סגור תצוגת כיתה
הפרק

ההכנות לבריחה מבית לבן

פסוקים א-יח

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נצייר על הלוח ציר זמן של חיי יעקב. נתלה על הציר תמונות שונות המסמלות אירועים מחייו שעליהם למדנו עד כה (ראו דף עבודה עם תמונות גם בממערך השיעור). התלמידים יצטרכו לסדר את האירועים לפי הסדר על הציר. כך ניזכר יחד באירועים מחייו שהביאו אותו להחלטה הגורלית לברוח מבית לבן בחזרה אל ארץ כנען (אבל את זה עדיין לא נגלה לתלמידים…).
אפשר לתלות את ציר הזמן על הלוח בכיתה ולהוסיף לו תמונות בשיעורים הבאים.

נשאל את התלמידים:

  • מה הייתם עושים במקום יעקב עכשיו, כשהוא כבר נשוי לארבע נשים, יש לו הרבה ילדים והוא גם עשיר מאוד?

נזכיר שעברו כמעט עשרים שנה מאז שברח מביתו.

מבט ראשון- קוראים יחד

נקרא בקול את פסוקים א-יג ונסביר אותם בזמן הקריאה. מומלץ לבקש מאחד התלמידים לחזור על הסיפור בלשונו. נבקש מהתלמידים לרשום במהלך הקריאה תשובות לשאלות הבאות:

  • מה מתכנן יעקב?
  • את מי הוא משתף בתוכנית שלו?

מבט שני

נחלק לתלמידים דף לעבודה בזוגות על הסיבות לבריחת יעקב מבית לבן (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
בדף העבודה התלמידים יקראו שוב את פסוקים א-ג ויסמנו בהם פעלים שיש בהם ו' ההיפוך ("וַיִּשְׁמַע", "וַיַּרְא", "וַיֹּאמֶר"). וימצאו בפסוקים אלו שלוש סיבות לכך שיעקב מחליט דווקא עכשיו לברוח מלבן. הפעלים שסימנו ישמשו להם רמזים לסיבות האלו. ("וַיִּשְׁמַע" – יעקב שומע את בני לבן אומרים שגנב, "וַיַּרְא" – יעקב רואה שלבן "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם", "וַיֹּאמֶר" – ה' אומר לו שהגיע הזמן לשוב לארץ מולדתו)

ראינו שיעקב משתף בתוכנית הבריחה את נשותיו – רחל ולאה.
נשאל את התלמידים כיצד לדעתם ועל סמך מה שכבר למדו עליהן יגיבו רחל ולאה לתוכנית הבריחה של יעקב? (לא ירצו להיפרד מאבא שלהן; יחששו מהמעבר לארץ חדשה ומגיסן שרוצה להרוג את יעקב; יריבו ביניהן – אחת תרצה לבוא עם יעקב והשנייה לא; יסכימו לבוא אתו כי גם הן כועסות על מה שלבן עשה להן בעניין החתונה ועוד…)

נחלק את הכיתה לקבוצות – שלושה תלמידים בכל קבוצה. הקבוצות יצטרכו לכתוב דו-שיח או לחבר הצגה המתארים את השיחה בין יעקב לנשותיו. קבוצות שירצו יציגו את התוצר שלהן בפני הכיתה.

נמשיך בקריאה – פסוקים יד-יח, נשאל את התלמידים:

  • כיצד מגיבות רחל ולאה לתוכנית של יעקב? (מסכימות)
  • מדוע הן מגיבות כך?

נשווה בין יחסו של לבן אל רחל ולאה, לבין יחסו של יעקב אליהן: לכל קבוצת תלמידים ניתן דף שעליו מודפס ציור או פסוק המתאר את יחסו של לבן לבנותיו או את יחסו של יעקב לנשותיו (הפסוקים והציורים מצורפים בנספח ג). כל קבוצה תצטרך לכתוב את האירוע במילים שלה ולהחליט אם מדובר ביחס מכבד או פוגע.

כדי לשתף את כל הכיתה באירועים שניתחו בקבוצות אפשר לבחור אחת משתי הדרכים האלה:

  • איסוף האירועים במליאה וכתיבתם על הלוח.
  • ג'יקסו – מערבבים את הקבוצות מחדש, כך שבכל קבוצה חדשה ישבו נציגים מכל הקבוצות הקודמות. כל נציג יסביר לקבוצה החדשה על האירוע שלמד בקבוצה הישנה.

