הצהרת כורש

ספר מלכים הסתיים בחורבן בית המקדש והעיר ירושלים – העם נמצא בגלות כבר הרבה זמן. נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם התחושות בקרב העם במהלך השנים האלה?

נקרא עם התלמידים את פסוק א.

כורש שלט בפרס כבר עשרים שנה קודם לכן. הכוונה במילים "בִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" שבפסוק א היא לשנה הראשונה שכורש שלט באימפריה הבבלית. בהמשך הפסוק נאמר: "לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה", רוב הפרשנים הסבירו שהנבואה האחרונה של ירמיה היא הנבואה שהתנבא בסוף ימי הבית הראשון על אודות החזרה לארץ.

הצהרת כורש מופיעה פעם נוספת בתנ"ך. נבקש מהתלמידים לפתוח בדברי הימים ב פרק לו פסוק כא. גם בפסוק זה מופיע "לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ" – "עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה" (תקופת הגלות והשעבוד תיפסק כעבור שבעים שנה).

הצהרת כורש – קריאת ההצהרה:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד ונשאל:

• מהן הזכויות שמעניק כורש בהצהרה?

הזכויות שמעניק כורש ליהודים בהצהרתו:

1. הגולים רשאים לשוב ליהודה (פסוק ב).
2. הגולים רשאים לבנות את בית המקדש בירושלים (פסוקים ב-ג).
3. היהודים שאינם רוצים לעלות ואלו החיים בסביבתם יכולים לסייע לעולים בתרומות (פסוק ד).

• מה יכולים להיות האינטרסים של כורש לפרסם הצהרה כזו?

את ההשערות ניתן לכתוב בצד הלוח.

מה המניע של כורש? השוואה בין הטקסט המקראי לבין הממצא הארכיאולוגי של הצהרת כורש:

התפיסה ההיסטוריוסופית של המקרא:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-ד בשנית ולסמן מי עומד מאחורי הצהרת כורש לפי הפסוקים, לאחר מכן ניתן להקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח.

בפסוקים א-ג אפשר לזהות תפיסה היסטוריוסופית מקראית של נסיבתיות כפולה הרואה באלוהים מכוון ההיסטוריה באמצעות שליחים אנושיים, ומי שעומד מאחורי האירועים ההיסטוריים. נוסף על כך, התייחסות לנבואת ירמיהו מראה שנבואות אלוהים אכן מתגשמות כי הוא מתכנן את ההיסטוריה לפי רצונו. כורש פועל על פי רצון ה' והוא שליח למימוש גאולת ישראל.

כורש שליח אלוהים: חיפוש בקונקורדנציה:
לחלק זה יש להביא ספרי קונקורדנציה לכיתה או לחלופין להביא צילומים של העמודים הרלוונטיים או להיעזר בקונקורדנציה באתר התנ"ך של הרצוג.

נבקש מהתלמידים לחפש בקונקורדנציה את האזכורים של כורש בספר ישעיהו: ישעיהו פרק מד פסוק כח, ישעיהו פרק מה פסוק א. נשאל את התלמידים:

• כיצד מכונה כורש בכל מקור? (רועה, משיח)
• לפי כינויים אלו כיצד נתפס כורש בקרב גולי יהודה? (נראה כי לדמותו של כורש תפקיד מכריע בגאולת ישראל)

נמשיך לקרוא בישעיה פרק מה פסוקים א, ג-ז-ז, בזמן קריאת הפסוקים נסביר את עיקרי הדברים.
נבקש מהתלמידים להרים את היד כאשר הם מזהים מקומות שבהם באה לידי ביטוי התפיסה ההיסטוריוסופית המקראית שלפיה אלוהים מכוון את ההיסטוריה ועומד מאחורי מעשיו של כורש.

נקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח ונשאל את התלמידים:

• מי הדובר בפסוקים? (אלוהים)

נסביר את המילים מפסוק א: "אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם" – נתתי לו כוח ותוקף להכניע עמים.

• לפי פסוקים ג-ה, האם כורש יודע שהוא פועל בשירות ה'? (לא, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" – פסוק ג, "וְלֹא יְדַעְתָּנִי" – פסוקים ד+ה).
• מדוע אלוהים עוזר לכורש? ("לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי" – פסוק ד)

פסוקים ד ו-ה מדגישים שאלוהים עושה את הדברים למען עם ישראל והוא שמניע את מעשיו של כורש אף שהוא אינו יודע זאת. מהעיון בפסוקים בישעיהו מצאנו כי גם שם מתואר כי בבסיס הצהרתו של כורש טמונה שליחותו האלוהית.

מדיניותו של כורש:
בשנת 1879 התגלה בבבל ממצא ארכיאולוגי חשוב, כתובת בבלית של כורש על גליל עשוי טין. ממצא זה יכול להציג לנו את מדיניותו של כורש כלפי העמים שכבשו הבבליים, וממילא גם על הצהרתו של כורש.

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור): הצהרת כורש לעבודה בזוגות.
נבקש מהם לקרוא את הכתובת שנתגלתה ולענות על השאלות המובאות אחריה בדף העבודה. בדף העבודה מובאת הכתובת מקוצרת לתלמידים, את הכתובת המלאה אפשר למצוא בערך הכרזת כורש בויקיפדיה.

לאחר העבודה בזוגות נבדוק במליאת הכיתה את התשובות לשאלות:
כורש מתאר בכתובת שהוא החזיר את האלים למקומם ואת כל התושבים שהוגלו השיב למקום מושבם. היהודים אינם מוזכרים בכתובת.

נשווה במליאת הכיתה בין הכתובת לבין המתואר בפסוקים:
בשניהם כורש פועל למען האל של הנמענים ולא שלו, מהמתואר בכתובת נראה שמדובר בגישה דיפלומטית ולא דתית.
נשאל את התלמידים:

• כיצד המדיניות של כורש בהשבת העמים הגולים לארצם יכולה לתרום לשלטונו?

מדיניותו של כורש בארצות הכבושות הייתה ליברלית. הוא דגל בסובלנות דתית ובחופש הפולחן של העמים שהיו כפופים לו, וסייע בשיקום מקדשים של עמים רבים שהרסו הבבלים – וכך גם כלפי היהודים. ככל הנראה כורש רוצה לרכוש את אהדת העמים שבשליטתו כדי לשמור על סדר באימפריה ולמנוע מרידות.

לסיכום ההשוואה במליאה כיתתית נשאל את התלמידים:

• מה ההבדל בין המניעים של כורש העולים מהממצא הארכיאולוגי ומהמסופר לנו במקרא?
• האם קיימת סתירה בין הממצאים? (לא)

נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם המשמעות של הצהרת כורש?
• האם בחייכם האישיים או בחיים הלאומיים של העם היה אירוע שעורר תחושות דומות לתחושות שיצרה ההצהרה בקרב יהודי בבל?

תוכן: דנו בשאלה של התגשמות חלום ובתחושות שעולות כשמגיע רגע שחיכינו לו זמן רב. חקרנו את הצהרת כורש, מה הן הזכויות שהעניק כורש בהצהרתו. הפנינו את התלמידים למקומות אחרים בתנ"ך שבהם מכונה כורש רועה ומושיע. בחנו את המניעים של כורש לצאת בהצהרה הזאת וכיצד המניעים משתקפים בכתוב המקראי ובממצא הארכיאולוגי גליל כורש. הראינו כיצד המקור הארכיאולוגי מרחיב את הידע על אודות ההצהרה ועל יחסו של כורש לעמים נוספים שכבשו בבל.
מיומנויות: חיפוש בקונקורדנציה, פתרון קושי בטקסט, זיהוי תפיסה היסטוריוסופית, השוואה בין מקור מקראי לממצא ארכיאולוגי.
מתודות: עסקנו במשמעות הצהרת כורש, ניתחנו את ההצהרה והשווינו בין התפיסה ההיסטוריוסופית של המקרא לבין המדיניות של כורש העולה מהממצא הארכיאולוגי.