סגור תצוגת כיתה
הפרק

לחמה ביבש גלעד

וקים א-יב

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

ניזכר בתוצאות המלחמה בבני בנימין מסוף פרק כ:
מו וַיְהִי כָל הַנֹּפְלִים מִבִּנְיָמִן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא – אֶת כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי חָיִל. מז וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל סֶלַע הָרִמּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמּוֹן אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. מח וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בִנְיָמִן וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב מֵעִיר מְתֹם עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא, גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ.

נשאל את התלמידים:

  • מי ניצח במלחמה? (ישראל)
  • כמה מהלוחמים של שבט בנימין שרדו? (שש מאות לוחמים)
  • מה קרה לכל שאר בני בנימין? (כולם נהרגו במלחמה ועריהם נשרפו בידי בני ישראל)
  • מה אנחנו מצפים שיקרה עכשיו? (חגיגות ניצחון במחנה ישראל)

מבט ראשון

נקרא יחד בקול את פרק כא פסוקים א-יב. בזמן הקריאה נבקש מהתלמידים לחשוב מה מפתיע בסיפור המסופר. (בני ישראל אמורים לשמוח בניצחון. אם כך, למה הם בוכים?)

מבט שני

נשאל את התלמידים:

  • מה נשבעו שבטי ישראל מיד בסוף המלחמה? (שאף אחד לא ייתן את בתו לאישה למישהו מבני בנימין)
  • למה לדעתכם הם נשבעו כך? (אולי כי החליטו לנתק כל קשר עם בני בנימין בשל התנהגותם האיומה, אולי כי פחדו לתת את בנותיהם לבני בנימין שמתייחסים באופן כזה לבני אדם)
  • מה בני ישראל עושים בבית אל? (יושבים ובוכים ומעלים קורבנות)
  • למה הם עצובים כל כך, הם אמורים לשמוח שניצחו? (הם מצטערים על מלחמת האחים שנוצרה, הם מבינים שאם נשארו רק שש מאות גברים מבני בנימין ואין להם נשים, לא יהיה המשך לשבט הזה.- כשאותם גברים ימותו יהיה חסר (- ייפקד) שבט שלם מעם ישראל)
  • מה אפשר לעשות כדי שלא ייכחד שבט מישראל? (לבטל את השבועה, למצוא אנשים שלא נשבעו שיוכלו לתת לבנותיהם להתחתן עם בני בנימין)

נשמע את ההצעות במליאה.
בסופו של דבר בני ישראל מחליטים למצוא מי לא היו חלק מהשבועה – כלומר מי לא נענה לקריאה של האיש הלוי להגיע להילחם בבני בנימין – ולקחת את בנותיהם לנשים לבני בנימין הנותרים.

  • מי לא עלה להילחם? (תושבי יבש גלעד שגרו בעבר הירדן)
  • בני ישראל אינם מסתפקים בלקיחת הבנות. מה הם עושים לתושבי יבש גלעד? (נלחמים בהם והורגים את כולם חוץ מהנערות שאינן נשואות)
  • למה לדעתכם הם עושים את זה? (הם רוצים להעניש אותם על שהפרו את השבועה ולא הצטרפו לכולם למלחמה)
  • כמה בנות הם לוקחים? (ארבע מאות)
  • מה דעתכם על המעשה הזה?
  • מהן האפשרויות האחרות שעמדו לפניהם?

מבט שלישי

נשאל את התלמידים:

  • היכן התכנסו בני ישראל כדי לחשוב מה לעשות עם הכחדתו הצפויה של שבט בנימין? (בבית אל)

ננסה לראות יחד למה הם מתכנסים דווקא שם. ניזכר מה אנחנו יודעים על בית אל מן העבר:
לאחר שיעקב הצעיר קיבל את ברכתו של עשו במרמה הוא ברח מביתו. בדרך הוא עצר בבית אל וחלם חלום שבו הבטיח לו אלוהים כמה הבטחות. ניזכר:

  • על מה חלם יעקב? (הוא ראה בעיני רוחו סולם מוצב בין שמיים לארץ ומלאכים עולים ויורדים בו)
  • עיינו בבראשית פרק כח, מה הבטיח לו אלוהים? ("יג הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ".)

לאחר שנים רבות חזר יעקב לאותו מקום, אבל אז כבר לא היה לבד – הוא היה נשוי ונולדו לו כבר אחד עשר ילדים.

  • מי עוד לא נולד לו אז? (הבן הצעיר ביותר – בנימין)
  • עיינו בבראשית פרק לה, מה אלוהים מבטיח לו שם? ("יא וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים: 'אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. יב וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ".)

