ברית חדשה
פסוקים כו-לט
בכמה מילים
עד פסוק כה, דברי ירמיהו מתמקדים בעיקר בחזון של שיבת שבטי יהודה וישראל לארץ והתיישבות בה. החלק השני של הפרק נפתח במילים "הנה ימים באים", ובכך ירמיהו עובר לתאר חזון מקיף הצפוי בעתיד האוטופי (אחרית הימים), בדגש על הקשר בין אלוהים לבין עם ישראל.
נדון במאפיינים העיקריים בחזונו של ירמיהו ונשווה בינו לבין תמונת אחרית הימים של נביא חשוב אחר – ישעיהו (פרק יא).
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – אחרית הימים:
זה מאות ואלפי שנים עוסקים בני אדם מדתות ומתרבויות שונות ברחבי העולם בתיאורים של "אחרית הימים". מדובר בניסיונות לתאר כיצד ייראה העולם – והחברה האנושית בפרט – בימי קץ ההיסטוריה.
נדון בכיתה. נשאל את התלמידים:
- מהי לדעתכם "אחרית הימים"? האם יש דבר כזה?
- כיצד לדעתכם תיראה אחרית הימים של האנושות? מה יקרה אחריה?
- מדוע לדעתכם משקיעים בני האדם מחשבה רבה ב"סוף העולם"?
- כיצד האמונה שלנו בנוגעה ל"סוף העולם" משפיעה על ההתנהלות שלנו ביום-יום ולאורך חיינו?
אפשרות שנייה – ציירו לי אוטופיה:
נבקש מהתלמידים לדמיין את העולם המושלם בעיניהם ולתאר אותו בפירוט בכתב או בציור. לאחר שנקדיש דקות אחדות לעבודה אישית יציגו התלמידים את "עולמותיהם", ונדון:
- מה היו ההבדלים בין העולמות שתיארתם?
- במה בחר כל אחד מכם להתמקד?
- מה אפשר ללמוד מהתיאורים השונים על ההבדלים בין התלמידים בכיתה?
אפשרות שלישית – ארדון:
נקרין בכיתה יצירה מפורסמת המתקשרת לחזון מקראי אוטופי – "חלונות ארדון" יצירתו המונומנטלית של האומן מרדכי ארדון, שנוצרה בהשראת ישעיהו פרק ב. נדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
הזמנה לקריאה
ראינו ב"הזמנה ללימוד" כי עשויות להיות דרכים רבות ושונות לתאר "עולם מושלם". הביטוי "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'" חוזר שלוש פעמים בפסוקים כו-לט, ומעיד כי בשלב זה ירמיהו מדבר על חזון לעתיד, לאחרית הימים, לקץ ההיסטוריה.
כעת נקרא את הפסוקים וננסה להבין: מהו העולם המושלם העולה מנבואתו של ירמיהו בפרק?
חלק א – מאפייני אחרית הימים של ירמיהו:
משימת פתיחה לעבודה עצמית: קראו את פסוקים כו-לט בפרק. נסחו במילים שלכם שלושה מאפיינים של העולם המושלם העולה מהפסוקים. (עולם של צדק אישי, ברית חדשה בין ה' לעם, ידיעת ה' היא נחלת הכלל, מחילת עוונות ועוד…)
לאחר כמה דקות של עבודה נשמע את תשובות התלמידים ולאחר מכן ניכנס לעומק הדברים.
עתיד של צדק – נקרא פסוקים כו-כט:
תובנה חשובה העולה מפסוקים אלו היא מציאות של צדק בהשראת עיקרון הגמול האישי – כל אדם יקבל גמול לפי מעשיו, "כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (פסוק כט).
נשאל את התלמידים:
- הסבירו במילים שלכם את עיקרון הגמול האישי.
- אילו עקרונות גמול אחרים אתם מכירים מתקופת המקרא? (ראו למשל: דברים פרק ה פסוק ה, בראשית ט פסוק ו)
- מדוע לדעתכם נבחר דווקא הגמול האישי לתיאור חברה מושלמת וצודקת?
שני עניינים מעניינים נוספים עולים מתוך הפסוק: "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה" (פסוק כז).
כמו בחלקים הקודמים של הפרק (פסוקים א-כה) יש כאן דגש על הגאולה המשותפת של כל עם ישראל – שבטי ישראל ושבטי יהודה גם יחד. (להרחבה על מוטיב זה בפרק ראו מהלך הוראה ראשון).
"זרע בהמה" – התחייה המתוארת אינה רק של בני האדם אלא גם של הבהמות. מדוע מוזכרות כאן הבהמות? מדוע בסמיכות כה קרובה לעם ישראל?
ברית חדשה:
נקרא את פסוקים ל-לג. בפסוקים דרמטיים אלו אלוהים מכריז כי יכרות "ברית חדשה" עם עמו. נשאל:
- מדוע יש צורך בכריתת ברית חדשה? (מכיוון שבני ישראל הפרו את בריתו של ה', ולא פעם אחת…)
"לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (פסוק לא)
- מהי הברית "הישנה" בין העם לבין ה'? היכן נכרתה? מה אפיין אותה?
- האם מדובר בביטול הברית הקודמת והחלפתה בחדשה, או שמא הכוונה לחידוש הברית הקודמת – והשינוי הוא שהפעם בני ישראל לא יפרו אותה?
- בין אם מדובר בביטול הברית הקודמת או רק בחידושה – מה מאפיין את הברית החדשה הזאת? (נראה כי השינוי העיקרי הוא בקשר בין האל לבין העם, שמתואר כאן כקשר אישי ובלתי אמצעי)
"נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה" (פסוק לב) – תורת ה' תהיה כתובה על ליבם של בני ישראל, תהיה לה נוכחות גופנית אצל כל אחד ואחד מהם.
