סגור תצוגת כיתה
הפרק

הברית בין לבן ליעקב

פסוקים לו-נד

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

ניתן לכל תלמיד בלון. נבקש מהתלמידים לנפח את הבלון כמה שיכולים עד שהבלון יתפוצץ. נסביר שהיום נראה איך יעקב, שעד עכשיו שמר בבטן כל פעם עוד רמאות של לבן ועוד ניצול שלו, כבר לא יכול יותר לשמור בבטן והוא "מתפוצץ" ואומר ללבן בפרצוף את כל מה שכנראה רצה לומר לו כל השנים.
במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לנסות לשים לב מהם הטיעונים של יעקב.

מבט ראשון

נקרא את פסוקים לו-נה ונסביר את המילים הקשות.
נבקש מהתלמידים לחלק את הקטע לשלושה חלקים:

  1. דברי יעקב ללבן
  2. תשובת לבן ליעקב
  3. הברית בין לבן ליעקב

(התלמידים יסמנו מאיזה פסוק עד איזה פסוק כל חלק).

מבט שני

נשאל את התלמידים:

  • מה שואל יעקב את לבן? (למה רדפת אחריי? למה האשמת אותי סתם?)
  • אילו טובות עשה יעקב ללבן לפי דבריו? (כל הוולדות של צאנו נשארו בחיים, יעקב לא עשה שימוש אישי בצאן לבן, אף כבשה או עז לא נטרפו במהלך שנות עבודתו של יעקב – לא ביום ולא בלילה)
  • כיצד מתאר יעקב את חייו בעשרים השנים האחרונות? ("בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה" – פסוק מ – הוא היה בחוץ עם הצאן גם בתנאי מזג אוויר קשים, וסבל מרמאויות חוזרות ונשנות של לבן)
  • כיצד מגיע יעקב לחישוב של עשרים שנה בבית לבן? (שבע שנים עבודה בעבור כל בת, ועוד שש שנות עבודה כדי לצבור רכוש)
  • מי עזר ליעקב לפי פסוק מב, וכיצד עזר לו? (אלוהים שהזהיר את לבן בחלום לא לפגוע ביעקב)
  • מה עונה לבן ליעקב על טענותיו? (שכל הרכוש, הנשים והילדים הם בעצם שלו ולכן מותר לו לחפש אצלם מה שהוא רוצה, והוא לא חייב ליעקב כלום. לבן גם מוסיף שמכיוון שהם כולם שלו אין ליעקב סיבה לחשוש שלבן יפגע בהם: "וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם, אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ?" – פסוק מג)
  • מי מציע לכרות את הברית? (לבן)

משימה כיתתית:
נשלח את התלמידים לאסוף אבנים מחצר בית הספר ולבנות מהן מצבת ברית. נבקש מהם לחפש בפסוקים את שני שמותיה של המצבה ולכתוב אותם על האבנים.

נחפש בפסוקים את תנאי הברית. כל תלמיד שמצא אחד מתנאי הברית כותב אותו על פתק, קורא בקול בפני הכיתה ומכניס אותו בין אבני המצבה הכיתתית. (התנאים: לבן ויעקב צריכים להתרחק זה מזה; אסור להם לעבור את המצבה לצד השני; יעקב צריך לכבד את נשותיו ולא לשאת נשים נוספות חוץ מהן)

נשאל את התלמידים:

  • כיצד נפרדים לבן ויעקב? (באוכל ובנשיקות)
  • האם לבן ויעקב הופכים לחברים בעקבות הברית? (לא, הם פשוט מסכימים להתרחק זה מזה)

מבט שלישי

ניזכר עם התלמידים בברית נוספת שנכרתה בספר בראשית: הברית בין יצחק, אביו של יעקב, לבין אבימלך ועבדיו. נחלק את הכיתה לקבוצות ובהן נערוך השוואה בין שתי הבריתות – נחלק לתלמידים טבלה בלי תשובות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). 

*בזמן שרוב התלמידים עובדים בקבוצות על ההשוואה לסיפור יצחק ואבימלך, המורה יכולה לשבת עם קבוצת תלמידים מתקשים ולענות יחד על השאלות מהחלק הקודם של השיעור. ההשוואה היא משימה מתקדמת ולא נורא אם תלמידים מתקשים יוותרו עליה לטובת הבנה בסיסית טובה יותר של הסיפור.