נראה כי לבן אינו משתף את בנותיו בתוכניותיו ואינו מאפשר להן להיות שותפות בקבלת ההחלטות, אפילו לא לגבי זהותו של האיש שעמו יתחתנו. הוא מוכר אותן תמורת שעות עבודה. הוא מחליף ביניהן בשעת החופה בלי התחשבות ברגשותיהן. יעקב לעומתו, כבר בפגישה הראשונה מסייע לרחל וגולל את האבן מעל פי הבאר. הוא מוכן לעבוד בעבור נשותיו (לפחות בעבור רחל) ארבע עשרה שנים, ואף על פי שאביהן רימה אותו הוא איננו מוותר עליהן. ובפרק שלנו הוא פונה אל רחל ולאה, מסביר להן את הסיבות להחלטתו ומבקש את שיתוף הפעולה שלהן. יעקב מכבד את רחל ולאה, ואולי דווקא בגלל זה הן מוותרות בקלות רבה כזו על המקום שבו גדלו ומוכנות להסתכן ולהתלוות ליעקב בחזרתו לארץ.

מבט לחיים

יעקב ונשותיו עושים שינוי גדול בחייהם, נשותיו, בנות לבן, עוזבות את בית אביהן ועוברות לארץ אחרת. נשאל את התלמידים:

  • האם גם אתם נתקלתם במצב שנדרשתם לחולל שינוי בחיים?
  • איזה שינוי?
  • איך אנחנו יודעים ששלב מסוים בחיים נגמר?
  • מתי אנו יודעים שאנחנו נדרשים לשינוי?
  • כשאנו בטוחים בצורך בשינוי איך עושים זאת?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו מהן הסיבות שהובילו את יעקב להחלטה הגורלית לברוח מבית לבן, התלווינו לשיחה החשובה בינו לבין נשותיו שבה שיתף אותן בקושי שלו וראינו איך היחס המכבד שהן זוכות לו מיעקב והיחס המזלזל שהן מקבלות מלבן אביהן גורמים להן להחליט לתמוך ביעקב ולהצטרף אליו בבריחתו.
מיומנויות: זיהוי פעלים עם ו' ההיפוך ותפקידם בטקסט, השוואה בין דמויות מקראיות (היכרות בסיסית עם מודל החוסן – לא מיומנות תנ"כית אבל מיומנות חשובה לחיים…).
מתודות: ציר זמן, הצגה או דו שיח, לימוד בשיטת ג'יקסו, שיח מיטבי.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע....
פנים
"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם." (פסוק ב)

איור: shutterstock.com

"וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן" – לֵב הָאָדָם מְשַׁנֶה אֶת פְּנֵי הָאָדָם בֵּין טוֹב לְרַע.

(עיבוד לפי: מדרש לקח טוב, בראשית לא, ב)

  • לְדַעְתְכֶם, מָה רָאָה יַעֲקֹב בְּפָנָיו שֶׁל לָבָן?
תרפים
רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה...
תרפים
"וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

איור: LAMBSONGS, מתוך האתר www.lambsongs.co.nz,
CC BY-NC 4.0

רָחֵל גָנְבָה אֶת הַתְרָפִים, הַפְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, אַךְ כַּוָונָתָהּ הָיְיתָה טוֹבָה. חָשְׁבָה לְעַצְמָה: מָה אֲנִי הוֹלֶכֶת לִי, וְאֶעֱזוֹב אֶת אֲבִי בְּקִלְקוּלוֹ? אֶקַח אֶת הַפְּסָלִים אִיתִי, כְּדֵי שֶׁאָבִי יַפְסִיק אֶת עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁלוֹ.

(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה עד פסקה ה)

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ גָנְבָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל אָבִיהָ?
תְמול שִׁלְשום
יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא...
תְמול שִׁלְשום
"רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם." (פסוק ה)

כריכת הספר: שמואל יוסף עגנון, תמול שלשום, הוצאת שוקן, ‏1998 . © כל הזכויות שמורות

יַעֲקֹב מֵבִין שֶׁהַיְחָסִים בֵּינוֹ לְבֵין לָבָן, אֲבִי נְשׁוֹתָיו, הִשְׁתַנוּ. מַשֶׁהוּ בְּהַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל לָבָן, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל עַל יַעֲקֹב, הִשְׁתַנָה, וְיַעֲקֹב מַסְפִּיק חַד הַבְחָנָה כְּדֵי לְהַרְגִישׁ בְּכָךְ.

