שלמה מקים מבנה מפואר, גדול ועצום, שבנייתו כרוכה בעבודה קשה, הנמשכת שבע שנים וגורמת סבל לרבים. והנה מגיעה השעה להכריז על השימוש במקדש ולתת לו תוקף מקודש כדי שיהיה לו שימוש. איך הופכים בניין אבן למקום קדוש? ומי בעצם צריך את המקום הזה?
(ח, ט)
בתיאור הבאת ארון הברית בפרק, כתוב שבארון היו הלוחות ממעמד הר סיני. המדרש מנסה להבין אם מדובר בלוחות הראשונים, אֵלֶה שֶׁמֹשֶׁה שבר בזעם, או בלוחות השניים, שאותם משה נתן לעם.
ר׳ יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו, אחד שהיה יושב במחנה ואחד שהיה יוצא עימהם למלחמה והיו בו שברי לוחות.
(עיבוד. על פי: אוצר מדרשים, ברייתא דמלאכת המשכן, א, כו)
- כיצד המדרש מסביר את הנאמר בפסוק.
(ח, יג)
וכי אמה וחצי לא נכנסת בתוך שתיים וחצי?
אלא שבאותה השעה דָבְקוּ השערים זה בזה.
ואמר שלמה עשרים וארבע רננות, ולא נענה.
חזר ואמר – שְׂאוּ שערים ראשיכם, ולא נענה.
כיון שאמר: "אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב, ו, מב), מיד נענה ונשאו השערים את ראשם ונכנס הארון וירדה אש מן השמיִם.
וכל כך למה? מפני שהתגאה שלמה כשאמר: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ" (מלכים א, ח, יג).
(עיבוד. על פי: תורה תמימה על תהלים, כד, ב)
- לפי המדרש, שלמה לא הצליח להכניס את ארון הברית לבית המקדש. הצביעו על המקום במדרש שבו שלמה מבין את טעותו ומשנה את דבריו.
מה לדעתכם מטרת המדרש?
אלוהים נגלה לשלמה ומתאר לו את העתיד המפואר הצפוי לו כמלך אם ישמור על דרכיו, ומנגד את העתיד הבזוי והנלעג הצפוי לו ולעמו אם לא ישמרו את המצוות ואם יעבדו עבודה זרה.
כשאומרים על מישהו שהוא "היה למשל ולשנינה", הכוונה שהוא יהפוך להיות דוגמה לדבר נלעג.
כשמשתמשים במישהו כדוגמה למשהו נלעג, זה מבייש אותו, מעליב, מביך ופוגע. בתקופת התנ"ך קראו לזה "למשל ולשנינה", וזה די דומה למה שהיום אנחנו קוראים לו "שיימינג".
לשון רעה, יורקת אש
אתה שורף, אתה כותש
זה כמו אקדח לתוך הלב
יורה מילים משליט כאב
מילים חיצים מילים נוצות
יכולות ללטף יכולות לשרוט.
כי כל מה שיש לך זה את הדיבור שלך
ואיך שאתה מדבר זה מה שאתה
כי כל מה שיש בך זה את הדיבור שלך
ומה שאתה מדבר זה מה שאתה.
מילים יכולות לנפץ חלומות
כוח למילים, כוח לאותיות
מילים זאת סיבה להצית מריבה
זה מתחיל בעלבון ונגמר במלחמה
מְדַבֵּר רע, יוצר אֵיבָה
מְדַבֵּר שלום, מוליד אהבה.
מילים: ארקדי דוכין ומיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- בקטע שזור סיפור חברתי מבית הספר. הסבירו מהו הסיפור, ותנו דוגמאות נוספות מהחיים שלכם כיצד שיימינג – או לגרום למישהו שיהיה למשל ולשנינה – יכול לפגוע באדם.
קרדיט: היי סקול פסטיגל – שיר השיימינג "מילים פוגעות"/HOTVODyoung, 2015
ברזל הוא היסוד הרביעי הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ, אבל הוא אינו חומר גולמי, כמו מים או זהב, שפשוט אפשר למצוא ולהשתמש בו כפי שהוא.
