הכל נשאר במשפחה?
פרק כז
בכמה מילים
במהלך זה נתמקד בכוחה של הברכה והשפעתה על הדמויות שבפרק. ננסה לגעת בשאלות הגדולות דרך היכרות עם פשט הסיפור ומדרשי תמונה.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – סקר:
נבקש מהתלמידים לענות על סקר קצר (אפשר לערוך סקר מתוקשב באפליקציית מנטימטר, למשל)
- כתבו שני ביטויים שאמר לכם אחד ההורים (אולי אפילו בלי כוונה) והשפיעו עליכם מאוד, בדימוי עצמי, בבחירות בחיים או ביחסים בין-אישיים – ביטוי אחד שהשפיע לחיוב וביטוי שני שהשפיע לשלילה.
נאסוף את המילים ונכתוב אותן בשתי קבוצות על הלוח, או לחלופין באופן מתוקשב בשני ענני מילים. נבקש מהתלמידים להגיב לדברים המופיעים על הלוח:
- האם יש אמירות שאתם מזדהים איתן או חולקים עליהן?
- האם יש דבר מהדברים שכתובים על הלוח שהייתם בוחרים להגיד גם לילדיכם?
- אילו דברים נאמרו בלי כוונה ועדיין השפיעו מאוד?
אפשרות שנייה – עבודה בזוגות:
נחלק את הכיתה לזוגות, לכל זוג ניתן דמות מארבעת גיבורי הפרק. נבקש מכל זוג לחלק את הפרק לארבעה חלקים ולתת כותרת לכל חלק – את הכותרות הם צריכים לבחור מנקודת המבט של הדמות שהם קיבלו – כאילו הדמות כותבת ספר אוטוביוגרפי ואילו הכותרות שהיא נותנת. נתינת הכותרת מפגישה את התלמידים עם הטקסט ומזמינה אפשרויות קריאה שונות.
נשמע את הכותרות השונות ונבדוק אילו כותרות שניתנו לחלקים זהים מתנגשות זו עם זו ואילו אולי משלימות זו את זו. נבדוק מהו הסיפור שכל דמות מספרת. דרך הכותרות ננסה להרגיש מהם היחסים בתוך המשפחה.
דברים שאינם נאמרים
נקרא יחד את פרק כז ונסביר בזמן הקריאה את המילים הקשות (הקטע אמנם ארוך, אך כדאי שהתלמידים יכירו את מסגרת הסיפור). מומלץ בסוף הקריאה לבקש מאחד התלמידים לחזור על הסיפור בלשונו כדי שהסיפור יהיה מובן.
נבקש מהתלמידים למצוא את הכינויים שבהם מתוארים בפרק יעקב ועשו, לסמן אותם בשני צבעים, צבע שונה לכל אח, ולהקיף בעיגול את הכינויים שמעידים על יחס מיוחד לדעתם.
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם אפשר ללמוד מתוך הכינויים על יחס ההורים אל ילדיהם? (נראה שרבקה קשורה יותר ליעקב בעוד יצחק מחובר יותר לעשו)
- מה אפשר לשער מתוך כך על היחסים שבין האחים?
נבקש מהתלמידים למצוא את כל הביטויים בפרק המביעים רגשות. (החרדה של יצחק ברגע שהבין שרימו אותו, הצעקה המרה של עשו, השנאה של עשו ליעקב, הכעס של עשו, החרדה של רבקה שיעקב יינשא לבנות כנען)
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם אפשר ללמוד מתיאור רגשות אלה?
- האם הם מגלים לנו דברים על היחסים בתוך משפחת יצחק ורבקה?
תמונות מחיי המשפחה
נתבונן בשתי התמונות בנספח א. שתי התמונות צוירו במאה ה-17 בסגנון דומה, אך כל אומן נתן פרשנות אחרת לאירועי הפרק.
- זהו חמישה פרטים בכל תמונה המתאימים למתואר בפרק שלפנינו.
- זהו ארבעה פרטים שאינם מתאימים למה שתואר בפרק.
- באיזו תמונה ייצוג הדמויות נאמן יותר? נמקו והביאו תימוכין מהפסוקים.
- באילו מהתמונות מערכת היחסים במשפחה קרובה יותר למה שעולה מן הפרק? נמקו והביאו תימוכין מהפסוקים.
במה אברכנו?
- קראו את ברכת אלוהים לאברהם בבראשית פרק יב פסוקים ב-ג ופסוק ו וסמנו את המוקדים של הברכה.
- קראו את פסוקים כח-כט בפרק שלפנינו (פרק כז). מה מתוך הברכה שזכה לה אברהם בוחר יצחק להעביר אל בנו ומה הוא משמיט? איך תסבירו זאת? (יצחק מברך בשפע יבולים ועליונות על עמים אחרים, וכמו בברכת אברהם הוא מברך: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ". אין בברכת יצחק התייחסות לריבוי הצאצאים. אולי יצחק רצה לפצל את ברכות אברהם לשני בניו).
- הציעו חמישה דברים נוספים שבהם יכול היה יצחק לברך את בנו עשו.
- מדוע לדעתכם בחר יצחק דווקא בברכה זו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ"?
