ירידה לצורך עלייה

נשאל את התלמידים:

• היכן עצרנו את הלימוד בפרקים הקודמים? (יוסף נמכר והורד מצרימה)
• מה נצפה למצוא בפרק שלפנינו? (את המשך הסיפור, כלומר – מה מתרחש כאשר יוסף מגיע למצרים)

במקום זאת, אנו גולשים לסיפור קורותיו של יהודה. נזמין את התלמידים לקרוא את הפרק ולחשוב בעת הקריאה על השאלה הזאת: מה הקשר בין הפרק הזה לבין רצף העלילה שבתוכו הוא מופיע?
לצורך הבנה ראשונית של העלילה והסבת תשומת הלב לפרטים שבהם נעמיק בהמשך, נחלק לתלמידים דף עבודה ובו רשימה של האירועים בפרק, ונבקש מהם לסדר אותם לפי הסדר בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
למורה: אפשר להכין כרטיסיות ובהן האירועים ולבקש לסדר אותן על השולחן.

נעבור על סדר האירועים במליאה ואחר כך נבחן יחד:

• כמה שנים לדעתכם עוברות בפרק הזה? (יש כאן לפחות שלושה דורות: יהודה, הולדת בניו הגדולים, מות בניו הגדולים והולדת פרץ וזרח. כך שהפרק מספר על לפחות עשרים שנה)
• אם כך, האם יכול להיות שהסיפור הזה קורה בין מכירת יוסף למצרים ובין הגעתו לשם והמשך הסיפור? (לא. לפחות חלק גדול ממנו צריך לקרות בזמן סיפורי יוסף)
• נסו לשער: מדוע סיפור זה מופיע דווקא כאן וקוטע את רצף סיפורי יוסף?

ננסה לענות על השאלה הזאת במהלך השיעור.

מערכה ראשונה – נוסע בירידה:
נקרא את פסוק א ונבקש מהתלמידים לזהות את הפעלים המופיעים בפסוק: "וַיֵּרֶד", "וַיֵּט".

• בהנחה שהדברים קורים מיד לאחר מכירת יוסף, מדוע הולך יהודה מאחיו?
• מדוע הליכתו מהם מנוסחת בשני פעלים שמציינים ירידה?

נקרין על הלוח שני מדרשים על ירידתו של יהודה.
נשאל את התלמידים:

• כיצד כל פרשן מפרש את הירידה של יהודה?
• מה המכנה המשותף לפירושים?

משתי הפרשנויות עולה שליהודה יש אחריות מסוימת לאירועי יוסף. בפרשנות הראשונה האחים פונים אליו כאחראי למצבו של אביהם ובפרשנות השנייה יהודה עצמו חש אשם במתרחש ולא יכול לשאת את בכיו של אביו.
נשאל את התלמידים:

• כאשר קוראים את הסיפור כולו, מה חטאו המפורש של יהודה בפרק, שעליו הוא אומר בפסוק כו "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (הימנעותו של יהודה מהשאת שלה לתמר כדי לייבמה)
• כאשר קוראים את סיפור יהודה ותמר בהמשך ישיר לסיפור מכירת יוסף, מה אפשר ללמוד על יהודה? כיצד ממשיכה התנהגותו בפרק לח את התנהגותו בפרק לז? (אפשר לזהות מגמה כללית של ירידה מוסרית שמתחילה במכירת יוסף ונמשכת בהחלטתו של יהודה להשאיר את תמר אלמנה בלי כוונה להשיא לה את שלה)

מערכה שנייה – ירידה לצורך עלייה:
נקרא את פסוק כד: "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף".
נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על החלטה זו של יהודה ?
• באיזה אור היא מאירה אותו? (שלילי ואכזרי)
• מדוע לדעתכם בחר בעונש חמור כל כך?
• איזו תועלת עשוי לצמוח ליהודה ממותה של תמר? (הוא לא יצטרך להשיא אותה לבנו שלה. ייתכן אפילו שהיה לו נוח להרוג אותה כדי להימנע ממילוי חובתו כלפיה)

נציין שכאן מגיעה הירידה המוסרית של יהודה לשיאה. הוא כמעט מוציא להורג אישה חפה מפשע, שאתה שכב. העובדה שמדובר באישה שיהודה התרשל במילוי חובתו כלפיה, מעצימה את האבסורד.
נקרא את פסוק כו ונשאל:

• מה לדעתכם פשר דברי יהודה: "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? (שנינו צודקים – אני צודק כי לא ידעתי שהיא כלתי, אבל היא צודקת יותר ממני / תמר צודקת. היא בהיריון ממני או שפעלה כך בגללי)
• האם יהודה נושא באחריות למעשה תמר? כיצד? (כן. הוא מכריז ברבים שהוא טעה, ותמר צדקה בפעולתה זו, כיוון שלא ניתנה לשלה)

נזכיר כי בתחילת הסיפור שאלנו מדוע סיפור יהודה ותמר מופיע באמצע סיפור מכירת יוסף, ועמדנו על כך שיש כאן רצף תהליכי בירידתו המוסרית של יהודה. אך הסיפור אינו עוסק רק בירידה של יהודה, אלא גם בתיקון שלו.

• כיצד מוארת דמותו של יהודה בסוף הסיפור? (באופן חיובי. הסיפור מראה שיהודה עבר תהליך תיקון. הירידה המוסרית נעצרה)

נחלק לתלמידים טבלה שמשווה בין סיפור מכירת יוסף ובין מעשה יהודה ותמר (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). מתוך ההשוואה נעלה מסקנות על הקשר בין השניים.

