הגואל ובעז – מי יגאל?
פסוקים א-יב
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – לפנים משורת הדין:
נכתוב על הלוח 'לפנים משורת הדין' ונשאל את התלמידים:
- למה הכוונה בביטוי?
לאחר שנאסוף תשובות ודוגמאות נסביר שבמקור המושג לפנים משורת הדין עוסק בסמכות בית הדין לפסוק הלכה שלא על פי דין, אלא על פי התחשבות במצבם של המתדיינים. בימינו מדובר על כל דבר שאנשים עושים מתוך התחשבות ולא מתוך חובה.
נשאל את התלמידים:
- האם בבית הספר נהגו בכם פעם או נוהגים בכם היום לפנים משורת הדין?
- האם אתם עשיתם פעם מעשה לפנים משורת הדין או שעשו בעבורכם מעשה כזה?
אפשרות שנייה – סולידריות:
נכתוב על הלוח הגדרה למושג 'סולידריות':
סולידריות היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם. המונח מצביע על היחסים החברתיים הקושרים אנשים זה לזה. (ויקיפדיה)
נשאל את התלמידים:
- כלפי מי אתם חשים סולידריות?
- מה אתם עושים כדי להפגין סולידריות?
- מתי מתאים להפגין סולידריות ומתי לדעתכם סולידריות יכולה לפגוע בכם יותר מדי?
הזמנה לקריאה
מושגים – גאולה וייבום:
בהקדמה לשיעור נפתח בהסבר על גאולת הקרקע בידי הגואל, על הייבום והחליצה ועל הקשר ביניהם:
גאולת קרקע –
נפתח בתזכורת כי הארץ מחולקת לאזורים, וכל אזור שייך לשבט אחר. חוקי המקרא מדגישים כי חשוב להשאיר את הנחלה בחזקת השבט שלו היא חולקה ואין למכור חלקות אדמה לשבטים אחרים. בספר ויקרא פרק כה מובא דין גאולת הקרקע. נבקש מהתלמידים לדפדף לשם ולקרוא את פסוקים כג-כד: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ".
נסביר בעל פה שהפסוקים מורים לנו שלא למכור את הארץ למישהו שאינו מהשבט שלנו כדי לשמור על הנחלות כפי שחולקו בין השבטים. נשאל את התלמידים:
- מה יכול לגרום לאדם לעבור על איסור זה של מכירת הארץ? מה יכול להניע אדם לוותר על אדמתו ונחלתו ולמוכרה? (למשל קושי כלכלי)
- כיצד הייתם מונעים או מסייעים לאנשים להימנע ממכירת אדמתם? (למשל סיוע כלכלי)
המקרא מציע פתרון במקרה שבו אדם נאלץ למכור את אדמתו:
ויקרא פסוק כה פרק כה: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו".
*אם צריך, אפשר להקרין את פירוש הרב שטיינזלץ מהאתר.
נסכם שעל פי החוק אנשי השבט צריכים לסייע לאדם במצוקה כלכלית ולקנות ממנו את נחלתו, כדי למנוע ממנו למכור אותה. נציין כי בסיפור שלנו רות ונעמי הן שנותרו ממשפחת אלימלך. לפי חוקי המקרא נשים אינן יכולות לגאול את הקרקע. בעז מבקש לשכנע את קרוב המשפחה לגאול את הקרקע, כפי שמצופה כאשר בעל הקרקע שרוי במצוקה כלכלית.
ייבום וחליצה:
נקרא יחד את חוק הייבום בספר דברים פרק כה פסוקים ה-ו. נסביר את הרציונל העומד בבסיס חוק זה – כאשר למת אין ילדים שמו נכחד אתו. לכן הייבום היא מצווה על האח שנותר בחיים להקים זרע לאחיו שנפטר. נשאל את התלמידים:
- מה הקושי בחוק הזה? (התלמידים מן הסתם יעלו את הבעיות: מה עושים אם הגבר או האישה אינם מעוניינים בנישואין אלו? במיוחד כאשר מדובר באח של המת)
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ז-י בפרק כה בדברים, להיעזר לשם הבנת הפסוקים בפירוש הרב שטיינזלץ באתר ולכתוב במילים שלהם איזה פתרון ניתן למי שאינו מעוניין לייבם את אשת אחיו המת. נסביר שלטקס זה אנו קוראים חליצה.
לימוד הפרק:
נשוב לסיפור רות, נקרא ברצף את פסוקים א-יב ונסביר אותם בתמצות. נקרא שוב את פסוקים א-ב ונסביר ששער העיר הוא המקום המרכזי בעיר שבו יושבים חכמי העיר ושופטים את העם. אפשר להקרין את סרטון על ממצאים ארכיאולוגיים על שער העיר (ראו קישור לסרטון גם בממערך השיעור).
