סגור תצוגת כיתה
הפרק

גאולתו של בעז

פסוקים ט-יב

שיעור שני מתוך שלושה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

דמויות נשיות במקרא:
נבקש מהתלמידים שמות של דמויות נשיות מהמקרא ונכתוב אותן על הלוח. נשאל:

  • מה הן עשו?
  • האם הן תרמו לעלילה, כיצד?

נראה כי אף שדמויות נשיות רבות אינן הדמויות הראשיות, פעמים רבות הן פועלות ומניעות את העלילה.

הזמנה לקריאה

נקרא עם התלמידים את פסוק ט ונשאל:

  • מה הסיבה שבעז מביא לגאולת השדה וגאולת (ייבום) רות? ("לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ". – כדי להקים את שם המת)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יא-יב ונשאל:

נשאל את התלמידים שאלות להבנת הברכות:

  • מי היו רחל ולאה? (נשותיו של יעקב)
  • את מי הן בנו? (את שנים עשר השבטים, אלו הם בית ישראל)
  • האם זו ברכה ראויה לדעתכם? מדוע?

הברכה השנייה כתובה כתקבולת: "וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם". ומכוונת ככל הנראה על הצאצאים שיביאו כבוד והצלחה.

  • מי הוא בית פרץ?
  • מי הם תמר ויהודה?

למה סיפור יהודה ותמר רלוונטי כאן? – למידה בזוגות:
נבקש מהתלמידים לקרוא את בראשית פרק לח ולענות על דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נדון עם התלמידים בנקודות דמיון ובהבדלים בין שני הסיפורים. כדאי לבקש תחילה מהתלמידים להעלות בעצמם נקודות דמיון והבדלים בין הסיפורים (ראו טבלת דמיון והבדלים מלאה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על מעשיה של תמר?
  • מה הניע אותה?
  • לדעתכם, באיזה אור מוצגת תמר בסיפור?
  • האם המספר רואה זאת באור חיובי, שלילי או נטרלי?
  • מדוע לדעתכם התורה מפרטת את השושלת שיצאה מתמר ומיהודה?
  • לאור קריאת הסיפור כיצד אתם מבינים את הברכה השלישית? (תמר מוצגת באור חיובי – היא זוכה להיות מקימת השושלת של דוד המלך. כמו כן, הצהרת יהודה: "צדקה ממני" מלמדת כי תמר פעלה באומץ ותושייה בלי עזרה כדי להקים שם לבעלה שמת. כך גם הנשים במגילת רות – שתי נשים נוכריות שהיה להן חשוב להקים את השושלת)

נקרא עם התלמידים את דבריה של אביה זמרן.
נסכם שבשיעור ראינו דמיון בין דמויות הנשים בסיפור תמר ובסיפור מגילת רות, וכן שדוד הוא צאצא של רות ובעז שהם ממשיכיהם של יהודה ותמר.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – רות ותמר:
נבחן את יוזמתן של רות ותמר:

  • האם בכל מקרה מתאים ליזום או שלעיתים עדיף להיות סביל ולתת לדברים להתגלגל מאליהם?
  • האם יש מחיר ליוזמה שבשלו עדיף לסגת ממנה (למשל הכשלת האחר)?

אפשרות שנייה – נשים משפיעות:
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים דמויות של נשים שפעלו והשפיעו על ההיסטוריה?
  • מה הן עשו?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בחנו את מעשיהן של רות ותמר ואת הדילמה שעמדה בפניהם בין שמירתן האישית לבין המשכיות הזרע. בחירותיהן הביאו בסופו של דבר לשושלת של דוד המלך.
מיומנויות: תקבולת, השוואה, פרשנות מודרנית.
מתודות: למידה בחברותות והשוואה בין סיפור רות לבין סיפורה של תמר.

אפשר עוד...

איסור נישואים עם עמונים ומואבים:
לפי דברים פרק כג פסוקים ד-ז עמונים ומואבים אסורים לבוא בקהל ה', כלומר, הכוונה שאסור לצרף אותם לעם ישראל, אסור להתערבב עמם ולהתחתן עמם.