ברזל לא מופיע בטבע בצורה טהורה, אלא בתרכובות עם חומרים שונים, למשל חמצן. כדי להפיק ברזל צריך לנקות ממנו בצורה מלאכותית את החומרים הנוספים. מי שמתעקש למצוא ברזל נקי – כדאי שיחפש מטאוריטים…
כור ברזל הוא תנור לוהט, כִּבְשָׁן, שבו מתיכים מתכות לשני צרכים עיקריים:
- להפריד מתכות זו מזו או חומרים זה מזה כדי לזקק (להפיק) מתכת – המתכת החזקה (ברזל) היא ששרדה אחרי התהליך.
- לחבר ולגבש בין מתכות.
- לפי הפסוק, מצרים הייתה "כּוּר הַבַּרְזֶל" של עם ישראל.
הסבירו רעיון זה תוך התייחסות להסבר על הפקת הברזל ועל כור ברזל. חשבו על הסבר אפשרי לפי כל אחד משימושיו של כור ברזל – הפרדת מתכות וחיבור מתכות.
קרדיט: יציקת ברזל / יוסי גלם, 2015
נעמי שמר, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה את הלחן לשיר "שירו של אבא" בהשראת ניגונים חסידיים. את המילים היא כתבה לזכרו של אביה, שעלה לארץ עם קבוצת "החלוץ" הראשונה מווילנה (בירת ליטא) והתיישב בקבוצת כינרת – קיבוץ על חוף הכינרת.
שירו של אבא / נעמי שמר
אִם בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ
(בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי חָצַבְתָּ לְבִנְיָן חָדָשׁ
כִּי מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ
יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ
אִם בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
(בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי נָטַעְתָּ בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
כִּי מִן הָאֲרָזִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה הָהָר
יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הָהָר
אִם לֹא שַׁרְתָּ לִי שִׁיר עֲדַיִן, שִׁירָה לִי מִזְמוֹר חָדָשׁ
שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
- אחת הסברות היא כי השיר מספר דווקא על העברת קבוצת כנרת למשכנה החדש על גבעה סמוכה, שבה השתתף גם אביה של נעמי שמר.
מדוע השתמשה נעמי שמר בדימויים הקשורים לבית המקדש? מה הדימויים הללו מספרים לנו על הרגשתה בנוגע לפיתוח הקיבוץ? בנוגע לבניין הארץ?
קרדיט: שירו של אבא – נחמה הנדל/ רחל פרומן קומלוש, 2016
יצירתו של ג'יימס טיסו ממחישה את הפאר וההדר של בית המקדש, אף שלא נראה בה בית המקדש עצמו אלא רק המדרגות אליו, החצר ועמודי האַכְסַדְרָה.
בצד ימין ניצב "ים הנחושת" – מכל מים אדיר ממדים שניצב על שנים-עשר פסלים של פָּרִים מנחושת ושימש לפולחן בחצר המקדש, ומאחור עמודים זהובים עצומים. האנשים שבקהל לבושים בחגיגיות, בצבעי לבן וזהב, ומרכינים את ראשיהם ביראת קודש. שלמה מוביל את התפילה ונושא את זרועותיו אל ההיכל או אל השמיים.
- אילו תחושות עולות בכם בעקבות התבוננות ביצירה?
- ערכו רשימה של האמצעים האומנותיים שבעזרתם הצליח האומן לגרום לנו להרגיש כך. תוכלו להתייחס לדמויות, לצבעים, לפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת (היחס בין הגדלים), לפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה (אופן ארגון האלמנטים ביצירה) ועוד.
בפסוק סה מסופר מהיכן הגיע הקהל הגדול לאירוע חנוכת בית המקדש שערך שלמה.
- מצאו את המקומות שמהם באו האנשים – בפסוק ובמפה.
- המקומות האלה מסמנים את גבולות הממלכה. האם לדעתכם הכוונה הייתה לומר שהממלכה קטנה או גדולה? שהגיעו הרבה אנשים או מעט?
תוכלו למצוא בפסוק עוד התייחסות למספר האנשים שהגיעו.