להמשך קריאה

גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּמִילִים שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בְּפֶרֶק זֶה: בָּעִבְרִית הַמוֹדֶרְנִית נָהוּג לוֹמַר "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לְתָאֵר אֵירוּעַ שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּאוֹפֶן שִׁגְרָתִי, וְ"אֵינוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" כְּשֶׁמִישֶׁהוּ אֵינוֹ נוֹהֵג לְפִי הַהֶרְגֵל אוֹ הַשִׁגְרָה. אֶחָד מִסְפָרָיו הַמְפוּרְסָמִים שֶׁל הַסוֹפֵר שַׁ"י עַגְנוֹן נִקְרָא "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם".

  • מָה פֵּירוּשׁ הַבִּיטוּי "תְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" בַּפֶּרֶק שֶׁלָנוּ?
  • אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי הַזֶה הַיוֹם?
  • מָה לְדַעְתְכֶם רָצָה לְהַגִיד שַׁ"י עַגְנוֹן בְּכוֹתֶרֶת הַסֵפֶר שֶׁלוֹ – בְּמָה יַעֲסוֹק הַסֵפֶר?
לגנוב את הלב
בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק. יַעֲקֹב...
לגנוב את הלב
"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא." (פסוק כ)

איור: מיכל בן חמו

בַּפֶּרֶק הַזֶה יֵשׁ תְחוּשָׁה שֶׁכּוּלָם גוֹנְבִים – מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב מוֹפִיעוֹת פְּעָמִים רַבּוֹת בַּפֶּרֶק.

להמשך קריאה

יַעֲקֹב מַאֲשִׁים אֶת לָבָן כִּי גָנַב מִמֶנוּ אֶת הַשָׂכָר הַמַגִיעַ לוֹ, וְעוֹזֵב אֶת בֵּית לָבָן בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. לָבָן מַאֲשִׁים אֶת יַעֲקֹב כִּי גָנַב אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת אֱלוֹהָיו (הַתְרָפִים), וְרִימָה אוֹתוֹ בְּכָךְ שֶׁיָצָא מִבֵּיתוֹ בְּלִי לְיַדֵעַ אוֹתוֹ. בְּרִיחָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בְּלִי יְדִיעָתוֹ שֶׁל לָבָן נֶחְשֶׁבֶת "גְנֵבַת לֵב", כְּלוֹמַר מַעֲשֵׂה רַמָאוּת הָרָאוּי לִגְנַאי. רָחֵל גוֹנֶבֶת אֶת הַתְרָפִים מִבֵּית לָבָן, מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב וּמַכְחִישָׁה אֶת הַגְנֵבָה.

  • כַּמָה פְּעָמִים מוֹפִיעוֹת מִילִים מֵהַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב בַּפֶּרֶק? קִרְאוּ אֶת הַפֶּרֶק וְחַפְּשׂוּ אֶת הַשׁוֹרֶשׁ גנ"ב.
  • הַסְבִּירוּ אֶת פָּסוּק כ בְּהֶקְשֵׁר זֶה – מָה גוֹנֵב יַעֲקֹב מִלָבָן?
  • וְכַיוֹם… אֵיךְ מִשְׁתַמְשִׁים בַּבִּיטוּי "גָנַב אֶת הַלֵב" כַּיוֹם?
  • הַאִם אַתֶם זוֹכְרִים עוֹד גְנֵבוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בַּמִשְׁפָּחָה, בַּפְּרָקִים הַקוֹדְמִים?
גְנֵבת התרפים
אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא. בַּצִיוּר...
גְנֵבת התרפים
"וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם..." (פסוק לד)

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים, וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל–וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם [בראשית ל"א, ל"ד], שמן על בד, 2013. ציירה: אהובה קליין (c)

אֲהוּבָה קְלַיְין, אוֹמָנִית וּמוֹרָה לְתָנָ"ךְ, מִתְמַקֶדֶת בִּיצִירָתָהּ בְּעִיקָר בְּצִיוּרִים הַמְשַׁמְשִׁים מִדְרְשֵׁי תְמוּנָה לִפְסוּקִים מֵהַמִקְרָא.