נסכם: בבית אל הבטיח אלוהים ליעקב פעמיים כי הארץ תינתן לו ולזרעו ושהוא יפרה וירבה. בפעם הראשונה ההבטחה ניתנת כאשר יעקב עוד רווק ובפעם השנייה היא ניתנת שוב רגע לפני לידת בנימין, בנו האחרון.

  • לאור כל הנאמר, מדוע בני ישראל בוחרים להתכנס ולבכות על אובדנו של שבט בנימין מעם ישראל דווקא שם?

בני ישראל רוצים להזכיר לאלוהים את הבטחתו ליעקב אביהם – שיפרה וירבה. בבית אל ניתנה ההבטחה הזאת ומיד לאחר מכן גם התקיימה – ובנימין, הבן השנים עשר של יעקב, נולד. לידתו של בנימין מסמלת את קיום ההבטחה ליעקב ולכן באותו מקום חייב להימצא הפתרון להכחדתו של שבט בנימין. אלוהים גם מבטיח ליעקב: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ", ואנחנו יודעים ששאול, המלך הראשון של עם ישראל, עתיד להיות משבט בנימין.

מבט לחיים

ראינו שבני ישראל ניצחו במלחמה ולכאורה השיגו את מטרתם אך הם אינם שמחים, משום שלאותה מלחמה הייתה גם תוצאה כבדה מנשוא – חשש מאובדן שבט מישראל.
נחשוב על מצבים כיום במדינת ישראל שבהם אנחנו נלחמים ברע אך מצטערים על התוצאות שנגרמות מכך (למשל: מכניסים פושעים לכלא, אך מצטערים על אובדן החירות של בני האדם. מבחינה ביטחונית אנו נאלצים לבדוק מכוניות פלסטיניות במחסומים, אך מצטערים על אי הנוחות וההשפלה הכרוכה בכך בעבור פלסטינים רבים שאינם מחבלים ועוד).

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על בני ישראל שבמקום לשמוח בניצחון, בוכים על אובדן שבט מישראל, וראינו את הצעת הפתרון הראשונה שלהם – להילחם בתושבי יבש גלעד שלא הצטרפו לשורותיהם במלחמה, ולקחת מבנותיהם לבני בנימין. הבנו למה הם מתכנסים דווקא בעיר בית אל ושוחחנו על מקרים שבהם עושים מעשה נכון, אך התוצאות הנלוות למעשה אינן פשוטות ומצערות.
מיומנויות: לימוד על מקום מאזכורים קודמים שלו, הבעת עמדה על הסיפור המקראי.
מתודה: שיח מיטבי.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
המחוללות בכרמים
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים,...
המחוללות בכרמים
"וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה..."
(פסוק יט)

ריקודים ומחולות. צילום: ארכיון מושב צופית 1954. ארכיון מושב צופית, מתוך אתר פיקיויקי

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בְּבִגְדֵי לָבָן שְׁאוּלִים, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ, וּמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים.
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, ל).

(מעובד. על פי: משנה, מסכת תענית, פרק ד משנה ח)

  • כיצד קשור טו באב לאירועים בפרק כא?
זאב זאב
  "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז). כמו שהזאב...
זאב זאב
"וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ, וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן."
(פסוק כא)

זאב – סמל שבט בנימין. בול בעיצוב: ג המורי. באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

 

"בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז). כמו שהזאב הזה חוטף, כך היה שבטו של בנימין חוטף, שנאמר: "וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ… וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם…" (שופטים כא, כא).

(מעובד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צז)

  • מדוע מדומה שבט בנימין לזאב בברכת יעקב בסוף ספר בראשית?
  • מה הביקורת המושמעת במדרש על שבט בנימין?
איש הישר בעיניו יעשה
משמעות הביטוי "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" – כל אדם פועל על פי מצפונו ותחושתו האישית,...
איש הישר בעיניו יעשה
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(פסוק כה)

סמל אנרכיה. shutterstock.com

משמעות הביטוי "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" – כל אדם פועל על פי מצפונו ותחושתו האישית, ולא על פי חוק אחיד. היום משתמשים בביטוי זה בעיקר כדי לתאר התנהגות שלילית, ניצול לרעה של אנרכיה וקריסה של השלטון המרכזי.

  • מה החסרונות במציאות שבה "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"? האם יש במציאות כזו גם יתרונות?
בני בנימין בימי הביניים
האיור מתוך "תנ"ך מורגן", שככל הנראה הוזמן על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת. האיורים בתנ"ך...
בני בנימין בימי הביניים
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ, וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם."
(פסוק כג)

בני בנימין חוטפים את בנות ישראל המחוללות בכרמים בשילה, איור מתוך תנ"ך מורגן, סביבות 1240. מתוך ויקישיתוף

האיור מתוך "תנ"ך מורגן", שככל הנראה הוזמן על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת. האיורים בתנ"ך זה מושפעים מהאומנות הגותית, ומתארים אירועים מרכזיים על פי סדר הופעתם בתנ"ך.

להמשך קריאה

חשיבותו העיקרית בכך שהמאייר "הלביש" את האירועים התנ"כיים בתפאורה של תקופתו, ולכן זהו מסמך חשוב ביותר למחקר התרבות החומרית של תקופת ימי הביניים – ארכיטקטורה, ביגוד, כלי נשק ושריון, כלי עבודה, אוניות ועוד, המתוארים לפרטי פרטים בצבעים חיים.
באיור נראים בני בנימין אורבים בין הגפנים לבנות שילה. האירוע המתואר נראה כמו מסיבת גן נעימה – האווירה תרבותית, רגועה, אפילו מחויכת.

  • האם האווירה והתיאור באיור מתנ"ך מורגן תואמים למופיע בפסוקים או שונים מהמופיע בפסוקים?
  • כיצד תקופת ימי הביניים, שבה נעשה האיור, משתקפת באיור? היעזרו בתחומים שפורטו בקטע הקריאה.
גזילת המחוללות
האומן הגרמני יוליוס שנור קרולספלד (1872-1794) צייר ציורים רבים העוסקים בתנ"ך. ביצירה מתוארת לקיחת הנשים...
גזילת המחוללות
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן הַמְּחֹלְלוֹת אֲשֶׁר גָּזָלוּ, וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם."
(פסוק כג)

לקיחת הנשים המחוללות, יוליוס שור פון קרולספלד, חיתוך עץ מתוך הספר: "Die Bibel in Bildern", 1860. מתוך ויקישיתוף

האומן הגרמני יוליוס שנור קרולספלד (1872-1794) צייר ציורים רבים העוסקים בתנ"ך.
ביצירה מתוארת לקיחת הנשים המחוללות בידי בני שבט בנימין. תפאורת הכרמים האִידִילִית שברקע עומדת בניגוד להתרחשות הטראומטית – חטיפה המונית, אלימה וכוחנית.
הקוֹמְפּוֹזִיצְיָה (ארגון האלמנטים והדמויות במרחב היצירה), שמאופיינת באי-סדר, ממחישה היטב את המהומה שהתרחשה במקום, ונדמה שכמעט אפשר לשמוע את קולות המאבק.

  • כיצד מוצגות הנשים באירוע המתואר בתמונה?
שילה
שִׁילֹה – עיר קדומה ששכנה כ-30 ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל לשכם. שילה הייתה...
שילה
"וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה."
(פסוק יט)

מיקומה של העיר שילה הקדומה. קרטוגרפיה: מטח.

שרידים בתל שילה. צילום: 2012. RonAlmog , at flickr, CC BY-SA 2.0

שִׁילֹה – עיר קדומה ששכנה כ-30 ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל לשכם. שילה הייתה עיר מקדש, מרכז ברית השבטים מימי ההתנחלות: שם הציבו את אוהל מועד, שם הפילו גורל על חלוקת הנחלות בארץ, שם התאספו למלחמה נגד יושבי עבר הירדן המזרחי שהקימו לעצמם מזבח משלהם. 

להמשך קריאה

שילה חרבה כנראה בידי הפלשתים לאחר קרב אבן העֵזֶר, במאה ה-11 לפני הספירה, ושכבת חורבן (שכבת אֵפֶר שריפה, מפולת מבנים או כלי נשק, שמעידה על חורבן אלים של המקום) בחפירות העיר מאשרת זאת. חורבנה של שילה נחשב לעונש מאת ה'. 

  • התבוננו במפה. מדוע הפכה שילה לעיר מרכזית וחשובה כל כך בעת העתיקה?
יבש גלעד
יָבֵשׁ גִּלְעָד היא עיר מקראית בנחלת שבט מנשה, בעבר הירדן המזרחי. העיר נקשרה בהמשך בשמו...
יבש גלעד
"וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד."
(פסוק ט)

יבש גלעד. קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

יָבֵשׁ גִּלְעָד היא עיר מקראית בנחלת שבט מנשה, בעבר הירדן המזרחי. העיר נקשרה בהמשך בשמו של שאול המלך: מייד לאחר שנבחר שאול למלך עלה נחש העמוני על יבש. שאול יצא למלחמה, הציל את אנשי יבש גלעד והיכה את עמון מכה רבה.

