כל דבר בעיתו
בכמה מילים
נלמד את שיר העיתים של קהלת ונעמוד על מגוון הדרכים להבין את משמעותו. האם שיר זה מעודד לפסיביות ולפסימיות, או לאקטיביות ואופטימיות? מהן המסקנות של קהלת עצמו בסוף שיר העיתים?
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה: שיר
נעיין בשירו של ריה"ל "עבדי זמן" (ראו עזר הוראה: עבדי זמן).
נשאל בכיתה:
- מה פירוש להיות עבד של הזמן?
- האם אתם מרגישים כך לפעמים?
- איך אפשר להימנע מזה?
הצעה שנייה: פתגם
נכתוב על הלוח את הפתגם הערבי "יום עס'ל, יום בס'ל".
נשאל:
- האם אתם מכירים הפתגם? מה פירושו? (יש ימים מוצלחים ויש ימים שלא)
- האם זו אמירה מנחמת בעיניכם? מדוע?
- מה המשמעות של פתגם זה לגבי מידת האחריות של האדם להצלחתו?
- האם בעיניכם באמת ההצלחה תלויה בזמן?
הצעה שלישית: שאלות
נשאל בכיתה:
- האם לכל פעולה יש זמן מתאים לדעתכם?
- האם יש פעולות שאף פעם לא נכון לעשות?
- האם ישכאלה שנכון לעשות תמיד?
הזמנה לקריאה
לאחר המסקנות הפסימיות של קהלת בחיפושו אחר תכלית החיים הוא עובר לשיר שנראה אופטימי. נקרא את פסוקים א-יב בכיתה בעזרת זוג קריינים- האחד יקרא את פסוק א ואת הטור הימני של השיר והאחר יקרא את הטור השמאלי של השיר ואת פסוקים ט-יב.
נשאל בכיתה:
- האם אפשרלזהות בשיר מבט אופטימי על החיים? כיצד? (יש בחיים מקום לחוויות ולפעולות מסוגים שונים, בהקשרים שונים מתאימים דברים אחרים זה מזה. נוסף על כך, פסוק יב מדבר על שמחה ועשיית טוב בחיים)
- האם אפשרלזהות בשיר פסימיות? כיצד? (השיר מתאר מחזוריות וזמנים קבועים לכל דבר, שאין לאדם שליטה בהם ולכן גם אין בהם יתרון – משמעות)
שלב ראשון: שיר העיתים- תוכן וצורה
נקרין את שורות השיר (פסוקים ב-ח) ונזמין את התלמידים לשים לב לעיצוב האומנותי של השיר:
החלוקה לפסוקים יוצרת שבע רביעיות עיתים בעלות קשרים מעניינים (ראו דף עבודה: שירת העיתים מחולקת).
נשאל בכיתה:
- מהם התחומים שנכללים בשיר? (חיים ומוות, בנייה, תפירה, דיבור ושתיקה, חקלאות - נטיעה, סיקול אבנים – בכי וצחוק, אהבה ושנאה, מלחמה ושלום)
- כיצד עשוי מגוון התחומים המוזכרים לשדר מסר אופטימי? (מבט אופטימי על שפע האפשרויות של האדם בחייו)
שלב שני: המסגרת של שיר העיתים
נפנה עתה לעסוק בפסוקים המקיפים את שיר העיתים: פסוק א שפותח את הפרק כמעין כותרת לשיר, ופסוקים ט-יב שבאים לאחר השיר ומציגים את מסקנותיו.
נשאל בכיתה:
- האם פסוק א משדר אופטימיות או פסימיות לדעתכם? (נראה אופטימי כי הוא מעיד שיש זמן לכל דבר בחיים, כלומר קיים שפע של הזדמנויות לפעולה של האדם)
- מהי המחזוריות המתוארת בשיר העיתים? כיצד היא מובילה למסקנה של קהלת בפסוקים ט-יא? (כל הפעולות קבועות מראש ותלויות בזמן, כלומר לאדם אין באמת בחירה בפעולתו. מכאן מגיע קהלת למסקנה שאין לאדם יכולת להבין את משמעות הדברים, כיון שאינו מודע לתמונה הרחבה)
- היכן דיבר קהלת על המחזוריות בעולם בפרקים הקודמים? מה הוא הסיק ממנה? (בפרק א קהלת עסק במחזוריות של הטבע והסיק ממנה שאין משמעות לשום דבר, כיוון שהכול קורה שוב ושוב באותו אופן)
- האם מסקנותיו של קהלת בפרק ג דומות למסקנותיו בפרק א או שונות מהן?
כאמור, אפשר להבין את דבריו של קהלת בשתי דרכים. נקרא דבריהם של שני חוקרים (בדף העבודה: "אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ" – לוז ורוזן צבי) שמייצגים את שתי הדרכים להבנת מסקנותיו של קהלת בפרק ג.
נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות את דברי החוקרים ולבחון עם מי מהם הם נוטים להסכים יותר.נזמין כמה זוגות לשתף ולהציג את ההבדל בין העמדות ואת דעתם האישית.
סיום וסיכום
נקרא את פסוק יב ונשווה בינו ובין הפסוק החותם את ספר קהלת (פרק יב פסוק יג).
- מהי מסקנתו של קהלת בפסוק יב? (לשמוח ולעשות טוב)
- האם הוא רואה בשמחה ובטוב תכלית של חיי האדם? (לא בהכרח)
- במה דומה פסוק זה לפסוק החותם את קהלת ובמה הם שונים? (שניהם מבטאים עמדה חיובית על החיים ושניהם נשענים על ההנחה שאיננו יודעים את התכלית האמיתית של החיים. ההבדל הוא שבסוף הפרק מודגש מקומם של אלוהים ומצוותיו ואילו בפרק ג מדובר על עשיית טוב בכלל)
מבט לחיים
אפשרות ראשונה: אדם בחייו
נקרא את שירו של יהודה עמיחי "אדם בחייו" (ראו דף עבודה: אדם בחייו)
נשאל את התלמידים:
- במה קהלת "לא צדק" לדעת עמיחי? מדוע?
- מה ההבדל בין תפיסותיהם של קהלת ושל עמיחי?
- מי מביניהם צודק, לדעתכם?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק ג פסוקים א-יב, עסקנו במבנה ובתוכן של שיר העיתים ומתוך כך עסקנו במשמעותו וביחס בינו לבין שאר ספר קהלת.
מתודות: דף עבודה, דיון, קריאת שיר, מדרש תמונה.
מיומנויות: תקבולת, מבנה של שירה מקראית, השוואה, פרשנות מחקרית ומדרש מודרני.
גישה חדשה אל קהלת ג' – מאמרו של יהודה ת' רדאי.
