יחידות לימוד לכיתה ג

סיפורי יצחק ויעקב

סיפורי יוסף

התגלות יוסף אל אחיו

פסוקים א-טו

שיעור ראשון מתוך שלושה

*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נציג על המסך או נתלה על הלוח כרטיסי רגשות. נבקש מהתלמידים לספר (או לכתוב) בקצרה את סיפור יוסף עד כה תוך התייחסות לכל הרגשות בכרטיסים, כאשר ניתן להשתמש בכל רגש יותר מפעם אחת.
נזכיר שעצרנו במתח- האם יוסף יסכים לשחרר את בנימין או לא?

מבט ראשון

נקרא את פסוקים א- טו בפרק מ"ה תוך הדגשת הרגשות העולים מן הטקסט באופן הקריאה.
נבקש מהתלמידים לשים לב תוך כדי הקריאה לרגשות העולים מן הסיפור בפרק זה.

מבט שני

יוסף מאוד מתרגש מהנאום של יהודה וכבר לא יכול יותר להתאפק. מה הוא מבקש מכל המשרתים שלו? (לצאת מהחדר)
מה עושה יוסף ברגע שהוא נשאר רק עם אחיו? (בוכה בקול רם מאוד, עד שכל המצרים שומעים)

יוסף אומר לאחים "אני יוסף" ושואל אותם מיד "העוד אבי חי?"

למה השאלה הזו מוזרה? (כי כרגע יהודה סיים נאום שלם שבו סיפר לו על יעקב שעוד חי…)
אז למה בכל זאת הוא שואל את זה? (אולי הוא חושב שהם סתם אמרו את זה לשליט מצרים כדי לעורר את רחמיו, אבל באמת יעקב כבר מת. הוא מגלה לאחים מי הוא כדי לקבל תשובה אמיתית לשאלה הזו)
מה האחים עונים לו? (הם לא מצליחים לענות "כי נבהלו מפניו")
מה זאת אומרת "נבהלו מפניו"- למה הם לא עונים (אולי מרוב הלם על השינוי הפתאומי, ואולי מרוב פחד מיוסף שבטח ינצל עכשיו את מעמדו כדי לנקום בהם על מה שעשו לו)

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את כל פסוקי היחידה ולסמן בשני צבעים שונים את כל מה שיוסף אומר ואת כל מה שהאחים אומרים. התלמידים יגלו שרק יוסף מדבר והאחים ממשיכים לשתוק…

יוסף מבין שהאחים מפחדים ומנסה להרגיע אותם- "אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה" למה יוסף מנסה להרגיע את האחים? למה הוא סולח להם?
יוסף סולח להם משתי סיבות, שקשורות לסיבתיות הכפולה אותה הזכרנו לאורך כל הלימוד של סיפורי יוסף:

הסיבה הראשונה, המציאותית- הוא הקשיב לנאום של יהודה והבין שהם מתחרטים על מה שעשו ובאמת עברו שינוי, והראיה שהם עושים כל מאמץ להיות ערבים לבנימין – בנה השני של רחל (בניגוד ליוסף עצמו שהם לא הרגישו ערבים כלפיו)ולא יחזרו שוב על אותה התנהגות ולכן מוכן לסלוח להם.
הסיבה השניה, העל טבעית- הוא מבין שאמנם האחים הם אלה שזרקו אותו לבור אך אלוהים הוא זה שתכנן את הכל. עוד מאז הבטחתו לאברהם בברית בין הבתרים: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם …". אלוהים תכנן להוריד את עם ישראל למצרים, ודאג שהאחים יזרקו את יוסף לבור כדי שיגיע לשם לפניהם, יהפוך לשליט מצרים וידאג להם שם.

איזו מהסיבות יוסף מזכיר בפירוש בפסוקים שלנו? (הסיבה השניה, העל טבעית: "כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם", "לא אתם שלחתם אותי הנה, כי האלוהים")
מה מבקש יוסף מהאחים? (לספר ליעקב שיוסף חי, שהוא שליט מצרים ושהוא מזמין אותו ואת כל משפחתו לבוא לגור קרוב אליו במצרים בארץ גושן, לפחות למשך חמש השנים הקרובות בהן צפוי רעב)