להמשך קריאה

בַּצִיוּר שֶׁל רָחֵל הַיוֹשֶׁבֶת עַל הַתְרָפִים נִרְאִים יַעֲקֹב וְרָחֵל מֵאָחוֹר, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם אֶל הַדֶרֶךְ הַחֲדָשָׁה שֶׁאֵלֶיהָ הֵם יוֹצְאִים. בַּצַד הַשְׂמָאלִי שֶׁל הַתְמוּנָה מְסוּפֶּקֶת הֲצָצָה קְטַנָה אֶל הַמָקוֹם שֶׁאוֹתוֹ עָזְבוּ: בָּתִים קְטַנִים בַּעֲלֵי גַגוֹת בְּצוּרַת כִּיפָּה. לְצַד הַגָמָל, הָעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הַתְמוּנָה, נִרְאִים כְּבָשִׂים – רֶמֶז לָעֵדֶר הַגָדוֹל וְלָרְכוּשׁ שֶׁל יַעֲקֹב. הַצִיוּר כּוּלוֹ מְאוּפְיָין בִּצְבָעִים עַזִים – אָדוֹם, כָּתוֹם, וָרוֹד.

  • אֵיזוֹ תְחוּשָׁה יוֹצֵר הַצִיוּר?
  • הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹד בְּרָחֵל הַמְצוּיֶרֶת שֶׁל אֲהוּבָה קְלַיְין שֶׁהִיא מַסְתִירָה דְבַר מָה גָנוּב?
  • הַאִם מַשֶׁהוּ בַּצִיוּר, בְּצִבְעֵי הַצִיוּר, בִּשְׂפַת הַגוּף שֶׁל הַדְמוּיוֹת, מְרַמֵז עַל כָּךְ?
רחל מחביאה את התְרָפִים
בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים....
רחל מחביאה את התְרָפִים
"וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

ג'ובאני בטיסטה טייפולו, רחל מסתירה את התרפים, המאה ה-18, פרסקו. מתוך ויקישיתוף

בְּמֶרְכַּז הַצִיוּר לָבָן פּוֹנֶה לְרָחֵל. רָחֵל עַצְמָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל עֲרֵמָה מְכוּסָה, שֶׁבָּהּ מוּסְתָרִים כַּנִרְאֶה הַתְרָפִים.

להמשך קריאה

שִׂימוּ לֵב שֶׁפְּרָטִים שׁוֹנִים בַּצִיוּר גוֹרְמִים לָנוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלָבָן וּבְרָחֵל (בַּסְצֵנָה הַמֶרְכָּזִית): בְּמֶרְכַּז הַדְרָמָה רָחֵל וְלָבָן מִתְבּוֹנְנִים זֶה בָּזֶה בִּתְנוּחוֹת גוּף רַבּוֹת הַבָּעָה. רָחֵל יוֹשֶׁבֶת עִם יֶלֶד קָטָן, בְּעוֹד אָבִיהָ לָבָן עוֹמֵד מֵעָלֶיהָ מְלוּוֶה בְּחַיָיל. מִשְׂמֹאל – דְמוּת שֶׁמַצְבִּיעָה לַמֶרְכָּז, מִיָמִין – דְמוּיוֹת שֶׁמַבִּיטוֹת לְכִיווּן לָבָן וְרָחֵל. גַם הַגְמַלִים בְּצַד יָמִין וְהָרוֹעֶה בְּצַד שְׂמֹאל מִתְבּוֹנְנִים בְּלָבָן וּבְרָחֵל. נוֹצֶרֶת בַּצִיוּר תְחוּשָׁה שֶׁל הִתְרַחֲשׁוּת דְרָמָטִית, מַמָשׁ כְּמוֹ עַל בָּמַת הַתֵיאַטְרוֹן, וּמֵאֲחוֹר אֲפִילוּ יֵשׁ מָסַךְ (וִילוֹן כָּבֵד) כְּמוֹ בַּתֵיאַטְרוֹן. דְמוּיוֹת הַמִשְׁנֶה בַּצִיוּר מַפְנוֹת אֶת הַצוֹפֶה לַמִתְרַחֵשׁ בְּמֶרְכַּז הַבָּמָה, וְגַם מִתְבּוֹנְנוֹת בְּעַצְמָן בְּמֶתַח בַּהִתְרַחֲשׁוּת וְתוֹרְמוֹת לְהַעֲצָמַת תְחוּשַׁת הַדְרָמָה.

