סגור תצוגת כיתה
הפרק

האשמת שווא

פרק מד, א-יז

שיעור שלישי מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נצפה בסרטון בנושא האשמת שווא.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים א-יז בפרק מד בקול ובהטעמה. נבקש מהתלמידים לשים לב במהלך הקריאה מי מאשים את מי ובמה.

מבט שני

ניזכר באיזו אווירה הסתיים הפרק הקודם: האחים מרגישים הקלה, שליט מצרים כבר לא מאשים אותם בגנבה ואפילו מזמין אותם לאכול אתו. הוא כבר לא כועס עליהם ואפילו מעניק להם מתנות, עד שבסופו של דבר כל האחים חוזרים הביתה בשמחה.
מה יוסף מצווה את משרתו לעשות מיד לאחר סיום הסעודה? (למלא אוכל באמתחות האחים – שקי האחים, אבל גם להכניס לשקיהם את הכסף ששילמו בעבור האוכל, ולשים את הגביע של יוסף בשק של בנימין)

  • מה יוסף מצווה את משרתו לעשות אחרי שהאחים יוצאים מהעיר? (לרדוף אחריהם ולהאשים אותם בגנבת הגביע)
  • מה פירוש הביטוי: "לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה"? (פעלתם בכפיות טובה כלפי מי שהיטיב עמכם)
  • למה משמש הגביע את יוסף? (לשתות בו יין ולנחש בו – לגלות באמצעותו את העתיד)
  • כיצד האחים מגיבים להאשמה? (הם מכחישים)
  • כיצד הם מנסים לעורר אמון במשרתו האישי של השליט? (הם מזכירים את סיפור השבת הכסף שמצאו בשקיהם ומציעים להענישם אם יתברר שאכן לקחו את הגביע)
  • איזה עונש האחים מציעים? (שכל האחים יהיו עבדים של השליט ומי שהגביע אצלו יומת)
  • האם משרת המלך מסכים לעונש זה? (לא, הוא אומר שרק מי שגנב יהיה עבד והשאר ישוחררו)
  • המשרת עורך חיפוש בשקים של כל האחים לפי הסדר. היכן הוא מוצא את הגביע? (בשקו של בנימין)
  • מהי תגובת האחים? (קורעים שמלותיהם באבל)

האחים מוחזרים לעיר ונכנסים לביתו של יוסף בלי הזמנה. יוסף דבק בהאשמת השווא שלו כלפיהם.

  • האם האחים מנסים להפריך את האשמה? (לא, הם רק מציעים להחמיר את העונש – במקום שרק בנימין יהיה עבד, הם מציעים שכל האחים יישארו עבדים לשליט)
  • האם יוסף מסכים? (לא, הוא משחרר את כל האחים ומשאיר את בנימין לעבד אצלו)
  • מדוע האחים אינם מנסים להסביר מה קרה ומיד מודים בפשע שלא עשו? (הם כנראה מבינים מראש שאין להם סיכוי להסביר מה באמת קרה, אם מצאו את הגביע בשק שלהם. ואולי הם חשדו שבנימין באמת גנב את הגביע)
  • באיזה חטא האחים מודים? (הם לא מפרטים באיזה חטא: "הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֺן עֲבָדֶיךָ". אולי הם בכלל מודים במכירת יוסף, שעליה הם יודעים שמגיע להם עונש, וחושבים שהשליט חושב שהם מודים בחטא גנבת הגביע)

מבט שלישי

  • מדוע יוסף משנה פתאום את התנהגותו הנעימה כלפי האחים ומאשים אותם באשמת שווא חמורה שכזו?

כדי לברר את התשובה לשאלה נחלק את התלמידים לזוגות ויחד יענו על השאלות המכוונות בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – סרטון:
נקרין קטע מהסדרה 'ילדי בית העץ'. בקטע הפקח מאשים את רומי ברמיסת ערוגת הפרחים. נניח שרומי לא רמסה את הפרחים.

