מהותו ואופיו של סיפור הבריאה הראשון
פרק א, ב (א-ג)
בכמה מילים
סיפור הבריאה הראשון מצייר את תהליך בריאת העולם כרצף מילים היוצרות את היקום שלב אחר שלב: אור מובדל מחושך; מים עליונים נפרדים ממים תחתונים, ואז מוסטים הצידה המים ונחשפת היבשה. על רקע זה צומחים הצמחים, ונבראים היצורים החיים; בסוף, אחרון חביב – נברא האדם. מה המשמעות של בריאה בסדר? נעיין בפרק ונחשוב על הייחוד בסדר דרך השוואה לסיפורי בריאה נוספים.
הזמנה ללימוד
בפתיחה לסיפור הבריאה הראשון אפשר לעמוד על טיבם של הסדר והארגון ולבחון את רווחיהם ומחיריהם. להלן שלוש הצעות לפתיחה המובילות כולן להמשך אחיד בדיון ושיתוף:
הצעה ראשונה – ציטוט:
נכתוב על הלוח את הציטוט: "כאוס מוליד חיים, סדר מוליד הרגלים" (הנרי ברוקס אדאמס); או נצטט את הטענה: "יש המאמינים כי משרד או שולחן עבודה מבולגן מעיד על בלגן מנטלי… סברה מנוגדת היא כי הבלגן מעיד על יצירתיות ודינמיות…" (ויקיפידיה, ערך: בלגן).
הצעה שנייה – כתבות:
נחלק כתבות שונות על מהות הסדר והשפעתו על הנפש, אפשר להשתמש בכתבות מקישורים אלה: למשל, על הקשר בין סדר חיצוני לשקט פנימי; או על נפש בריאה בבית מסודר; או על ספר המציע את יתרונותיו של אי סדר; ויש עוד רבות נוספות.
הצעה שלישית – תמונות:
נקרין אוסף תמונות של בלגן מחד גיסא, ותמונות של חדרים מסודרים מאידך גיסא.
לאחר הפתיחה שנבחרה נדון עם התלמידים:
- מהו סדר לדעתכם? (ננסה להעלות סוגים שונים של סדר: מחשבתי ומעשי, סדר הגלוי לעין, מול סדר שאינו נראה, ועוד)
- מהם לדעתכם היתרונות של סדר וארגון? ומה לדעתכם עלולים להיות החסרונות של הסדר?
מתוך הדיון נסביר את הציטוט שנבחר לעיל, ונבחן יחד את יחסם אליו.
נזמין את התלמידים לשתף, במליאה או בזוגות, בעל פה או בכתב:
- מה לדעתכם ההפך של סדר?
- מהם לדעתכם הקשרים בין סדר לבין תהליכיות?
- האם אתם בטבעכם מסודרים או מפוזרים?
- במה זה בא לידי ביטוי?
- הייתם רוצים להיות יותר מאורגנים, או דווקא פחות? מדוע?
- מי שומר על סדר בחייכם, ומה יחסכם לכך?
- מה חשוב לדעתכם ביצירה חדשה – סדר או חיות, ארגון או יצירתיות, מהירות או תהליכיות? הסבירו.
