סגור תצוגת כיתה
הפרק

הבקשה למלוך ואפוד הזהב

פסוקים כב-לה

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרא מודעות דרושים (נבקש מהתלמידים להביא לכיתה, או נציג מודעות מהרשת לדוגמה).
נשאל את התלמידים:

  • מה מטרת המודעות?
  • מה המבנה החוזר בהן?
  • מה מרכיב כל מודעה?

נשים לב שדרישות התפקיד או הכישורים הנדרשים הם מרכיב הכרחי בטקסט כזה.
בהמשך נבקש מכל קבוצת תלמידים לרשום כישורים הנדרשים למנהיג בישראל.
נאסוף את הצעות התלמידים, ונוסיף עליהן בדיון משותף.

נבקש מהתלמידים להקשיב לקריאת הפסוקים או לקרוא קריאה עצמאית ולחשוב בעת הקריאה על השאלות האלה:

  • באיזה תפקיד עוסקים הפסוקים?
  • למי פונים לקבל את התפקיד?
  • אילו כישורים המתאימים לתפקיד יש לו?

מבט ראשון - קריאת הפסוקים

נקרא את פסוק כב, ונבקש מהתלמידים לענות על השאלות שנשאלו טרם הקריאה. נזהה את התפקיד המוצע: להיות מלך עליהם.

  • מדוע "איש ישראל" מציעים לגדעון תפקיד זה?

נשוב לרשימת הכישורים שעל הלוח ונזהה כישורים שגדעון הוכיח במהלך תקופת הנהגתו.
נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם תהיה תגובתו של גדעון? נמקו.

נזמין את התלמידים לקרוא את תגובתו של גדעון.
נחזור ונקרא החל מפסוק כב ועד סוף הפרק. נבקש מהתלמידים לחלק את הטקסט שקראנו לחלקים ולתת כותרת לכל חלק.

מבט שני - שאלות הבנה

הקטע נחלק לשני נושאים: ההצעה לגדעון להיות מלך (פסוקים כב-כג), האפוד שהוסט ממסלולו

ההצעה לגדעון להיות מלך – פסוקים כב-כג
בספר שופטים קראנו עד עתה כי ה' מקים לישראל מושיעים שהצילו את העם בעת צרה. עתה פונה איש ישראל אל גדעון ומבקש: "מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ, כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן" (פסוק כב).

נערוך דיון שבו יבטאו התלמידים חשיבה ביקורתית ואמפתית על איש ישראל וגדעון וכן לגבי ההבדל בין מלך למושיע-שופט. נשאל:

  • מי היו "איש ישראל"? (כמה תשובות אפשריות: לוחמיו של גדעון, אנשי שבטו – מנשה, אנשי שבטו והשבטים השכנים, זקני העם מכל השבטים)
  • מדוע אינם רוצים להמשיך כמו שהיה עד כה – שה' מקים לישראל מושיע לפי הצורך? (מושיע קם רק כשיש צורך, ומלך לעומתו מושל כל הזמן, הוא עסוק בביצור המדינה ובשמירה על ביטחון התושבים כל השנה. יש לו סמכות והוא יכול להטיל מרות על כל השבטים. אפשר לשער כי שלטון המלוכה בעמים השכנים הוכיח יתרונות, לעומת חוסר היציבות בתקופת השופטים שבה בני ישראל היו עלולים להיות מותקפים בכל רגע, ורק לאחר התקיפה קם להם מושיע)
  • מה הייתה תשובתו של גדעון על הבקשה להמליכו למלך?

נכתוב או נקרין על הלוח את תשובת גדעון לאיש ישראל בפסוק כג: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: 'לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם'".
נשאל את התלמידים:

  • מה אנו לומדים על המנהיג גדעון מתשובה זו? (מושיע-שופט מנהיג את העם כשצריך. התפיסה שגדעון מציג היא כי השופט נמצא לפרק זמן מוגדר, ה' הוא המושיע את העם. ה' הוא אדון הארץ, ולא אדם ישלוט באדם אחר. תפיסה זו חוזרת בימי הנביאים ומדגישה את עליונותו של ה')

מבט שלישי

האפוד – פסוקים כד-כח
גדעון מבקש כי כל אחד ייתן לו נזם משללו, לנזמים הוא מוסיף תכשיטים נוספים שנלקחו מהמדיינים.

  • מה גדעון עושה מכל הנזמים? (אפוד)
  • כיצד התייחס העם לאפוד? (העם התייחס לאפוד כאל אליל ועבדו לו)
  • מה הייתה כוונתו של גדעון בעשיית האפוד?
  • האם לדעתכם צדק גדעון בעשותו את האפוד? (גדעון ביקש להכין אפוד שישמש זיכרון עולם לניצחון על מלכי מדיין. במבט לאחור נוכל לומר כי גדעון טעה בעשותו את האפוד, אם כי כוונתו הייתה שהעם יזכור את תשועת ה' נגד אויב שהציק להם שנים רבות)

בכיתות המתאימות כדאי לערוך השוואה בין מעשה חטא העגל למעשה האפוד (ראו גם פתרון אפשרי לשימוש המורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נסכם: תמונה זו, שבה גדעון מבקש מהעם את השלל, והעם נכון להשליך איש את שללו, מזכירה את בקשת אהרון מהם להתפרק מתכשיטיו כדי להכין עגל מסכה. בשני המקרים המנהיג מבקש מהעם לתרום תכשיטי זהב – נזמים. בשני המקרים העם נענה ברצון. אהרון עושה מהתכשיטים עגל מסכה, וגדעון עושה אפוד. בסיפור אהרון העם חוטא בעבודת העגל, ובסיפור גדעון העם חוטא בעבודת האפוד.

סיפור העגל הוא תוצאה של משבר מנהיגות, בקשת גדעון מהעם לתרום את תכשיטיו נובעת גם היא ממשבר מנהיגות. קצה נפשו של העם בחוסר היציבות שנבע מהיעדרותה של מנהיגות ריכוזית קבועה ועל כן הם פונים לגדעון שימלוך עליהם ויהיה ראשון בשושלת של מנהיגים.
הערה על משימת ההשוואה: אפשר להציע לתלמידים לעיין בשני המקורות ולבחור קריטריונים להשוואה, או לתת להם את הקריטריונים כפי שהם כתובים בטבלה שבדף העבודה. כדאי לקרוא יחד עם תלמידים הזקוקים לתיווך את המקור ולבחור להם אילו קריטריונים להדגיש בהשוואה.

אפשרות ראשונה – הכנת תוכנית 'חיים שכאלה' לגדעון:
לאחר לימוד מעמיק על גדעון ועל פעילותו כשופט במהלך שלושת הפרקים (שופטים ו-ח), נזמין את הילדים להכין תוכנית טלוויזיה כמו 'חיים שכאלה', אפשר להיעזר בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בתוכנית התלמידים יראיינו את גדעון ואנשים אשר ליוו אותו במהלך חייו. הם יציגו את תולדות חייו, את תכונותיו כפי שהן משתקפות מדברי האנשים, ממעשיו ומדבריו על עצמו.

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות, כל קבוצה תקבל פרק אחר מהפרקים המספרים על גדעון (ו-ח). כל קבוצה תערוך רשימה של אירועים בתקופת חייו של גדעון המתוארת בפרק שקיבלה ושל אנשים שאותם יזמינו לספר על גדעון. כל קבוצה תבחר שחקן שישחק את גדעון ושחקן למראיין. את השאלות והתשובות לריאיון יחברו חברי כל קבוצה על פי חלוקת תפקידים שעליה יחליטו.

נקדיש לכל חלק – התכנון והתוכנית – לפחות שעה.

אפשרות שנייה – הפקת עיתון המספר על אירועים בתקופת גדעון:
אפשר להכין עיתון קיר כיתתי או עיתון מתוקשב. ראשית נשוחח עם התלמידים על סוגה זו ומאפייניה, נציג אפשרויות שונות לכתיבה בעיתון (כותרת ראשית, כתבות, מדורים שונים, פרסומות, הודעות ועוד). בהמשך נערוך רשימת אירועים שכדאי להכניס לעיתון. תלמידי הכיתה יבחרו את הנושא ואת הסוגה שבה ירצו לכתוב. לחלופין אפשר להציע לעשות משימה זו בקבוצות קטנות.

מבט לחיים

  • מיהו מנהיג בכיתה?
  • מיהו מנהיג חיובי ומיהו מנהיג שלילי?
  • אילו תכונות צריכות להיות במנהיג בחברת הילדים?

מוצע לעודד מנהיגות חיובית בכיתה ובבית הספר, הובלת יוזמות למען הכלל וגילוי יחס של אמפתיה בחברה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: "איש ישראל" פונה לגדעון בהצעה להקים שושלת מלוכה, גדעון מסרב ומנמק כי ה' הוא זה שימשול בהם. משלל המלחמה הוא מכין אפוד. למרבה הצער, אנשי ישראל התייחסו אליו כלאליל ועבדו לו. לאחר מות גדעון שבו בני ישראל לעבוד את האלילים.
מיומנות: השוואה בין מקורות מקראיים.
מתודה: זיהוי כישורים נדרשים למלך בעקבות מודעת דרושים.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
איך לְפַיֵיס?
הרבה פעמים אנחנו כועסים כי לא שיתפו אותנו, כי לא קראו לנו לעזרה. מה, אנחנו...
איך לְפַיֵיס?
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוקים א–ב)

ידיים אוחזות. צילום: jajavenue/shutterstock.com

הרבה פעמים אנחנו כועסים כי לא שיתפו אותנו, כי לא קראו לנו לעזרה.
מה, אנחנו לא מספיק טובים או חשובים?
כך בדיוק הרגישו אנשי שבט אפרים.

להמשך קריאה

גדעון יצא למלחמה עם צוות מצומצם של 300 אנשים.
כאשר נגמר השלב הראשון של הקרב, ואנשי מדיין ברחו לכיוון ירדן, הזעיק גדעון את כל אנשי שבט אפרים כדי שיסיימו את המלאכה ויעזרו להבריח את המדיינים מעבר לנהר.
אנשי שבט אפרים התגייסו למשימה, אבל לאחר שנגמר הקרב הם באו אל גדעון בטענות ושאלו אותו מדוע לא שותפו בקרב כולו אלא רק בסופו.
גדעון לא התנגד לדבריהם, ופייס אותם בדברים: סוף העבודה שעשיתם, חשובה יותר מאשר תחילת העבודה שאני עשיתי.
או במילים של גדעון:
"הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".

  • האם לדעתכם הפיוס של גדעון היה אמיתי או שמא הכול היה רק "מן השפה ולחוץ" – רק מילים, ללא כוונה אמיתית מאחוריהן?
  • כתבו סיפור קצר או פסקה ושלבו בהם שימוש נכון בביטוי "הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".
בשיבה טובה
בואו נודה על האמת, גדעון היה מנהיג צבאי, מהפכן, מושיע. העובדה שהוא לא נפצע, לא...
בשיבה טובה
"וַיָּמָת גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר יוֹאָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי". (פסוק לב)

צילום: UfaBizPhoto/shutterstock.com

בואו נודה על האמת, גדעון היה מנהיג צבאי, מהפכן, מושיע. העובדה שהוא לא נפצע, לא נפגע ולא נהרג באף אחד מהקרבות – זה באמת דבר גדול.
לכן הכתוב מציין באופן מיוחד שהוא נפטר "בשׂיבה טובה".
"שׂיבה" היא מילה בעברית המתארת שיער לבן, המאפיין בדרך כלל אנשים קשישים (זקנים).

  • איך אפשר ללמוד מהביטוי שגדעון נפטר מוות טבעי בגיל מבוגר ולא במלחמה?
שני צלמי רחוב
נעמי שמר, יוצרת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית, מהחשובות בישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה...
שני צלמי רחוב
"וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב". (פסוק י)

נעמי שמר, יוצרת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית, מהחשובות בישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה שירים מפורסמים כמו "אצלנו בחצר" ו"לוּ יהי" ועוד שירים רבים וטובים.
בשיר "שני צלמי רחוב" מופיעות הדמויות "זרח וצלמונע".

למילות השיר

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
מילים ולחן: נעמי שמר

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ לָהֶם הָרְחוֹבָה
לְצַלֵּם תְּמוּנָה

וּבַתְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ:
זוּג עַל הַיַּרְקוֹן, אִשָּׁה בְּחַלּוֹנָהּ
אִישׁ וְדַרְכּוֹ, אִישׁ וּמַעֲשָׂיו
קוֹל יַעֲקֹב עִם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שֵׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ בַּצָּהֳרַיִם
לְצַלֵּם תְּמוּנָה

וּבַתְּמוּנָה – צְבָא יְפֵהפִיּוֹת
בַּחֲשׂוּפִיּוֹת וּבְגוּפִיּוֹת
וּכְשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת עַל הַמִּדְרָכוֹת
כָּל אַחַת מֵהֵן אֵם וְגַם אָחוֹת
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם
וְחָלְמוּ תְּמוּנָה

וּבַחֲלוֹמָם – זָזוּ מִמְּקוֹמָם
שִׁיר וּמַנְגִּינָה, אוֹר וַעֲנָנָה
וּבַחֲלוֹמָם – צֵל גָּדוֹל, כָּבֵד
כְּרַךְ כְּמוֹ נִינְוֵה וּמִגְדַּל בָּבֶל
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
קָמוּ מְזֻעְזָעִים:
"הַלְוַאי שֶׁלֹּא נֵדַע
חֲלוֹמוֹת רָעִים!"

בּוֹא נֵצֵא לָרְחוֹב – כִּי הַבֹּקֶר טוֹב –
בּוֹא נִקַּח תְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ –
אִישׁ לְדַרְכּוֹ – אִישׁ לְמַעֲשָׂיו –
קוֹל יַעֲקֹב – גַּם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מה הקשר בין שני צלמי הרחוב לשני מלכי מדיין?
  • מדוע לדעתכם בחרה נעמי שמר להשתמש בשם "צלמונע" בשיר שמדבר על שני צלמי רחוב?

קרדיט: שני צלמי רחוב | נעמי שמר / מקהלת העפרוני הצעירה, 2015

סוכות ופנואל
סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל...
סוכות ופנואל
"וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת" (פסוק ח)

איור: איל אילת

סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צָרְתָן ואָדָם.
פְּנוּאֵל גם הוא יישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הצפונית של נחל יַבּוֹק, מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה כיום עם תל א-ד'הב א-שרקייה.

להמשך קריאה

לאחר שהבריח גדעון את מחנה מדיין, הוא המשיך לרדוף אחרי שני מלכי מדיין זבח וצלמונע. בדרך הוא היה זקוק לצידה (אוכל ומשקה), והוא ביקש מאנשי שני היישובים שבדרך – סוכות ופנואל – שיעזרו לו. אולם אנשי היישובים סירבו ואמרו לו: עד שלא תחזור מנצח, לא נדע אם שווה לעזור לך. גדעון הבטיח שינקום בהם, והמשיך במרדף.

  • קראו את פסוקים ה–י ומצאו על המפה את שני המקומות שאליהם פנה גדעון בבקשה לעזרה.
  • סמנו את שֵם המקום שבו הסתתרו מלכי מדיין.
  • התבוננו במפה. מדוע לדעתכם היה זקוק גדעון לעזרה?
שכם
בסוף הפרק מסופר על כך שגדעון חזר לביתו ועל שבעים הבנים שהיו לו (!) ועוד...
שכם
"וַיֵּלֶךְ יְרֻבַּעַל בֶּן יוֹאָשׁ וַיֵּשֶׁב בְּבֵיתוֹ. וּלְגִדְעוֹן הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים יֹצְאֵי יְרֵכוֹ כִּי נָשִׁים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ. וּפִילַגְשׁוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה לּוֹ גַם הִיא בֵּן וַיָּשֶׂם אֶת שְׁמוֹ אֲבִימֶלֶךְ". (פסוקים כט–לא)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

בסוף הפרק מסופר על כך שגדעון חזר לביתו ועל שבעים הבנים שהיו לו (!) ועוד פרט קטן – על בן בשם "אבימלך", אשר נולד מפילגש (אישה שנייה במעמדה) אשר גרה בעיר שכם. דמות שעוד יסופר עליה בפרקים הבאים.

להמשך קריאה

העיר שכם שכנה במקום מרכזי, בגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה.
שנים אחרי תקופת השופטים, כאשר כבר יהיו מלכים בעם ישראל, אחד המלכים יקים את ממלכתו בעיר שכם, ויהפוך אותה לעיר בירה.

  • לפי המידע שקראתם, העלו השערות – מה יסופר לנו בפרקים הבאים על הדמות של בנו של גדעון, אבימלך, מהעיר שכם?
  • התבוננו במפה ומצאו את העיר שכם. האם לדעתכם היא מתאימה להיות עיר בירה שבה יושב המלך? מדוע?
עוללות ובציר
  "בציר" הוא שם פעולת קְטיף הענבים (בעברית, ניתן שֵם אחר לכל פעולת קטיף של...
עוללות ובציר
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוק ב)

עוללות (אשכול צעיר). צילום: Daniele RUSSO/shutterstock.com

בציר (אשכולות בשלים). צילום: 1tomm/shutterstock.com

 

"בציר" הוא שם פעולת קְטיף הענבים (בעברית, ניתן שֵם אחר לכל פעולת קטיף של כל פרי ופרי). את הענבים יש לבצור בשיא, כאשר הם בשלים. באזור הים התיכון הענבים בשלים ביותר בחודשים אוגוסט–אוקטובר.

להמשך קריאה

הדיוק בזמן הבציר חשוב! האם הענבים מספיק מתוקים? עסיסיים? לפי אילו תבחינים נקבעת איכות היין שמפיקים מהענבים?
בעבר, בעונת הבציר, היו יוצאים החקלאים והבוצרים אל הכרמים, והבציר היה זמן של חגיגה, ריקודים ושמחה.
למי מכם שרוצים לראות בציר – שימו לב, כדאי לצאת בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב, כדי שהשמש לא תפגע בענבים ולא תעודד את תהליך החמצון.
מהן עוללות? – ענבים בראשית תהליך ההבשלה.
מהו הבציר? – אשכולות ענבים בשלים.
גדעון השתמש במושגים מעולם החקלאות כדי להעביר לבני אפרים מסר.

  • בעולם החקלאות – מתי הענבים נחשבים יותר? כשהם עוללות או בציר?
  • מהו המסר שביקש גדעון להעביר לאנשי שבט אפרים?
סהרונים
למה אנשים מתהדרים במכונית יקרה? בשעון יוקרתי? ביהלומים? בזהב? כדי להראות את עושרם ואת מעמדם....
סהרונים
"וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע קוּם אַתָּה וּפְגַע בָּנוּ כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ וַיָּקָם גִּדְעוֹן וַיַּהֲרֹג אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע וַיִּקַּח אֶת הַשַּׂהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם". (פסוק כא)

עגיל דמוי סהר, זהב, תל אל-עג'ול. באדיבות רשות העתיקות

למה אנשים מתהדרים במכונית יקרה? בשעון יוקרתי? ביהלומים? בזהב?
כדי להראות את עושרם ואת מעמדם. ואולי דרך כך לגרום לאנשים שסביבם להעריך אותם.

להמשך קריאה

כך גם בתקופת המקרא. מלכי מדיין, זבח וצלמונע, קישטו את הגמלים שלהם בסהרוני זהב – קישוטים בצורת ירח. בחפירות ארכאולוגיות נמצאים לעיתים תכשיטים עשויים ממתכות יקרות, כמו התכשיט שהתגלה בתל אל עג'ול, אשר שימש כנראה כעגיל של אישה. העגיל מלמד כיצד נראה עגיל בצורת סהרון וכיצד התקשטו בעת העתיקה.

  • מדוע לקח גדעון את סהרוני הזהב מהגמלים של זבח וצלמונע לאחר שהרג אותם?
  • סקרנים לדעת מה עשה איתם? קראו בפרק שלנו את פסוקים כו–כז, ותגידו אתם מה השפעת הזהב על האדם.
מלך! מלך!
גדעון הוא הצלחה מסחררת, ללא ספק! הוא מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריו, ומצליח בכל...
מלך! מלך!
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם". (פסוקים כב–כג)

גדעון הוא הצלחה מסחררת, ללא ספק!
הוא מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריו, ומצליח בכל מעשיו ומהלכיו.

  • מהן ההצלחות של גדעון המתוארות בסרטון?
  • הסבירו מדוע לדעתכם פנו אליו אנשי ישראל וביקשו שיהיה המלך שלהם?
  • הסבירו במילים שלכם את הנימוק של גדעון לסירובו.

קרדיט: חדשות התנ"ך: גדעון השופט/חינוכית ראשונים בעולם, 2016

מי תורם להצלחה?
מנהיג צריך לדעת לגייס אנשים, לחלק להם תפקידים, וגם לתת להם את ההרגשה שבלעדיהם אי...
מי תורם להצלחה?
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוק ב)

מנהיג צריך לדעת לגייס אנשים, לחלק להם תפקידים, וגם לתת להם את ההרגשה שבלעדיהם אי אפשר היה להצליח. והאמת? חשוב שאלה לא יהיו רק מילים, אלא גם מעשים של ממש.

  • מדוע לדעתכם נפגעו אנשי שבט אפרים?
  • הסבירו במילים שלכם כיצד פייס אותם גדעון?

קרדיט: שופטים אז והיום: גדעון השופט/מקראנט אתר התנך, 2013