מאמרים דידקטים

בעבר נהגו הנשים ללדת על שרפרף ושמו "משבר". אחרי תשעה חודשי היריון "באו בנים עד משבר", כלומר הגיע רגע הלידה, אבל אין כוח גופני ונפשי כדי לגייס את הגוף ללידה.

אפשר לראות בסרטון את רגעי המאמץ שבלידה כמו גם את רגעי האושר.

המאבק של היהודים להקמת מדינה יהודית הגיע לרגע ההכרעה, ולא היה ברור מה יקרה. האם המאמץ האדיר יישא פרי? הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג, חיבר תפילה מיוחדת וקרא להתפלל איתו להצלחת ההצבעה: "אבינו שבשמים, שמע תפילתנו והאר פניך אל שארית ישראל, כחזקיהו עבדך נקרא היום ונשווע, באו בנים עד משבר וכוח אין ללידה. פתח שערי שמים ללב עמך כל בית-ישראל בכל קצווי תבל הדופק בחוזקה ביום הנורא והנשגב הלזה, בחרדת הדורות ובצפיית הגאולה. אנא תיראה לפניך אש התמיד אשר תוקד על מזבח קידוש שמך מאז ומעולם…"

איור, לפי הגדרה מילונית, הוא המחשה ויזואלית של טקסט מילולי.
ציור הוא יצירה שאינה תלויה בטקסט, אך יכולה להיות בהשראתו של טקסט.

מי היו תושבי העיר? תושבים ותיקים, וגם פליטים מממלכת ישראל, שהותקפה 20 שנה קודם לכן על ידי האשורים. על מנת להגן עליהם הוא עשה פעולות כמו חפירת מנגנון להבאת מים לעיר (נקבת השילוח) ובניית חומה רחבה סביב העיר, שתגן עליהם בבוא העת. חלקים מ"החומה הרחבה" שבנה המלך חזקיהו, שרוחבה 7 מטרים, אפשר לזהות היום בין חלקי חומת העיר העתיקה בירושלים.

בחפירות הארכאולוגיות בנִינְוֵה התגלו ארמונות: ארמון סנחריב, מלך אשור, וארמון נוסף של המלך אשורבניפאל. הממצאים שנמצאו בתוך הארמונות שופכים אור חדש על הסיפור שלנו. אחד התבליטים החשובים שנתגלו בארמון סנחריב הוא "תבליט לכיש", המתאר את מסע הכיבוש של סנחריב בערי יהודה, שעליו מסופר גם בתנ"ך בספר מלכים ב יח-יט. והינה יש לנו סיפור משתי זוויות שונות – של הכובש ושל הנכבש.
ממצא נוסף הוא "מנסרת סנחריב". על המנסרה מתוארים בכתב מסע הכיבוש של ערי יהודה והשפלתו של חזקיהו מלך יהודה. וזוהי עוד הוכחה שההיסטוריה היא בעיני המתאר!
חלק מהממצאים הועברו למוזאון באנגליה – פעולה שבמבט לאחור ממש הצילה אותם. מדוע? נקפוץ קדימה למאה ה-21, לימינו אנו. ארגון הטרור דעאש הרס במכוון ממצאים ארכאולוגיים חשובים באזור (בערים נִינְוֵה ומוסול).

הוא ביצר והכין את ערי יהודה למתקפה האשורית. כיצד ביצר המלך חזקיהו את ערי יהודה? נתמקד בעיר ירושלים. חזקיהו בנה מפעל מים אדיר בשם נִקְבַּת השילוח, שמטרתו הייתה להביא מים לתוך העיר בתקופת המצור העתידי. אפשר ללמוד על נקבת השילוח מתוך ממצאים פנים-מקראיים: מלכים ב כ, ישעיהו כב, דברי הימים ב לב. וגם… אפשר ללכת בתוך נקבת השילוח! בתוך חפירות עיר דוד. שם נמצאה "כתובת השילוח" שאותה כתבו החוצבים, והיא עולה בקנה אחד עם המסופר במקרא.

הסיפור בספר מלכים ב מתמקד בניסיון לכבוש את ירושלים המבוצרת באמצעות לוחמה פסיכולוגית, ובסופו של דבר בתבוסה האשורית, שהייתה תוצאה של העמידה הנחרצת של אנשי ירושלים נגד האשורים, במצוות המלך חזקיהו. בפרק יט מסופר גם על פניית המלך חזקיהו לנביא ישעיהו, על תפילת ישעיהו לאלוהים ועל מלאך ה' שמכה ופוגע במחנה אשור.
כיבוש "ערי יהודה הבצורות" היה מן הסתם משמעותי יותר ונרחב יותר מהתיאור האגבי בפסוק אחד. ממצאים ארכאולוגיים בני 2,700 שנה שנמצאו בנִינְוֵה, עיר הבירה של אשור, מביאים זווית אחרת של הסיפור המסופר בתנ"ך.

ספר מלכים ב לא מתאר לפרטי פרטים את ההכנות, אולם יש עדויות לביצורים ממקורות חוץ-מקראיים.
מלך אשור תיעד את המסע לדיכוי המרד בתבליטים שנמצאו בארמונו בעיר נִינְוֵה (בצפון עיראק של היום). התבליטים מלמדים אותנו על השיטות שמטרתן ביקוע חומה בעת מלחמה. בתמונות – אֵילֵי ניגוח (קורות ברזל לניגוח), קַשָׁתִים וקַלָעִים.