"וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם"
פרק ב
הזמנה ללימוד
נפתח במשחק "חתול ועכבר", שבוחן את החוסן הקבוצתי שלנו: הכיתה עומדת במעגל צפוף, כאשר בתוך המעגל נמצא ה"עכבר"- תלמיד מתנדב, ומחוץ למעגל מסתובב ה"חתול"- תלמיד מתנדב נוסף. הקבוצה צריכה לצופף שורות כדי להגן על העכבר כאשר החתול מתקרב. אסור להשתמש בידיים או ברגליים כדי לדחוף את החתול, מותר רק ליצור חומה אנושית מולו. החתול צריך לנסות לפרוץ את החומה ולתפוס את העכבר.
אחרי שהמשחק יסתיים, נשוחח עליו עם התלמידים:
- האם ההגנה שבניתם יחד הייתה טובה? חזקה?
- האם אתם קבוצה חלשה או חזקה?
- מה הופך קבוצה לחזקה?
היום נקרא על היחס של תושבי יריחו לבני ישראל, ואיך הם התמודדו עם הידיעה שבני ישראל מתכוונים לכבוש את יריחו. האם החֶברה ביריחו חזקה או חלשה? (אפשר לתת לתלמידים לנחש את התשובה לפני הקריאה.)
מבט ראשון
מכיוון שנתמקד בדברים שאומרת רחב, זו הזדמנות לתרגל קריאה דמומה של יתר הפרק. נקרא את הפסוקים א-ח קריאה דמומה, ננחה את התלמידים לחכות ונקרא יחד בקול את פסוקים ט-יד. את יתר הפרק נקרא גם בקריאה דמומה.
נבקש מהתלמידים לסמן בטקסט את כל הביטויים שמתארים פחד.
מבט שני
ננחה את התלמידים למלא את דף העבודה המצורף כדי לוודא שהבינו את הפסוקים שקראו.
כִּתבו בתוך בועות הדיבור, במילים שלכם, את דו השיח בין רחב למרגלים.
מבט שלישי
נכתוב על הלוח את הביטויים הבאים: "נפלה אימתכם", "נמוגו כל יושבי הארץ", "ויימס לבבנו", "ולא קמה עוד רוח באיש".
נבקש מהתלמידים לתאר איזו תמונה של אנשי יריחו עולה בדמיונם לאור הביטויים האלה. נבקש ממתנדב שייגש ללוח ויצייר כמה דמויות של אנשי יריחו על פי התיאור של התלמידים.
האם החברה ביריחו חלשה או חזקה?
- מה יוצר את החוסן של חברה? האם אלו התנאים הפיזיים או אולי התנאים הרוחניים ומצב הרוח הכללי (המורל)?
- מי הגורם המשפיע ביותר על חוסנה של חברה – הצבא? הממשלה? התקשורת? העם עצמו?
- האם הפחד של אנשי יריחו היה מוצדק? (כן) האם הם מיצו את האפשרויות שעמדו בפניהם? (יכלו להיכנע, לבקש הסכם שלום, לברוח ועוד).
- האם המנהיגים עשו כמיטב יכולתם כדי להציל את תושבי יריחו? אם התשובה שלילית, האם זה משנה את דעתכם על התנהלותה של רחב?
נסכם את החלק הזה בכך שיריחו הייתה עיר חזקה ומבוצרת היטב מבחינה צבאית אבל הפחד בליבם של אנשי העיר החליש אותה מאוד. אם כך, המצב הנפשי של חברה יכול להשפיע על המורל שלה לא פחות ממצבה הפיזי ואף יותר מכך, והדבר הגרוע ביותר היה שאנשי יריחו לא ניסו למצוא פתרונות אחרים מלבד פתרון צבאי.
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- כיצד ניתן לבנות חוסן של חברה?
- כיצד מחזקים חברה?
- מה מחליש אותנו כחברה?
- איך אפשר לחזק את החברה שלנו?
נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות לאירועים ולמעשים שחיזקו את החברה הישראלית ולכאלו שהחלישו אותה.
נסיים את השיעור בשירו של אריאל הורוביץ, "עשרים אלף איש", שנכתב על שון כרמלי, חייל בודד שנהרג במבצע "צוק איתן", ושעשרים אלף איש הגיעו ללוויה שלו אף שלא הכירו אותו. הורוביץ (בנה של המשוררת והפזמונאית נעמי שמר) מתאר את אחד הרגעים היפים של החברה הישראלית – אנשים המתגייסים לטובת אחרים גם אם הם לא מכירים אותם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: לאור דבריה של רחב על הפחד מבני ישראל, שאלנו מה מחליש חברה ומה מחזק אותה ויכול ליצור חברה חסונה ואיתנה.
מיומנות: פתחנו במשחק שמחזק מיומנויות חברתיות בקבוצה. לאחר מכן תרגלנו קריאה דמומה, איתור מידע בטקסט וארגונו דרך דף העבודה. הצבענו על המילים המתארות את החולשה והחידלון של תושבי יריחו, באיורים על הלוח למדנו דרך ערוץ הלמידה הוויזואלי, ולאחר מכן עברנו לדיון שתפקידו גם לחזק מיומנויות של ביקורת והבעה בעל פה.
מתודה: פתחנו במשחק שבוחן את החוסן הקבוצתי שלנו וגם מכניס עניין ואנרגיה לשיעור. לאחר מכן התמקדנו בקריאת דבריה של רחב וברגשות הפחד העולים מן הפסוקים. עסקנו בשאלה אקטואלית "איך אפשר לחזק את החברה שלנו?" בנוגע לחברה הישראלית כיום, וסיימנו בסרטון שנותן תשובה אפשרית אחת לשאלה זו.