  • מה רומי מרגישה? (פחד, בלבול, דאגה, כעס, חוסר אונים)
  • מה היא יכולה לעשות עכשיו?
    – להודות במעשה שלא עשתה כי גם כך אין לה סיכוי מול פקח מבוגר שיש לו הוכחות נגדה.
    – למצוא את מי שבאמת רמס את הפרחים ולהביא אותו אל הפקח.
    – לבקש עזרה מההורים שלה או מאדם מבוגר אחר.
    – לפנות אל הפקח בכבוד ולהסביר שהיא לא אשמה.
    – לצרוח על הפקח שהיא לא אשמה ושיעזוב אותה כבר.

נבקש ממי שמעוניינים לשתף במקרה שבו האשימו אותם בדבר שלא עשו ונשאל איך הרגישו במקרה הזה. נשוחח על דרכים להתמודד עם האשמות שווא.

אפשרות שנייה – חברות אחרי מריבה:
האחים סירבו לוותר על בנימין, אפילו שאולי עדיין קצת כעסו על היחס המיוחד שהוא מקבל מיעקב. נבקש ממי שמעוניינים לספר על מריבה רצינית עם חברים:

  • על מה רבתם?
  • מה הרגשתם בעת המריבה?
  • מה הרגיש מי שרבתם אתו לדעתכם?
  • כיצד הסתיימה המריבה?
  • האם המשכתם להיות חברים או ויתרתם על החברות עם אותו ילד?
  • מה יכול לעזור לנו להישאר חברים ולא לוותר על החברוּת גם אחרי שחבר הכעיס אותנו? (היזכרות במצבים שבהם היה לנו נעים יחד, שיחה עם החבר והתנצלות הדדית ועוד)

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: מיד לאחר סיום הארוחה המשותפת והנעימה יוסף הופך את עורו: הוא מטמין בכליו של בנימין את גביע הכסף שלו ומאשים אותו בגנבה, כנראה כדי לבדוק אם האחים אכן השתנו. האחים מודים בעוון שלכאורה עשו וכולם יחד מתגייסים להגנה על בנימין.
מיומנויות: איתור מידע והשוואה, פיתוח חשיבה ביקורתית ואמפתית, אינטליגנציה רגשית.
מתודות: סרטונים, עבודה בזוגות, שיחה בנושא חברות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
האשמת שווא
מי מאשים את מי ובמה? מי צודק? קרדיט: 'זכות האדם מספר 11: אנחנו חפים מפשע כל...
האשמת שווא
"לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה" (מד, ז)

  • מי מאשים את מי ובמה?
  • מי צודק?

קרדיט: 'זכות האדם מספר 11: אנחנו חפים מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתנו' . פורסם בערוץ הוידאו של סיינטולוגיה ב-12 ביולי 2013. 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
ילדי בית העץ - זה מה שקרה
מה אנחנו מרגישים כשמאשימים אותנו בלי שעשינו משהו רע? קרדיט: ילדי בית העץ עונה 2: זה...
ילדי בית העץ - זה מה שקרה
"למה שילמתם רעה תחת טובה" (מד, ד)

  • מה אנחנו מרגישים כשמאשימים אותנו בלי שעשינו משהו רע?

קרדיט: ילדי בית העץ עונה 2: זה מה שקרה, חינוכית לילדים

שֶׁבֶת אחים גם יחד
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:יוֹסֵף, אַתָּה הָיִיתָ מַתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אַחֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הָיוּ...
שֶׁבֶת אחים גם יחד
"וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ חָי."
(מג, כז)

יוסף שליט מצרים: shutterstock.com

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
יוֹסֵף, אַתָּה הָיִיתָ מַתְחִיל לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אַחֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְפַיֵּס אֶתְכֶם וּמַעֲבִיר שִׂנְאָה מִבֵּינֵיכֶם וּמוֹשִׁיב אֶתְכֶם בְּשַׁלְוָה וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם. וְכָךְ אָמַר דָּוִד: "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהלים קלג, א).