  • מה הסיבות לאיסור? (נימוק היסטורי: כשבני ישראל יצאו ממצרים והיו צריכים לעבור בדרכם בארצות אלו, הם לא קידמו אותם בצורה מקבלת, לא נתנו להם לחם ומים. כך גם במהלך מסעם של בני ישראל במדבר ולפני כניסתם לארץ)

לפי ההלכה המבוססת על מגילת רות החוק אוסר כל נישואים עם גברים מואבים אך מותר לשאת נשים מואביות ועמוניות (עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית).

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ברכות
וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים: "יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל...
ברכות

וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים:

  1. "יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל.
  2. וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם.
  3. וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת.
דפי עבודה והעשרה לשיעור
משולש שווה שוקיים, אביה זמרן
בשלושתם קיימת דילמה בין טהרת המשפחה לבין המשכיות הזרע, והסיפורים מכריעים בבירור לטובת המשכיות הזרע....
משולש שווה שוקיים, אביה זמרן

בשלושתם קיימת דילמה בין טהרת המשפחה לבין המשכיות הזרע, והסיפורים מכריעים בבירור לטובת המשכיות הזרע. הם באו, לעניות דעתי, להוכיח כי כבר מקדמת דנא שקד אלוהים בדרכו הדטרמיניסטית להבטיח את לידת דוד, ובכל פעם שריחפה סכנה על המשכיות הזרע של אבותיו הקדומים, נפתרה הבעיה, גם אם במחיר שבירת האיסורים החמורים ביותר.
וכך, למרות כל נפתולי הגורל, נולד בסופו של דבר אותו תינוק אדמוני ויפה עיניים, צעיר בניו של ישי, שטיפס עד כס המלוכה – דוד.

מתוך מאמרה של אביה זמרן 'משולש שווה שוקיים'

הריון
"עיקר מיטרין (רחם) לא היה לה, לרות. וגילף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מיטרין." (על...
הריון
"וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן." (פסוק יג)

Kancut / Shutterstock.com

"עיקר מיטרין (רחם) לא היה לה, לרות. וגילף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מיטרין."

(על פי מדרש רות רבה, פרשה ז פסקה יד)

להמשך קריאה

"עיקר מיטרין" הוא צירוף על פי היוונית, ומשמעותו: "רחם" (שימו לב לדמיון הצלילים: מיטרין – mother). הביטוי החד פעמי "וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן" (פסוק יג), במקום "וַתַּהַר וַתֵּלֶד" המקובל בתנ"ך, עורר את תשומת ליבם של בעלי המדרש. ייתכן שההיריון נתפס כמתנת האל בעקבות מה שנראה כעקרותה של רות במשך שנות נישואיה למחלון, וייתכן שיש להבין אופן ביטוי מיוחד בגלל חשיבותו של הצאצא העתיד להיוולד משושלת זו.
עקרותן של אימהות היא מסורת מקראית נפוצה: שרה, רבקה, רחל, חנה ואימו של שמשון היו עקרות, ולידת בניהן היא מאורע הזוכה לתשומת לב מיוחדת. המשפט "עיקר מיטרין לא היה לה וגילף לה הקב"ה עיקר מיטרין" מופיע במדרש גם לגבי שרה וגם לגבי רבקה. בכך מצטרפת רות אל הנשים המקראיות שהריונן נחשב לנס.

מבוסס על גילה וכמן, אתר 929

  • הפרק מעמיד את רות בשורה אחת עם רחל ולאה. המדרש משווה את רות גם לנשים אחרות. מיהן אותן נשים, ובמה רות דומה להן?
"עבודת צוות"
"כך דרשו שני גדולי עולם, רבי אליעזר ורבי יהושע: רבי אליעזר אומר: בעז עשה את...
"עבודת צוות"
"וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן." (פסוק יג)

Tetiana Yurchenko / Shutterstock.com

"כך דרשו שני גדולי עולם, רבי אליעזר ורבי יהושע:
רבי אליעזר אומר: בעז עשה את שלו, ורות עשתה את שלה, ונעמי עשתה את שלה. אמר הקדוש ברוך הוא: אף אני אעשה את שלי."

