סגור תצוגת כיתה
הפרק

הבריחה וחיפוש התרפים

פסוקים יט-לה

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפזר בכיתה חפצים שונים המתאימים למסע ארוך, וביניהם גם כאלה שאינם בהכרח מתאימים. למשל: שק שינה, בקבוק מים, תיק, כריך, כובע, נעלי הליכה, חולצה, מכנסיים, טלפון סלולרי, כסף, ספר קריאה, אלבום תמונות, דובי, סידור, יומן ואפשר להוסיף עוד חפצים כמובן.

נבקש מהתלמידים לבחור חמישה חפצים שכל אחד היה לוקח אתו אם היה צריך לצאת למסע ארוך (לא צריך לקחת את החפץ, רק לרשום במחברת). אפשר לומר לתלמידים שאם יש חפץ שהיו רוצים לקחת אתם אך אינו נמצא כרגע בכיתה, יוכלו לרשום אותו גם כחלק מחמשת החפצים שלהם.

מבט ראשון- קוראים יחד

נקרא בקול את פסוקים יז-לה ונסביר את המילים הקשות בזמן הקריאה.

נבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הקריאה למה שיעקב ורחל בוחרים לקחת אתם למסע הארוך שבפניו הם עומדים בדרך מחרן לכנען (כך נראה את הניגוד בין החפצים שבחרו יעקב ורחל לחפצים שבחרו התלמידים). נדגיש כי בתורה לא כתוב כל מה שלקחו אתם, אלא רק דברים היוצאים מן הכלל.

מבט שני- הבנה והבהרה

נאסוף במליאה את התשובות לשאלה עמה פתחנו את הקריאה, נשווה לרשימת הציוד שהכינו התלמידים בתחילת השיעור ונסביר מילים קשות וביטויים לא ברורים:

"תְּרָפִים" – אלילי בית שהיו כנראה בצורת ראש אדם ושימשו בין השאר גם לחיזוי העתיד.
"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי" – כמובן שאין הכוונה שיעקב גנב את לבו של לבן מתוך גופו… הכוונה היא שברח ממנו בלי לגלות לו, רימה אותו.
מעניין לשים לב כי בעוד רחל גונבת את התרפים הממשיים של אביה יעקב גונב את לב לבן.

נשאל את התלמידים:

  • מי הדמויות העיקריות המשתתפות בחלק זה של הסיפור? (יעקב, רחל, לבן)
    נכתוב על הלוח שלושה פעלים מתוך הפסוקים ונבקש מהתלמידים לחבר בין הדמות לבין הפועל המתאים לה: "ותגנוב" "ויברח" "וירדוף".

נשאל את התלמידים:

  • מפני מה מזהיר אלוהים את לבן בחלום הלילה?

נחלק לתלמידים דף קומיקס ובו רק בועות הדיבור (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). התלמידים יצטרכו לצייר את הדמויות המתאימות תחת כל בועת דיבור. נקרא יחד את הקומיקס ונוודא לפי הציור שכל הילדים הבינו את עלילת הסיפור.

נשאל:

  • לבן מאשים את יעקב בשני דברים. מה הם? (שהלך בלי לתת ללבן אפשרות להיפרד מבנותיו ונכדיו ושגנב את אלוהי לבן)
  • מה עונה יעקב ללבן על שתי טענותיו? (שברח כי חשש שלבן לא ייתן לו לצאת עם נשותיו ושלא לקח את אלוהי לבן. יעקב אף מזמין את לבן לחפש אצלו את התרפים)
  • האם לפי תשובתו של יעקב, יעקב יודע שרחל גנבה את התרפים? (לא)
  • היכן לבן מחפש את התרפים? (באוהלים של כולם: יעקב וארבע נשותיו)
  • האם הוא מוצא? (לא)
  • היכן מחביאה רחל את התרפים? (מתחת לאוכף הגמל שעליו היא יושבת)
    ("כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי" –

מבט שלישי- התבוננות והעמקה

ראינו כבר בתחילת הסיפור, שרחל בוחרת לקחת אתה מבית לבן משהו לא כל כך שגרתי – את התרפים של אביה. נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם היא לוקחת אותם?

נשמע את הצעות התלמידים (רוצה שיהיה לה זיכרון מהבית; מרגישה שהיא צריכה אתה במסע מישהו או משהו שיעזור לה…)

נקרא יחד מדרש:
לפיכך גנבתם רחל –
שלא יגידו ללבן שברח יעקב,
ולא עוד אלא להכרית עבודה זרה מבית אביה
(ילקוט שמעוני רמז, קל)

המדרש מביא שתי סיבות (סותרות) לגנבה של רחל את התרפים:
הסיבה הראשונה היא שהיא מפחדת שהתרפים המשמשים גם לחיזוי העתיד, יגלו ללבן להיכן ברחו יעקב ומשפחתו. האם פסלים יכולים לעשות למישהו משהו? לא, אבל רוב העולם באותה תקופה האמין שכן.