לפי המסורת, "קודש הקודשים" – המדור הפנימי והמקודש ביותר בבית המקדש – נמצא במקום שנקרא היום "כיפת הסלע". לפי המסורת, שם גם התרחשה עקדת יצחק.
בית המקדש נבנה במקום גבוה, שעולים אליו, ואכן כיפת הסלע שוכנת בפסגת הר הבית, נקודה גבוהה יחסית לעיר דוד הקדומה.
גם מיקומו של הכותל המערבי, המקום שבו מתפללים היהודים במשך הדורות, רומז היכן היה מיקומו המקורי של בית המקדש. מתוך 500 המטרים של הכותל, היהודים מצטופפים ב-40 מטרים בלבד. אולי הפנייה של המתפללים באופן מסורתי דווקא לחלק הזה בכותל, מצביעה על מיקומו של הדביר, קודש הקודשים.
- האם לדעתכם חשוב היום לגלות מה היה מיקומו המדויק של בית המקדש? מדוע?
בספר מלכים א נוכל למצוא שלושה שמות קדומים של חודשים: חודש אייר מכונה יֶרַח זִיו (ו, לז), חשוון מכונה יֶרַח בּוּל (ו, לח) וחודש תשרי הוא יֶרַח הָאֵתָנִים (ח, ב).
מקור אחר לשמות קדומים של חודשים הוא "לוח גזר".
לוח גזר הוא ממצא ארכאולוגי מהמאה העשירית לפני הספירה. את הלוח מצאו בשנת 1908 בתל גזר, ליד מבצר לטרון.
הלוח עשוי אבן גיר, מידותיו 11.1X7.2 ס"מ (קטן מאייפון 6). על הלוח מפורט בעברית עתיקה לוח שנה חקלאי: התקופה שבה חל חודש הקציר, התקופה שבה חל חודש הזריעה וכדומה, כלומר – כינויים לתקופות השנה לפי הפעולות החקלאיות שנעשות בהן.
- בפסוק מצוין כי "יֶרַח הָאֵתָנִים" הוא החודש השביעי. על פי לוח השנה מתקופת המקרא, שבו החלה השנה בחודש ניסן, מדובר בחודש תשרי. לאיזו עונה חקלאית או תופעת טבע מחזורית רומז שם זה? תוכלו לחפש באינטרנט.
בית המקדש שבנה שלמה מתואר כמבנה מפואר, גדול ומרשים. אדריכלים ובעלי מלאכה ממדינות שכנות היו שותפים לבנייתו, וכל אחד מהם הביא איתו סחורה מיוחדת, למשל עצי ארז ואבנים יקרות. בין תיאורי החומרים והעיצוב העשיר, אפשר למצוא בפרק ו גם את מידות המקדש.
- השרטוט שלפניכם הוא הצעה אחת מבין הצעות רבות, שנובעות מניסיון להבין כיצד נראה בית המקדש שבנה שלמה.
ההצעות הרבות מצביעות על כך שיש הרבה אפשרויות לפרשנות. קראו את הפסוקים ב-ג בפרק ו, והציעו פרשנות משלכם למראה בית המקדש שבנה שלמה.
על שלושה מנהיגים בתנ"ך מסופר שהקהילו – כלומר כינסו וקיבצו את העם באירועים מיוחדים – משה, דוד ושלמה.
הראשון היה משה, שציווה להקהיל את העם בכל שבע שנים בסוף חג הסוכות כדי לציין את סיום שנת השמיטה (שנה שבה מבטלים חובות בין אדם לחברו, ושלא עובדים בה את האדמה אלא נותנים לה לנוח).
דוד הקהיל את העם לקראת הבנייה של המקדש (כך מסופר בספר דברי הימים), ושלמה המלך הקהיל את העם בחנוכת בית המקדש.
- היכן מתקיים הטקס שמתועד בסרטון?
- מי הדובר המרכזי בחלק של הטקס שבו צפיתם? על מה מצביע הדבר?
קרדיט: מעמד הקהל תשע"ו בכותל המערבי/ משפחת גלעד פילוסוף, 2015