הבקשה למלוך ואפוד הזהב
פסוקים כב-לה
הזמנה ללימוד
נקרא מודעות דרושים (נבקש מהתלמידים להביא לכיתה, או נציג מודעות מהרשת לדוגמה).
נשאל את התלמידים:
- מה מטרת המודעות?
- מה המבנה החוזר בהן?
- מה מרכיב כל מודעה?
נשים לב שדרישות התפקיד או הכישורים הנדרשים הם מרכיב הכרחי בטקסט כזה.
בהמשך נבקש מכל קבוצת תלמידים לרשום כישורים הנדרשים למנהיג בישראל.
נאסוף את הצעות התלמידים, ונוסיף עליהן בדיון משותף.
נבקש מהתלמידים להקשיב לקריאת הפסוקים או לקרוא קריאה עצמאית ולחשוב בעת הקריאה על השאלות האלה:
- באיזה תפקיד עוסקים הפסוקים?
- למי פונים לקבל את התפקיד?
- אילו כישורים המתאימים לתפקיד יש לו?
מבט ראשון - קריאת הפסוקים
נקרא את פסוק כב, ונבקש מהתלמידים לענות על השאלות שנשאלו טרם הקריאה. נזהה את התפקיד המוצע: להיות מלך עליהם.
- מדוע "איש ישראל" מציעים לגדעון תפקיד זה?
נשוב לרשימת הכישורים שעל הלוח ונזהה כישורים שגדעון הוכיח במהלך תקופת הנהגתו.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם תהיה תגובתו של גדעון? נמקו.
נזמין את התלמידים לקרוא את תגובתו של גדעון.
נחזור ונקרא החל מפסוק כב ועד סוף הפרק. נבקש מהתלמידים לחלק את הטקסט שקראנו לחלקים ולתת כותרת לכל חלק.
מבט שני - שאלות הבנה
הקטע נחלק לשני נושאים: ההצעה לגדעון להיות מלך (פסוקים כב-כג), האפוד שהוסט ממסלולו
ההצעה לגדעון להיות מלך – פסוקים כב-כג
בספר שופטים קראנו עד עתה כי ה' מקים לישראל מושיעים שהצילו את העם בעת צרה. עתה פונה איש ישראל אל גדעון ומבקש: "מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ, כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן" (פסוק כב).
נערוך דיון שבו יבטאו התלמידים חשיבה ביקורתית ואמפתית על איש ישראל וגדעון וכן לגבי ההבדל בין מלך למושיע-שופט. נשאל:
- מי היו "איש ישראל"? (כמה תשובות אפשריות: לוחמיו של גדעון, אנשי שבטו – מנשה, אנשי שבטו והשבטים השכנים, זקני העם מכל השבטים)
- מדוע אינם רוצים להמשיך כמו שהיה עד כה – שה' מקים לישראל מושיע לפי הצורך? (מושיע קם רק כשיש צורך, ומלך לעומתו מושל כל הזמן, הוא עסוק בביצור המדינה ובשמירה על ביטחון התושבים כל השנה. יש לו סמכות והוא יכול להטיל מרות על כל השבטים. אפשר לשער כי שלטון המלוכה בעמים השכנים הוכיח יתרונות, לעומת חוסר היציבות בתקופת השופטים שבה בני ישראל היו עלולים להיות מותקפים בכל רגע, ורק לאחר התקיפה קם להם מושיע)
- מה הייתה תשובתו של גדעון על הבקשה להמליכו למלך?
נכתוב או נקרין על הלוח את תשובת גדעון לאיש ישראל בפסוק כג: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן: 'לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם'".
נשאל את התלמידים:
- מה אנו לומדים על המנהיג גדעון מתשובה זו? (מושיע-שופט מנהיג את העם כשצריך. התפיסה שגדעון מציג היא כי השופט נמצא לפרק זמן מוגדר, ה' הוא המושיע את העם. ה' הוא אדון הארץ, ולא אדם ישלוט באדם אחר. תפיסה זו חוזרת בימי הנביאים ומדגישה את עליונותו של ה')
מבט שלישי
האפוד – פסוקים כד-כח
גדעון מבקש כי כל אחד ייתן לו נזם משללו, לנזמים הוא מוסיף תכשיטים נוספים שנלקחו מהמדיינים.
- מה גדעון עושה מכל הנזמים? (אפוד)
- כיצד התייחס העם לאפוד? (העם התייחס לאפוד כאל אליל ועבדו לו)
- מה הייתה כוונתו של גדעון בעשיית האפוד?
