"וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" – על נפילה למעמקים שמובילה לחשבון נפש

שלב ראשון – היכרות עם הטקסט:
נקרא יחד בכיתה את פסוקים א-יא ונסביר בלשון קלה את הכתוב. נבקש מהתלמידים לערוך רשימה של הפעולות שקשורות ליוסף ושעלולות לקומם עליו את אחיו (בין שהוא עשה אותן ובין שעושים אותן למענו). נשאל את התלמידים:

• כיצד יוסף מצטייר בפסוקים אלו?
• אילו תכונות מאפיינות אותו בפסוקים?
• מדוע לדעתכם הוא נוהג כפי שהוא נוהג?
• למשל, מדוע הוא בוחר לשתף את אחיו בחלומותיו? הציעו לפחות שתי הצעות.

נמשיך לקרוא את פסוקים יב-יז ונבהיר לתלמידים: עד כה הצטייר יוסף כדמות שאינה רגישה לאחיו ולדרך שבה הם יקבלו את דבריו. ואולם, כפי שנראה בהמשך הסיפור, דמותו מורכבת מאוד, משתנה ומתפתחת. נשאל את התלמידים:

• היכן בפסוקים אפשר למצוא רמז לאכפתיות של יוסף כלפי אחיו או לרצונו בקרבתם?
• על מה הדבר עשוי ללמד? (הוא מחפש אחריהם ואינו מוותר גם כשאינם נמצאים במקום שאליו נשלח. הוא מכנה אותם "אַחַי")

נקרא את פסוקים יח-כד ונשאל כמה שאלות הבנה:

• לפי פסוקים יח-כ, באיזה כינוי מזלזל מכנים האחים את יוסף? ("בעל החלומות")
• מה מתכננים האחים לעשות ליוסף? (להרוג אותו)
• לפי פסוקים כא-כב, מה ראובן מציע לאחים כחלופה לרצח יוסף? (לזרוק אותו לבור)
• לפי פסוקים כג-כד, מה האחים עושים לבסוף ליוסף? (מוכרים אותו לסוחרי עבדים)

הבור הריק:

• מדוע הבור מתואר הבור כך: "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"? מה מוזר בתיאור הזה? (ודאי שאין בו מים אם הוא ריק)
• מה אפשר ללמוד מפירוט זה לדעתכם?

לאחר שהתלמידים יעלו את השערותיהם נביא לפניהם את הצעת המדרש מהתלמוד המובאת גם בפירוש רש"י על הפסוק.

• מהי תשובת המדרש? (הבור אומנם ריק ממים, אך איננו ריק מנחשים ועקרבים)
• לפי פרשנות זו, מה הייתה כוונת האחים, כאשר זרקו אותו לבור? (שיוסף ימות בבור)
• האם תוכלו למצוא רמז שזו הייתה כוונת האחים בדברי ראובן בפסוק כב: "וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ"? (אתם לא תשלחו בו יד, אבל הוא ימות ממילא בבור. )
• לפי המשך פסוק כב האם כוונתו של ראובן הייתה זהה לכוונת האחים? (לא, הוא רצה להציל את יוסף ולהשיבו אל אביו. כנראה הוא הציע להשליך אותו לבור כדי להרוויח זמן ולחזור להצילו)

שלב שני – בתוך הבור – חשבון נפש:
נשאל את התלמידים:

• כיצד לדעתכם יוסף מרגיש ומה הוא חושב כשהוא מתקרב לאחיו בעמק דותן?
• למה התנ"ך מקמץ בתיאור רגשותיו או מחשבותיו של יוסף ברגעים חשובים אלו?

נחלק לתלמידים את שירו של עוזי שביט 'וכשהגיע לשדה' (ראו דף עם מילות השיר גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לכתוב את הבית הראשון של השיר רק על סמך הכותרת: 'וכשהגיע לשדה' ולשתף ביצירותיהם.
נקרא יחד את השיר ונשאל:

• איזו מילה חוזרת פעמים רבות בשיר? (לא – פעולות שיוסף לא עשה)
• מדוע יוסף בוחר לא לעשות, לדעתכם? האם הוא חסר אונים? האם הוא מבין בהדרגה ששגה ביחסו אל האחים וכעת הם יבואו עמו חשבון?
• מה יוסף עושה בכל זאת, לפי השיר? מדוע? (תוהה על דרכי האלוהים, אולי כי הוא מופתי מיחסם של אחיו כלפיו)
• מה יוסף חש? (בדידות)
• האם הגיוני לחוש בדידות גם כשמוקפים באחים? מדוע? (כן, זה תלוי ביחס שלהם)
• מה השיר מחדש לנו? איזו זווית קריאה הוא מציע לגבי יוסף? (מדגיש את הפסיביות שלו ואת בדידותו בין אחיו)
• לפי השיר, האם יוסף מתחיל בתהליך של חשבון נפש על מעשיו? (נראה שכן. ייתכן שהפסיביות של יוסף מעידה על קבלת הדין ועל ניצנים של רפלקסיה ותיקון)
• האם הוא פסיבי באופיו ולכן הוא נותן לדברים להתגלגל ולהסתדר מעצמם – "מה שיוצא אני מרוצה"? (כך זה נראה בשיר. על פי הכתובים נראה שלא תמיד הוא פסיבי כמו באירוע הזה)
• האם השיר תואם את המתואר בפסוקים יח-כד? (נראה שכן, יוסף פסיבי מאוד ומקבל את הנעשה בלי להתנגד)
• עיינו בבראשית פרק מב פסוקים כא-כב. איזה מידע נוסף מתגלה לנו על המתרחש בפרק שלנו? (יוסף התחנן אל האחים והם לא הקשיבו לו)
• האם המידע תואם את המתואר בשיר שקראנו? (מהתיאור בפרק לז עולה שיוסף היה פסיבי ולא נלחם על חירותו. אך מקריאה בפרק מב מתברר שיוסף התחנן על נפשו, שלא כמו שמתואר בשיר)

ניתן לתלמידים משימת כתיבה אישית:
באורח פלא, בתוך הבור הריק מצא יוסף קלף מגילה ונוצת דיו, על הקלף הוא כתב את מחשבותיו. נסו להמשיך את מחשבות יוסף כפי שפגשנו בשיר שלמדנו ומלאו בשמו את הקלף:
מה חשב בתוך הבור? האם נמלא חרטה על התנהגותו או שמא דווקא נמלא זעם על אחיו האלימים? האם חשב על אביו? על עצמו? אולי פשוט השתהה לראות כיצד התפתחו הדברים? האם הסתכל אחורה בזעם או שבפעם הראשונה אפשר לו המשבר להתבונן על עצמו בביקורתיות? האם הוא כועס על אחיו או שמא ההימצאות בבור גורמת לו להתחיל להבין אותם? תנו דרור לדמיונכם.
אפשר לאגד את יצירות התלמידים (הבית הראשון של השיר בעקבות הכותרת והכתיבה מתוך הבור) באוגדן ולהציגו בכיתה.
נשמע כמה מהרעיונות של התלמידים על מחשבות יוסף בבור.
נשאל את התלמידים:

• האם יכול להיות היבט חיובי למשבר שחווה יוסף? איזה? (עשוי להיות למשבר היבט חיובי, אם הוא גרם ליוסף לחשוב על מעשיו ולהבין יותר את השפעתם על אחיו או אם גרם לאחים לחשוב על מעשיהם הם ולגלות רגשי אחווה כלפי יוסף למרות הכל)
• כיצד משבר יכול לשמש מנוף לצמיחה? (אם הוא משמש בסיס לרפלקסיה ולתיקון)
• האם המשבר יכול דווקא להתחיל ריפוי במשפחתו של יעקב? (בהחלט, זו מעין נקודת קיצון שכולם הבינו שהלכו רחוק מידי וכאן המקום לעצור ו"לחשב מסלול מחדש")

נסכם: בפרק לז ראינו את יוסף זוכה ליחס מועדף מאביו, חולם חלומות שאפתניים ובשל התנהגותו אחיו שונאים אותו ומשליכים אותו לבור באכזריות. דווקא בתוך המצב הקיצוני הזה ניתן לזהות ניצנים של תיקון, בכך שהאחים לא מוציאים לפועל את תוכניתם המקורית להרוג את יוסף, אלא ממירים אותה במכירתו לעבדות. השיר שקראנו מעלה את האפשרות שגם יוסף מצידו החל תהליך של רפלקסיה ותיקון, אך אין לדברים סמך של ממש בכתובים.

אפשרות ראשונה – נפילה לבור:
כולנו חווים במהלך חיינו משברים ונפילות ל"בורות", לעיתים הנפילות אישיות ולפעמים משפחתיות. נשאל את התלמידים:

• האם נפלתם פעם נפילה כזאת לבור או ראיתם מישהו מקרוביכם נופל נפילה קשה?
• כיצד אפשר לצמוח ממשבר?

אפשרות שנייה – טעות בקריאת המציאות:
פעמים שאיננו קוראים נכון את המפה, כשם שיוסף לא חשש שאחיו יפגעו בו, ולפתע מתפלאים לראות שלא הבנו את מה שקורה סביבנו. כיצד ננהג בשעה כזו?

תוכן: נחשפנו למורכבות היחסים במשפחתו של יעקב בקריאה בפרק לז ולפרשנות שירית על הפרק.
מיומנויות: זיהוי פעלים ופעולות בטקסט מקראי, ניתוח מדרש ושיר, תרגול כתיבה יוצרת וקריאה ביקורתית.
מתודות: עיינו בטקסט המקראי, סימנו פעולות בטקסט, תרגלנו כתיבה יוצרת וניסנו להיכנס לראשה ולליבה של דמות מקראית.