שוקעת והערב יורד.
- האם גם הפעם האיש מסכים להישאר ללון? (לא, נמאס לו והוא מחליט ללכת)
מבט שלישי
ראינו בפסוקים כמה ניסיונות שכנוע.
- מי מנסה לשכנע את מי? (האיש מנסה לשכנע את האישה לחזור הביתה; והאב מנסה לשכנע את האיש להישאר אצלו)
נבקש מהתלמידים לחפש בפסוקים ביטויים המביעים שכנוע: "לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ", "וַיַּחֲזֶק בּוֹ", "הוֹאֶל נָא" ו"וַיִּפְצַר בּוֹ".
נכתוב את רשימת הביטויים על הלוח ונשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בין 'לדבר אליה' לבין 'לדבר על לבה'?
- בין הביטויים ישנו גם ביטוי המביע שכנוע לא מילולי. מהו? ("וַיַּחֲזֶק בּוֹ")
- איזו מילה יכולה להחליף את הצירוף "הוֹאֶל נָא"? (בבקשה)
- מה פירוש המילה 'להפציר'? (לבקש שוב ושוב)
נראה שהמשכנעים בסיפור שלנו משתמשים בכל האמצעים העומדים לרשותם לשכנע את מי שהם רוצים שיעשה את מה שהם מבקשים ממנו.
מבט לחיים
ראינו שהאיש משכנע את הפילגש לחזור ומדבר על ליבה, והאב משכנע את חותנו להישאר בבקשה חוזרת, באוכל ובשימוש במילים יפות ומנומסות. נשאל את התלמידים:
- מה משכנע אתכם לעשות דברים שאתם לא בטוחים שכדאי לכם לעשות אותם?
- כיצד אתם משכנעים אחרים? (מבקשים שוב ושוב; משתמשים במילים יפות כמו בבקשה; משתמשים במגע – טפיחה על השכם, חיבוק; פונים לרגש או לשכל ועוד…)
נקרין פרסומת כלשהי או מקבץ פרסומות.
נשאל:
- באילו מאמצעי השכנוע שעליהם קראנו בפסוקים משתמשים בפרסומות? (פנייה לרגש "מטרנה – הכי קרוב לאמא"; פיתוי באוכל מגרה במיוחד או בדמות יפה; חזרה על אותם ביטויים קליטים וכו')
- האם תוכן הפרסומות בהכרח תואם למציאות? (לא תמיד)
- איך הפרסומות מצליחות לדבר על ליבנו? לאילו חלקים בלב שלנו הן פונות? (דאגה ליקרים לנו, רצון להיות מוצלחים, יפים ומקובלים ועוד…)
- אילו סוגי פרסומות משכנעות אתכם ביותר? (כשמלחיצים אותנו – "אם לא תמהר, לא יישאר"; כשמפחידים אותנו – "כדי שלך זה לא יקרה…"; כשנותנים לנו תקווה – "גם השיער שלך יכול להיראות בריא ומלא ברק…")
נדון על גבולות השכנוע – מתי השכנוע לגיטימי, ומתי הוא ניסיון לכפות את רצון המשכנע על אחרים שאינם מעוניינים בכך? כיצד נשים לב להבדל שבין הדברים?
נציג בפני התלמידים דוגמאות לשכנוע סביר ותקין ולשכנוע שאינו לגיטימי ויש בו ניסיון לכפות על האחר דבר שהאחר אינו מעוניין בו. ונבקש מהתלמידים להכריע האם השכנוע סביר או שאינו לגיטימי בכל מקרה:
- חברה טובה משכנעת אותי ללכת לסרט אף שרציתי ללכת לברכה.
- אחי הגדול משכנע אותי לקחת ממתק מהחנות בלי לשלם.
- ילד מהשכבה אומר שירביץ לי בהפסקה אם לא אתן לו את פחית הקולה שלי.
- שכנעתי את חנה לתת לי חצי מהקרואסון שהביאה לארוחת עשר.
- חברים מהכיתה שכנעו אותי להבריז היום משיעור חשבון.
- חבר שלי אומר שאם אני לא מסכימה להתנשק אתו, סימן שאני לא אוהבת אותו באמת.
נשאל את התלמידים:
- על בסיס מה הכרעתם?
- האם הקרבה של המשכנע אליי משנה את הלגיטימיות של מעשה השכנוע?
- האם עצם המעשה שמבקשים ממני לעשות מכריע האם השכנוע לגיטימי?
- האם אופן השכנוע משנה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ראינו את המסגרת שבה נתון הסיפור שלנו – "בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל" ושוחחנו על הבעייתיות באנרכיה. התלווינו לאישה הבורחת מביתו של בן זוגה אל בית אביה אך חוזרת אליו, לאחר שכל ניסיונותיו של אביה לעכבם אצלו עלו בתוהו. עמדנו על ביטויי השכנוע בפסוקים ושוחחנו על דרכי השכנוע שלנו.
מיומנויות: מסגרת סיפורית, חיפוש ביטויים בפסוקים.
מתודות: שמש אסוציאציות, המחזה של פסוקים, זיהוי אמצעי שכנוע מהפרק.