ייסורי איוב

נחזור על עיקרי המסקנות מההיצג של הסיפור (פסוקים א-ה):

• איוב הוא צדיק מושלם: תם וישר וירא אלוהים וסר ומרע.
• איוב זוכה לטוב מושלם: עשרה ילדים ומקנה רב.
• תורת הגמול מתקיימת באופן מלא.

מכאן הדברים מתחילים להשתבש:
שלב ראשון – בשמים: מעשה שטן (פסוקים ו-יב)
נקרא את הפסוקים בכיתה במשחק תפקידים: השטן, אלוהים והמספר.
נזמין את התלמידים לשים לב לטון המתלווה לדברי השטן ולטון המתלווה לדברי אלוהים בפסוקים.
נאפשר לתלמידים נוספים להציג קריאות שונות על פי הבנתם את הדיאלוג בין אלוהים לשטן.
אחר כך נשאל בכיתה:

• מה קורה פה?
• האם המעשה נראה לכם מוזר? מדוע?
• מהן הנסיבות של המפגש בין השטן לאלוהים (פסוק ו)? (נראה כמו פגישה שמימית שגרתית שבה אלוהים נפגש עם כל בני האלוהים, והשטן הוא אחד מהם. חז"ל טענו שהמילים "וַיְהִי הַיּוֹם" מרמזות שמדובר ביום בה"א הידיעה שבו כולם באים ונידונים – ראש השנה)
• מה מניח השטן לגבי התנהגותו של איוב? כיצד הוא רוצה להוכיח לאלוהים את עמדתו? (השטן מניח שאיוב צדיק רק כי אלוהים שומר עליו ומברך אותו, כלומר עבודת האלוהים שלו היא תועלתית מכיוון שטוב לו. הוא רוצה להביא עליו ייסורים ולראות אם יתמיד בהתנהגותו הטובה או יחטא וידבר רעה על אלוהים)
• מדוע לדעתכם אלוהים מסכים להצעתו של השטן? (תשובות אפשריות: הוא בטוח שאיוב יעמוד בניסיון והשטן ייווכח בטעותו; אלוהים רוצה בעצמו לבחון את איוב כדי להיות בטוח שהשטן טועה)

לפני שנמשיך בסיפור עלינו להעלות כמה שאלות שמתעוררות מתוך קריאת פסוקים ו-יב סביב דמותו של השטן. נשאל את התלמידים:

• מה ידוע לכם על השטן ומניין הידע שלכם? (סרטים, סיפורים, מחשבות, ביטויים)
• האם אתם מכירים סיפורים אחרים בתנ"ך שבהם השטן מוזכר?

דמותו של השטן מוכרת לנו ממגוון מקורות, התנ"ך אינו מרבה להזכיר את השטן כישות שמימית נפרדת, אבל המושג שטן וגם השורש שט"נ מופיעים לא רק בספר איוב. המשמעויות של השורש מעט שונות אך עיקרן דומה – השטן מבקש לעשות רע ולהכשיל את האדם בדרכו.
חז"ל ראו בשטן דמות שמימית (על בסיס זכריה פרק ג) וזיהו בינו ובין מלאך המוות והיצר הרע. זיהויו של השטן כמלאך המוות מסביר טוב את כפיפותו של השטן לאלוהים ואת היותו חלק מפמליה של מלאכים שעושה את רצונו של אלוהים ומסייעת לו בניהול העולם.
זיהויו כיצר הרע עושה אותו לחלק ממנגנון אנושי שמכשיל את האדם ומסית אותו לדבר עברה. לפי פרשנות זו, השטן באיוב הוא האנשה של קול פנימי של אלוהים בתוך איוב שקורא לו לבחון את נאמנותו וקול פנימי של איוב שמעודד אותו לחטוא אך לבסוף נכשל).

שלב שני – בארץ: בשורות איוב (פסוקים יג-יט):
נקרין את הפסוקים על הלוח ונקרא אותם יחד (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נסביר שיש כאן ארבע בשורות ששליחים (שמכונים מלאכים) מבשרים לאיוב. נבקש מהתלמידים לסמן בפסוקים מילים וביטויים שחוזרים בכל הבשורות. אחר כך נבקש לסמן את כל האסונות שקרו לאיוב, ולסיום נבקש להדגיש בצבע את הנפגעים בכל בשורה.
נשאל את התלמידים:

• מהו הדפוס החוזר בכל הבשורות? (מלאך מגיע בעת שהמלאך הקודם עדיין מדבר, המלאך מספר על אסון שפגע במקנה או בילדיו של איוב ומעיד כי הוא היחיד שנותר בחיים)
• מהו האסון שאיוב שומע עליו בכל אחת מן הבשורות? (שבי או ביזה, שרפה, פשיטה של כשדים, רוח גדולה – אולי הוריקן או טורנדו)
• מה היקף הפגיעה? מה איבד איוב בארבעת האסונות שפקדו אותו? (בקר, אתונות, צאן, גמלים, בניו ובנותיו של איוב ועבדים רבים)
• מה מזכירה לנו הרשימה הזאת? (הרשימה זהה לרשימת הרכוש של איוב בהיצג, איוב איבד את כל הטוב שהיה לו)

השטן מוציא לפועל את תוכניתו במהירות וביעילות. ארבע הבשורות מגיעות אל איוב בזו אחר זו, ועולמו חרב. איוב מאבד את כל הטוב שהיה לו ומצדיק וטוב לו קלסי הוא נעשה צדיק ורע לו.