- באיזה אופן לדעתכם משקפת הברכה של יצחק לעשו את היחסים במשפחה? (ברכת עשו מתכתבת עם ברכת יעקב. תחילתה שעוסקת בשפע דומה לברכת יעקב. הברכה מתקשרת גם למשלח ידו של עשו. המשך הברכה משקף את עליונותו של יעקב על עשו)
הצעה להרחבה:
יש המזהים דמיון בין הברכה הניתנת לעשו לברכה שזכה לה אחיו הבכור של יצחק, ישמעאל (בראשית טז יב). נשאל את התלמידים:
- מה משמעות דמיון כזה לדעתכם? (אפשר אולי להצביע על קשר מהותי בין עשו לישמעאל)
- הפרשנים במהלך הדורות התחבטו בפירוש הברכה (דברי הפרשנים מובאים בנספח ב – ילד של מי אתה?). קריאה אחת מציעה לראות בברכה אפשרות של קיום משותף של האחים. קריאה שנייה מבינה כי בחיי האחים יהיה מאבק מתמיד.
- נסו להסביר מה הוביל כל קבוצה של פרשנים למסקנה שלה?
- עם איזו קריאה אתם מתחברים לאור מה שפגשתם בלימוד?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: ביחידה זו ערכנו היכרות ראשונית עם הפרק. ניסינו לשמוע את מגוון הקולות הגלויים והסמויים העולים ממנו. בדקנו את היחסים המשפחתיים המניעים את הדמויות ואולי מעצבים את הברכה.
מיומנויות: זיהוי תיאור עקיף של דמות דרך כינויים, זיהוי נושאים עיקריים בפרק, פרשנות ויזאולית.
מתודות: מדרש תמונה, חלוקת הפרק ומתן כותרות אישיות, השוואה בין טקסטים, סימון מילות מפתח בצבעים.
עיוורון:
מסופר על דמויות נוספות במקרא שהתעוורו, למשל: עלי הכהן (שמואל א פרק ג), אחיה השילוני (מלכים א פרק יד) ויעקב (בראשית פרק מח), לצד דמויות שגרמו להן להתעוור כמו שמשון (שופטים פרק טז) והמלך צדקיהו (מלכים ב פרק כה). בספרות יש לעיוורון משמעות סמלית – לעיתים משיק העיוורון הפיזי לזה המוסרי (עלי הכהן) ולפעמים באופן אירוני מאפשר לראות את האמת (שמשון).
אפשר לשאול מהי המשמעות הסמלית שיש לעיוורונו של יצחק בסיפור. אפשר להתחקות אחר השורשים המשוערים של עיוורונו (דרך מדרשי חז"ל) ולבדוק את הקשרם לסיפור. כמו כן, אפשר לנסות ולבדוק עם התלמידים מהם הנקודות העיוורות שלנו בחיים לגבי עצמנו ובמעגלים הקרובים. בתוך כך רצוי לשים לב לשאר החושים המופיעים בפרק ולשאול על אילו חושים אנחנו יכולים באמת להסתמך.
הברכה:
בעולם העתיק הברכה איננה איחול אלא מעין מתת אלוהי. נוכל לראות את זאת כבר בברכות האל בסיפורי הבריאה (בראשית פרק א), בברכות המכוננות לאברם (בראשית פרק יב, בברכות יעקב לבניו (בראשית פרק מט), בפרשת הברכות והקללות שמשמיע משה לעם טרם כניסתו לארץ (דברים פרקים כז-כח) וכמובן בסיפור בלעם (במדבר פרק כב).
נוכל לבדוק עם התלמידים באילו הקשרים חברתיים מילים הן בעלות משמעות רבה בשבילם. אפשר לתהות על הפער בין המילה המדוברת והכתובה או אולי לבדוק אילו מילים או "ברכות" איבדו את משמעותם בעבורם ואילו השפיעו על מסלול חייהם.
הבגד והתחפושת:
בכמה סיפורים בתנ"ך מופיעה הרמייה הקשורה לבגדים והסתתרות: בסיפורם של יהודה, בנו של יעקב, ותמר המתחפשת לזונה כדי להשיג את מבוקשה (בראשית פרק לח), בסיפור שאול המלך שמתחפש שלא יזהו שהולך לבעלת האוב (שמואל א' פרק כ"ח), אשת ירבעם שמתחפשת בבואה אל אחיה השילוני (מלכים א' יד') גם בסיפור גן עדן יש קשר בין רמייה, הסתתרות ובגדים. סיפורים אלה עוסקים ב'מהי האמת'. המתח בין הפנים והחוץ, בין הדרך שבה אנחנו מציגים עצמנו לעולם ובין הזהות האמיתית שלנו יכול להיות רלוונטי מאוד לעולמם של התלמידים. אפשר לדבר על הקלות שבהטעיה מצד אחד, ומצד שני על הבגד כסמן חיצוני שמבטא אותנו או לחלופין מעצב אותנו.
רב יעבוד צעיר:
אפשר לתת את הדעת על כך בתוך ההקשר ההיסטורי שבו התהווה העם היהודי, ולחשוב האם רעיון זה בא לידי ביטוי או לא. ואולי גם למשוך קווי דמיון לתפיסה הקולקטיבית שלנו היום כעם קטן הנלחם על נפשו. הדגשת רעיון זה יכולה לעורר דיון על הדרך שבה נצבר ונשמר כוח (אמיתי וסמלי) בחברה. אפשר לשאול אם אנחנו מבכרים באופן אוטומטי קבוצות או אנשים מסוימים, בחיינו האישיים ובחברה, ומה העמדה הסמויה של המקרא.