הסיבה השנייה היא שרחל דאגה שאם יעזבו אביה ימשיך לעבוד עבודה זרה (כלומר, להאמין שהפסלים הם אלוהים) שהייתה מקובלת מאוד באותה תקופה, אבל אסורה על פי חוקי התורה. לפי הסיבה הזו רחל איננה מאמינה בפסלים ומנסה לגרום גם לאביה לא להאמין בהם.

  • איזו מהסיבות שעליהן דיברנו (שתי הסיבות במדרש וגם הסיבות שהעלו התלמידים) נראית לכם טובה יותר?
  • איך יכול להיות שאף שהדעות הפוכות וסותרות זו את זו שתיהן כתובות באותו מדרש?
  • עם איזו דעה המדרש מסכים?

נסביר שאין כאן אמת אחת מוחלטת. המדרש מציע כמה אפשרויות ומשאיר לנו, הקוראים, את הפתח להחליט איזו מהן מתאימה לנו, וזה חלק מהיופי של המדרש.

מבט לחיים

רחל גנבה מאביה את התרפים. שוחחנו על כמה סיבות אפשריות למעשה הזה.
נספור כמה פעמים מופיע השורש גנ"ב בפרק (שבע פעמים, אפשר להראות מילה חוזרת באתר).

נצפה בקטעים מהסרט "רובין הוד" ומהסרט "אלדין".

נבקש מהתלמידים לשים לב בזמן הצפייה מהי הסיבה שבגללה גונבים בכל אחד מהמצבים. (כדי לעשות צדק – לקחת מהעשירים ולתת לעניים; כי אין בררה – אין מה לאכול)

נשאל את התלמידים אם הם יכולים לחשוב על סיבות נוספות לגנבה (שעמום, אתגר, רוצים מאוד משהו…).
נבהיר כי בדרך כלל גנבה היא אסורה, ותמיד צריך לבקש רשות לפני שלוקחים משהו, גם אם לא מתכוונים לגנוב, אלא רק לקחת ולהחזיר וגם אם לגנבה יש מטרה טובה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: הצטרפנו ליעקב ולמשפחתו בבריחתם מבית לבן בחרן חזרה אל ארץ כנען, קראנו על הצידה לדרך המוזרה שרחל בוחרת לקחת אתה וגילינו למה לבן כעס כל כך על יעקב ורדף אחריו. שוחחנו על הסיבות לגנבה של רחל את התרפים מאביה וגם באופן כללי על סיבות שיכולות להיות לאנשים לגנבה.
מיומנויות: חיבור בין דמות לפועל, קריאת מדרש, פיתוח דעה מורכבת בלי דרישה לאמת מוחלטת.
מתודות: בחירת חפצים למסע, השלמת קומיקס, צפייה בסרטונים בנושא גנבה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
רובין הוד
קרדיט: רובין הוד – הטריילר הרשמי, globusgroup, 2010
רובין הוד

קרדיט: רובין הוד – הטריילר הרשמי, globusgroup, 2010

אלדין
קרדיט: אלאדין – קפיצה אחת קדימה, AnimationIL, 2010
אלדין

קרדיט: אלאדין – קפיצה אחת קדימה, AnimationIL, 2010

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע....
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק ב)

איור: shutterstock.com

"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע.

(עיבוד לפי: מדרש לקח טוב, בראשית לא, ב)

  • לְדַעְתְכֶם, מָה רָאָה יַעֲקֹב בְּפָנָיו שֶׁל לָבָן?
תרפים
רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה...
תרפים
"וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

איור: LAMBSONGS, מתוך האתר www.lambsongs.co.nz,
CC BY-NC 4.0

רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה אֲנִי הוֹלֶכֶת לִי, וְאֶעֱזוֹב אֶת אֲבִי בְּקִלְקוּלוֹ? אֶקַח אֶת הַפְּסָלִים אִיתִי, כְּדֵי שֶׁאָבִי יַפְסִיק אֶת עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁלוֹ.

(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה עד פסקה ה)

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ גָנְבָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל אָבִיהָ?
תְמול שִׁלְשום
יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא...
תְמול שִׁלְשום
"רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם." (פסוק ה)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל עַל יַעֲקֹב, הִשְׁתַנָה, וְיַעֲקֹב מַסְפִּיק חַד הַבְחָנָה כְּדֵי לְהַרְגִישׁ בְּכָךְ.

להמשך קריאה

גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילִים שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בְּפֶרֶק זֶה: בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית נָהוּג לוֹמַר "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְתָאֵר אֵירוּעַ שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּאוֹפֶן שִׁגְרָתִי, וְ"אֵינוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כְּשֶׁמִישֶׁהוּ אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי הַהֶרְגֵל אוֹ הַשִׁגְרָה. אֶחָד מִסְפָרָיו הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל הַסוֹפֵר שַׁ"י עַגְנוֹן נִקְרָא "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם".

  • מָה פֵּירוּשׁ הַבִּיטוּי "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ?
  • אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי הַזֶה הַיוֹם?
  • מָה לְדַעְתְכֶם רָצָה לְהַגִיד שַׁ"י עַגְנוֹן בְּכוֹתֶרֶת הַסֵפֶר שֶׁלוֹ – בְּמָה יַעֲסוֹק הַסֵפֶר?
לגנוב את הלב
בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק. יַעֲקֹב...
לגנוב את הלב
"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא." (פסוק כ)

איור: מיכל בן חמו

בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק.

להמשך קריאה

יַעֲקֹב מַאֲשִׁים אֶת לָבָן כִּי גָנַב מִמֶנוּ אֶת הַשָׂכָר הַמַגִיעַ לוֹ, וְעוֹזֵב אֶת בֵּית לָבָן בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. לָבָן מַאֲשִׁים אֶת יַעֲקֹב כִּי גָנַב אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת אֱלוֹהָיו (הַתְרָפִים), וְרִימָה אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁיָצָא מִבֵּיתוֹ בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל לָבָן נֶחְשֶׁבֶת "גְנֵבַת לֵב", כְּלוֹמַר מַעֲשֵׂה רַמָאוּת הָרָאוּי לִגְנַאי. רָחֵל גוֹנֶבֶת אֶת הַתְרָפִים מִבֵּית לָבָן, מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב וּמַכְחִישָׁה אֶת הַגְנֵבָה.

  • כַּמָה פְּעָמִים מוֹפִיעוֹת מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב בַּפֶּרֶק? קִרְאוּ אֶת הַפֶּרֶק וְחַפְּשׂוּ אֶת הַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב.
  • הַסְבִּירוּ אֶת פָּסוּק כ בְּהֶקְשֵׁר זֶה – מָה גוֹנֵב יַעֲקֹב מִלָבָן?
  • וְכַיוֹם… אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי "גָנַב אֶת הַלֵב" כַּיוֹם?
  • הַאִם אַתֶם זוֹכְרִים עוֹד גְנֵבוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בַּמִשְׁפָּחָה, בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים?
גְנֵבת התרפים
אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא. בַּצִיוּר...
גְנֵבת התרפים
"וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם..." (פסוק לד)

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים, וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל–וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם [בראשית ל"א, ל"ד], שמן על בד, 2013. ציירה: אהובה קליין (c)

אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא.

להמשך קריאה

בַּצִיוּר שֶׁל רָחֵל הַיוֹשֶׁבֶת עַל הַתְרָפִים נִרְאִים יַעֲקֹב וְרָחֵל מֵאָחוֹר, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל הַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הֵם יוֹצְאִים. בַּצַד הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַתְמוּנָה מְסוּפֶּקֶת הֲצָצָה קְטַנָה אֶל הַמָקוֹם שֶׁאוֹתוֹ עָזְבוּ: בָּתִים קְטַנִים בַּעֲלֵי גַגוֹת בְּצוּרַת כִּיפָּה. לְצַד הַגָמָל, הָעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, נִרְאִים כְּבָשִׂים – רֶמֶז לָעֵדֶר הַגָדוֹל וְלָרְכוּשׁ שֶׁל יַעֲקֹב. הַצִיוּר כּוּלוֹ מְאוּפְיָין בִּצְבָעִים עַזִים – אָדוֹם, כָּתוֹם, וָרוֹד.

  • אֵיזוֹ תְחוּשָׁה יוֹצֵר הַצִיוּר?
  • הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹד בְּרָחֵל הַמְצוּיֶרֶת שֶׁל אֲהוּבָה קְלַיְין שֶׁהִיא מַסְתִירָה דְבַר מָה גָנוּב?
  • הַאִם מַשֶׁהוּ בַּצִיוּר, בְּצִבְעֵי הַצִיוּר, בִּשְׂפַת הַגוּף שֶׁל הַדְמוּיוֹת, מְרַמֵז עַל כָּךְ?
רחל מחביאה את התְרָפִים
בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים....
רחל מחביאה את התְרָפִים
"וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

ג'ובאני בטיסטה טייפולו, רחל מסתירה את התרפים, המאה ה-18, פרסקו. מתוך ויקישיתוף

בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים.