(מדרש רות רבה, פרשה ז פסקה ז)

  • בועז, רות, נעמי והקב"ה – מה היה חלקה של כל אחת מהדמויות להצלחת הסיפור במגילת רות?
"ויְקִָּרֵא שְׁמוֹ בְּישְִׂרָאֵל." (פסוק יד)
בתרבות היהודית נהוג להעניק את השם לתינוק במעמד ברית המילה. וזה נוסח מתן השם: "אֱלֹהֵינוּ...
"ויְקִָּרֵא שְׁמוֹ בְּישְִׂרָאֵל." (פסוק יד)
"וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל." (פסוק יד)

Amir Ridhwan / Shutterstock.com

בתרבות היהודית נהוג להעניק את השם לתינוק במעמד ברית המילה. וזה נוסח מתן השם: "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל…" באותו הרגע נאמר שמו של הילד בפעם הראשונה.

להמשך קריאה

השם נאמר בקול, שובר את הדממה הסקרנית, ואנחת רווחה נשמעת בקהל. לאדם יש שם!
בפרק ד משמעות הביטוי היא מילולית: יושבי שער העיר מברכים את נעמי עם לידת בנה של רות (הנחשב המשך לבנה המת של נעמי). כך יישאר בעם ישראל זכר למשפחתה של נעמי.

  • לפי דעתכם, האם יש להמתין עם מתן השם לרך הנולד ולהכריז עליו בטקס או בפני קהל מסוים – או שרצוי לקרוא לילד בשם מרגע היוולדו?
פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
לסמטת אלמונית ולסמטת פלונית בתל-אביב יש סיפור ייחודי ומעניין: יהודי בשם מאיר שפירא רכש קרקעות...
פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
"וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגּוֹאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי, וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב." (פסוק א)

סמטה אלמונית ופלונית – תל אביב. צילום: דבורה גרודה

סמטה אלמונית ופלונית – תל אביב. צילום: דבורה גרודה

לסמטת אלמונית ולסמטת פלונית בתל-אביב יש סיפור ייחודי ומעניין: יהודי בשם מאיר שפירא רכש קרקעות באזור תל אביב, בנה בית בין שתי הסמטאות וריצף אותן. מכיוון שטרם היה לסמטאות שם, הוא החליט שבעקבות תרומתו למקום (ריצוף הסמטאות) הן ייקראו על שמו. הוא גם תלה באחת הסמטאות את השלט "מאיר שפירא".

להמשך קריאה

ראש העיר, מאיר דיזינגוף, לא אהב את היזמות הפרטית של שפירא וזימן אותו לפגישה. לאחר שעלו כמה "אי הסכמות" בין השניים, החליט ראש העיר לקרוא לסמטאות על שמו של אף אחד. וכך נקבעו השמות – "סמטה אלמונית" ו"סמטה פלונית".

  • לפי הפרשן עדין שטיינזלץ, שם הגואל לא נזכר או מפני שלא היה ידוע או מפני שלא נהג כראוי ולכן זהותו נותרה לוּטָה בערפל. איזו מן הסיבות אתם נוטים לקבל? מדוע?
שירה לרות המואבייה
  רוּת הַמוֹאֲבִיָהמילים: בתיה כרמילחן: נורית הירש אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָהבְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).אֶל...
שירה לרות המואבייה
"וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד." (פסוק כב)

 

למילות השיר

רוּת הַמוֹאֲבִיָה
מילים: בתיה כרמי
לחן: נורית הירש

אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָה
בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ
(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).
אֶל עַם זָר עִם נָעֳמִי הָלְכָה,
וְגוֹרָל בְּגוֹרָל שָׁזְרָה
(וְגוֹרָל בְּגוֹרָל שָׁזְרָה).