תגובת איוב:
נקרא את פסוקים כ-כב ונבחן בכיתה:

• מהן הפעולות שאיוב עשה (פסוק כ)? ומה משמעותן? (איוב קורע את מעילו ומגלח את ראשו – ככל הנראה אלה ביטויים של אבלות ומשתטח על הארץ בתפילה או פניה לאלוהים)
• האם איוב חוטא כפי שציפה השטן? (לא)
• מהי תגובתו לאסונות שנחתו עליו? (מקבל את המצב ומברך את אלוהים: נולדתי ערום וחסר כול וכך אמות, כל מה שהיה לי קיבלתי מה', ברוך ה')

פסוק כב מסכם ואומר שאיוב לא חטא, אך מוסיף מידע נוסף על מעשי איוב: "לֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים".
נקרין בכיתה דברי הסבר על השורש תפ"ל.
נשאל את התלמידים:

• מהי המשמעות המילולית של המילה "תפל" (שהשתמרה בשפה הערבית) ומהי משמעותה בשימוש היום-יומי? (מילולית – רוק; בשימוש יום-יומי – דבר חסר מלח ולכן חסר טעם)
• מהם שני ההסברים האפשריים למעשה שאיוב לא עשה ("נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים")? (1. הוא לא אמר דברים תפלים – חסרי טעם ורעים כלפי אלוהים; 2. הוא לא העלה רוק לפיו כדי לפתוח בדברי תלונה כלפי אלוהים אלא בחר לשתוק)

כך או כך איוב עומד במבחן הנורא שהוצב בפניו ולא חוטא בלשונו.

שלב שלישי – בשמיים: "עוֹר בְּעַד עוֹר" (פרק ב פסוקים א-ו):
בתחילת פרק ב שוב השטן ואלוהים נפגשים. נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם יקרה במפגש ביניהם?
• האם השטן יודה בטעותו?

נקרא את הפסוקים בכיתה גם הפעם במשחק תפקידים: השטן, אלוהים והמספר או שהמורה יקרא את הפסוקים בדרמטיות הראויה. נזמין שוב את התלמידים לשים לב לטון הדוברים ולבדוק אם יש שינוי לדעתם מהפעם הקודמת שבה שוחחו. נאפשר לתלמידים נוספים להציג קריאות שונות על פי הבנתם את הדיאלוג בין אלוהים לשטן.
אחר כך נשאל בכיתה:

• האם השטן הודה בטעותו לגבי איוב? (לא)
• מדוע לדעתכם? (נעמיק בזה בהמשך)
• כיצד אלוהים מבין את שתיקתו של איוב אל מול האסונות? (כקבלת הדין והתמדה בנאמנותו לאלוהים)
• תיאור המפגש השני בין השטן לאלוהים כמעט זהה מבחינת המבנה הטקסטואלי. אילו נקודות דמיון נוספות תוכלו למצוא בין שני המפגשים?
• מה עשוי ללמד הדמיון הרב בין שני המפגשים? (שאין כאן אירוע חד פעמי אלא שגרה שבה השטן מסית – זה תפקידו, ואלוהים תוחם את גבולותיו)

נתמקד בדברי השטן (פסוקים ג-ד) ונבחן את כוונתו בעזרת פירוש הרב שטיינזלץ.
נשאל את התלמידים:

• כיצד השטן מסביר את שתיקתו של איוב אל מול האסונות? (איוב דואג רק לעצמו. הוא מקבל את מות בניו ככפרה על חייו שלו – עור בעד עור, ולכן הוא מברך את אלוהים ומתמיד בנאמנותו. בסופו של דבר לאדם אכפת בעיקר מעצמו)
• מה השטן מציע כדי להוכיח את טענתו? (לפגוע בגופו של איוב ולראות אם לא יקלל ויחטא)
• מה אלוהים מאשר לשטן ומה הוא אוסר עליו? מדוע הוא אוסר זאת, לדעתכם? (אלוהים מאשר לפגוע בגופו של איוב אך לא בנפשו ובחייו)