  • תָאֲרוּ אֶת רָחֵל – כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית, מָה הִיא לוֹבֶשֶׁת? אַתֶם יְכוֹלִים לְנַסוֹת לְתָאֵר גַם אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלָהּ.
  • תָאֲרוּ אֶת לָבָן – כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה, מָה הוּא לוֹבֵשׁ, מָה שְׂפַת הַגוּף שֶׁלוֹ מְשַׁדֶרֶת.
  • הַצִיוּר מְתָאֵר מַצָב מָתוּחַ מְאוֹד – לָבָן מְחַפֵּשׂ אֶת הַתְרָפִים שֶׁבִּתוֹ גָנְבָה מִמֶנוּ. כֵּיצַד הַמֶתַח בָּא לִידֵי בִּיטוּי בַּצִיוּר?
הַר הַגִּלְעָד
  הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל...
הַר הַגִּלְעָד
"וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד." (פסוק כא)

מפה של מסע יעקב ממקראנט. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן – החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב. מפה מתוך הספר: מזהות אישית לזהות לאומית : סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל, 2004

 

הַגִלְעָד הוּא חֶבֶל אֶרֶץ (אֵזוֹר גֵאוֹגְרָפִי) בְּמַמְלֶכֶת יַרְדֵן שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת בַּיִת רִאשׁוֹן וּמֵהַמַמְלָכוֹת הַיְהוּדִיוֹת שֶׁל תְקוּפַת בַּיִת שֵׁנִי.

להמשך קריאה

הוּא הִשְׂתָרֵעַ מִמִזְרָח לִנְהַר הַיַרְדֵן – גְבוּלוֹ הַצְפוֹנִי הוּא קַו הַכִּנֶרֶת, וּגְבוּלוֹ הַדְרוֹמִי אֵזוֹר יָם הַמֶלַח. שֵׁם הַמָקוֹם נִקְשַׁר לַמִילָה הָעַרְבִית גַ'לְעֵד, שֶׁמַשְׁמָעוּתָה גַס, קָשֶׁה, כַּנִרְאֶה בִּגְלַל אוֹפְיוֹ הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִלְעָד.

  • מִצְאוּ אֶת אֵזוֹר הַגִלְעָד בַּמַפָּה.
מַצֵבָה
בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי...
מַצֵבָה
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה." (פסוק מה)

רוג'ום, סימון דרך באמצעות אבנים. donsimon/shutterstock.com

בְּפָסוּק מז אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל גַל אֲבָנִים (עֲרֵמַת אֲבָנִים) שֶׁשְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים נָתְנוּ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת, כָּל אֶחָד כַּנִרְאֶה בַּשָׂפָה שֶׁבָּהּ הוּא רָגִיל לְדַבֵּר: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד".

להמשך קריאה

גַל הָאֲבָנִים, מַצֵבָה שֶׁהֵקִימוּ לָבָן וְיַעֲקֹב, מַגְדִיר אֶת הַגְבוּל הָעֲתִידִי בֵּינֵיהֶם וּמְסַמֵל אֶת הַהִתְנַתְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב מִלָבָן. גַם הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת גַלֵי אֲבָנִים שֶׁמַגְדִירִים גְבוּל אוֹ מְסַמְנִים אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה. גַלֵי הָאֲבָנִים הָאֵלוּ נִקְרָאִים "רוּג'וּם". הַכַּוָונָה לַאֲבָנִים שֶׁהוּנְחוּ זוֹ עַל זוֹ עַד שֶׁהָיוּ מַסְפִּיק בּוֹלְטוֹת בַּשֶׁטַח, וְהֵן שִׁימְשׁוּ לְסִימוּן שְׁבִילִים, מַסְלוּלִים אוֹ מַעֲבָרִים. גַלֵי אֲבָנִים נְפוֹצִים בַּאֲזוֹרִים מִדְבָּרִיִים וַהֲרָרִיִים בְּכָל הָעוֹלָם. בַּפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאַתֶם מְטַיְילִים בַּמִדְבָּר וְרוֹאִים עֲרֵמַת אֲבָנִים שֶׁמְסַמֶנֶת לָכֶם אֶת הַדֶרֶךְ – דְעוּ שֶׁאַתֶם רוֹאִים רוּג'וּם.