(עיבוד על פי: תנחומא בובר, וישב ז, א)

להמשך קריאה

יוֹסֵף בַּתַפְקִיד וּבַבְּגָדִים שֶׁל הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲבָל בִּפְנִים הוּא עֲדַיִין יוֹסֵף. כְּשֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ אֶת אֶחָיו (הֵם כַּמוּבָן לֹא יוֹדְעִים מִי הוּא), הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָם לִשְׁלוֹמָם וְלִשְׁלוֹם אֲבִיהֶם. הַמִדְרָשׁ מִתְעַכֵּב עַל כָּךְ שֶׁיוֹסֵף שׁוֹאֵל גַם לִשְׁלוֹמָם שֶׁל הָאַחִים, וּמְשַׁבֵּחַ אֶת יוֹסֵף עַל כָּךְ.

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ – בְּמָה הִתְבַּטְאָה גְדוּלָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? וּמָה הַהַשְׁפָּעָה הַגְדוֹלָה שֶׁהָיְיתָה לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף עַל מַעֲרֶכֶת הַיְחָסִים עִם אֶחָיו?
הגביע
"וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ". כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ, אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "גַּנָּב בֶּן גַּנֶּבֶת! רָחֵל אִמְּךָ גָּנְבָה אֶת...
הגביע
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
(מד, יב)

מנחם הלברשטט

"וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ".
כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ, אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: "גַּנָּב בֶּן גַּנֶּבֶת! רָחֵל אִמְּךָ גָּנְבָה אֶת הַתְּרָפִים, וְאַתָּה גָּנַבְתָּ אֶת הַגָּבִיעַ!"
וְהָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּשְׁבַּע בְּחַיֵּי אָבִיו יַעֲקֹב… "אֵין פֶּשַׁע לִי, וּבְכָל זֹאת לֹא יָדַעְתִּי מִי שָׂמָוֹ בְּשַׂקִּי!"
מִיָּד הֶאֱמִינוּ לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לְהִשָּׁבַע.

(לפי מדרש אגדה)

להמשך קריאה

מְשָׁרְתָיו שֶׁל יוֹסֵף רָדְפוּ אַחֲרֵי אֶחָיו, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתָם בִּגְנֵבַת גְבִיעַ כֶּסֶף.
נֶעֱרַךְ חִיפּוּשׂ בַּשַׂקִים שֶׁל הָאַחִים, וְהַגָבִיעַ נִמְצָא בַּשַׂק שֶׁל בִּנְיָמִין.
הַמִדְרָשׁ מַרְחִיב וּמְתָאֵר אֶת מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בֵּין הָאַחִים בְּרֶגַע גִילוּי הַגָבִיעַ.

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מָה שִׁכְנֵעַ אֶת הָאַחִים שֶׁבִּנְיָמִין דוֹבֵר אֱמֶת?
נפשו קשורה בנפשו
יְהוּדָה עָמַד מוּל צָפְנַת פַּעְנֵחַ, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְסִיפֵּר לוֹ אֶת הָאֱמֶת – אֶת מָה...
נפשו קשורה בנפשו
"וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ."
(מד, ל)

איור: מיכל בן-חמו

יְהוּדָה עָמַד מוּל צָפְנַת פַּעְנֵחַ, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְסִיפֵּר לוֹ אֶת הָאֱמֶת – אֶת מָה שֶׁקָרָה לִפְנֵי שָׁנִים. הוּא כַּמוּבָן לֹא יָדַע שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם יוֹסֵף… כַּאֲשֶׁר תֵיאֵר יְהוּדָה אֶת הַקֶשֶׁר הַמְיוּחָד בֵּין יַעֲקֹב לְבֵין יוֹסֵף, הוּא אָמַר "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ". בְּבִיטוּי זֶה מִשְׁתַמְשִׁים גַם הַיוֹם כְּדֵי לְתָאֵר קֶשֶׁר מְיוּחָד וְחָזָק בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים קְרוֹבִים.

  • כֵּיצַד מוּמְחָשׁ בָּאִיוּר שֶׁל מִיכַל בֶּן חָמוֹ הַבִּיטוּי "נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ"?
  • הַמְחִישׁוּ גַם אַתֶם אֶת הַבִּיטוּי בְּאֶמְצָעוּת אִיוּר.
לשבור אוכל
הָאַחִים יָרְדוּ לְמִצְרַיִם "לִשְׁבָּר אֹכֶל", וְהַכַּוָונָה הִיא, כְּפִי הַנִרְאֶה, לִקְנוֹת אוֹכֶל.בְּפֶרֶק מב מְכוּנֶה יוֹסֵף "הַמַשְׁבִּיר",...
לשבור אוכל
"וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי, יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל."
(מג, כ)

ארוחת בוקר. צילום: shutterstock.com

הָאַחִים יָרְדוּ לְמִצְרַיִם "לִשְׁבָּר אֹכֶל", וְהַכַּוָונָה הִיא, כְּפִי הַנִרְאֶה, לִקְנוֹת אוֹכֶל.
בְּפֶרֶק מב מְכוּנֶה יוֹסֵף "הַמַשְׁבִּיר", כְּלוֹמַר – מִי שֶׁמוֹכֵר אוֹכֶל.
בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית מִשְׁתַמְשִׁים בַּמִילָה "לִשְׁבּוֹר" בְּהֶקְשֵׁר שֶׁל אוֹכֶל, אֲבָל דַוְוקָא כְּדֵי לְתָאֵר אֲכִילָה אַחֲרֵי זְמַן מְמוּשָׁךְ שֶׁבּוֹ לֹא אוֹכְלִים. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאוֹכְלִים אַחֲרֵי צוֹם, "שׁוֹבְרִים אֶת הַצוֹם".
גַם בַּשָׂפָה הָאַנְגְלִית יֵשׁ דוּגְמָה לְשִׁימוּשׁ כָּזֶה. לַאֲרוּחַת הַבּוֹקֶר קוֹרְאִים בְּאַנְגְלִית: breakfast, כְּלוֹמַר שְׁבִירַת הַצוֹם אַחֲרֵי הַלַיְלָה, שֶׁבּוֹ לֹא אָכַלְנוּ.

  • בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ – כֵּיצַד "שְׁבִירַת הָאוֹכֶל" עָזְרָה "לִשְׁבּוֹר אֶת הָרָעָב"?
אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו
יוֹסֵף, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, בִּיקֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּנִיסָיוֹן. הוּא דָרַשׁ מֵהֶם לְהָבִיא אֵלָיו אֶת...
אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ, אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים."
(מג, ט)

איור: מיכל בן-חמו

יוֹסֵף, הַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, בִּיקֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת אֶחָיו בְּנִיסָיוֹן. הוּא דָרַשׁ מֵהֶם לְהָבִיא אֵלָיו אֶת אֲחִיהֶם הַקָטָן. הָאַחִים חָזְרוּ לִכְנַעַן וּבִיקְשׁוּ מִיַעֲקֹב רְשׁוּת לָקַחַת לְמִצְרַיִם אֶת בִּנְיָמִין, אַךְ יַעֲקֹב סֵירֵב. יְהוּדָה הִתְיַיצֵב מוּל יַעֲקֹב אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה אַחְרַאי בְּאוֹפֶן אִישִׁי לְהַחְזָרַת בִּנְיָמִין בְּשָׁלוֹם. הַצֵירוּף "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנוּ מִיָדִי תְבַקְשֶׁנוּ" מְבַטֵא אַחְרָיוּת אִישִׁית וּמַנְהִיגוּת.

  • הַסְבִּירוּ אֶת מַשְׁמָעוּת הַצֵירוּף "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ".
  • כִּתְבוּ פִּסְקָה קְצָרָה וְשַׁבְּצוּ בָּהּ אֶת הַבִּיטוּי.
מלכודת
יוֹסֵף הִטְמִין בִּמְכוּוָן גָבִיעַ בֵּין כֵּלָיו שֶׁל אָחִיו הַקָטָן, בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ יָגִיבוּ הָאַחִים...
מלכודת
"וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן. [...] וַיֹּאמֶר לָהֶם יוֹסֵף מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי."
(מד, יב-טו)

Claes Corneliszoon Moeyaert, גביע הכסף מתגלה באמתחת בנימין, 1633. מאוסף המוזאון לאמנות יפה (בודפשט), מתוך ויקישיתוף

יוֹסֵף הִטְמִין בִּמְכוּוָן גָבִיעַ בֵּין כֵּלָיו שֶׁל אָחִיו הַקָטָן, בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ יָגִיבוּ הָאַחִים כְּשֶׁיַחְשְׁבוּ שֶׁאֲחִיהֶם הַקָטָן בְּסַכָּנָה. הָאַחִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהַמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם הוּא אֲחִיהֶם יוֹסֵף, וְכִי הַגָבִיעַ הוּטְמַן כְּמַלְכּוֹדֶת…
הָאוֹמָן הִמְחִישׁ בַּיְצִירָה אֶת הַתַדְהֵמָה שֶׁל הַדְמוּיוֹת בָּרֶגַע שֶׁמִתְגַלֶה הַגָבִיעַ, בְּאֶמְצָעוּת הַבָּעוֹת פָּנִים וּתְנוּעוֹת גוּף.
הַלְבוּשׁ שֶׁל הַדְמוּיוֹת וְהַנוֹף שֶׁבּוֹ מְמוּקֶמֶת הַסְצֵנָה, מְאַפְיְינִים דַוְוקָא אֶת אֵירוֹפָּה שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִים וְלֹא אֶת מִצְרַיִם הָעַתִיקָה.

  • נַסוּ לְזַהוֹת בַּצִיוּר אֶת הַדְמוּיוֹת הַמֶרְכָּזִיוֹת. שִׂימוּ לֵב לִפְרָטִים כְּמוֹ גוֹבַהּ, תְנוּעוֹת גוּף, לְבוּשׁ.
  • כֵּיצַד הִמְחִישׁ הָאוֹמָן אֶת תְחוּשׁוֹת הָאַחִים? וּמָה בְּנוֹגֵעַ לְיוֹסֵף – הַאִם מַרְאֵהוּ מֵעִיד עַל מָה שֶׁמִתְחוֹלֵל בְּלִיבּוֹ?
אוכל מהמצרים
הָאַחִים יָרְדוּ לְבַקֵשׁ אוֹכֶל מֵהַמִצְרִים. כְּפִי הַנִרְאֶה, הֵם לֹא הָיוּ הַיְחִידִים. הָיָה רָעָב בְּכָל הָאֵזוֹר....
אוכל מהמצרים
"וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת, וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ."
(מד, א)

יוסף מוכר תירס במצרים. פייטר לסטמן, הולנד, המאה ה־17 צילום: Illustratedjc, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

הָאַחִים יָרְדוּ לְבַקֵשׁ אוֹכֶל מֵהַמִצְרִים. כְּפִי הַנִרְאֶה, הֵם לֹא הָיוּ הַיְחִידִים. הָיָה רָעָב בְּכָל הָאֵזוֹר. אֲבָל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מַחְסְנֵי אוֹכֶל שֶׁיוֹסֵף תִכְנֵן מִבְּעוֹד מוֹעֵד. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בַּצִיוּר שַׂקִים שֶׁל גַרְגִירֵי תִירָס הָעוֹבְרִים מִיָד לְיָד.
הֶבְדֵלֵי הַמַעֲמָדוֹת בֵּין הַדְמוּיוֹת נִיכָּרִים בַּבְּגָדִים שֶׁהֵן לוֹבְשׁוֹת, בַּפְּעוּלוֹת שֶׁהֵן מְבַצְעוֹת וּבַמִיקוּם שֶׁלָהֶן בַּיְצִירָה.
אֶת הַצִיוּר צִייֵר הָאוֹמָן הַהוֹלַנְדִי פייטר לסטמן, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, שֶׁהִרְבָּה לְצַיֵיר אֵירוּעִים מַשְׁמָעוּתִיִים מֵהַתָנָ"ךְ וּמֵהַמִיתוֹלוֹגְיָה הַיְוָונִית.

  • נַסוּ לְאַתֵר אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְנַמְקוּ מַדוּעַ אַתֶם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶהוּ יוֹסֵף.
בית יוסף
הָאַדְרִיכָלוּת בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה מְפוּרְסֶמֶת עַד הַיוֹם בָּעוֹלָם. כּוּלָנוּ מַכִּירִים אֶת הַפִּירָמִידוֹת (שֶׁהֵן בְּעֶצֶם מִבְנֵי הַקְבוּרָה)...
בית יוסף
"וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף."
(מג, יז)

עמוד באחד ממקדשי לוקסור במצרים. עמודים כאלו, ועליהם ציורי קיר, היו נפוצים במקדשים וגם בבתי האמידים במצרים. צילום: shutterstock.com

הָאַדְרִיכָלוּת בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה מְפוּרְסֶמֶת עַד הַיוֹם בָּעוֹלָם. כּוּלָנוּ מַכִּירִים אֶת הַפִּירָמִידוֹת (שֶׁהֵן בְּעֶצֶם מִבְנֵי הַקְבוּרָה) וְאֶת הַמִקְדָשִׁים הַמְפוֹאָרִים. הַמִצְרִים הָיוּ בַּנָאִים מוּכְשָׁרִים, וְהָיָה לָהֶם יֶדַע רַב בְּשִׁיטוֹת בְּנִייָה וּבְסוּגֵי קַרְקָעוֹת.
רוֹב הַמִבְנִים בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה, כּוֹלֵל אַרְמוֹן פַּרְעֹה, נִבְנוּ מֵחוֹמָרִים מִתְכַּלִים, כְּמוֹ לִבְנֵי בּוֹץ וְעֵץ, וְלָכֵן לֹא שָׂרְדוּ. מִבְנִים חֲשׁוּבִים, כְּמוֹ מִקְדָשִׁים וּקְבָרִים, הָיוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת קַיָימִים לָעַד וְלָכֵן נִבְנוּ מֵאֶבֶן.

להמשך קריאה

בָּתֵי הַשָׂרִים וְאַנְשֵׁי הָאֲצוּלָה הָיוּ מוּרְכָּבִים מִמַעֲרֶכֶת שֶׁל חֲצֵרוֹת פְּנִימִיוֹת וְאוּלַמוֹת. חֵלֶק מֵהַבָּתִים הָיוּ בְּנֵי שְׁתֵי קוֹמוֹת. חוֹמְרֵי הַבְּנִייָה הָיוּ גִזְעֵי דְקָלִים וּקְנֵי סוּף, וּבָאַרְמוֹנוֹת הִשְׁתַמְשׁוּ בַּעֲצֵי אֶרֶז שֶׁהוּבְאוּ מִלְבָנוֹן. אֶת קִירוֹת הַבָּתִים טִייְחוּ, סִייְדוּ וְעִיטְרוּ בְּצִיוּרִים צִבְעוֹנִיִים שֶׁל צְמָחִים, חַיוֹת, עוֹפוֹת וּתְמוּנוֹת מֵחַיֵי הַיוֹם־יוֹם.

  • מָה אִפְיֵין אֶת מִבְנֵי הַמְגוּרִים בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה?
  • אַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא הִתְגַלָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְדַמְיֵין אוֹתוֹ וַאֲפִילוּ לְצַיֵיר אוֹתוֹ – מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
הגביע באמתחת בנימין
"אַמְתַחַה" – שַׂק גָדוֹל שֶׁשִׁימֵשׁ לַאֲרִיזַת דְבָרִים לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. הַיוֹם מִשְׁתַמְשִׁים בְּמִילָה זוֹ בְּעִיקָר בְּהַשְׁאָלָה...
הגביע באמתחת בנימין
"וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ. וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
(מד, יא-יב)

אלכסנדר איוואנוב, האחים של יוסף מוצאים את גביע הכסף בחפציו של בנימין, איור מהמאה ה-19, מאוסף גלריית טרטיאקוב, מתוך ויקישיתוף

"אַמְתַחַה" – שַׂק גָדוֹל שֶׁשִׁימֵשׁ לַאֲרִיזַת דְבָרִים לְדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. הַיוֹם מִשְׁתַמְשִׁים בְּמִילָה זוֹ בְּעִיקָר בְּהַשְׁאָלָה – "יֵשׁ לוֹ בְּאַמְתַחְתוֹ", הַכַּוָונָה הִיא שֶׁיֵשׁ לוֹ מַשֶׁהוּ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּבֵיתוֹ, אִיתוֹ.

  • מִצְאוּ בַּצִיוּר אֶת הָאַמְתַחַה שֶׁל בִּנְיָמִין.
  • מִצְאוּ מִילִים נִרְדָפוֹת לַמִילָה "אַמְתַחַה".
והרעב כבד בארץ
יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, וּבִזְכוּתוֹ מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם נֶעֱרֶכֶת הֵיטֵב לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת...
והרעב כבד בארץ
"וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר, הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם."
(מג, א-ג)

יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה, וּבִזְכוּתוֹ מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם נֶעֱרֶכֶת הֵיטֵב לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת "הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ… הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בראשית מב, ו). כְּשֶׁאֶחָיו יוֹרְדִים לִקְנוֹת אוֹכֶל בְּמִצְרַיִם, זוֹ הַהִזְדַמְנוּת שֶׁל יוֹסֵף לְלַמֵד אוֹתָם לֶקַח.

  • פַּעֲמַיִים יוֹסֵף מַקְשֶׁה עַל אֶחָיו וּמַעֲמִיד אוֹתָם בְּמִבְחָן. תָאֲרוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם אֶת שְׁתֵי הַפְּעָמִים.
  • מַדוּעַ יוֹסֵף מַעֲמִיד בְּמִבְחָן אֶת אֶחָיו?
  • לְדַעְתְכֶם, מָה מְעַנְיֵין אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מִכּוֹל?

קרדיט: סיכום שבועי – בראשית פרקים מא-מה / 929 תנך ביחד, 2015

הסיפור בחרוזים
הַמַצָב מְסוּבָּךְ וּמוּרְכָּב.בָּאָרֶץ יֵשׁ רָעָבוְצָרִיךְ אוֹכֶל – עַכְשָׁיו!יוֹסֵף, הוּא צָפְנַת פַּעְנֵחַ,מַחְלִיט אֶת הָאַחִים לְשַׁגֵעַ,וְאַבָּא יַעֲקֹבמִדְאָגָה...
הסיפור בחרוזים
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה."
(מד, יח)

הַמַצָב מְסוּבָּךְ וּמוּרְכָּב.
בָּאָרֶץ יֵשׁ רָעָב
וְצָרִיךְ אוֹכֶל – עַכְשָׁיו!
יוֹסֵף, הוּא צָפְנַת פַּעְנֵחַ,
מַחְלִיט אֶת הָאַחִים לְשַׁגֵעַ,
וְאַבָּא יַעֲקֹב
מִדְאָגָה עוֹד רֶגַע מִשְׁתַגֵעַ.
אֲבָל אַל דְאָגָה,
מִי שֶׁמִתְגַלָה כְּמַנְהִיג, הוּא הָאָח יְהוּדָה!

  • כֵּיצַד יְהוּדָה מִתְגַלֶה כְּמַנְהִיג?

קרדיט: רעב בכנען – יוסף והאחים / כאן חינוכית, 2014