הזמנה לקריאה
נקרא יחד את כל הפסוקים בפרק ונסביר במהלך הקריאה את המילים הלא מובנות. ננסה להאזין לסיפור מחדש ולאפיין את מהותו. נקרין את טבלת ימי הבריאה על הלוח ונמלא יחד עם התלמידים מה נברא בכל יום (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
אפשר לקרוא שנית בזוגות ולסמן ביטויים חוזרים בפסוקים. או לקרוא במליאה, ולחזור יחד על הביטויים החוזרים בקול. (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נסכם על הלוח את הביטויים החוזרים:
"וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם…"
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'יְהִי…' וַיְהִי…"
"וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב"
נדון עם התלמידים:
- מה אפשר ללמוד מחזרות ביטויים אלו? (סדר ותהליכיות, שגרה חזרתית)
- מה מדגיש המעבר בין הימים? (חלוקת הבריאה לשלבים תהליכיים; התקדמות תמידית מחד גיסא אך לא באופן מהיר וחד פעמי מאידך גיסא)
- כיצד מתוארת בפסוקים תגובת אלוהים ליצירותיו, ומה שונה בתגובת אלוהים לבריאת האדם? (בכל הבריאות כתוב "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב". רק אצל האדם מופיעה הסיומת "וַיַּרְא אֱלֹהִים… וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד", ולאחריו הוא עוצר את מלאכת הבריאה)
- נחשוב על משמעות הסדר, והמקום שניתן לאדם בסדר זה. (אפשר לדבר על היתרון בהיותו של האדם קצה הבריאה – הכול נברא לכבודו; או להפך על החיסרון – הוא האחרון שנברא)
נאפיין את טיבו המאורגן של תיאור הבריאה, נעמוד על היותו המשכי ומתפתח באופן חזרתי. נדגיש את החלוקה ההדרגתית לימים, ואת הסיפוק המתלווה לתהליך היצירה. לאחר הדיון במליאת הכיתה, נזמין את התלמידים לכתיבה אישית, או לשיתוף בזוגות או בקבוצות (ראו דף הנחיות גם בממערך השיעור).
נעיין בפרשנותו של הרש"ר הירש:
רש"ר הירש על בראשית פרק ב פסוק ב:
"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" – פסוק זה הוא מאמר הסיום של הבריאה, והוא מקביל למאמר הפתיחה. פתיחת הבריאה מראה לנו שמים וארץ, והיא מכריזה עליהם: "בראשית!"… ברא אלוהים את אלה! עתה חוזר הסיום ומראה לנו שמים וארץ, והוא מכריז עליהם "ויכלו"… הם מלאכת מחשבת של בורא יחיד, שתכנן והציב לו תכלית: "ויכלו!".
- לפי פירוש הרש"ר הירש – מהו הדבר המשותף לתחילת תיאור הבריאה ולסיומה? ומה לומד מכך הרב הירש? (הפירוש מדגיש את סגירת המעגל בין ראשית הבריאה שבה כתוב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" לבין אחריתה "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ". הרש"ר הירש מציע לראות בכך את ההלימה בין תכנון הבורא לבריאתו, את ההשלמה המאירה את האל באור של שלמות)
הרחבה – מבט לסיפורי בריאה מקביל
נשוב למליאה, ונשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים סיפורי בריאה אחרים מלבד הסיפור המסופר בראשית התנ"ך?
נדון אתם יחד מה יכול להוסיף המבט לסיפורי תרבויות אחרות, ונציע כי מלבד העשרה והרחבה – השוואה בין סיפורים מדגישה היבטים בכל אחד מהם ומאירה את התרבויות השונות.
נספר בכיתה בקווים כלליים את 'אנומה אליש' – סיפור הבריאה הבבלי. אפשר גם להקדיש לכך זמן רב יותר ולקרוא אותו: במט"ח מובאים חלקים נרחבים מן הטקסט, ותמצית עלילתו מובאת בויקיפדיה בקישורים אלו.
נדון עם התלמידים:
- מהן נקודות הדמיון בין סיפור הבריאה המקראי לסיפור הבריאה הבבלי? ובעיקר, מהם ההבדלים בין הסיפורים?
- מדוע מעניין להשוות את המיתוס הבבלי לפסוקי המקרא? (ראוי לציין שיש מחקרים בשנים האחרונות המבקרים את ההשוואות לסיפורי בריאה אחרים בגלל המרחק התוכני והספרותי הרב)
ננחה את התלמידים להתייחס לנקודות המפורטות בטבלה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור), ונדון עם התלמידים על משמעות הפער התפיסתי בין עולם של ריבוי אלים, לבין תפיסה דתית-מונותאיסטית של אל אחד; בין בריאה מתוך מלחמה, לבין בריאה בדיבור.