  • לָמָה יַעֲקֹב וְלָבָן צְרִיכִים לְסַמֵן אֶת הַגְבוּל בֵּינֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת גַל אֲבָנִים? הַאִם לֹא מַסְפִּיק שֶׁיְסַכְּמוּ זֹאת בְּשִׂיחָה בְּעַל פֶּה? מָה אֶפְשָׁר לִלְמוֹד מִכָּךְ שֶׁלְמַצֵבָה נִיתְנוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת (יְגַר שָׂהֲדוּתָא וגַלְעֵד)?
תרפים
תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת. הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה...
תרפים
"... וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת-הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ." (פסוק יט)

פסל אביך השני, גבס ולפיס לזולי, ממקדש עשתר במארי, 2400 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

תְרָפִים הֵם פְּסָלִים שֶׁשִׁימְשׁוּ בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא כֶּאֱלִילֵי בַּיִת.

להמשך קריאה

הַכַּוָונָה לִפְסָלִים בַּעֲלֵי צוּרָה אֱנוֹשִׁית אוֹ צוּרָה שֶׁל חַיוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם עֵרֶךְ מְקוּדָשׁ בְּעֵינֵי מִי שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶם. הַתְרָפִים סִיפְּקוּ תְחוּשָׁה שֶׁל הֲגָנָה וּבִיטָחוֹן לְמִי שֶׁהֶאֱמִין בָּהֶם. אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים בְּדִיוּק כֵּיצַד נִרְאוּ הַתְרָפִים שֶׁרָחֵל גָנְבָה מִבֵּית לָבָן, אוּלָם הֲצָצָה עַל אֱלִילִים שֶׁנִמְצְאוּ בִּתְקוּפוֹת קְדוּמוֹת יְכוֹלָה לְאַפְשֵׁר לָנוּ לְדַמְיֵין כֵּיצַד הֵם נִרְאוּ. רָחֵל הִצְלִיחָה לְהַסְתִיר אֶת הַתְרָפִים מִתַחַת לְכַר הַגָמָל, וּמִכָּךְ אָנוּ מְבִינִים שֶׁהַתְרָפִים שֶׁהִיא לָקְחָה מֵאָבִיהָ הָיוּ פְּסָלִים קְטַנִים.

  • מָה הֵם תְרָפִים?
  • אִם הֱיִיתֶם צְרִיכִים לְהַמְצִיא מִילָה אַחֶרֶת לִ"תְרָפִים", מָה הִיא הָיְיתָה?
  • מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְרָפִים שֶׁל לָבָן אָבִיהָ?
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן. יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ,...
יעקב עוזב את חָרָן ואת לָבָן
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ." (פסוק ג)

https://www.youtube.com/watch?v=Y_vDjugI2Eo לְיַעֲקֹב יֵשׁ סִיבּוֹת טוֹבוֹת לַעֲזוֹב אֶת לָבָן בְּחָרָן.

להמשך קריאה

יֵשׁ לוֹ כְּבָר רְכוּשׁ מְכוּבָּד מִשֶׁלוֹ, עֵדֶר מַרְשִׁים שֶׁהֵקִים, וְהַיַחַס שֶׁל לָבָן אֵלָיו הִשְׁתַנָה: "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (בְּרֵאשִׁית לא, ב). וְאִם כָּל זֶה לֹא מַסְפִּיק, אֱלוֹהִים בְּעַצְמוֹ נִגְלָה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

  • צְפוּ בַּסִרְטוֹן (עַד דַקָה 1:40). לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לַעֲזוֹב אֶת בֵּית לָבָן. יַעֲקֹב צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אֶת נְשׁוֹתָיו, בְּנוֹת לָבָן, לַעֲזוֹב אֶת בֵּית אֲבִיהֶן. מָה עוֹד עוֹשֶׂה יַעֲקֹב כְּדֵי לַעֲזוֹב?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית פרקים לא-לה/929 תנך ביחד, 2015