נתלה בכיתה מפת ארץ ישראל מוגדלת ועליה שמות השופטים כתובים באזורים שבהם פעלו (מפה כזו מופיעה במצגת הסיכום). נציע לתלמידים לצאת לטייל בעקבות השופטים עם בני המשפחה. תלמיד שיגיע עם בני משפחתו לאזור שבו פעל אחד מהשופטים יצטלם שם ויתלה את התמונה על המפה בכיתה באזור המתאים עד שנשלים יחד את המפה כולה.
(פסוק יט)
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בְּבִגְדֵי לָבָן שְׁאוּלִים, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ, וּמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים.
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? – בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, ל).
(מעובד. על פי: משנה, מסכת תענית, פרק ד משנה ח)
- כיצד קשור טו באב לאירועים בפרק כא?
(פסוק כא)
"בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז). כמו שהזאב הזה חוטף, כך היה שבטו של בנימין חוטף, שנאמר: "וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ… וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם…" (שופטים כא, כא).
(מעובד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צז)
- מדוע מדומה שבט בנימין לזאב בברכת יעקב בסוף ספר בראשית?
- מה הביקורת המושמעת במדרש על שבט בנימין?
(פסוק כה)
משמעות הביטוי "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" – כל אדם פועל על פי מצפונו ותחושתו האישית, ולא על פי חוק אחיד. היום משתמשים בביטוי זה בעיקר כדי לתאר התנהגות שלילית, ניצול לרעה של אנרכיה וקריסה של השלטון המרכזי.
- מה החסרונות במציאות שבה "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"? האם יש במציאות כזו גם יתרונות?
(פסוק כג)
האיור מתוך "תנ"ך מורגן", שככל הנראה הוזמן על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת. האיורים בתנ"ך זה מושפעים מהאומנות הגותית, ומתארים אירועים מרכזיים על פי סדר הופעתם בתנ"ך.
חשיבותו העיקרית בכך שהמאייר "הלביש" את האירועים התנ"כיים בתפאורה של תקופתו, ולכן זהו מסמך חשוב ביותר למחקר התרבות החומרית של תקופת ימי הביניים – ארכיטקטורה, ביגוד, כלי נשק ושריון, כלי עבודה, אוניות ועוד, המתוארים לפרטי פרטים בצבעים חיים.
באיור נראים בני בנימין אורבים בין הגפנים לבנות שילה. האירוע המתואר נראה כמו מסיבת גן נעימה – האווירה תרבותית, רגועה, אפילו מחויכת.
- האם האווירה והתיאור באיור מתנ"ך מורגן תואמים למופיע בפסוקים או שונים מהמופיע בפסוקים?
- כיצד תקופת ימי הביניים, שבה נעשה האיור, משתקפת באיור? היעזרו בתחומים שפורטו בקטע הקריאה.
(פסוק כג)
האומן הגרמני יוליוס שנור קרולספלד (1872-1794) צייר ציורים רבים העוסקים בתנ"ך.
ביצירה מתוארת לקיחת הנשים המחוללות בידי בני שבט בנימין. תפאורת הכרמים האִידִילִית שברקע עומדת בניגוד להתרחשות הטראומטית – חטיפה המונית, אלימה וכוחנית.
הקוֹמְפּוֹזִיצְיָה (ארגון האלמנטים והדמויות במרחב היצירה), שמאופיינת באי-סדר, ממחישה היטב את המהומה שהתרחשה במקום, ונדמה שכמעט אפשר לשמוע את קולות המאבק.
- כיצד מוצגות הנשים באירוע המתואר בתמונה?
(פסוק יט)
שִׁילֹה – עיר קדומה ששכנה כ-30 ק"מ מצפון לירושלים, בין בית אל לשכם. שילה הייתה עיר מקדש, מרכז ברית השבטים מימי ההתנחלות: שם הציבו את אוהל מועד, שם הפילו גורל על חלוקת הנחלות בארץ, שם התאספו למלחמה נגד יושבי עבר הירדן המזרחי שהקימו לעצמם מזבח משלהם.