- מה המשמעות של כתיבת התורה על הלב?
- איזה שינוי יש כאן ביחס לברית הקודמת?
"וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת ה', כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (פסוק לג) – לא יהיה צורך ללמד על אלוהים, כל העם פשוט יידעו אותו באופן אישי ואינטואיטיבי.
- במה הברית המתוארת שונה מהברית הקודמת שכרת האל עם בני ישראל בסיני ומהמציאות שבאה אחריה?
המלבי"ם מציע בפירושו מחשבה מעניינת באשר לחידוש שבברית החדשה המתוארת, נקרא את פירושו.
לפי פירוש המלבי"ם, הברית החדשה לא תאפשר לעם לחטוא.
- מה דעתכם על ברית מעין זו שמתאר המלבי"ם?
- איזו חשיבות יש לאמונה ולמוסר בעולם שבו אין כלל אפשרות לחטוא?
נקרא את פסוקים לד-לו: האל מציין את חוקי הטבע הבסיסיים (תנועת הכוכבים, הים וכן הלאה) כעדות למחויבותו המחודשת לעם ישראל – כשם שחוקי הטבע תקפים וקיימים לנצח, כך גם בריתו של האל עם ישראל.
נקרא את פסוקים לז-לט: הנביא מתאר בנייה מחודשת של ירושלים עיר הקודש, שתשתרע על שטח רחב ידיים ולא תיהרס עוד לעולם.
השוואה – ישעיהו פרק יא:
בתנ"ך יש לא מעט חזונות על הצפוי לעם ישראל ולעולם כולו באחרית הימים. תקצר היריעה מלהתייחס לכולם, אך בחלק זה נשווה בין חזונו של ירמיהו בפרק לא לבין החזון המתואר בישעיהו פרק יא. באמצעות ההשוואה לישעיהו נעמיק את הבנתם התלמידים במאפיינים הייחודיים של "אחרית הימים" של ירמיהו.
נחלק את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור) ובעזרתו ישוו התלמידים בין הפרקים.
שימו לב! מדובר בטקסטים מורכבים והעבודה העצמית עליהם עשויה להיות לא פשוטה – יש להתחשב בכיתה וברמתה. אפשר גם להחליט לעשות את עבודת ההשוואה עם התלמידים על הלוח ולא בעבודה עצמית.
לאחר השלמת דף העבודה נעבור עליו יחד עם התלמידים ונדון:
- מהן נקודות הדמיון הבולטות המופיעות בשני החזונות לאחרית הימים?
- מהם ההבדלים הבולטים?
מבט לחיים
נדון עם התלמידים:
- האם לדעתכם אפשר להתחיל מחדש ולכונן ברית רוחנית חדשה? האם אפשר לעשות דבר כזה גם כיום?
- אילו מרכיבים מקשים על עשיית שינוי רוחני בדת ובחברה? אילו גורמים תורמים?
- אם היינו יכולים לכונן "ברית חדשה" במובן דתי (בין עם ישראל לאלוהים) או חברתי (בין עם ישראל לבין עצמו) – חשבו על דבר אחד שהייתם רוצים לשנות, משהו אחד שיתנהל אחרת ב"ברית החדשה".
- עד כמה אתם מרגישים שאתם נושאים באחריות לחברה שלכם? עד כמה אתם מניחים לגורמים אחרים להחליט בשבילה?
- האם לנו כצעירים יש אחריות גדולה יותר? (כאן אפשר להזכיר שאלוהים מכנה את ישראל 'בתולה' – כלומר, צעירה, כזו שכל החיים לפניה. אולי יש כאן רמז לכוחם של הצעירים להוביל את התיקון.)
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ניתחנו את המאפיינים העיקריים של נבואת ירמיהו לאחרית הימים והשווינו את חזונו לזה המוצג בישעיהו פרק יא.
מיומנויות: איתור מידע בקטע, עבודה עצמית, השוואה בין פרקים.
מתודות: קריאה משותפת, דיון בפסוקים, דף עבודה.
- מעניין להזכיר את חזונו האוטופי של בנימין זאב הרצל שהגיע להבשלה מלאה בספרו 'אלטנוילנד'. חזונו העוצמתי של הרצל, שבוטא תחילה בספרו 'מדינת היהודים', השפיע השפעה מכרעת על התעוררות התנועה הציונית והתגבשותה.
- הרחבה – הזווית הנוצרית: עבור מייסדי הדת הנוצרית פסוקים אלו הם בעלי משמעות כבדת משקל. הנוצרים, שראו בעצמם את הממשיכים האמיתיים של עם ישראל המקראי, פירשו את נבואת ירמיהו כהבטחה לשינוי ביחסים בין אלוהים לבין העם, שיתבטא בכינון דת חדשה. לשיטתם, חזון זה התממש מאות שנים אחרי ימי ירמיהו עם הופעתו של ישוע מנצרת. אין זה מקרי אפוא כי קובץ כתבי הקודש העתיקים של הנצרות נקרא "הברית החדשה".
- עוד באשר לזווית הנוצרית בפרק – מעניין להשוות בין תשובתו של הרב יאיר וסרטיל באתר "ישיבה" לבין ההתייחסות לפסוקים הרלוונטיים באתר הנוצרי igod.
- עוד על הברית החדשה שמציע ירמיהו במאמרו של אריאל סרי-לוי באתר 929.