שלב רביעי – בארץ: "גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד" (פרק ב פסוקים ז-יג):
נזמין את התלמידים לקרוא בשתיקה ובאופן עצמאי את פסוקים ז-י, ולדמיין את איוב כאשר ניחתת עליו המכה האחרונה בעודו מתאבל על ילדיו. ננחה את התלמידים לסיים לקרוא ולהניח את הראש על השולחן ולעצום עיניים.
נמתין כמה רגעים בשתיקה עד שכולם יסיימו לקרוא ויניחו את ראשם ואז בקול שקט נזכיר לתלמידים את קורותיו של איוב עד כאן:
היה לו הכול, הוא מעולם לא חטא לאדם או לאלוהים. ואז ביום בהיר אחד, בזו אחר זו ניחתו עליו הבשורות על אובדן הרכוש, העבדים, הבנים והבנות. הוא קיבל הכול בהכנעה ובאמונה ובירך את אלוהים על מה שיש לו ועל מה שאין לו. עכשיו, בעודו יושב באפר ומתאבל על עשרת ילדיו, הוא מוכה במחלת שחין בכל גופו. בשקט הוא לוקח חרס ומתגרד בו עד זוב דם.

• מה איוב מרגיש – ייאוש, עצב, כעס, בלבול?
• מה הוא אומר בליבו?
• מה הייתם עושים במקומו?

נזמין את התלמידים לפקוח את עיניהם ולהרים את הראש ונזמין אותם ללמוד בחברותא את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נסכם יחד את התשובות על הלוח ונשמע דעות שונות לגבי תחושותיו של איוב והסיבות לשתיקתו.
נקרא את פסוקים יא-יג ונשאל בכיתה:

• מיהן הדמויות שמצטרפות לסיפור בשלב זה? מדוע הן מגיעות? (שלושת רעי איוב שבאו יחד לנחם אותו)
• מה קורה במפגש בין איוב לרעיו ומה נאמר בו? (הרעים מביטים בו מרחוק ואינם מזהים אותו ואת סביבתו, אך מבינים כמה גדול החורבן והכאב, ויושבים אתו באבלו שבעה ימים ולילות בשתיקה. לא נאמר דבר)
• באילו שתי דרכים הרעים מבטאים את הזדהותם עם איוב? (בהשתתפות באבל בצורות שונות ובישיבה על הארץ אתו)
• מדוע הם שותקים לדעתכם?
• האם יש בכלל טעם לישיבה שלהם עם איוב בלי להגיד לו כלום?

נראה שאיוב עומד גם במבחן השני ושומר את פיו מלקלל ולחטוא. אל מול אשתו שדוחקת בו לקלל הוא מגלה נחישות, אך גם רוח סוערת ומזג חם. איוב שותק אך משהו בתוכו נע. שתיקתו נמשכת גם כאשר באים רעיו להתאבל ולשתוק אתו שבעה ימי ושבעה לילות. נקרא קטע על שתיקתו של איוב והרעים מתוך רשימתו של דניאל שרשבסקי באתר 929.
לסיכום נוסף של כלל האירועים מומלץ לצפות בסרטון 'ספר איוב' של 929.

למדנו על עוצמתו הנפשית של איוב בתגובותיו המאופקות ועל עמידתו באמונתו גם לנוכח השבר הגדול שחווה. נקרא יחד את שירה של רחל המשוררת שמבקשת ללמוד מאיוב את היכולת הזאת.
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם המשוררת מציינת שהתנ"ך שלה פתוח בספר איוב? מה זה מלמד על היחס שלה לאיוב ולסיפורו? (כנראה שהיא חשה הזדהות ומוצאת את עצמה בסיפור. נזכיר את סיפור חייה הטרגי של רחל שעזבה את אהובה ומשפחתה ועלתה לארץ והתיישבה בכנרת, אך חלתה ונאלצה לעזוב את המושבה כנרת עד למותה ממחלת השחפת)
• מה בסיפורו של איוב נגע לליבכם?
• האם גם אתם מרגישים שבמידה מסוימת הסיפור של איוב הוא הסיפור שלכם? מדוע?
• האם הייתם רוצים ללמוד מאיוב לְקַבֵּל אֶת הָרַע כְּקַבֵּל אֶת הַטּוֹב? מדוע?
• מה אנו עשויים להרוויח מקבלה של הרע בחיינו בברכה?
• האם אפשר להחזיק מעמד בתפיסה הזאת? חכו לשיעור הבא.

תוכן: למדנו את פרקים א-ב באיוב ואת המתרחש בהם בשמים ובארץ. הכרנו את דמותו של השטן ועמדנו על עוצמתו המיוחדת של איוב שבאה לידי ביטוי בעיקר בשתיקתו.
מיומנויות: זיהינו דפוסים חוזרים בסיפור, עמדנו על משמעותם של מילים מתוך השוואה למקורות מקראיים אחרים.
מתודות: נעזרנו בדפי עבודה, צבענו מילים בעלות תפקידים שונים בקטע, המחשנו את עוצמתה של השתיקה בתרגיל דמיון מודרך.