מערכה שלישית – גיבור במגמת הצדקה:
נבקש מן התלמידים להתחלק לזוגות ולמצוא יחד את הפסוקים בפרק שבהם מופיעה המילה "כִּי" בנוגע למעשיו של יהודה. נקרין את הפסוקים על הלוח.
נשאל את התלמידים:

• מה תפקידה של המילה 'כי' בכל אחד מן הפסוקים האלה? (להסביר את מניעיו הפנימיים של יהודה להתנהגותו)

נחלק לתלמידים טבלה ונבקש מהם לחלק את הפסוקים למעשיו של יהודה ולמניעיהם, המופרדים באמצעות המילה 'כי' (ראו דף עבודה עם טבלה גם בממערך השיעור).
נקרין על הלוח את הטבלה מלאה.
נקרא את פסוק יא ונשאל:

• מדוע חשוב לציין את המניע הפנימי של יהודה? מה יכולנו לחשוב בטעות לולא צוין המניע? (יכולנו לחשוב שליהודה פשוט לא אכפת מתמר. המניע נותן סיבה הגיונית להתנהגותו: אפשר להבין אב שרוצה לשמור על בנו האחרון בחיים)
• מדוע לדעתכם חושפים את מניעיו של יהודה? מה תורם כל מניע להבנת דמותו של יהודה? (המניע השני מסביר למה חשב יהודה שהיא זונה ואיך לא הכיר שזו תמר כלתו; המניע השלישי מבהיר שוב שיהודה אינו מזהה את תמר ולכן שוכב אתה; המניע הרביעי מבהיר שיהודה אומר שתמר צודקת לא רק בזהות האב, אלא גם במעשה שעשתה כדי לזכות לייבום)
• מהי המגמה הכללית של ארבעת המניעים שסקרנו? מה משותף להם? (כולם מאירים את יהודה באור חיובי יותר וממזערים את הטעויות של יהודה)

נציין שמגמה זו המבקשת להאיר את יהודה באור שיש בו חמלה ולא לצייר אותו כגיבור שלילי ואכזרי מלווה את הסיפור כולו. מיד נבין למה.

מערכה רביעית – אורו של משיח?
כפי שראינו, על אף הירידה המוסרית שיהודה עובר, יש בסיפור מגמה חוזרת לעורר חמלה כלפיו ולהצדיק את מעשיו או לפחות להבין שהוא לא עשה דברים במזיד, עד לחזרתו בתשובה. בחברותות בזוגות ננסה לענות על שאלת המוקד של השיעור: מה חשיבות הופעתו של סיפור יהודה ותמר באמצע סיפורי יוסף ואחיו? (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשוב למליאה ונשמע את התשובות. נתמקד בשאלה ד ונוסיף: סיפור זה מתרחש בעת עלייתו לגדולה של יוסף – מוצגת כאן אלטרנטיבה להנהגת האחים בדור הבא, בדמותו של יהודה שאומנם ירד "מֵאֵת אֶחָיו", אך גם עלה, ועל כן ממנו יצא אורו של משיח.
נחזור ונקרא את ראשית הפרק – פסוקים ז-י, לצד סופו – פסוקים כז-ל .
נשאל את התלמידים:

• האם אתם רואים קשר בין ראשית הסיפור לסופו? (בראשיתו מתים שני בנים של יהודה, ובסופו נולדים לו שני בנים)
• פרשנים ראו במיתת שני הבנים עונש ליהודה. על מה לדעתכם הוא נענש? (על חלקו במכירת יוסף)
• אם כן, מה עשוי להיות מקומה של לידת התאומים? (אישור לתיקון שעבר יהודה, אלוהים מברך אותו בשני בנים תחת בניו שהומתו, ולא סתם בנים, אלא בן שממנו תצא שושלת דוד)
• כיצד מסבירים הפסוקים את שמו של פרץ? (פסוק כט: "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ?" – זרח רצה לצאת ראשון, אבל פרץ הקדים אותו ופרץ החוצה)
• בהתחשב בסיפורה של תמר ובשושלת המלוכה העתידית שתצא מפרץ, האם תוכלו להעלות הצעות נוספות מדוע נקרא פרץ בשם זה? (אולי כרמז על פריצת הגבולות של תמר; אולי כרמז לפריצה של שושלת יהודה ולמימוש של הברכה "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה"; אולי בגלל הפריצות שנכרכה בסיפור לידתו…)

לאורך השיעור למדנו על דמותו של יהודה שמתחילה בירידה מוסרית ומסיימת נשיאה באחריות למעשיו ובחזרה בתשובה. הודאה בטעות או במעשה לא מוסרי איננה דבר פשוט, בעיקר כשהיא נעשית בפני כול. ננסה לחשוב:

• האם היו בחייכם רגעים שבהם העזתם לשאת באחריות למעשיכם ולהודות בטעות שעשיתם כלפי האחר?
• מדוע קשה לנו להודות בטעויות שלנו?
• ממה אנו חוששים?
• האם נתקלתם במצב שבו הודאה באשמה או בטעות שלכם פנתה נגדכם?
• האם היא דווקא היטיבה עמכם ואפשרה לכם צמיחה?

תוכן: למדנו על דמותו של יהודה וכיצד תורם הסיפור ותהליך התיקון שעבר לעיצוב דמותו.
מיומנויות: ערכנו השוואה טקסטואלית בין שני פרקים והבחנו בביטויים חוזרים, קראנו דברי פרשנות ומדרשים.
מתודות: עבדנו בקבוצות בכרטיסיות הנחייה ושיחה, מילאנו טבלה וערכנו דיון.