"ארץ גושן" היא אזור מסוים בתוך מצרים, לא אותו אזור שבו גר יוסף עצמו. למה יוסף מציע לשכן את משפחתו שם ולא יחד איתו? (בפרק מו, לג מופיעה הסיבה. (ארץ גושן הייתה ארץ עם מקום מרעה לצאן, בנוסף, יוסף רצה שאחיו רועי הצאן לא יחיו בין המצרים משום שהתרבות המצרית רואה את רעיית הצאן כתועבה)
מה גורם לאחים בסופו של דבר לדבר עם יוסף? (שהוא מדבר על ליבם ומפוגג את המתח על ידי הורדת האשמה המוחלטת מהם. בנוסף, הוא נופל על צוואריהם ובוכה. המילים החמות של יוסף וביטוי חזק של רגש הוא זה שמרגיע ומשחרר)

מבט שלישי

למה יוסף, שנמצא במעמד כל כך מכובד במצרים, שולח את האחים לבשר ליעקב שהוא חי ולא נוסע אליו בעצמו? ולמה הוא חיכה עד עכשיו בשביל לספר לו שהוא חי? הרי כבר 9 שנים לפחות הוא שליט מצרים! (7 שנות שובע ועוד שנתיים רעב)
נשמע תשובות אפשריות מהתלמידים. (אולי פרעה לא הרשה ליוסף לצאת ממצרים, אולי יוסף קצת חשש שלאביו כבר לא אכפת ממנו, אולי יוסף חיכה לראות כיצד הדברים יתגלגלו כי לפי תפיסתו אלוהים מגלגל את המציאות והוא ממתין לראות כיצד זה יתגלגל)

מבט לחיים

יוסף והאחים שלו נפגשו אחרי הרבה שנים שלא התראו. אילו רגשות ראינו בפגישה שלהם? (התרגשות, הלם, חשש…)
נבקש מהתלמידים לחשוב על מקרה שבו מישהו שלא ראו הרבה זמן חזר בפתאומיות, ולנסות להיזכר מה הרגישו (אבא מהמילואים, אמא מחו"ל וכו')
נשמיע את השיר "שוב" ונבקש מהתלמידים לבדוק אילו רגשות הם מזהים בו.

נדבר על המושג "רגשות מעורבים". לפעמים הרגש שלנו מורכב מכמה רגשות ביחד, ולפעמים הרגשות האלה אפילו הפוכים אחד מהשני- פגישה פתאומית, גם אם היא מאוד משמחת, יכולה גם להבהיל או להלחיץ אותנו, ולפעמים הערבוב הזה של הרגשות קצת מבלבל, בדיוק כפי שקרה לאחים של יוסף.
בנוסף, אפשר גם לדבר על המחילה, והצורך לחזור ולהסתדר יחד אחרי הרבה שנות נתק. כיצד עושים זאת? מה זה דורש מאתנו? כיצד אפשר לשוב ולהיות אוהבים אחרי כל הכעס והתסכול שהצטבר במשך השנים?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו שיוסף כבר לא יכול להתאפק ומגלה לאחיו מיהו, אבל למרות השמחה שבפגישה, האחים נאלמים ולא מצליחים לדבר, עד שהוא מדבר אליהם, מחבק אותם ובוכה איתם. שמענו את יוסף מבקש מהם להודיע סוף סוף ליעקב על מצבו ולהזמין אותו להצטרף אליו למצרים ושוחחנו גם על הסיבות שבגללן יוסף לא סיפר ליעקב עד עכשיו שהוא בסדר.
מיומנות: המושג "סיבתיות כפולה", הבנת סיפור מנקודות מבט שונות
מתודה: שיחזור הספור באמצעות כרטיסים רומזים, סימון דוברים בטקסט, לימוד בזוגות, האזנה לשיר, שיח מטבי

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

כרטיסי רגשות

שוב

למילות השיר קרדיט: שוב , מילים דפנה עבר הדני, פורסם בערוץ מוסיקה ישראלית 2011

מדרשים שוב

כוחו של הבכי

בְּפָסוּק ב מְסוּפָּר שֶׁיוֹסֵף לֹא יָכוֹל הָיָה יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק וּפָרַץ בִּבְכִי.הַמִדְרָשׁ מַסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל...

מדרשים כוחו של הבכי

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה."
(פסוק ב)

איור: shutterstock.com

בְּפָסוּק ב מְסוּפָּר שֶׁיוֹסֵף לֹא יָכוֹל הָיָה יוֹתֵר לְהִתְאַפֵּק וּפָרַץ בִּבְכִי.
הַמִדְרָשׁ מַסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַבֶּכִי.

