ביסוס שלטונו של דוד
פסוקים יא-כה
בכמה מילים
בפרק זה דוד סוף סוף מממש את ייעודו והופך למלך כל ישראל. נראה שדוד אינו מבזבז זמן ומיד מתחיל לפעול כדי לבנות ממלכה איתנה ויציבה – שהוא עומד בראשה. נעקוב אחר הפעולות של דוד בפרק ונדון במשמעויות שלהן בפיתוח ממלכה מבוססת. לאחר שדוד כובש עיר בירה, בונה ארמון ומרחיב את משפחתו הוא יוצא לשני קרבות עם פלשתים. קרבות אלו מדגישים את התמיכה של אלוהים בדוד ואת ההבדלים בינו לבין שאול.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – תנאים לשלטון יציב:
- אילו מרכיבים דרושים כדי לבנות שלטון יציב?
- האם בתקופות שונות המרכיבים הם שונים?
אפשרות שנייה – ללמוד מטעויות של אחרים:
בפרק דוד מקבל על עצמו את שרביט ההנהגה של העם. אומרים שאדם חכם הוא מי שמצליח ללמוד גם מטעויות של אחרים – וכך חוסך לעצמו טעויות משלו.
משימה: חשבו על מנהיגים מקראיים אחרים שעליהם למדתם (למשל – שאול, משה, השופטים) ועל טעויות שהם עשו. נסחו לדוד טיפ אחד למנהיגות המבוסס על טעות של מנהיג מהעבר.
אפשרות שלישית – מגדלים של יציבות:
נחלק את הכיתה לקבוצות של ארבעה-חמישה תלמידים, כל קבוצה תצטרך לבנות בחמש דקות מגדל מחומרים מאולתרים – טושים, דפים, סיכות וכו' (ניתן גם לאפשר שימוש במחברות או קלמרים – העיקר שכל הקבוצות בתנאים זהים). הקבוצה שתבנה את המגדל הגבוה והיציב ביותר תנצח. נדון:
- אילו מאפיינים תרמו ליציבות של המגדל?
- מה אפשר ללמוד מכך?
הזמנה לקריאה
נפתח את שמואל א בפרק י ונקרא את פסוקים כא-כב. בפסוקים מסופר על שאול, שנמשח זמן קצר לפני כן למלך על ידי שמואל וכעת מתבייש לעלות על הבמה בפני העם, ובוחר להתחבא. עלייתו של שאול למלוכה הייתה מהירה ומפתיעה מאוד בעבורו, ויש להניח שהדבר השפיע גם על תפקודו כמלך. לעומתו, לדוד היו שנים רבות לתכנן בידיעה שיום אחד יהיה מלך.
הציר המרכזי בשיעור יהיה ביסוס שלטונו של דוד – עם ההתקדמות בפרק נראה שדוד משיג חמישה מרכיבים חשובים לביסוס מלוכה יציבה:
- תמיכה רחבה של העם;
- עיר בירה וארמון;
- משפחה גדולה;
- ביטחון;
- תמיכה של אלהים.
מומלץ לכתוב את חמשת המרכיבים בצד הלוח למשך כל השיעור, בכל פעם שנקרא על מימוש של אחד מהם, נסמן וי על הלוח. נזכיר כי תמיכת העם בוטאה בפסוקים א-ה וכי עיר הבירה נכבשה בפסוקים ו-י, ולכן אפשר לסמן וי על שניהם.
נקרא את פסוקים יא-טז ונדון:
בניית ארמון (פסוקים יא-יב):
- מדוע חשוב שיהיה למלך ארמון? (ארמון הוא מרכז שלטוני ומנהלי – קשה מאוד לנהל ממלכה גדולה ורצינית בלי מרכז כזה)
- מה אפשר ללמוד מהמשלוח של חירם אל דוד? (המשלוח של חירם מלמד כי לדוד יש קשרים חיוביים עם חירם, וכנראה גם עם שליטים נוספים באזור)
המשפחה מתרחבת:
- מדוע דוד מוליד כל כך הרבה ילדים?
- כיצד הדבר תורם לביסוס שלטונו? (בשלטון מלוכני המלוכה נמסרת מאב לבן. מלך שיש לו בנים רבים שיכולים לרשת אותו הופך את שלטונו ליציב יותר ומונע ניסיונות הפיכה ומרד)
שני קרבות עם פלשתים – טבילת האש של דוד:
נקרא את פסוקים יז-כה.
- מדוע פלשתים מחליטים לתקוף כאשר הם שומעים על המלכת דוד? (פסוק יז)
בקטע מתוארים שני קרבות רצופים עם פלשתים: קרב ראשון בפסוקים יז-כא וקרב שני בפסוקים כב-כה.
משימה: מצאו לפחות שני קווי דמיון ושוני אחד בין שני הקרבות.
נשמע את תשובות התלמידים ונדון:
- מדוע לדעתכם תשובת אלוהים שונה בכל אחד מהקרבות?
- מה דוד משיג באמצעות שני הקרבות האלה? כיצד הם תורמים לביסוס מלכותו?
- לסיכום – עד כמה שלטונו של דוד מבוסס בסוף הפרק?
- אילו יעדים השיג?
- מה חסר לו עדיין?
מבט לחיים
דוד פועל בפרק לבסס את שלטונו היטב, ובסופו של דבר הוא אכן מלך במשך תקופה ארוכה מאוד – ארבעים שנה.
- מהם היתרונות של שלטון ארוך של שליט אחד?
- אילו חסרונות קיימים בכך?
- האם בעולם של היום מתאים המודל של שליט חזק אחד ששולט במשך עשרות שנים? הסבירו.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו ברצף הפעולות של דוד בפרק ובתרומתן לביסוס מלכותו.
מיומנויות: השוואה בין שני קטעים בפרק.
מתודות: דיון במליאה, עבודה עצמית.
השוואה לשאול:
הפרק מזמן השוואות למלך הקודם – שאול.
- מעניין להשוות בין שאול לדוד בביסוס שלטונם. נגלה שלשאול חסרו מרכיבים רבים מבין אלו שדוד השיג בפרק זה.
- שאול ודוד מתמודדים באופן שונה מאוד עם האיום של פלשתים. ההשוואה בין השניים (השוו לפרקים יג, יד, יז וכח בשמואל א) מדגישה את האופן שבו דוד נושא באחריות בצל האיום ושואל בה' בכל שלב, לעומת שאול שלא זוכה לתמיכת אלוהים ונוהג לרוב בהיסוס ובחוסר ביטחון.
מאמר
מאמרו של אמנון בזק מרחיב על ביסוס מלוכתו של דוד בפרק, וגם נוגע בהשוואה בין שאול לדוד בהתמודדות עם פלשתים.
.jpg){kind=link}
