המפגש של יעקב עם הרועים ועם רחל בחרן
פסוקים א-יב
הזמנה ללימוד
נשאל את התלמידים:
- מה אתם עושים כשאתם צמאים?
- לאן אתם ניגשים למזוג לעצמכם מים?
- האם קרה פעם שהודיעו ברחוב שלכם על הפסקת מים?
- מה עשיתם?
- למה עוד מים משמשים חוץ משתייה?
- מה עשו בעבר כשלא היו ברזים?
- נציג את התמונה ונשאל מה רואים בה?
- כיצד שמרו על המים בבאר שיישארו נקיים? (מסופות חול, חרקים וכדומה)
מטרת הפתיחה: לעורר את התלמידים להבין את מציאות החיים בתקופת המקרא שבה הבאר משמשת מקום מפגש של אנשים הבאים לדלות מים לבני ביתם. האבן הגדולה מחייבת את האנשים להמתין אלו לאלו עד שיוכלו יחד לגלול את האבן.
מבט ראשון- קוראים יחד
נקרא את פסוקים א-יב, במהלך הקריאה נסביר ביטויים קשים כמו: "רֹבְצִים" (פסוק ב), "לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה" (פסוק ז) "וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (פסוקים ג, ח). כדאי להפנות את תשומת לב התלמידים לפני הקריאה למילים 'עדרים', 'צאן' ו'מקנה'.
נבקש מהתלמידים למצוא בטקסט בזמן הקריאה מיהו האדם שהצליח להסיר את האבן מהבאר לבד, ולחשוב מה לפי דעתם גרם לו להצליח.
נתעכב במיוחד בקריאת פסוקים יא-יב.
מבט שני
בפסוקים אלו יש דו שיח בין הרועים לבין יעקב. נחלק לעבודה בקבוצות דף ובו חלקי השיח בין הרועים ליעקב מתוך הפסוקים אינם מסודרים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), נבקש מהקבוצות לגזור ולהדביק את הפסוקים לפי הסדר הנכון. אחרי שהקבוצות יסיימו לסדר את הפסוקים לפי הסדר נעבור על התשובות במליאה. בזמן העבודה בקבוצות המורה יכול לעבור והעניק סיוע פרטני לקבוצה לא מיומנת.
נשאל את התלמידים:
- מה מעורר את פליאתו של יעקב כשהוא רואה את הרועים מחכים עם העדרים על יד הבאר? (יעקב רואה את הרועים יושבים על יד הבאר בשעה מוקדמת של היום ולא מבין מדוע הרועים אינם משקים את הצאן והולכים לרעות את הצאן עד הערב)
- מה עונים הרועים ליעקב על שאלתו? (הרועים משיבים ליעקב שהם צריכים לחכות עד שיגיעו רועים נוספים כדי שיוכלו יחד להסיר את האבן הגדולה שנמצאת על פי הבאר)
- מה אפשר ללמוד על יעקב משאלה זו? (אפשר ללמוד שליעקב יש מוסר עבודה גבוה. יעקב אינו מבין מדוע הרועים יושבים בשעה שהם צריכים לעבוד)
- האם אתם זוכרים עוד אנשים במקרא שמצאו את הכלה שלהם על יד הבאר? (עבד אברהם פגש את רבקה על יד הבאר והביא אותה ליצחק אבינו. משה רבינו פגש את צפורה אשתו בפעם הראשונה על יד הבאר)
משימה: העתיקו למחברת את כל הפעלים שיש בהם ו' ההיפוך. כתבו ליד כל פועל מי עשה אותו ומה הוא עשה. לדוגמה: "וַיַּרְא" – יעקב ראה את הבאר.
מטרות משימה זו:
- ללמד את המושג עתיד מהופך / ו' ההיפוך. אם מורידים את האות ו' מהפועל הוא כתוב בזמן עתיד אך האות ו' הופכת את הזמן לעבר.
- להראות את חשיבות הדיוק בקריאה המשנה משמעות מילים: "וַיַּשְׁקְ" – השקה, לעומת "וַיִּשַּׁק" – נישק.
- אפשר גם להסיק מריבוי הפעלים את נחישותו ורצונו של יעקב לקיים את דברי אימו ולמצוא את משפחתה.
מבט שלישי- התבוננות והעמקה
במפגש בין יעקב לרחל מסופר שיעקב בכה: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ".
נשאל:
- מדוע לפי דעתם בכה יעקב?
נחלק דף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
בשלב זה אפשר לדבר על הרגשות של יעקב, על המצב הנפשי שבו היה נתון – בריחה מעשו, פרדה מהוריו, חיפוש אחר אישה, המתח לאחר קבלת הברכה במרמה ועוד.
מבט לחיים
בפסוקים ראינו שהרועים צריכים זה את זה כדי להצליח במשימה שקשה לעשות אותה לבד, ויעקב מצליח בכוחות עצמו ובכוח רצונו להסיר לבדו את האבן מעל פי הבאר.
נבקש מהתלמידים לנסות להיזכר במקרה מיוחד שבו הצליחו להשיג דבר שקשה מאוד להשיג בזכות כוח הרצון שלהם.
נכתוב במחברת את הפתגם: "אין דבר העומד בפני הרצון" ונציע לתלמידים לקשט את הביטוי או לכתוב מסביבו דברים שאנו יכולים לעשות אף שהם נראים לנו קשים. אפשר גם להכין מהפתגמים המצוירים קישוטים לכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על חשיבותה של הבאר בימי קדם, פגשנו את יעקב על יד הבאר מברר עם הרועים על משפחת לבן, נפגש עם רחל ובזכות כוח הרצון שלו ואהבתו לרחל מצליח לגלול את האבן מעל פי הבאר. שוחחנו על מקרים שבהם אנו התגברנו על קושי בזכות כוח הרצון.
מיומנויות: קריאה בדו שיח, הבנת ביטויים קשים, השוואה בין פרשנים וזיהוי פעלים בלשון המקרא.
מתודות: כתיבת רגשות וקישוט פתגם.