לקריאת המדרש

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי…"
כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף פִּיֵּס אֶת אָחִיו תּוֹךְ כְּדֵי בֶּכִי, בְּצוּרָה דּוֹמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהוּא נֶאֱלַץ לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם הוּא עוֹשֶׂה זֹאת תּוֹךְ כְּדֵי בֶּכִי.

(עיבוד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צג פסקה יב)

לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ יוֹסֵף בּוֹכֶה?

העוד אבי חי

יוֹסֵף שָׁאַל: "הַעוֹד אָבִי חָי"? כְּלוֹמַר – הַאִם אַבָּא שֶׁלִי, יַעֲקֹב, עֲדַיִין בַּחַיִים?הַמִילִים שֶׁל יוֹסֵף...

ניבים וביטויים העוד אבי חי

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו."
(פסוק ג)

יוֹסֵף שָׁאַל: "הַעוֹד אָבִי חָי"? כְּלוֹמַר – הַאִם אַבָּא שֶׁלִי, יַעֲקֹב, עֲדַיִין בַּחַיִים?
הַמִילִים שֶׁל יוֹסֵף הָפְכוּ לִהְיוֹת מִילִים מוּכָּרוֹת וּמוּשָׁרוֹת בַּתַרְבּוּת הָעִבְרִית: "עוֹד אָבִינוּ חַי!" מִשְׁפָּט שֶׁאֵין בּוֹ שְׁאֵלָה, אֶלָא סִימַן קְרִיאָה וְהַרְבֵּה שִׂמְחָה.

הַאֲזִינוּ לַשִׁיר, שֶׁמִילוֹתָיו בְּהַשְׁרָאַת פָּסוּק ג. זֶה שִׁיר מוּכָּר וְקָלִיט, כְּלוֹמַר – הַמִילִים וְהַלַחַן שֶׁלוֹ נִקְלָטִים אֵצֶל הַשׁוֹמֵעַ בִּמְהִירוּת וּבְקַלוּת.

מָה, לְדַעְתְכֶם, הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁהַשִׁיר קָלִיט כָּל כָּךְ?
מַדוּעַ, לְדַעְתְכֶם, הוּתְאַם לַמִילִים לַחַן כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ?

קרדיט: עוד אבינו חי/ עלון קרלבין חכמת שלמה, 2013

בהתוודע יוסף אל אחיו

הָאַחִים מְבִינִים שֶׁיוֹסֵף הוּא הָעוֹמֵד לִפְנֵיהֶם, וּמִיָיד נוֹפְלִים אַרְצָה וּמִשְׁתַחֲוִוים בְּבֶהָלָה וּבְיִרְאַת כָּבוֹד.

תרבות ואומנות בהתוודע יוסף אל אחיו

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא: הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו."
(פסוקים א-ג)

לאון פייר בורג'ואה, האחים מזהים את יוסף, 1863, מאוסף מוזיאון בנוור, צרפת, מתוך ויקישיתוף

מִי הוּא הַנַעַר הַצָעִיר שֶׁיוֹסֵף מְחַבֵּק? שִׂימוּ לֵב לַהֶבְדֵל בֵּינוֹ לְבֵין יֶתֶר הָאַחִים, הַמוּדְגָשׁ בְּאֶמְצָעוּת תְנוּחַת הַגוּף הַשׁוֹנָה, הַקִרְבָה לְיוֹסֵף, הַלְבוּשׁ.
בְּעֶזְרַת אֵילוּ מֶחְווֹת גוּפָנִיוֹת מַמְחִישׁ הָאוֹמָן אֶת רִגְשׁוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף כְּלַפֵּי הַנַעַר הַצָעִיר?

אני יוסף אחיכם

הַצַיָיר הַהוֹלַנְדִי רַמְבֶּרְנֵדְט, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, נֶחֱשָׁב לְאַחַד הָאוֹמָנִים הַגְדוֹלִים בַּהִיסְטוֹרְיָה. הַיְצִירוֹת שֶׁלוֹ עָסְקוּ בְּמִגְוָון...