להמשך קריאה

שִׂימוּ לֵב שֶׁפְּרָטִים שׁוֹנִים בַּצִיוּר גוֹרְמִים לָנוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלָבָן וּבְרָחֵל (בַּסְצֵנָה הַמֶרְכָּזִית): בְּמֶרְכַּז הַדְרָמָה רָחֵל וְלָבָן מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה בִּתְנוּחוֹת גוּף רַבּוֹת הַבָּעָה. רָחֵל יוֹשֶׁבֶת עִם יֶלֶד קָטָן, בְּעוֹד אָבִיהָ לָבָן עוֹמֵד מֵעָלֶיהָ מְלוּוֶה בְּחַיָיל. מִשְׂמֹאל – דְמוּת שֶׁמַצְבִּיעָה לַמֶרְכָּז, מִיָמִין – דְמוּיוֹת שֶׁמַבִּיטוֹת לְכִיווּן לָבָן וְרָחֵל. גַם הַגְמַלִים בְּצַד יָמִין וְהָרוֹעֶה בְּצַד שְׂמֹאל מִתְבּוֹנְנִים בְּלָבָן וּבְרָחֵל. נוֹצֶרֶת בַּצִיוּר תְחוּשָׁה שֶׁל הִתְרַחֲשׁוּת דְרָמָטִית, מַמָשׁ כְּמוֹ עַל בָּמַת הַתֵיאַטְרוֹן, וּמֵאֲחוֹר אֲפִילוּ יֵשׁ מָסַךְ (וִילוֹן כָּבֵד) כְּמוֹ בַּתֵיאַטְרוֹן. דְמוּיוֹת הַמִשְׁנֶה בַּצִיוּר מַפְנוֹת אֶת הַצוֹפֶה לַמִתְרַחֵשׁ בְּמֶרְכַּז הַבָּמָה, וְגַם מִתְבּוֹנְנוֹת בְּעַצְמָן בְּמֶתַח בַּהִתְרַחֲשׁוּת וְתוֹרְמוֹת לְהַעֲצָמַת תְחוּשַׁת הַדְרָמָה.

  • תָאֲרוּ אֶת רָחֵל – כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית, מָה הִיא לוֹבֶשֶׁת? אַתֶם יְכוֹלִים לְנַסוֹת לְתָאֵר גַם אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלָהּ.
  • תָאֲרוּ אֶת לָבָן – כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה, מָה הוּא לוֹבֵשׁ, מָה שְׂפַת הַגוּף שֶׁלוֹ מְשַׁדֶרֶת.
  • הַצִיוּר מְתָאֵר מַצָב מָתוּחַ מְאוֹד – לָבָן מְחַפֵּשׂ אֶת הַתְרָפִים שֶׁבִּתוֹ גָנְבָה מִמֶנוּ. כֵּיצַד הַמֶתַח בָּא לִידֵי בִּיטוּי בַּצִיוּר?
הַר הַגִּלְעָד
  הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל...
הַר הַגִּלְעָד
"וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד." (פסוק כא)

מפה של מסע יעקב ממקראנט. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. מפה מתוך הספר: מזהות אישית לזהות לאומית : סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל, 2004

 

הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן וּמֵהַמַמְלָכוֹת הַיְהוּדִיוֹת שֶׁל תְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי.

להמשך קריאה

הוּא הִשְׂתָרֵעַ מִמִזְרָח לִנְהַר הַיַרְדֵן – גְבוּלוֹ הַצְפוֹנִי הוּא קַו הַכִּנֶרֶת, וּגְבוּלוֹ הַדְרוֹמִי אֵזוֹר יָם הַמֶלַח. שֵׁם הַמָקוֹם נִקְשַׁר לַמִילָה הָעַרְבִית גַ'לְעֵד, שֶׁמַשְׁמָעוּתָה גַס, קָשֶׁה, כַּנִרְאֶה בִּגְלַל אוֹפְיוֹ הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִלְעָד.

  • מִצְאוּ אֶת אֵזוֹר הַגִלְעָד בַּמַפָּה.
מַצֵבָה
בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי...
מַצֵבָה
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה." (פסוק מה)

רוג'ום, סימון דרך באמצעות אבנים. donsimon/shutterstock.com

בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד כַּנִרְאֶה בַּשָׂפָה שֶׁבָּהּ הוּא רָגִיל לְדַבֵּר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".

להמשך קריאה

גַל הָאֲבָנִים, מַצֵבָה שֶׁהֵקִימוּ לָבָן וְיַעֲקֹב, מַגְדִיר אֶת הַגְבוּל הָעֲתִידִי בֵּינֵיהֶם וּמְסַמֵל אֶת הַהִתְנַתְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב מִלָבָן. גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַלֵי אֲבָנִים שֶׁמַגְדִירִים גְבוּל אוֹ מְסַמְנִים אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה. גַלֵי הָאֲבָנִים הָאֵלוּ נִקְרָאִים "רוּג'וּם". הַכַּוָונָה לַאֲבָנִים שֶׁהוּנְחוּ זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַסְפִּיק בּוֹלְטוֹת בַּשֶׁטַח, וְהֵן שִׁימְשׁוּ לְסִימוּן שְׁבִילִים, מַסְלוּלִים אוֹ מַעֲבָרִים. גַלֵי אֲבָנִים נְפוֹצִים בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים וַהֲרָרִיִים בְּכָל הָעוֹלָם. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶם מְטַיְילִים בַּמִדְבָּר וְרוֹאִים עֲרֵמַת אֲבָנִים שֶׁמְסַמֶנֶת לָכֶם אֶת הַדֶרֶךְ – דְעוּ שֶׁאַתֶם רוֹאִים רוּג'וּם.

  • לָמָה יַעֲקֹב וְלָבָן צְרִיכִים לְסַמֵן אֶת הַגְבוּל בֵּינֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת גַל אֲבָנִים? הַאִם לֹא מַסְפִּיק שֶׁיְסַכְּמוּ זֹאת בְּשִׂיחָה בְּעַל פֶּה? מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ שֶׁלְמַצֵבָה נִיתְנוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת (יְגַר שָׂהֲדוּתָא וגַלְעֵד)?
תרפים
תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת. הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה...
תרפים
"... וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת-הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

פסל אביך השני, גבס ולפיס לזולי, ממקדש עשתר במארי, 2400 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת.

להמשך קריאה

הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה שֶׁל חַיוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם עֵרֶךְ מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי מִי שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶם. הַתְרָפִים סִיפְּקוּ תְחוּשָׁה שֶׁל הֲגָנָה וּבִיטָחוֹן לְמִי שֶׁהֶאֱמִין בָּהֶם. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים בְּדִיוּק כֵּיצַד נִרְאוּ הַתְרָפִים שֶׁרָחֵל גָנְבָה מִבֵּית לָבָן, אוּלָם הֲצָצָה עַל אֱלִילִים שֶׁנִמְצְאוּ בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת יְכוֹלָה לְאַפְשֵׁר לָנוּ לְדַמְיֵין כֵּיצַד הֵם נִרְאוּ. רָחֵל הִצְלִיחָה לְהַסְתִיר אֶת הַתְרָפִים מִתַחַת לְכַר הַגָמָל, וּמִכָּךְ אָנוּ מְבִינִים שֶׁהַתְרָפִים שֶׁהִיא לָקְחָה מֵאָבִיהָ הָיוּ פְּסָלִים קְטַנִים.

  • מָה הֵם תְרָפִים?
  • אִם הֱיִיתֶם צְרִיכִים לְהַמְצִיא מִילָה אַחֶרֶת לִ"תְרָפִים", מָה הִיא הָיְיתָה?
  • מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל לָבָן אָבִיהָ?
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן. יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ,...
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ." (פסוק ג)

https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן.

להמשך קריאה

יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ, עֵדֶר מַרְשִׁים שֶׁהֵקִים, וְהַיַחַס שֶׁל לָבָן אֵלָיו הִשְׁתַנָה: "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (בְּרֵאשִׁית לא, ב). וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק, אֱלוֹהִים בְּעַצְמוֹ נִגְלָה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

  • צְפוּ בַּסִרְטוֹן (עַד דַקָה 1:40). לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לַעֲזוֹב אֶת בֵּית לָבָן. יַעֲקֹב צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אֶת נְשׁוֹתָיו, בְּנוֹת לָבָן, לַעֲזוֹב אֶת בֵּית אֲבִיהֶן. מָה עוֹד עוֹשֶׂה יַעֲקֹב כְּדֵי לַעֲזוֹב?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים לא-לה/929 תנך ביחד, 2015