שילה חרבה כנראה בידי הפלשתים לאחר קרב אבן העֵזֶר, במאה ה-11 לפני הספירה, ושכבת חורבן (שכבת אֵפֶר שריפה, מפולת מבנים או כלי נשק, שמעידה על חורבן אלים של המקום) בחפירות העיר מאשרת זאת. חורבנה של שילה נחשב לעונש מאת ה'.
- התבוננו במפה. מדוע הפכה שילה לעיר מרכזית וחשובה כל כך בעת העתיקה?
(פסוק ט)
יָבֵשׁ גִּלְעָד היא עיר מקראית בנחלת שבט מנשה, בעבר הירדן המזרחי. העיר נקשרה בהמשך בשמו של שאול המלך: מייד לאחר שנבחר שאול למלך עלה נחש העמוני על יבש. שאול יצא למלחמה, הציל את אנשי יבש גלעד והיכה את עמון מכה רבה.
במלחמתו האחרונה של שאול נגד פלשתים נפלו שלושת בניו, ושאול עצמו נפל על חרבו ומת. הפלשתים תקעו את גוויית שאול בחומת בית שאן, ותושבי יבש גלעד, שזכרו את החסד שעשה עימם, לקחו את עצמותיהם של שאול ובניו מהחומה וקברו אותם תחת האשל ביבש גלעד.
- האם העובדה ששמו של שאול נקשר לעיר יבש גלעד מעמידה אותו באור חיובי? הסבירו.
(פסוק ה)
שבועה היא הצהרה על כך שדבריך הם דברי אמת, התחייבות שהדברים הנאמרים נכונים או עומדים להתקיים. הנשבע לוקח אחריות על אמיתוּת דבריו. הוא מתחייב בשמו, בשם ה' או בשם הזולת על אמיתוּת דבריו, ואם השבועה תופר – צפוי לו עונש. בעולם העתיק היה לשבועה כוח רב, ומרגע שניתנה אין להפר אותה מחשש לקללת האל.
- כתבו את השבועה שנשבעו בני ישראל לקיים נגד שבט בנימין.
(פסוק יט)
הפסוק מתאר חג קדום שנחגג בכרמים וככל הנראה היה קשור לבציר, לציון סיום העונה החקלאית. החג נחוג מחוץ למקדש, והנשים, כמי שמסמלות את הפִּרְיוֹן, לקחו בו חלק נכבד. קשה לדעת אם חטיפת הנשים הייתה אירוע חד-פעמי או שמדובר במנהג קבוע שהתלווה לאותו החג. במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיה הרומאית אנו מוצאים סיפורים דומים על חטיפת נשים.
- תארו מה הם מאפייני החג הקדום, על פי המופיע בפסוקים.
(פסוק כה)
פרקי הסיום של ספר שופטים – סיפור פסל מיכה וכיבוש ליש על ידי בני דן, וסיפור פילגש בגבעה – מתארים הידרדרות בתחומי המוסר, החברה, הדת והמשפחה, וכל זאת בתקופה שבה אין מלך בישראל.
הפסוק הסוגר את ספר שופטים מציין לסיכום האירועים בפרקים האחרונים כי: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה."
- מה חשיבות ההדגשה החוזרת במהלך הפרקים האחרונים, שבזמן ההתרחשויות המתוארות לא היה מלך?
- מה האווירה הנוצרת בסוף ספר שופטים?
קרדיט: שופטים יז-כא. איש הישר בעיניו יעשה/ 929 תנך ביחד, 2015
(פסוק א)
איך מסתדרים בני ישראל ללא שופט או מלך? הסרטון מתאר מה קורה במצב שבו אין הנהגה לעם.
- שבט בנימין היה בסכנת הכחדה, משום שבני ישראל נשבעו לא לתת לבנותיהם להינשא לאנשי השבט. על פי הסרטון, מדוע הפתרון שהוצע לבעיה זו הוא בבחינת "להוסיף חטא על פשע"?
קרדיט: חדשות התנ"ך: פילגש בגבעה / כאן חינוכית, 2016