- האם לדעתכם צדק גדעון בעשותו את האפוד? (גדעון ביקש להכין אפוד שישמש זיכרון עולם לניצחון על מלכי מדיין. במבט לאחור נוכל לומר כי גדעון טעה בעשותו את האפוד, אם כי כוונתו הייתה שהעם יזכור את תשועת ה' נגד אויב שהציק להם שנים רבות)
בכיתות המתאימות כדאי לערוך השוואה בין מעשה חטא העגל למעשה האפוד (ראו גם פתרון אפשרי לשימוש המורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם: תמונה זו, שבה גדעון מבקש מהעם את השלל, והעם נכון להשליך איש את שללו, מזכירה את בקשת אהרון מהם להתפרק מתכשיטיו כדי להכין עגל מסכה. בשני המקרים המנהיג מבקש מהעם לתרום תכשיטי זהב – נזמים. בשני המקרים העם נענה ברצון. אהרון עושה מהתכשיטים עגל מסכה, וגדעון עושה אפוד. בסיפור אהרון העם חוטא בעבודת העגל, ובסיפור גדעון העם חוטא בעבודת האפוד.
סיפור העגל הוא תוצאה של משבר מנהיגות, בקשת גדעון מהעם לתרום את תכשיטיו נובעת גם היא ממשבר מנהיגות. קצה נפשו של העם בחוסר היציבות שנבע מהיעדרותה של מנהיגות ריכוזית קבועה ועל כן הם פונים לגדעון שימלוך עליהם ויהיה ראשון בשושלת של מנהיגים.
הערה על משימת ההשוואה: אפשר להציע לתלמידים לעיין בשני המקורות ולבחור קריטריונים להשוואה, או לתת להם את הקריטריונים כפי שהם כתובים בטבלה שבדף העבודה. כדאי לקרוא יחד עם תלמידים הזקוקים לתיווך את המקור ולבחור להם אילו קריטריונים להדגיש בהשוואה.
אפשרות ראשונה – הכנת תוכנית 'חיים שכאלה' לגדעון:
לאחר לימוד מעמיק על גדעון ועל פעילותו כשופט במהלך שלושת הפרקים (שופטים ו-ח), נזמין את הילדים להכין תוכנית טלוויזיה כמו 'חיים שכאלה', אפשר להיעזר בדף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). בתוכנית התלמידים יראיינו את גדעון ואנשים אשר ליוו אותו במהלך חייו. הם יציגו את תולדות חייו, את תכונותיו כפי שהן משתקפות מדברי האנשים, ממעשיו ומדבריו על עצמו.
נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות, כל קבוצה תקבל פרק אחר מהפרקים המספרים על גדעון (ו-ח). כל קבוצה תערוך רשימה של אירועים בתקופת חייו של גדעון המתוארת בפרק שקיבלה ושל אנשים שאותם יזמינו לספר על גדעון. כל קבוצה תבחר שחקן שישחק את גדעון ושחקן למראיין. את השאלות והתשובות לריאיון יחברו חברי כל קבוצה על פי חלוקת תפקידים שעליה יחליטו.
נקדיש לכל חלק – התכנון והתוכנית – לפחות שעה.
אפשרות שנייה – הפקת עיתון המספר על אירועים בתקופת גדעון:
אפשר להכין עיתון קיר כיתתי או עיתון מתוקשב. ראשית נשוחח עם התלמידים על סוגה זו ומאפייניה, נציג אפשרויות שונות לכתיבה בעיתון (כותרת ראשית, כתבות, מדורים שונים, פרסומות, הודעות ועוד). בהמשך נערוך רשימת אירועים שכדאי להכניס לעיתון. תלמידי הכיתה יבחרו את הנושא ואת הסוגה שבה ירצו לכתוב. לחלופין אפשר להציע לעשות משימה זו בקבוצות קטנות.
מבט לחיים
- מיהו מנהיג בכיתה?
- מיהו מנהיג חיובי ומיהו מנהיג שלילי?
- אילו תכונות צריכות להיות במנהיג בחברת הילדים?
מוצע לעודד מנהיגות חיובית בכיתה ובבית הספר, הובלת יוזמות למען הכלל וגילוי יחס של אמפתיה בחברה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: "איש ישראל" פונה לגדעון בהצעה להקים שושלת מלוכה, גדעון מסרב ומנמק כי ה' הוא זה שימשול בהם. משלל המלחמה הוא מכין אפוד. למרבה הצער, אנשי ישראל התייחסו אליו כלאליל ועבדו לו. לאחר מות גדעון שבו בני ישראל לעבוד את האלילים.
מיומנות: השוואה בין מקורות מקראיים.
מתודה: זיהוי כישורים נדרשים למלך בעקבות מודעת דרושים.