חלום ומציאות
תהילים קכו
בכמה מילים
מזמור קכו מציג את דבריהם הנרגשים של בני ישראל ביחס לשיבת ציון אך אינו חושף את התקופה המדויקת שבה שוררו את שירם ואף לא את מיקומם הגיאוגרפי. עובדה זו עוררה את הפרשנים להעלות הצעות מגוונות ופרשנויות שונות להקשר של השיר ולתוכנו.
במהלך הוראה זה נבחן מה קורה לחלום בשעה שהוא הופך למציאות, מתוך לימוד של הכתובים לאור דברי הפרשנות ומתוך עיסוק ודיון בחלומות האישיים שלנו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – הזמנה לחלום:
נזמין את התלמידים לכתוב על החלום שלהם (אפשר להקדים לכתיבה דמיון מודרך):
- כתבו שלושה חלומות שהייתם רוצים להגשים:
1. חלום אישי
2. חלום בשביל המשפחה שלהם או בשביל אנשים קרובים אליכם
3. חלום לאומי או עולמי - בחרו אחד מהם ודמיינו שהוא מתגשם. תארו את המציאות אחרי התגשמות החלום:
מהם התחושות שלכם? במה המציאות שונה? אילו אתגרים חדשים עומדים בפניכם?
אפשרות שנייה- לפעמים חלומות מתגשמים:
נצפה בסרטון המציג את החלטתה של יובל דיין לפרוש מהתוכנית The Voice זמן קצר לפני גמר התחרות, מומלץ לצפות בשתי הדקות הראשונות.
נדון בכיתה:
- מה לדעתכם, היה החלום של יובל דיין?
- מה עמד מולו לדבריה?
- האם קרה שוויתרתם על הזדמנות להגשים חלום? מתי? מדוע?
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – פרשנויות:
נקרא את המזמור יחד ונזמין את התלמידים לעיין בפסוקים א-ג ולערוך רשימה של הפעלים בפסוקים אלה. נחלק את הפעלים לפי זמנים: עבר, הווה ועתיד (חֹלְמִים, שְׂמֵחִים / הָיִינוּ, הִגְדִּיל, הִגְדִּיל, הָיִינוּ / יִמָּלֵא) ננסה להבין יחד:
- האם המזמור מתאר מציאות שהתרחשה בעבר או שעתידה להתרחש? • מיהם הדוברים בשיר? • היכן ומתי הם שרים את שירם? בגלות? בארץ ישראל?
נעיין בדברי כמה פרשנים למזמור כדי להעמיק את ההבנה ולחשוף את התלמידים למגוון האפשרויות לפרש את המזמור. אחרי שנקרא את הפרשנויות נשאל את התלמידים:
- כיצד מסביר כל אחד מן הפרשנים את המילים "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"? מהו החלום?
- מיהם הדוברים בשיר?
- היכן ומתי הם שרים את שירם?
(ראב"ע: המציאות של השבים נראית להם כמו חלום, הם שרים את שירם בימי שיבת ציון; רד"ק: בזמן שיבת ציון הגלות תיראה כחלום, שבי ציון שרים את המזמור בארץ ישראל; המאירי: הגולים שרים את המזמור בגלות וחולמים על הגאולה בעתיד – כלומר הם שרים שיר שמתאר איך בעתיד הם ישירו על שיבת ציון שקרתה בעבר; התרגום: אין כאן חלום, אלא החלמה ממחלות הגלות.)
- מהו הפירוש המתקבל ביותר על דעתך?
- מהו הפירוש שהכי הפתיע אותך? מדוע?
- נסו להציע הסבר משלכם לפסוקים א-ג.
שלב שני – ביטוי חוזר:
נעיין בפסוקים ב-ג ונחשוב יחד:
- מהו הביטוי שחוזר בשני הפסוקים? מדוע הוא חוזר? ("הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת", התפלאות על מעשה אלוהים) • האם גם אתם זקוקים לפעמים לדברי אחרים כדי להבין את מה שקורה לכם? מתי?
שלב שלישי – הצגה:
נזמין תלמידים להציג בתנועה בלבד את הביטויים "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (פסוק א) ו"הָיִינוּ שְׂמֵחִים" (פסוק ג). נעודד את המציגים לחשוב על דרכים שונות לפרש את הביטויים. כל מציג יעלה בתורו ויציג את שני הביטויים בלי לחשוף את הסדר (חלום-שמחה או שמחה-חלום) והכיתה תתבקש לזהות. דרך ההצגות ננסה לזהות פרשנויות שונות למשמעות החלום: השתאות, הלם, חזון או ניתוק. נסכם: המזמור מציג את השמחה של עם ישראל בהתגשמות חלום שיבת ציון, בין בעבר בין בהווה ובין בעתיד.