תרבות ואומנות אני יוסף אחיכם

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. (פסוק ד)

רמברנדט, יוסף ואחיו, מאוסף מוזיאון הלובר

הַצַיָיר הַהוֹלַנְדִי רַמְבֶּרְנֵדְט, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, נֶחֱשָׁב לְאַחַד הָאוֹמָנִים הַגְדוֹלִים בַּהִיסְטוֹרְיָה. הַיְצִירוֹת שֶׁלוֹ עָסְקוּ בְּמִגְוָון רָחָב שֶׁל נוֹשְׂאִים – הִיסְטוֹרִיִים, תָנָ"כִיִים, דְיוּקְנָאוֹת (פָּנִים שֶׁל אֲנָשִׁים), טֶבַע וְנוֹף. רַמְבְּרַנְדְט הָיָה נוֹצְרִי, אַךְ נִמְשַׁךְ לַעֲסוֹק בִּיצִירוֹתָיו בִּיהוּדִים, בַּיַהֲדוּת וּבְסִיפּוּרֵי הַתָנָ"ךְ. בָּרִישׁוּם אָנוּ רוֹאִים אֶת יוֹסֵף מְדַבֵּר אֶל אֶחָיו וּמִזְדַהֶה בִּפְנֵיהֶם. יוֹסֵף עוֹמֵד בַּמֶרְכָּז, אוֹר בּוֹהֵק מֵאִיר אוֹתוֹ וְאֶת הָאָח הַצָעִיר בִּנְיָמִין. שְׁאָר הָאַחִים נִמְצָאִים בַּצְלָלִים, וְנִרְאֶה שֶׁהֵם מוּפְתָעִים וּמְבוֹהָלִים.

אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְיוֹסֵף – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּה?
אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְאַחַד הָאַחִים – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּהּ?

ארץ גושן

יוֹסֵף הִזְמִין אֶת מִשְׁפַּחְתוֹ לָבוֹא וְלִחְיוֹת בְּמִצְרַיִם בְּאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "אֶרֶץ גוֹשֶׁן".אֶרֶץ גוֹשֶׁן נִמְצֵאת בַּקָצֶה...

סיפורו של מקום ארץ גושן

"וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ."
(פסוק י)

הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל: Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team, NASA/GSFC

ארץ גושן, מצרים וכנען

יוֹסֵף הִזְמִין אֶת מִשְׁפַּחְתוֹ לָבוֹא וְלִחְיוֹת בְּמִצְרַיִם בְּאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "אֶרֶץ גוֹשֶׁן".
אֶרֶץ גוֹשֶׁן נִמְצֵאת בַּקָצֶה הַצְפוֹנִי שֶׁל הַנִילוּס, בָּאֵזוֹר שֶׁהַיוֹם מְכַנִים אוֹתוֹ "הַדֶלְתָא" (בִּגְלַל הַדִמְיוֹן שֶׁל פְּנֵי הַשֶׁטַח לָאוֹת הַיְוָונִית דֶלְתָא – Δ). מֵי הַנִילוּס מִתְנַקְזִים אֶל הַדֶלְתָא וְנִשְׁפָּכִים לַיָם הַתִיכוֹן, וְהָאֲדָמָה בָּאֵזוֹר עֲשִׁירָה וּפוֹרִיָיה וּמַתְאִימָה לְגִידוּלִים חַקְלָאִיִים. כַּחֲצִי מֵאוּכְלוּסִיַית מִצְרַיִם מִתְגוֹרֶרֶת כַּיוֹם בְּאֵזוֹר הַדֶלְתָא.

מָה יִיחוּדוֹ שֶׁל הָאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "אֶרֶץ גוֹשֶׁן"? מַדוּעַ אֵזוֹר זֶה הִתְאִים לִמְגוּרִים בַּעֲבוּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁל יוֹסֵף?

חריש וקציר

כְּדֵי לְתָאֵר אֶת מְמַדֵי הָרָעָב בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף אוֹמֵר: "אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר".חָרִישׁ – הַפְּעוּלָה הַחַקְלָאִית שֶׁמְבַצְעִים...

ריאליה מקראית חריש וקציר

"כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר."
(פסוק ו)

צילום: ארכיון מושב צופית, מתוך אתר פיקיוויקי

צילום: ארכיון רמת יוחנן, מתוך אתר פיקיוויקי

כְּדֵי לְתָאֵר אֶת מְמַדֵי הָרָעָב בְּמִצְרַיִם, יוֹסֵף אוֹמֵר: "אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר".
חָרִישׁ – הַפְּעוּלָה הַחַקְלָאִית שֶׁמְבַצְעִים לִקְרַאת הַזְרִיעָה. בְּמַהֲלַךְ הֶחָרִישׁ פּוֹתְחִים אֶת הַקַרְקַע לִקְלִיטַת הַזְרָעִים וְלִקְלִיטַת מֵי הַגֶשֶׁם.
קָצִיר – פְּעוּלָה חַקְלָאִית שֶׁל חִיתוּךְ הַתְבוּאָה. בָּעֵת הָעַתִיקָה הָיוּ קוֹצְרִים אֶת הַיְבוּל בְּאֶמְצָעוּת מַגָל אוֹ חֶרְמֵשׁ (סוּגִים שֶׁל סַכִּינִים), וּמְקַבְּצִים אוֹתוֹ לַאֲלוּמוֹת.

