סגור תצוגת כיתה
הפרק

התיקון של עם ישראל והשפעתו

פסוקים א-יב

שיעור ראשון מתוך שניים
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

מהלך הוראה זה מתמקד בתהליך התיקון של עם ישראל לאחר תקופה של אנרכיה וחטאים. שמואל מקבץ את העם ומוביל אותו בתהליך חשבון נפש פנימי המתמקד בשיבה אל אלוהים. התיקון הפנימי מחזק ומגבש את העם, ומוביל גם להצלחה חיצונית – ניצחון מרשים על פלשתים ואחריו שנות שקט ושלווה. נקשור את הדיון באפשרות לתקן היבטים בחייהם של התלמידים, וליכולת החשובה של בני אדם להכיר בטעויותיהם ולהתמודד אתן.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה- לתקן את העולם:
נחלק לתלמידים עותקים של הסיפור "לתקן את העולם" (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), נקרא אותו יחד ונדון בו:

  • האם המדען חשב שבנו יצליח לתקן את העולם המפורק? מדוע?
  • האם הילד היה מצליח לתקן אם היה מתרכז רק בעולם?
  • מה בסופו של דבר אפשר לילד להצליח בתיקון?
  • מה לדעתכם המסר שהסיפור מעביר לגבי היכולת שלנו לתקן את העולם ואת עצמנו?

בני אדם במהותם אינם מושלמים, כולנו מועדים וטועים. אך בידי בני האדם יש גם יכולת יפה וחשובה לתקן. אפילו עם שלם יכול לתקן את עצמו יחד, כפי שנראה בפרק.

אפשרות שנייה- אמונה בתיקון:
נכתוב על הלוח את הציטוט שלהלן מתוך כתבי רבי נחמן מברסלב:
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"

נדון במליאה על המשפט:

  • מה דעתכם על המשפט?
  • במה לדעתכם אנשים מאמינים יותר, באפשרות שמשהו יתקלקל או באפשרות שמשהו יתוקן?
  • האם יש מקרים שבהם הקלקול גדול כל כך שכבר אי אפשר לתקן? מהם? מה מאפיין אותם?
  • חשבו על מצבים שבהם תיקנתם משהו בחיים שלכם. זה לא חייב להיות דבר גדול במיוחד, יכול להיות בקשת סליחה, שיפור עצמי. שתפו את הכיתה.

הזמנה לקריאה

כדי להיזכר באירועי הפרקים הקודמים מומלץ לפתוח בסרטון שמסכם את שמואל א פרקים א-ז, כדאי לעצור בדקה 4:05 כדי לא לחשוף את המתרחש בפרק ז.

אם לא הקרנתם את הסרטון, חשוב להזכיר כמה נקודות חשובות מהפרקים הקודמים: דמותו ומעמדו של שמואל, אובדן ארון אלוהים ונדודיו, תחושה כללית של אנרכיה.

נקרא עם התלמידים את פסוקים א-ב ונסביר אותם. פסוקים אלו מציגים רקע חשוב להתרחשות בפרק. בפתיחה ללימוד אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב במחברת דבר שנמסר בפסוקים אלו ושהם משערים שיהיה בעל חשיבות להמשך הפרק.

נסכם: ארון אלוהים נמצא בקריית יערים לאחר תקופת נדודים, עברו עשרים שנה וכעת העם נמשך חזרה לאלוהים.

נקרא את פסוקים ג-ז ונשאל את התלמידים:

  • מהו החטא של בני ישראל העולה מפסוק ג? (הם עובדים אלוהים אחרים לצד עבודת אלוהים)
  • מהי דרישתו של שמואל מהעם? (שמואל דורש מהעם להאמין רק באלוהים ולעבוד רק אותו. כאן בא לידי ביטוי החידוש המונותאיסטי שמאפיין את האמונה הישראלית)

פעמים רבות בתנ"ך נראה שבני ישראל מתנדנדים בין משיכה לעבודה זרה כמו הגויים בסביבה, לבין הרצון לשוב אל אלוהי ישראל. נדון עם התלמידים:

  • מדוע לדעתכם בני ישראל נמשכים לעבוד אלים אחרים? ומה לדעתכם גרם לעם לרצות לשוב אל אלוהיו? (פער בין רצון להיות ככל הגויים לבין שימור הברית עם אלוהים)
  • בפסוק ג שמואל אומר לעם: "אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל ה'…" – מדוע שמואל מוודא כי העם שב לאלוהים בכל ליבו? (השיבה בכל הלב מכוונת לכך שהם לא יעבדו גם את אלוהים וגם את האלים האחרים)
  • על מה העם מוותר כאשר הוא נענה לבקשת שמואל ומסיר את "אֱלֹהֵי הַנֵּכָר"? (בין היתר, היטמעות בעמי הסביבה)

בעת העתיקה רוב עמי המזרח הקדום האמינו באלילים רבים שפעלו באזורים מסוימים ובתחומים מסוימים. בהליכתם אחרי אלים אחרים בני ישראל נמשכים אחרי עמי הסביבה.

בפסוקים ה-ז מתואר מעין טקס תיקון וחזרה בתשובה בהנהגת שמואל. נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים שוב ולחפש שורש שחוזר בפעלים בכל שלושת הפסוקים. השורש המנחה שמופיע שלוש פעמים בקטע הוא קב"צ.

  • מה לדעתכם משמעות החזרה על פעלים מהשורש קב"צ? (הצעה לתשובה: אפשר לעסוק במילה קבוצה, על פעולת האיחוד של העם ועל הכוח הנובע ממנה)
  • כיצד שורש זה מתקשר לתיקון שבני ישראל עושים בפסוקים אלו? (החזרה על שורש קב"צ רומזת כי חלק מתהליך התיקון קשור גם באיחוד מחדש של עם ישראל)
  • כיצד הפלשתים מפרשים את ההתקבצות של עם ישראל, וכיצד הם מגיבים? (כהכנה למלחמה, הם מתארגנים ויוצאים לקרב נגדם)
  • האם התקבצות זו מזכירה סיפור שכבר פגשנו? (מלחמה זו היא מעין מלחמת ראי למלחמה באבן העזר שבה נשבה ארון פלשתים בפרק ד)
  • מה משמעות ההשוואה בין שתי ההתרחשויות? (המלחמה שבה נשבה הארון מסמלת שפל באמונה של העם לצד אמונה חזקה בכוחם. כאן המצב הפוך: העם חושש, אך האמונה חזקה. ההשוואה מחזקת את הבנת תהליך השינוי שהעם עבר)

נקרא את פסוקים ח-יב ונעבור לעבודה עצמאית:
מיד אחרי השיבה של העם לה' בהנהגת שמואל, בני ישראל מביסים את פלישתים תבוסה מוחצת לאחר שנים רבות שבהן סבלו ופחדו מהם. כתבו במחברותיכם:

  • מיהם הגורמים הפועלים בצד של בני ישראל? (אלוהים, שמואל והעם)
  • במה תרם כל אחד מהם לניצחון?

נסכם: בפרק זה חל שינוי במצב של העם ביחס לפרקים הקודמים.

  • מה לדעתכם היה השינוי החשוב ביותר?
  • כיצד השפיע התיקון של בני ישראל על תוצאות הקרב מול אויביהם המרים?
  • מה לדעתכם האווירה בעם לאור התיקון?

מבט לחיים

בפרק ראינו ששמואל והעם עושים שורה ארוכה של פעולות כחלק מתהליך התיקון והשיבה לאלוהים (נעסוק בפעולות האלו גם במהלך ההוראה הבא). נחלק את הכיתה לזוגות, ונבקש מכל זוג לחשוב על 3-5 פעולות שאדם שרוצה לתקן קלקול בחייו צריך לעשות (למשל – להודות בבעיה או בטעות). התלמידים ירשמו את הצעותיהם ויציגו את תוכניות התיקון שלהם לכיתה.

לסיכום נדון:

  • האם אתם מיישמים בחייכם את ההצעות שעלו כאן?
  • לאור המתרחש בפרק – האם אתם מאמינים שבכל מצב בחיים אפשר לתקן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: מהלך ההוראה הראשון עוסק בתהליך התיקון שעבר עם ישראל בהנהגת שמואל – תהליך שמקרב את העם חזרה לדרכו של אלוהים וגם מחזק את העם ומאפשר לו לגבור על אויביו.
מיומנויות: זיהוי וניתוח מילה מנחה, התעמקות במושג 'מונותיאיזם' וביטויו במקרא.
מתודות: משחק המחשה, דיונים במליאה, תזכורת באמצעות סרטון, עבודה עצמית ועבודה בזוגות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
סרטון שמואל א
קרדיט: 'שמואל א פרקים א-ז: שמואל – מנער לנביא ולמנהיג'. הועלה בידי 929 תנ"ך ביחד, בתאריך...
סרטון שמואל א

קרדיט: 'שמואל א פרקים א-ז: שמואל – מנער לנביא ולמנהיג'. הועלה בידי 929 תנ"ך ביחד, בתאריך 10 בנובמבר 2019.

היכן גר שמואל?
מצד אחד נאמר לנו ששמואל היה סובב שנה בשנה ברחבי הארץ ושופט ביישובים שונים, ומצד...
היכן גר שמואל?
"וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'". (פסוק יז)

Lamnoi Manas / Shutterstock.com

מצד אחד נאמר לנו ששמואל היה סובב שנה בשנה ברחבי הארץ ושופט ביישובים שונים, ומצד אחר בפסוק זה נאמר כי ברמה נמצא ביתו ושם הוא שפט את כל הארץ. אז היכן היה בפועל?
רבי יוחנן מציע כך:

"מאי כי שם ביתו?
אמר ר' יוחנן: כל מקום שהלך שם, ביתו עמו"

(ילקוט שמעוני, שמואל א פרק ז, סימן קד)

  • היכן ביתו של שמואל לפי המדרש? מה המדרש מוסיף להבנת מנהיגותו?
גדולתו של שמואל
בספר תהילים מתארים את משה ושמואל כשני מנהיגים דגולים שהיו לעם ישראל. המדרש שלפניכם מסביר...
גדולתו של שמואל
"וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו". (פסוק טו)

דמות הנביא. Anneka / Shutterstock.com

בספר תהילים מתארים את משה ושמואל כשני מנהיגים דגולים שהיו לעם ישראל. המדרש שלפניכם מסביר במה גדולתו של שמואל שווה לכל הפחות לגדולתו של משה רבנו.

לקריאת המדרש
"וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט, ו) "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". בא וראה כמה בין משה לשמואל: משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא, שנאמר (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב. למה כך? אמר הקדוש ברוך הוא: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם; אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה; אמר הקדוש ברוך הוא: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל, יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה"'. (שמות רבה טז, ד)
  • האם ההשוואה במדרש מחמיאה לשמואל או למשה? מדוע?
בְּכָל לְבַבְכֶם או מכל הלב
שמואל מציב תנאי לעם, אשר אם ימלאו אותו בכל לבבם, אלוהים יצילם מיד פלשתים. התנאי...
בְּכָל לְבַבְכֶם או מכל הלב
"אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל ה'". (פסוק ג)

Alhovik / Shutterstock.com

שמואל מציב תנאי לעם, אשר אם ימלאו אותו בכל לבבם, אלוהים יצילם מיד פלשתים. התנאי הוא מונותאיזם.

להמשך קריאה

דתות של עמים אחרים השכנים לישראל מאפשרות לקיים פולחן לכמה אלים ולנהוג מנהגים של דתות אחרות במקביל. אך אמונת הייחוד הישראלית אוסרת זאת באיסור חמור. לפיכך, התנאי הוא חזרה למקורות ונטישת כל פולחן אחר.
באמירתו שמואל מרמז לציווי בספר דברים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).
כיום משתמשים בביטוי "מכל הלב" כדי לתאר החלטה שמתקבלת מתוך כוונה שלמה, ואף מתבצעת בפועל במלואה, ללא היסוסים או שלבי ביניים.

  • מדוע בחר שמואל בלב כדי לבטא אמונה שלמה?
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
מדי שנה בשנה הולך שמואל מיישוב ליישוב, שופט ומנהיג את העם, וחוזר חלילה. שמואל אינו...
מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
"מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה". (פסוק טז)

SigDesign / Shutterstock.com

מדי שנה בשנה הולך שמואל מיישוב ליישוב, שופט ומנהיג את העם, וחוזר חלילה. שמואל אינו מחכה לעם שיבוא אליו, אלא הוא הולך אל העם.

להמשך קריאה

כשם שהמחזוריות של הטבע משתקפת בלוח השנה ובמנהגי העם כך, מנהיג שמואל דפוס קבוע נוסף בחיי העם. לעומת השלטון הריכוזי שאפיין את השופטים שקדמו לו ואת המלכים שיבואו אחריו, שמואל מנהיג נוכחות קבועה ותמידית בכל הארץ. והארץ שקטה עשרים שנה.

  • האם חזרתו שנה בשנה תורמת לדעתכם לתחושת הביטחון של העם?
  • השתמשו בצירוף "מדי שנה בשנה" כדי לתאר פעולה שנעשית בשגרה ולאורך זמן.
שמואל רב־הפעלים
  בנצרות ניתן מקום של כבוד לשמואל הנביא הכוהן, מאחר שהמליך את דוד – אשר...
שמואל רב־הפעלים
"וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי חַיָּיו". (פסוק טו)

פסל שמואל הנביאי בחזית כנסיית דויטשר דום מהמאה ה-18 בערך. ברלין, 2017. צילום: Renata Sedmakova / Shutterstock.com

 

בנצרות ניתן מקום של כבוד לשמואל הנביא הכוהן, מאחר שהמליך את דוד – אשר ישו הוא נצר לשושלתו.

להמשך קריאה

בפסל ניכרים סממנים יהודים ונוצרים גם יחד. האופן שבו מועמד שמואל, אופייני לאומנות הנוצרית. ובמקביל הוא מתואר אוחז בשופר, כלי פולחן יהודי. באופן זה הפסל משקף היטב את דמותו הרב־גונית של שמואל, המקובלת על הן על היהודים והן על הנוצרים.

  • כיצד האומנות הנוצרית ממחישה את רב־גוניותו של שמואל?
שמואל – נביא
שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17 בציור זה קלוד ויניון מדגיש את יכולת...
שמואל – נביא
"וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַה' וַיִּזְעַק שְׁמוּאֵל אֶל ה' בְּעַד יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲנֵהוּ ה'". (פסוק ט)

שמואל הנביא, יצירתו של קלוד ויניון מהמאה ה־17 בציור זה קלוד ויניון מדגיש את יכולת הנבואה של שמואל ואולי אף את המחיר שדורשת יכולתו לתווך בין שמיים לארץ, בין אלוהים לאדם. השימוש שנעשה בצבעים דרמטיים כמו משקפים את הדרמה שמתוללת בתוכו, כשם שמתואר מבע פניו.

  • מרגע היוולדו שמואל נועד לשרת אחרים – את עלי הכהן, את אלוהים, את העם. כיצד הציור מספק לנו הצצה לשמואל האדם הפרטי?
קריית יערים
    לאחר נדודי ארון הקודש מעיר פלשתית אחת לאחרת, מביאים אותו לגבעה בקריית יערים,...
קריית יערים
"וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן ה'". (פסוק א)

כתבה מ1946 על הקמת יישוב יהודי חדש/ מחודש בקרית יערם"הבקר", יום חמישי, מאי 23, 1946. אוסף עיתונות יהודית היסטורית, הספרייה הלאומית, ירושלים

קרית יערים 1904 צילום: W. Smith

 

 

לאחר נדודי ארון הקודש מעיר פלשתית אחת לאחרת, מביאים אותו לגבעה בקריית יערים, שם ישהה תקופה ארוכה של 20 שנים.
קריית יערים מוזכרת כבר בספר יהושע כעיר שממנה הגיעו הגבעונים, אשר ביקשו לעשות שלום עם בני ישראל.

להמשך קריאה

היישוב מוזכר בהמשך ספר יהושע בשם "קריית בעל" על שם האל בעל הכנעני. כנראה שבשלב מאוחר יותר הוסב לשם הניטרלי 'קריית יערים', על שם היערות המקיפים את האזור הזה, כדי לדחות את זיהויו עם פולחן הבעל.
בשנת 1946 החלו להקים את היישוב קריית יערים, היישוב העברי הראשון בקו תל אביב־ירושלים, במקום המזוהה עם קריית יערים המקראית, בסמיכות לכפר אבו־גוש. בכתבה המכריזה על הקמת היישוב מסופר כי לצד העצים העתיקים שבאתר, ניטעו עוד 40 אלף עצי אורן. כמו כן, מצוין כי התגלו באדמת המקום עתיקות.

  • שערו – מדוע אנשי קריית יערים אינם נפגעים מנוכחות ארון הברית בשטח יישובם?
שמואל מסתובב
לשמואל אין תואר אחד, הוא שופט, נביא, מנהיג, כוהן, מצביא צבאי ומה לא. גם אין...
שמואל מסתובב
"וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה". (פסוק טז)

מפת התהוות הממלכה: תחומי פעילותם של שמואל ושאול. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן. © מטח

לשמואל אין תואר אחד, הוא שופט, נביא, מנהיג, כוהן, מצביא צבאי ומה לא. גם אין לו מרכז רוחני אחד – המשכן בשילה, ארון הקודש בקריית יערים, התפילה הציבורית התקיימה במצפה ושמואל נודד בין היישובים השונים בכל שנה וחוזר חלילה.

  • מצאו את היישובים המתוארים בפרק זה במפה. איזה קשר נוצר ביניהם באמצעות ביקורי שמואל?
פולחן הבעל והעשתורת
האל בעל והאלה עשתורת היו אלים מרכזיים בפולחן הכנעני, ושניהם נחשבו אחראים לפריון. בעל, בהיותו...
פולחן הבעל והעשתורת
"וַיָּסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרֹת וַיַּעַבְדוּ אֶת ה' לְבַדּוֹ". (פסוק ד)

האל בעל והאלה עשתורת היו אלים מרכזיים בפולחן הכנעני, ושניהם נחשבו אחראים לפריון. בעל, בהיותו אל הסערה, הגשם, הרעם והברק נחשב לאל הפוריות הכנעני מאחר שפוריות הקרקע תלויה במִמְטָרִים.

להמשך קריאה

באזור שהגשמים בו מעטים, לא מפתיע שהוענק מקום מרכזי לבעל, אל הגשם. משמו גם נטבע המוּנח המתאר את החקלאות המתקיימת ממֵי הגשמים בלבד: "חקלאות בעל".
עשתורת (הפיניקים כינוה 'אשרה') נחשבת לרעייתו של בַּעַל, אל הסערה הכנעני. פולחן עשתורת היה נפוץ מאוד בארץ ישראל בייחוד בקרב נשים. צלמיות רבות של עשתורת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות באזור ארץ ישראל. אחד הסמלים לעשתורת הוא העץ, ועצים גדולים היו חלק מפולחנה.

  • מה מבין אירועי הפרקים הקודמים הביא את עם ישראל לזנוח את העבודה הזרה?
צום
  צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח...
צום
"וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי ה' וַיָּצוּמוּ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַה' וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה". (פסוק ו)

רחוב בירושלים ביום כיפור. צילום: zeevveez at flickr, CC BY 2.0

במסגד בסוף יום צום הרמדאן. צילום: Arisdp, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0

 

צום הוא הימנעות מכוונת מאכילת מזון ולעיתים גם משתייה מסיבות דתיות או תזונתיות. בלוח השנה היהודי שישה צומות, האחד הוא צום יום הכיפורים, שתכליתו לכפר אישית על האדם הצם.

להמשך קריאה

ארבעת הצומות האחרים נקבעו לאחר חורבן בית המקדש על ידי חז"ל לזכרו, והשישי הוא צום תענית אסתר. מנהג הצום קיים בדתות ובתרבויות שונות, מסיבות מגוונות ולמטרות שונות: כביטוי לצער, כתוספת לתפילה (בעיקר בעת בקשת רחמים), לצורך טיהור הגוף והנפש, לשם התכנסות ועוד. בפרק שלנו שמואל מבקש מהעם לצום כקבוצה לפני שיתפלל בעבורם לאלוהים, במעמד טקסי שיסמל את חזרתם בתשובה, כלומר את השיבה שלהם לעבודת אלוהים בלבד. הצום במקרים רבים במקרא ובספר שמואל הוא התכנסות ציבורית שמטרתה היטהרות ויצירת קשר מחודש עם אלוהים.

  • מה מטרת הצום בפרק ז? מדוע מורה שמואל לעם לצום? אילו עוד פעולות עליהם לעשות?
שמואל מנהיג בעמו
בסרטון מציגים את המשך האירועים שחלו בחיי העם ושמואל לאחר החזרת הארון לשילה.
שמואל מנהיג בעמו
"וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה'". (פסוק ב)

בסרטון מציגים את המשך האירועים שחלו בחיי העם ושמואל לאחר החזרת הארון לשילה.

  • נדמה שסיפורו של ארון הברית משקף את סיפור חייו של שמואל, ולהפך. מה האמירה הזאת מלמדת על שמואל?

קרדיט: 929 שמואל פרקים א–ז. שמואל – מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד

שמואל כוכב עליון
נלי וצביקה מדברים על שמואל כוכב עליון – שהשיב את ארון הקודש ואת השקט והשלווה...
שמואל כוכב עליון
וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'". (פסוק יז)

נלי וצביקה מדברים על שמואל כוכב עליון – שהשיב את ארון הקודש ואת השקט והשלווה לממלכת ישראל.

  • מה ההישג או ההישגים החשובים ששמואל עשה בעבור העם, אשר המנהיגים הקודמים נכשלו בהשגתם?

קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד / חינוכית ראשונים בעולם