  ברית יצחק ואבימלך –
פרק כו פסוקים כד-לג
ברית יעקב ולבן –
פרק לא פסוקים מד-נה
מי יוזם את הברית? אבימלך לבן
מה המניע לכריתת הברית? רואים את הצלחתו של יצחק "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ" (פסוק כח) לא כתוב. אולי רצון לסיים את הסכסוך, אולי הדרך של לבן "לרדת מהעץ" לאחר שהבין שלא יוכל לפגוע ביעקב כפי שתכנן.
חלום מקדים לברית ה' מתגלה אל יצחק בחלום ומבטיח לו שיקיים את הבטחתו לאברהם וישמור עליו. אלוהים מזהיר את לבן בחלום שלא יפגע ביעקב.
מפני מה מזהיר יוזם הברית? ("אם…") "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם…" (פסוק כט)
יצחק כלל לא התכוון להרע לרועי אבימלך, להפך – הם שהרעו לו.
"אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי…" (פסוק נ)
יעקב כלל לא התכוון לפגוע בנשותיו, להפך – לבן הוא שפגע בהן.
מי נשבע? "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו" (פסוק לא). "וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (פסוק נג).
מה עושים בסוף הברית? "וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (פסוק ל). "וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם" (פסוק נד).

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת על מקרה שבו היו מעורבים במריבה ואחד הצדדים רצה לסיים אותה.

  • מה עשו?
  • כיצד הסתיימה המריבה?
  • אילו החלטות התקבלו?
  • האם עמדו בהן לאורך זמן?
  • האם הפכו לחברים לאחר הפיוס או פשוט שמרו מרחק זה מזה, כמו יעקב ולבן?

אם אין מקרה אמיתי, אפשר להמציא סיפור שיש בו מריבה וסיום שלה.
נחלק את הכיתה לזוגות, כל תלמיד משתף את חברו בסיפור המריבה והפיוס שלו. זוגות שירצו יוכלו לשתף את הכיתה במליאה בסיפורי חבריהם (כל אחד מבני הזוג משתף בסיפור של חברו ולא בשלו, כדי לוודא הקשבה והבנה).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: בשיעור הזה שמענו את יעקב אומר סוף-סוף את כל מה שעל ליבו: כמה הרגיש מרומה, כמה עבד קשה בעשרים השנים האחרונות ועד כמה הוא אינו מבין מה לבן רוצה ממנו גם עכשיו. הבנו שלבן לא יוכל כבר לפגוע ביעקב, ולכן הם כורתים ברית. הם אינם הופכים לחברים טובים עכשיו, אבל הם מסכימים לעזוב זה את זה במנוחה ולשמור על מרחק.
מיומנויות: חלוקת פסוקים לפי כותרות, השוואה לסיפור תנ"כי אחר שלמדו.
מתודות: בניית מצבת ברית, מילוי טבלה בקבוצות, כתיבה אישית ושיתוף בזוגות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע....
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק ב)

איור: shutterstock.com

"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע.

(עיבוד לפי: מדרש לקח טוב, בראשית לא, ב)

  • לְדַעְתְכֶם, מָה רָאָה יַעֲקֹב בְּפָנָיו שֶׁל לָבָן?
תרפים
רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה...
תרפים
"וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

איור: LAMBSONGS, מתוך האתר www.lambsongs.co.nz,
CC BY-NC 4.0

רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה אֲנִי הוֹלֶכֶת לִי, וְאֶעֱזוֹב אֶת אֲבִי בְּקִלְקוּלוֹ? אֶקַח אֶת הַפְּסָלִים אִיתִי, כְּדֵי שֶׁאָבִי יַפְסִיק אֶת עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁלוֹ.

(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה עד פסקה ה)

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ גָנְבָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל אָבִיהָ?
תְמול שִׁלְשום
יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא...
תְמול שִׁלְשום
"רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם." (פסוק ה)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל עַל יַעֲקֹב, הִשְׁתַנָה, וְיַעֲקֹב מַסְפִּיק חַד הַבְחָנָה כְּדֵי לְהַרְגִישׁ בְּכָךְ.

להמשך קריאה

גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילִים שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בְּפֶרֶק זֶה: בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית נָהוּג לוֹמַר "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְתָאֵר אֵירוּעַ שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּאוֹפֶן שִׁגְרָתִי, וְ"אֵינוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כְּשֶׁמִישֶׁהוּ אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי הַהֶרְגֵל אוֹ הַשִׁגְרָה. אֶחָד מִסְפָרָיו הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל הַסוֹפֵר שַׁ"י עַגְנוֹן נִקְרָא "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם".

  • מָה פֵּירוּשׁ הַבִּיטוּי "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ?
  • אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי הַזֶה הַיוֹם?
  • מָה לְדַעְתְכֶם רָצָה לְהַגִיד שַׁ"י עַגְנוֹן בְּכוֹתֶרֶת הַסֵפֶר שֶׁלוֹ – בְּמָה יַעֲסוֹק הַסֵפֶר?
לגנוב את הלב
בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק. יַעֲקֹב...
לגנוב את הלב
"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא." (פסוק כ)

איור: מיכל בן חמו

בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק.

להמשך קריאה

יַעֲקֹב מַאֲשִׁים אֶת לָבָן כִּי גָנַב מִמֶנוּ אֶת הַשָׂכָר הַמַגִיעַ לוֹ, וְעוֹזֵב אֶת בֵּית לָבָן בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. לָבָן מַאֲשִׁים אֶת יַעֲקֹב כִּי גָנַב אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת אֱלוֹהָיו (הַתְרָפִים), וְרִימָה אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁיָצָא מִבֵּיתוֹ בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל לָבָן נֶחְשֶׁבֶת "גְנֵבַת לֵב", כְּלוֹמַר מַעֲשֵׂה רַמָאוּת הָרָאוּי לִגְנַאי. רָחֵל גוֹנֶבֶת אֶת הַתְרָפִים מִבֵּית לָבָן, מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב וּמַכְחִישָׁה אֶת הַגְנֵבָה.

  • כַּמָה פְּעָמִים מוֹפִיעוֹת מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב בַּפֶּרֶק? קִרְאוּ אֶת הַפֶּרֶק וְחַפְּשׂוּ אֶת הַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב.
  • הַסְבִּירוּ אֶת פָּסוּק כ בְּהֶקְשֵׁר זֶה – מָה גוֹנֵב יַעֲקֹב מִלָבָן?
  • וְכַיוֹם… אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי "גָנַב אֶת הַלֵב" כַּיוֹם?
  • הַאִם אַתֶם זוֹכְרִים עוֹד גְנֵבוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בַּמִשְׁפָּחָה, בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים?
גְנֵבת התרפים
אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא. בַּצִיוּר...
גְנֵבת התרפים
"וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם..." (פסוק לד)

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים, וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל–וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם [בראשית ל"א, ל"ד], שמן על בד, 2013. ציירה: אהובה קליין (c)

אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא.

להמשך קריאה

בַּצִיוּר שֶׁל רָחֵל הַיוֹשֶׁבֶת עַל הַתְרָפִים נִרְאִים יַעֲקֹב וְרָחֵל מֵאָחוֹר, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל הַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הֵם יוֹצְאִים. בַּצַד הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַתְמוּנָה מְסוּפֶּקֶת הֲצָצָה קְטַנָה אֶל הַמָקוֹם שֶׁאוֹתוֹ עָזְבוּ: בָּתִים קְטַנִים בַּעֲלֵי גַגוֹת בְּצוּרַת כִּיפָּה. לְצַד הַגָמָל, הָעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, נִרְאִים כְּבָשִׂים – רֶמֶז לָעֵדֶר הַגָדוֹל וְלָרְכוּשׁ שֶׁל יַעֲקֹב. הַצִיוּר כּוּלוֹ מְאוּפְיָין בִּצְבָעִים עַזִים – אָדוֹם, כָּתוֹם, וָרוֹד.

  • אֵיזוֹ תְחוּשָׁה יוֹצֵר הַצִיוּר?
  • הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹד בְּרָחֵל הַמְצוּיֶרֶת שֶׁל אֲהוּבָה קְלַיְין שֶׁהִיא מַסְתִירָה דְבַר מָה גָנוּב?
  • הַאִם מַשֶׁהוּ בַּצִיוּר, בְּצִבְעֵי הַצִיוּר, בִּשְׂפַת הַגוּף שֶׁל הַדְמוּיוֹת, מְרַמֵז עַל כָּךְ?
רחל מחביאה את התְרָפִים
בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים....
רחל מחביאה את התְרָפִים
"וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

ג'ובאני בטיסטה טייפולו, רחל מסתירה את התרפים, המאה ה-18, פרסקו. מתוך ויקישיתוף

בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים.

להמשך קריאה

שִׂימוּ לֵב שֶׁפְּרָטִים שׁוֹנִים בַּצִיוּר גוֹרְמִים לָנוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלָבָן וּבְרָחֵל (בַּסְצֵנָה הַמֶרְכָּזִית): בְּמֶרְכַּז הַדְרָמָה רָחֵל וְלָבָן מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה בִּתְנוּחוֹת גוּף רַבּוֹת הַבָּעָה. רָחֵל יוֹשֶׁבֶת עִם יֶלֶד קָטָן, בְּעוֹד אָבִיהָ לָבָן עוֹמֵד מֵעָלֶיהָ מְלוּוֶה בְּחַיָיל. מִשְׂמֹאל – דְמוּת שֶׁמַצְבִּיעָה לַמֶרְכָּז, מִיָמִין – דְמוּיוֹת שֶׁמַבִּיטוֹת לְכִיווּן לָבָן וְרָחֵל. גַם הַגְמַלִים בְּצַד יָמִין וְהָרוֹעֶה בְּצַד שְׂמֹאל מִתְבּוֹנְנִים בְּלָבָן וּבְרָחֵל. נוֹצֶרֶת בַּצִיוּר תְחוּשָׁה שֶׁל הִתְרַחֲשׁוּת דְרָמָטִית, מַמָשׁ כְּמוֹ עַל בָּמַת הַתֵיאַטְרוֹן, וּמֵאֲחוֹר אֲפִילוּ יֵשׁ מָסַךְ (וִילוֹן כָּבֵד) כְּמוֹ בַּתֵיאַטְרוֹן. דְמוּיוֹת הַמִשְׁנֶה בַּצִיוּר מַפְנוֹת אֶת הַצוֹפֶה לַמִתְרַחֵשׁ בְּמֶרְכַּז הַבָּמָה, וְגַם מִתְבּוֹנְנוֹת בְּעַצְמָן בְּמֶתַח בַּהִתְרַחֲשׁוּת וְתוֹרְמוֹת לְהַעֲצָמַת תְחוּשַׁת הַדְרָמָה.

  • תָאֲרוּ אֶת רָחֵל – כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית, מָה הִיא לוֹבֶשֶׁת? אַתֶם יְכוֹלִים לְנַסוֹת לְתָאֵר גַם אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלָהּ.
  • תָאֲרוּ אֶת לָבָן – כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה, מָה הוּא לוֹבֵשׁ, מָה שְׂפַת הַגוּף שֶׁלוֹ מְשַׁדֶרֶת.
  • הַצִיוּר מְתָאֵר מַצָב מָתוּחַ מְאוֹד – לָבָן מְחַפֵּשׂ אֶת הַתְרָפִים שֶׁבִּתוֹ גָנְבָה מִמֶנוּ. כֵּיצַד הַמֶתַח בָּא לִידֵי בִּיטוּי בַּצִיוּר?
הַר הַגִּלְעָד
  הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל...
הַר הַגִּלְעָד
"וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד." (פסוק כא)

מפה של מסע יעקב ממקראנט. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. מפה מתוך הספר: מזהות אישית לזהות לאומית : סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל, 2004

 

הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן וּמֵהַמַמְלָכוֹת הַיְהוּדִיוֹת שֶׁל תְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי.

להמשך קריאה

הוּא הִשְׂתָרֵעַ מִמִזְרָח לִנְהַר הַיַרְדֵן – גְבוּלוֹ הַצְפוֹנִי הוּא קַו הַכִּנֶרֶת, וּגְבוּלוֹ הַדְרוֹמִי אֵזוֹר יָם הַמֶלַח. שֵׁם הַמָקוֹם נִקְשַׁר לַמִילָה הָעַרְבִית גַ'לְעֵד, שֶׁמַשְׁמָעוּתָה גַס, קָשֶׁה, כַּנִרְאֶה בִּגְלַל אוֹפְיוֹ הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִלְעָד.

  • מִצְאוּ אֶת אֵזוֹר הַגִלְעָד בַּמַפָּה.
מַצֵבָה
בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי...
מַצֵבָה
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה." (פסוק מה)

רוג'ום, סימון דרך באמצעות אבנים. donsimon/shutterstock.com

בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד כַּנִרְאֶה בַּשָׂפָה שֶׁבָּהּ הוּא רָגִיל לְדַבֵּר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".