להמשך קריאה

במלחמתו האחרונה של שאול נגד פלשתים נפלו שלושת בניו, ושאול עצמו נפל על חרבו ומת. הפלשתים תקעו את גוויית שאול בחומת בית שאן, ותושבי יבש גלעד, שזכרו את החסד שעשה עימם, לקחו את עצמותיהם של שאול ובניו מהחומה וקברו אותם תחת האשל ביבש גלעד.

  • האם העובדה ששמו של שאול נקשר לעיר יבש גלעד מעמידה אותו באור חיובי? הסבירו.
שבועה בעולם העתיק
  שבועה היא הצהרה על כך שדבריך הם דברי אמת, התחייבות שהדברים הנאמרים נכונים או...
שבועה בעולם העתיק
"וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי אֲשֶׁר לֹא עָלָה בַקָּהָל מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כִּי הַשְּׁבוּעָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה לַאֲשֶׁר לֹא עָלָה אֶל ה' הַמִּצְפָּה לֵאמֹר, מוֹת יוּמָת."
(פסוק ה)

חוזה אֵסַרְחַדוֹן – שבועת אֱמוּנִים של המלכים הכפופים למלך ממדי לשמור אמונים לאשור ולמלכהּ לרגל חילופי מלכים בשלטון, בשנת 672 לפנה"ס. The Trustees of the British Museum © , CC BY-SA 4.0,

 

שבועה היא הצהרה על כך שדבריך הם דברי אמת, התחייבות שהדברים הנאמרים נכונים או עומדים להתקיים. הנשבע לוקח אחריות על אמיתוּת דבריו. הוא מתחייב בשמו, בשם ה' או בשם הזולת על אמיתוּת דבריו, ואם השבועה תופר – צפוי לו עונש. בעולם העתיק היה לשבועה כוח רב, ומרגע שניתנה אין להפר אותה מחשש לקללת האל.

  • כתבו את השבועה שנשבעו בני ישראל לקיים נגד שבט בנימין.
חג עתיק
הפסוק מתאר חג קדום שנחגג בכרמים וככל הנראה היה קשור לבציר, לציון סיום העונה החקלאית....
חג עתיק
"וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה."
(פסוק יט)

צילום: shutterstock.com

הפסוק מתאר חג קדום שנחגג בכרמים וככל הנראה היה קשור לבציר, לציון סיום העונה החקלאית. החג נחוג מחוץ למקדש, והנשים, כמי שמסמלות את הפִּרְיוֹן, לקחו בו חלק נכבד. קשה לדעת אם חטיפת הנשים הייתה אירוע חד-פעמי או שמדובר במנהג קבוע שהתלווה לאותו החג. במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיה הרומאית אנו מוצאים סיפורים דומים על חטיפת נשים.

  • תארו מה הם מאפייני החג הקדום, על פי המופיע בפסוקים.
בימים ההם צריך מלך בישראל
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן,...
בימים ההם צריך מלך בישראל
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
(פסוק כה)

פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן, וסיפור פילגש בגבעה – מתארים הידרדרות בתחומי המוסר, החברה, הדת והמשפחה, וכל זאת בתקופה שבה אין מלך בישראל.

הפסוק הסוגר את ספר שופטים מציין לסיכום האירועים בפרקים האחרונים כי: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."

  • מה חשיבות ההדגשה החוזרת במהלך הפרקים האחרונים, שבזמן ההתרחשויות המתוארות לא היה מלך?
  • מה האווירה הנוצרת בסוף ספר שופטים?

קרדיט: שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה/ 929 תנך ביחד, 2015

שבט בנימין בסכנת הכחדה
איך מסתדרים בני ישראל ללא שופט או מלך? הסרטון מתאר מה קורה במצב שבו אין...
שבט בנימין בסכנת הכחדה
"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר, אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה."
(פסוק א)

איך מסתדרים בני ישראל ללא שופט או מלך? הסרטון מתאר מה קורה במצב שבו אין הנהגה לעם.

  • שבט בנימין היה בסכנת הכחדה, משום שבני ישראל נשבעו לא לתת לבנותיהם להינשא לאנשי השבט. על פי הסרטון, מדוע הפתרון שהוצע לבעיה זו הוא בבחינת "להוסיף חטא על פשע"?

קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה / כאן חינוכית, 2016