בעז מארגן בית משפט ובודק מה הם רצונותיו של הגואל (המכונה פלוני אלמוני – כלומר, שמו אינו מוזכר).
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ג-ו, להיעזר בפירוש הרב שטיינזלץ באתר ולכתוב במילים שלהם במחברות את הדיאלוג בין הגואל ובין בעז.
לאחר שנשמע את דברי התלמידים ונדייק אותם נשאל:
- מה גורם לדעתכם לגואל לסגת מן העסקה? נכתוב את התשובות על הלוח (החשש להשחית את נחלתו, לחץ חברתי באשר לנישואין עם זרה וכו')
לצד תשובות אלו נכתוב על הלוח את החוק מדברים פרק כג פסוק ד: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'" ונסביר כי מן הסתם הגואל חושש מנישואין לאישה מואבייה (גם אם התגיירה) ולכן מוותר על כל העסקה. נדון עם התלמידים בשאלות אלה:
- האם לדעתכם טעה הגואל בבחירתו?
- האם לא מתבקש שהוא ייסוג מההצעה?
נשאל את התלמידים:
- אם כן, מה הפתרון לאדם שמסרב לייבם? (חליצה)
נקרא יחד את פסוק ז המזכיר את הדין ואת פסוקים ח-יב המתארים את מעשה החליצה ונשאל את התלמידים:
- האם מעשיו של בעז מובנים לכם?
- האם היה ראוי שינהג כך?
- מה אנו לומדים על אופיו של בעז לאור הבחירה הזאת ועקב סירובו של הגואל?
נבקש מהתלמידים לספור כמה פעמים מופיעות מילים מהשורש גא"ל בפסוקים א-י. זוהי המילה המנחה של הפרק הזה.
- מה מילה זו באה ללמד אותנו?
נדגיש כי הגאולה של בעז היא כפולה: הוא גואל הן את השדה – גאולת קרקע, הן את רות עצמה מהזרות שהייתה נתונה בה ומבדידותה.
נבקש מהתלמידים לקרוא בכמה מקומות במגילה מהו כינויה של רות וכך נמחיש את גאולתה של רות מהזרות. ואלו הם מראי המקום: פרק ב פסוק ב, פרק ב פסוק כא, פרק ד פסוק ה, פרק ד פסוק י. הכינוי רות המואבייה מבטא את הזרות של רות.
כעת נקרא את פסוק יג ונראה כי הכינוי הזה נעלם. כעת רות היא חלק מהעם.
לסיום אפשר להציע לתלמידים לערוך הצגה על הפסוקים המבוססת על הדיאלוג שכתבו בין בעז לגואל.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – לחץ חברתי:
אחת ההשערות באשר לסיבת סירובו של הגואל הפלוני אלמוני לגאול היא שהדבר לא היה מקובל ושהגואל חשש מהתגובות החברתיות סביבו. נדון עם התלמידים בנושא הלחץ החברתי. הגואל נכנע למה שמקובל, ולא היה מעוניין להיות מסומן כמי שהתחתן עם מואבייה שלא כחוק המקראי, לעומתו בעז לא מתחשב בלחצי החברה ומסכים לכך. נשאל את התלמידים:
- מתי אתם נכנעים ללחץ חברתי ומתי אתם מצליחים לעמוד בו?
- האם כל לחץ חברתי הוא גרוע?
אפשרות שנייה – עזרה:
בעז ראה את בדידותה ומצוקתה של רות, לא נותר אדיש ונחלץ לעזרתה. נשאל את התלמידים:
- מתי אתם נחלצים לעזרתו של אחר?
- מה עוזר לכם לראות ולזהות מצוקה של אחר ולהיות שם בשבילו?
- נסו לחשוב על פעם שנחלצתם לעזרת מישהו אחר או שהרגשתם שמישהו אחר רואה את הקושי שלכם ונמצא שם בשבילכם. מה אתם יכולים ללמוד ממצבים אלה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: הכרנו את המושגים גאולה, יבום וחליצה. ולמדנו את החלצותו של בעז לעזרת רות.
מיומנות: מילה מנחה, מושגים מקראיים ועיון במקומות נוספים בתנ"ך.
מתודה: סרטון, כתיבת דיאלוג, דיון
נרחיב מעט על תפקידו של שער העיר בתקופת המקרא. נקרא את המאמר של אביעד הכהן ונבקש מהתלמידים לענות במחברותיהם לשאלות אלה:
- מדוע בית המשפט נמצא דווקא בשער העיר? (מיקום מרכזי, עלייה למקום מכובד, נגישות של המשפט)
- איזה אתגר מיקום זה מציב בפנינו גם היום?