אַל תִּפְגְּעִי בִּי לְעָזְבֵךְ
לָשׁוּב מֵאַחֲרַיִךְ,
כִּי בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתַיִךְ!
אַל נָא תִּפְגְּעִי בִּי לְעָזְבֵךְ
לָשׁוּב מֵאַחֲרַיִךְ,
כִּי בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ,
אֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתַיִךְ.
וּבִנְשֹׁב בַּשָּׂדוֹת רוּחוֹת,
שִׁבּוֹלִים אָז תֵּצֵא לִלְקֹט
(שִׁבּוֹלִים אָז תֵּצֵא לִלְקֹט).
הַמּוֹאֲבִיָּה בִּשְׂדוֹת בֹּעַז,
כִּי הָיָה לְבָבָהּ כֹּה עַז
(כִּי הָיָה לְבָבָהּ כֹּה עַז).

אַל תִּפְגְּעִי בִּי…

אֶת עַמָּהּ וּבֵיתָהּ עָזְבָה
בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ
(בְּעִקְבוֹת צַו לְבָבָהּ).
הַמְּלוּכָה לָהּ נִתְנָה כְּשַׁי
אֶת דָּוִד – אֶת דָּוִד בֶּן יִשָׁי
(אֶת דָּוִד – אֶת דָּוִד בֶּן יִשָׁי).

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מתוך השיר, באילו תכונות מתאפיינת רות, ומה היה שְׂכָרָהּ?
מגילת הנשים
שולה קשת, ילידת 1960, היא אומנית מזרחית פמינסטית. ביצירתה "רות", היא מציגה שמלה שעליה פסוקים...
מגילת הנשים
"וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי... כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים." (פסוקים יד-טו)

שולה קשת, "רות", אקריליק על בד, 2011, 80X120 ס"מ, מתוך הסדרה "מסכת נשים א". © האמנית

שולה קשת, ילידת 1960, היא אומנית מזרחית פמינסטית. ביצירתה "רות", היא מציגה שמלה שעליה פסוקים שונים ממגילת רות ופירושים על הפסוקים, שחיברו נשים שונות שהאומנית פנתה אליהן. כך נעשית רות לאם גדולה האוספת אל חיקה נשים ומחשבותיהן.

על פי: מגילת רות – פירוש ישראלי חדש, עמ' 19.

  • כמו האומנית שולה קשת, יש הרואים במגילת רות – מגילה נשית. האם אתם מקבלים קביעה זו? הסבירו.
שער העיר
שער העיר לא היה רק פתח כניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בתוך המבנה...
שער העיר
"וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים…" (פסוק יא)

שער העיר לא היה רק פתח כניסה בחומת העיר אלא מבנה רחב ממדים. בתוך המבנה שנקרא "שער העיר" ניהלו את המשפט, את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי ועוד.

  • צפו בסרטון. אילו אירועים מרכזיים שנזכרים בפרק התקיימו בשער העיר?
  • איזה מונח מודרני מקורו בפעילות הכלכלית שהתקיימה בשער העיר? מה משמעותו של המונח?

קרדיט: שער העיר / אתר מקראנט, מטח

חוק הייבום וטקס חליצת הנעל
לפי חוקי התורה, כשאדם נפטר ואין לו בנים – חייב אחיו לשאת את האלמנה לאישה...
חוק הייבום וטקס חליצת הנעל
"...עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל." (פסוק ז)

זאב רבן, מגילת רות: שליפת הנעל, 1930. © משפחת האמן

לפי חוקי התורה, כשאדם נפטר ואין לו בנים – חייב אחיו לשאת את האלמנה לאישה כדי שתלד – ולמת יישאר זֵכֶר. זהו "חוק הַיִיבּוּם". אם האח מסרב לעשות זאת – נערך טקס חליצה: האלמנה מתייצבת לפני בית דין, חולצת את נעלו של הגבר, יורקת על הארץ ואומרת: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל" (דברים, פרק כה פסוק ט).