להמשך קריאה

גַל הָאֲבָנִים, מַצֵבָה שֶׁהֵקִימוּ לָבָן וְיַעֲקֹב, מַגְדִיר אֶת הַגְבוּל הָעֲתִידִי בֵּינֵיהֶם וּמְסַמֵל אֶת הַהִתְנַתְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב מִלָבָן. גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַלֵי אֲבָנִים שֶׁמַגְדִירִים גְבוּל אוֹ מְסַמְנִים אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה. גַלֵי הָאֲבָנִים הָאֵלוּ נִקְרָאִים "רוּג'וּם". הַכַּוָונָה לַאֲבָנִים שֶׁהוּנְחוּ זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַסְפִּיק בּוֹלְטוֹת בַּשֶׁטַח, וְהֵן שִׁימְשׁוּ לְסִימוּן שְׁבִילִים, מַסְלוּלִים אוֹ מַעֲבָרִים. גַלֵי אֲבָנִים נְפוֹצִים בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים וַהֲרָרִיִים בְּכָל הָעוֹלָם. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶם מְטַיְילִים בַּמִדְבָּר וְרוֹאִים עֲרֵמַת אֲבָנִים שֶׁמְסַמֶנֶת לָכֶם אֶת הַדֶרֶךְ – דְעוּ שֶׁאַתֶם רוֹאִים רוּג'וּם.

  • לָמָה יַעֲקֹב וְלָבָן צְרִיכִים לְסַמֵן אֶת הַגְבוּל בֵּינֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת גַל אֲבָנִים? הַאִם לֹא מַסְפִּיק שֶׁיְסַכְּמוּ זֹאת בְּשִׂיחָה בְּעַל פֶּה? מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ שֶׁלְמַצֵבָה נִיתְנוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת (יְגַר שָׂהֲדוּתָא וגַלְעֵד)?
תרפים
תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת. הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה...
תרפים
"... וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת-הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

פסל אביך השני, גבס ולפיס לזולי, ממקדש עשתר במארי, 2400 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת.

להמשך קריאה

הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה שֶׁל חַיוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם עֵרֶךְ מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי מִי שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶם. הַתְרָפִים סִיפְּקוּ תְחוּשָׁה שֶׁל הֲגָנָה וּבִיטָחוֹן לְמִי שֶׁהֶאֱמִין בָּהֶם. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים בְּדִיוּק כֵּיצַד נִרְאוּ הַתְרָפִים שֶׁרָחֵל גָנְבָה מִבֵּית לָבָן, אוּלָם הֲצָצָה עַל אֱלִילִים שֶׁנִמְצְאוּ בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת יְכוֹלָה לְאַפְשֵׁר לָנוּ לְדַמְיֵין כֵּיצַד הֵם נִרְאוּ. רָחֵל הִצְלִיחָה לְהַסְתִיר אֶת הַתְרָפִים מִתַחַת לְכַר הַגָמָל, וּמִכָּךְ אָנוּ מְבִינִים שֶׁהַתְרָפִים שֶׁהִיא לָקְחָה מֵאָבִיהָ הָיוּ פְּסָלִים קְטַנִים.

  • מָה הֵם תְרָפִים?
  • אִם הֱיִיתֶם צְרִיכִים לְהַמְצִיא מִילָה אַחֶרֶת לִ"תְרָפִים", מָה הִיא הָיְיתָה?
  • מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל לָבָן אָבִיהָ?
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן. יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ,...
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ." (פסוק ג)

https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן.

להמשך קריאה

יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ, עֵדֶר מַרְשִׁים שֶׁהֵקִים, וְהַיַחַס שֶׁל לָבָן אֵלָיו הִשְׁתַנָה: "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (בְּרֵאשִׁית לא, ב). וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק, אֱלוֹהִים בְּעַצְמוֹ נִגְלָה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

  • צְפוּ בַּסִרְטוֹן (עַד דַקָה 1:40). לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לַעֲזוֹב אֶת בֵּית לָבָן. יַעֲקֹב צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אֶת נְשׁוֹתָיו, בְּנוֹת לָבָן, לַעֲזוֹב אֶת בֵּית אֲבִיהֶן. מָה עוֹד עוֹשֶׂה יַעֲקֹב כְּדֵי לַעֲזוֹב?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים לא-לה/929 תנך ביחד, 2015