- לאור קריאת פסוקי הבריאה וסיפורי הבריאה במיתוס הבבלי: איזו דמות אלוהים מצטיירת בסיפור הבריאה בראשית התנ"ך, ובאילו אפיונים מתואר העולם שנבנה? (בפסוקי הבריאה בלטו הסדר והתהליכיות, ההתקדמות המתמשכת שאינה פוסקת אך גם אינה מתפרצת במהירות. מתוך ההשוואה לסיפורי בריאה נוספים בלטה דמות האל השולטת ואינה נאבקת, ובלטה דרך יצירתו בדיבור ובסיפוק ולא בכוח ומתוך מצוקות רגשיות. נדמה שהבריאה בבראשית שואפת לצייר לידת עולם רגוע ובטוח יותר מבסיפור המקביל)
מבט לחיים
נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיח משתף:
- סיפור הבריאה מאפיין בתיאורו את מהות העולם. מה התיאור המסודר וההדרגתי של ימי הבריאה אומר על העולם שאנו חיים בו?
- איזה מין עולם נוצר כך?
- האם אתם מזדהים עם אפיון זה על העולם, או חולקים עליו? הסבירו.
ההשוואה הדגישה לנו את הסדר, התכנון והבריאה בדיבור המתוארים בסיפור הבריאה בבראשית מול היצרים, החיים והיצירה במלחמה המתוארים ב'אנומה אליש'.
- מה אני יוצר ובורא בעולמי, ומה הייתי רוצה ליצור?
- כיצד מאופיינות הבריאות וההתפתחויות בחיי – בסדר מתוכנן, או בכאוס ומאבק?
- האם הייתי רוצה לשנות מאפיינים אלו?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: מהלך ההוראה הראשון עוסק בסיפור הבריאה הראשון, ומנסה להאיר את אופיו התהליכי, הדרגתי, את תיאורו המסודר, ומתוך כל אלו לבחון איזו דמות אל מצטיירת מבעד לפסוקים. קראנו את פסוקי פרק א וראשית פרק ב; ניתחנו את הפסוקים ואת עיצוב דמות האל בהם והשווינו לסיפור הבריאה הבבלי.
מיומנויות: איתור המבנה הנוצר בפסוקים והדגשת הביטויים החוזרים בהם. הסקת מסקנות ממבנה הטקסט, ועריכת השוואות בין מסורות שונות, ניתוח מדרש חז"ל ופרשנות מסורתית לפסוקים.
מתודות: סיעור מוחות ושיתוף; סימון מבנה וחזרות בפסוקים; דיון פרשני; כתיבה עיונית ואישית.
- חלוקת הפרקים הנוצרית – ששת ימי הבריאה נחתמים בשבת אשר גולשת לפרק ב. אפשר להזכיר שלעיתים חלוקת הפרקים, המיוחסת למחלק הפרקים הנוצרי מן המאה ה-13, הארכיבישוף סטפן לנגטון, אינה מתאימה במדויק לחלוקת הנושאים.
- מספר טיפולוגי – חלוקת ימי הבריאה לשבע מתאימה לתפיסה תרבותית נוכחת ביהדות עד ימינו ובמזרח הקדום. ובסיפור שלנו: שבע פעמים נאמר בסיפור "כי טוב", השם "אלוהים" מופיע 35 פעמים = חמש פעמים שבע. הפסוק הראשון הוא בן שבע מילים.
- בריאת העולם הפנימי בנפש האדם – מומלץ לקרוא ציטוט מספרו של פנחס שדה המתכתב עם סיפור הבריאה (ראו ציטוט גם בממערך השיעור), אך עוסק בבריאת נפשו של האדם פנימה – מעין פרשנות חסידית לטקסט המקראי.
- מעמד האדם – המבנה המסודר שעסקנו בו נוסק אל שיאו בבריאת האדם; והביטוי החוזר "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" מתעצם בבריאת האדם "וַיַּרְא אֱלֹהִים… וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". כיצד מצטייר מעמד האדם בבריאת העולם? נזמין את התלמידים לפרש את הפסוקים ולבחון אם לדעתם האדם אכן מגשים את המצופה ממנו. אפשר להאזין לשיר בראשית ולבחון את אמירתו בסוגיה זו (מילות השיר. נמצא גם בממערך השיעור).