שלב רביעי:
נעיין בפסוקים ד-ו ונחשוב יחד:
- מה מבקשים הדוברים בפסוק ד? מדוע הם מבקשים זאת? (לשוב לארץ ישראל או עלייה המונית יותר כיוון שרק מעטים עלו בראשית ימי ציון)
- מדוע מוזכר בכי בפסוקים ה-ו? מיהם הבוכים? (הגולים או עם ישראל בראשית שיבת ציון)
- למה עשוי לרמז הדימוי החקלאי בפסוקים ה-ו? (לשאיפה לחידוש החקלאות בארץ, או שמשמעות הדימוי היא שכשם שהזורע בוכה בשעת הזריעה מקושי העבודה ומהספק אם הגידול יצליח, אך שמח בשעת הקצירה, כך החוזרים לארץ מרגישים בשמחת סוף המעשה המקבילה לשלב הקצירה)
- איזו דעה מדעות של הפרשנים לגבי ההקשר ההיסטורי של מזמור קכו מקבלת חיזוק מפסוקים ד-ו? מדוע? (פסוקים אלה עשויים לחזק כל אחת מן הדעות: המזמור הוא דברי הגולים שמצפים לגאולה: "שובה ה'…" ומצפים להפוך את בכיים לרינה; או המזמור הוא דברי השבים המצפים לעלייה גדולה יותר ולהפוך את בכיים לרינה)
מבט לחיים
שלב ראשון – מכתב:
ננחה את התלמידים לכתוב מכתב לעצמם בעוד שבע שנים (או כל גיל אחר שבו הם חושבים שיגשימו את חלומם) ולתאר את החלום שהתגשם ואיך הוא נראה. בשלב שני לנסות להשיב לעצמם בשם מי שיהפכו להיות.
- מה חשוב לי לומר למי שאהפוך להיות?
- אילו עצות ארצה לתת לעצמי בעתיד?
- מה אולי אשכח כבר עד אז ואני רוצה להזכיר לעצמי בעתיד?
- מה תהיה התגובה שלי בעתיד?
- כיצד נראית המציאות שלאחר הגשמת החלום.
נזמין תלמידים לשתף במה שכתבו.
שלב שני – מסר של השבים לגולים:
ננסה לחשוב על מזמור קכו כמסר של עם ישראל בגלות לעם ישראל בימי שיבת ציון או כמסר של השבים לגולים.
- מה אומרים הגולים? נסו להסביר את פסוקים א-ג כדבריהם של הגולים לעצמם כשישובו לארץ ישראל.
- מה אומרים השבים? נסו להסביר את הפסוקים כדברי שבי ציון לגולים שהיו בעבר.
- כיצד נראית שיבת ציון בחלומם של הגולים וכיצד היא נראית במציאות של השבים? התבססו על הכתוב במזמור קכו ועל הידוע לכם ממקורות נוספים בתנ"ך.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בשאלת ההקשר ההיסטורי של מזמור קכו ומשמעותו ומתוך דיון על תגובת עם ישראל להתגשמות חלום שיבת ציון דנו בקשר בין חלומות למציאות בחיינו.
מיומנויות: זיהינו פעלים בזמנים שונים שיוצרים טקסט רב משמעי, הבחנו בביטויים חוזרים (אנפורות) בפסוקים המסייעים בהדגשת רעיון והשווינו בין פרשנויות מסורתיות שונות של המזמור.
מתודות: פתחנו בסרטון או בכתיבה אישית שמעוררים שאלה, המשכנו בלימוד טקסטואלי וסיימנו בתרגיל כתיבה שהוביל להעמקה בהבנת הפרק.
חלום של 70 שנה – נעיין בסיפורו של חוני המעגל (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, ג י) ונבחן איך הוא עוזר לפרש את מזמור קכו. מזמור זה מתממש בחייו של חוני כפשוטו. חוני נרדם, חולם והגאולה מתגשמת. חוני מפרש את השינוי שאירע בזמן שנתו כגאולה.
- מה השתנה בעולם בזמן שחוני ישן?
- איך הוא מגיב לשינוי?
- מדוע לדעתכם הוא חש הזדהות עם הדוברים במזמור קכו ועם דבריהם "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"?
- מה פירוש "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" לפי סיפורו של חוני?
- איך מסייע הסיפור בהבנת מזמור קכו?