להמשך קריאה

חליצת הנעל מסמלת את הוויתור להמשיך את משפחת האח המת, והיריקה מסמלת שוויתור זה הוא מעשה בזוי. במגילת רות מתואר טקס חליצה שונה במקצת: טקס זה היה קשור ככל הנראה לא רק לייבום אשת האח המת – אלא גם לפעולה משפטית של העברת בעלות על נכסי מקרקעין. הטקס מסמל את ההליך המשפטי של העברת הרכוש של אלימלך ובניו המתים לבעלותו של בֹּעַז, ובכלל זה – גם את העברתה של רות המואבייה, שאותה "קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ" (פסוק י). כך הועברו הזכויות על רכושו של אלימלך ובניו בהליך משפטי מסודר שהתבטא בחליצה. היריקה, שהיא חלק מטקס החליצה בתורה, אינה נזכרת במגילת רות.

מעובד על פי: פיליפ טריה ומתיה קם, לקסיקון לתרבות ישראל. © מטח

  • טקס חליצת הנעל בפרק נתן תוקף לעסקה בין הגואל (ששמו אינו נמסר בפרק) לבין בעז. הציעו הסבר לבחירה בנעל כמסמלת העברת בעלות. חשבו על מקומות נוספים במקרא (או בתרבויות אחרות) שבהם הנעליים נחלצות.
להקים שֵׁם
המטרה של ייבום היא לשמר את שם המת. מכיוון שלמת אין יורש, קיימת סכנה ששמו...
להקים שֵׁם
"וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו." (פסוק י)

Artisticco / Shutterstock.com

המטרה של ייבום היא לשמר את שם המת. מכיוון שלמת אין יורש, קיימת סכנה ששמו יִיכָּחֵד. כיצד משמר הייבום את שמו של האח המת? יש להניח שהבן שנולד אחרי הייבום ייקרא על שם המת, אך למרות זאת יש מדרשים שמפרשים את הפסוקים אחרת. חז"ל מניחים כי מטרת הייבום היא שיהיה יורש לנחלת המת.

להמשך קריאה

הרעיון ששימור שמו של אדם קשור לשימור נחלתו עולה בפשטות מסיפור בְּנוֹת צְלָפְחָד, המסופר בספר במדבר. בבקשתן לרשת את נחלת אביהן, למרות שהן נשים, טענו הבנות: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר, פרק כז פסוק ד).

מתוך: יעל ציגלר, "הקמת שם המת: נישואי ייבום", בית המדרש הווירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי. © כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון 2018 – 1997

  • על פי פסוק יז, השכנות הן שמעניקות את השם לבן הנולד והן מציינות שהוא נולד לנעמי. לאור חוק הייבום, הסבירו את כוונתן.
פרופ' זקוביץ על מגילת רות
פרופ' יאיר זקוביץ מסביר על ייחודה של מגילת רות ועל המציאות ההיסטורית המשתקפת במגילה.
פרופ' זקוביץ על מגילת רות
"וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת." (פסוק יב)

פרופ' יאיר זקוביץ מסביר על ייחודה של מגילת רות ועל המציאות ההיסטורית המשתקפת במגילה.

  • אילו עדויות מראות כי מגילת רות היא ספר מאוחר?
  • מהי "הסערה הגדולה" שהייתה בתקופת שיבת ציון (התקופה שבה נכתבה המגילה)?

קרדיט: מתוך ערב השקה לספר "מגילת רות: פירוש ישראלי חדש" מאת ד"ר גילה וכמן ובעריכת פרופ' אביגדור שנאן יאיר זקוביץ' על מגילת רות / beitavichaivideo

רות. סוף. קריאה מהסוף להתחלה
ג'קי לוי שואל שאלות מאתגרות על מגילת רות ומיקומה כחלק מכ"ד ספרי המקרא.
רות. סוף. קריאה מהסוף להתחלה
"וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד" (פסוק כב)

ג'קי לוי שואל שאלות מאתגרות על מגילת רות ומיקומה כחלק מכ"ד ספרי המקרא.

  • לדעת ג'קי לוי, מה הופך את מגילת רות לקומדיה?
  • אילו שאלות אפשר לשאול על המגילה בעקבות קריאת המגילה מהסוף להתחלה?

קרדיט: מגילת רות- ג'קי לוי / מקראנט אתר התנך