בא לקלל ונמצא מברך
פרק כג
הזמנה ללימוד
נכתוב על הלוח את המילה 'קללה' ונשאל את התלמידים:
- מה פירוש המילה קללה?
נסביר שלקלל פירושו להביע משאלה שיקרו דברים רעים למישהו. בימי המקרא ייחסו לקללה כוח משפיע על המציאות ושכיום יש עדיין כאלה שמאמינים בכוחן של המילים. נספר שהיום נתמקד במישהו שרצה לקלל את ישראל ומה קרה לו.
מבט ראשון
פרק כג ארוך ורצוף מילים קשות לכן לא נקרא את כולו אלא נתמקד בהבנת העלילה. נקרין על הלוח את פסוקים א-יב. בקריאה הראשונה המורה יקרא בקול את הפסוקים ויבאר עם התלמידים מילים קשות כגון אלה:
- "הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ" (פסוק ג) – עמוד ליד הקורבן שהקרבת;
- "יִקָּרֵה ה' לִקְרָאתִי" (פסוק ג) – אפגוש אותו בדרכי, ה' יתגלה אליי;
- "אָרָה" (פסוק ז) – קלל;
- "אֶקֹּב" (פסוק ח) – אקלל;
- "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל" (פסוק י) – עם ישראל יהיה רב כל כך עד שאי אפשר לספור אותו;
- "לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ" (פסוק יא) – שכרתי אותך כדי שתקלל את האויבים שלי (עם ישראל).
לשיקול דעת המורה אם להמשיך לקרוא את הפסוקים או לתאר את המשך העלילה באופן כללי. די להבין את המתרחש בפסוקים אלה כיוון שמה שקורה בהם יחזור על עצמו עוד פעמיים בפרקנו בפסוקים יד-כו ובפסוקים כז-ל ובפרק כד בווריאציות שונות – בניסוח אחר ובמקום גאוגרפי אחר: בשדה צופים ובראש הפעור.
מבט שני
נקרין על הלוח בנק אירועים שמתארים את ההתרחשות בפרק והתלמידים יצטרכו להעתיק אותם למחברת בסדר הנכון (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
מבט שלישי
נקרין על הלוח את פסוקים יא-יב ואת פסוקים כה-כו:
יא וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: "מֶה עָשִׂיתָ לִי? לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ". יב וַיַּעַן וַיֹּאמַר: "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִי, אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר".
כה וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: "גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ, גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ". כו וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: "הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה', אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה".
נזמין ללוח שני מתנדבים ונבקש מהם להציג בשפה שלהם את חילופי הדברים. אפשר להתמקד במיוחד בפסוק כו שבו בלעם עונה לבלק: "אבל אמרתי לך…"
נתמקד בפער שבין הכוונה לתוצאה. נכתוב על הלוח את הביטוי 'בא לקלל ונמצא מברך'. נספר לתלמידים שהביטוי עצמו אינו מופיע בסיפורנו, אך הוא נגזר מתוך הפרק ואומרים אותו כאשר מישהו מצליח להפוך דבר שהכוונה בו במקור הייתה רעה לדבר טוב. נסביר שאומנם בפרקנו אלוהים הוא שמשנה את כוונתו של בלעם מרע לטוב, אך אפשר להסתכל על האירוע הזה באופן רחב יותר וללמוד ממנו שגם אם אנחנו מתכוונים לקלל, טוב יהיה אם נעצור רגע ונשאל את עצמנו: מה נרוויח מהקללות האלה? האם אנו יכולים להפוך בתוכנו את הקללה לברכה?
מבט לחיים
כמו בסיפור בלעם שבו הוא מתכנן לקלל ויוצא מברך גם אצלנו פעמים רבות יש פער בין מה שאנחנו חושבים ורוצים לומר לבין מה שאנחנו אומרים בפועל. לעיתים אנחנו רוצים לומר טוב ויוצא רע, ולעיתים להפך. נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם זה קורה?
- האם אנו באמת בעלי שליטה מלאה על כל מה שיוצא לנו מהפה?
ננסה להפוך בעצמנו קללה לברכה בכיתה: נבקש מהילדים לחשוב על דברים רעים שילדים אומרים לילדים אחרים, ונערוך רשימה בכיתה. אחר כך נבקש מהתלמידים לנסות להפוך כל קללה לברכה בשינוי נקודת המבט שלנו ובהדגשה של הצלחה במקום כישלון.
לדוגמה:
- את בכיינית –> את רגישה ויש לך לב גדול.
- אתה לא יודע לשחק כדורגל –> אתה משחק כדורסל מצוין.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בריטואל החוזר על עצמו בפרק: בלעם מנסה לקלל ויוצא מברך.
מיומנויות: הבנת רעיונות בטקסט, סידור ארועים על פי רצף כרונולגי
מתודה: כתיבה – הפיכת קללה לברכה בשינוי נקודת המבט שלנו.