אֵיזוֹ מִבֵּין הַתְמוּנוֹת מְתָאֶרֶת חָרִישׁ, וְאֵיזוֹ מְתָאֶרֶת קָצִיר?
נַחֲזוֹר לִדְבָרָיו שֶׁל יוֹסֵף: כֵּיצַד הַבִּיטוּי "אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר" מְבַטֵא אֶת עוֹצְמַת הָרָעָב?

עגלות

אֵיךְ נִרְאוּ הָעֲגָלוֹת בְּמִצְרַיִם בִּימֵי יוֹסֵף?צִיוּרֵי קִיר וְעִיטוּרִים מֵהָעֵת הָעַתִיקָה מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל צוּרַת הָעֲגָלוֹת...

ריאליה מקראית עגלות

"וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם."
(פסוק יט)

מרכבות פלישתיות מדינת האבו, 1192- 1160 לפנה"ס : מתוך הספר "הפלשתים ותרבותם החומרית", באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה

אֵיךְ נִרְאוּ הָעֲגָלוֹת בְּמִצְרַיִם בִּימֵי יוֹסֵף?
צִיוּרֵי קִיר וְעִיטוּרִים מֵהָעֵת הָעַתִיקָה מְלַמְדִים אוֹתָנוּ עַל צוּרַת הָעֲגָלוֹת שֶׁל הַיָמִים הַהֵם. הָיוּ עֲגָלוֹת מִסוּג מֶרְכָּבוֹת קַלוֹת וּקְטַנוֹת, שֶׁנוֹעֲדוּ לְהִסְתַעֲרוּת בַּקְרָב, וְהָיוּ עֲגָלוֹת כְּבֵדוֹת יוֹתֵר, בַּעֲלוֹת אַרְגַז עֵץ גָדוֹל וּרְתוּמוֹת לִשְׁוָורִים, שֶׁתַפְקִידָן הָיָה בְּעִיקָר לְהַעֲבִיר סְחוֹרוֹת וַאֲנָשִׁים.

אֶת הַדֶרֶךְ מִכְּנַעַן לְמִצְרַיִם עָשׂוּ הָאַחִים בָּרֶגֶל. בִּדְקוּ בַּפְּסוּקִים – מַדוּעַ עַכְשָׁיו הֵם נִזְקָקִים לַעֲגָלוֹת?

אני יוסף אחיכם

הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים עַל הָרָעָב בִּכְנַעַן וְעַל יוֹסֵף וְאֶחָיו, בְּלִיווּי אִיוּרִים שֶׁל דָנִי...

סרטונים אני יוסף אחיכם

"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם."
(פסוק ה)

פחד מנקמה

יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה וּמְאַרְגֵן אֶת כָּל מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת...

סרטונים פחד מנקמה

יוֹסֵף פּוֹתֵר אֶת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה וּמְאַרְגֵן אֶת כָּל מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם לִקְרַאת הָרָעָב. הוּא הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַשַׁלִיט עַל מִצְרַיִם, "הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית מב) וְגַם לְאֶחָיו שֶׁיוֹרְדִים לִקְנוֹת אוֹכֶל בְּמִצְרַיִם. זוֹ הַהִזְדַמְנוּת שֶׁל יוֹסֵף לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַם וְאוּלַי גַם לְלַמֵד אֶת אֶחָיו לֶקַח.

מַדוּעַ חָשְׁשׁוּ הָאַחִים מִנְקָמָה שֶׁל יוֹסֵף?
כֵּיצַד הָיָה יָכוֹל יוֹסֵף, בְּמַעֲמָדוֹ הֶחָדָשׁ, לִנְקוֹם בָּאַחִים?
כֵּיצַד פָּעַל יוֹסֵף בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר?