מאמרים דידקטים

בפרק עולה בפעם הראשונה הדרישה למלך. וכמו שמסופר בפרק, זה לא הולך בקלות. תחילה שמואל מסרב לבקשה, ורק אחרי התעקשות של העם הוא מסכים. המדרש מבחין בהבדל בין הבקשה שבתחילת הפרק לבין הבקשה שבסופו.

העיניים המכוסות מסמלות שאינה מושפעת לרעה או לטובה מן העומדים לפניה, וכי לכולם יש מעמד שווה בפני החוק. הביטוי "וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט", שמופיע בתיאור חטאי בניו של שמואל, מופיע כמה פעמים במקרא. על פי תפיסת המקרא, הַטָּיַת דין היא מעשה עוול ודיכוי חברתי מהגרועים ביותר, בשל ניצול הכוח לרעה. נביאים שונים מתייחסים לעוול זה בחומרה, ובספר דברים מופיעים חוקים שמיועדים לרסן מצב שבו השליט מנצל את כוחו ומטה את שיפוטו נגד שכבות מוחלשות בחברה, למשל היתום והאלמנה, בעבור בצע כסף. הביטוי שגור גם היום, בעברית המודרנית, כי למרבה הצער בעלי כוח עדיין מתפתים לנצל את כוחם לרעה.

בני ישראל מאוכזבים מן השלטון הלא יציב שאפיין את תקופת השופטים, ועל כן הם פונים אל שמואל ומבקשים להם מלך, בתקווה להשיג צורת שלטון חדשה ויציבה יותר. העם רואה שלכל עמי הסביבה יש מנהיג בשר ודם, שמשליט סדר בחברה ומוביל את הקרבות, ורוצה גם הוא מנהיג כזה.

לואי ה-16 היה מלך צרפת בשנים 1774–1792. בשנותיו האחרונות התמוטטה הממלכה, וניסיונותיו להיחלץ מהמשבר הביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית. לואי ה-16 הוא דוגמה מובהקת למלך שחי חיי פאר מוגזמים וראוותניים בשעה שנתיניו רעבוּ ללחם.

דוגמה אחת שמבקרת את מוסד המלוכה היא הסיפור הידוע "בגדי המלך החדשים" של הנס אנדרסון כריסטיאן. בסיפור מסופר על מלך שהיה עסוק אך ורק בחיצוניות שלו, ופעם אחת החייטים שלו הלבישו אותו ב… כלום. כך הלך המלך בתהלוכה מכובדת, ורק ילד אחד העז לומר שהמלך הוא עירום. האמירה "המלך הוא עירום" מן הסתם לא מכוונת רק ללבוש של המלך, אלא מספרת לנו משהו עמוק יותר עליו ועל מוסד המלוכה. אף שדוגמאות רבות מן ההיסטוריה מוכיחות כי מוסד המלוכה לא תמיד הועיל לנתינים, מעניין לראות שעמים רבים ממשיכים לאחוז בבתי המלוכה שלהם גם כיום, אפילו אם תפקידם צומצם למעמד טקסי וסמלי בלבד. אולי לבני האדם יש צורך במנהיג שונה מהם, מורם מעם, שמצד אחד הוא אדם כמותם ולא אל, ומצד שני הוא לכאורה קצת מעבר ל"בשר ודם".

הממצאים בְּתֵל באר שבע מעידים שהיא הייתה עיר חשובה בתקופת המלוכה. מפעל המים הגדול שנבנה שם מלמד שהשלטון המרכזי ראה בעיר נקודת התיישבות חשובה, ולכן השקיע בה מַשְׁאַבִּים. בית המושל שהתגלה, הוא עדות לנוכחות שלטונית שפיקחה על מילוי חובות האוכלוסייה כלפי השלטון. חומות העיר הַבְּצוּרוֹת מעידות על תפקידה של באר שבע כקו הגנה על הממלכה מפני שׁוֹסֵי (שׁוֹדְדֵי) המדבר.

רמה, כפי שרומז עליה שמה (המילה "רָם" פירושה גבוה, מתנשא לגובה), היא מקום מוגבה. לפי המתואר בפרק זה ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. כיום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפ

לשיטת השלטון הזאת קוראים בעברית "שלטון יחיד", ואילו בלועזית היא מכונה "מוֹנַרְכְיָה". ביוונית המילה "מונו" פירושה יחיד, המילה "ארכיה" פירושה לשלוט, ויחד: שלטון יחיד.
זקני ישראל מבקשים משמואל להמליך עליהם מלך בשר ודם, שינהיג ויוביל את העם.
התורה אינה מתנגדת לשלטון של מלך אנושי ורק מציגה כמה תנאים שנועדו להגביל את כוחו (מופיעים בספר דברים בפרק יז), אך שמואל, בהיותו נציג של אלוהים, מתנגד לבקשת זקני ישראל, ומנסה לשכנע אותם שהמלכת מלך בשר ודם תהיה לרעת העם ותפגע בו.

חוקרים טוענים שבעברם היו הפלשתים שכירי חרב, דבר הניכר גם בשיטת המשטר הפלשתית, הצבאית באופיה. בראש כל אחת מן הממלכות הפלשתיות עמד איש צבא בכיר, שכונה "סרן" (אף שיש מעט דוגמאות במקרא שבהן הוא מכונה "שליט" או "מלך"). לא ידוע בוודאות אם תפקיד הסרן עבר בירושה מאב לבן או שהסרנים היו שליטים נבחרים. לפי המקורות האשוריים המתייחסים לִפְלֶשֶׁת, נראה כי השלטון עבר בירושה אולם היה בכוחה של האוכלוסייה להדיח את השליט. ייתכן שדגם השלטון הצבאי בחמש ממלכות הפלשתים עמד לנגד עיניהם של זקני העם, כאשר ביקשו משמואל להמליך עליהם מלך.

לפעמים מלכים דווקא טובים עבור עמם. דוגמה חיובית לשירות שעושה מוסד המלוכה עבור נתיניו, היא סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת (בריטניה) בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר שאחיו ויתר על כס המלוכה, ג'ורג' היה מיועד לתפוס את מקומו אף שלא הוכן לכך במשך כל חייו כנהוג. ולא רק זאת, הוא היה עם גמגום כבד. אולם הוא למד להתגבר על הגמגום, ומסופר כי נתיניו נדבקו למַקְלְטֵי הרדיו באותה התקופה כדי להאזין לנאומים שנשא, נאומים שחיזקו ואיחדו אותם כעם נגד האויב הנאצי, בתקופה של הפצצות כבדות על ארצם.

בעקבות התנהלות השליטים המלוכניים, שהתנהלו באופן מושחת על חשבון העבודה הקשה של בני המעמד השלישי (מעמד האזרחים) והמיסים ששילמו. בסופו של דבר הביאה תסיסה זו למהפכה הצרפתית, שהשפעותיה היו כלל-עולמיות. צפו בסרטון שבו מוצגות שתי נקודות מבט בנוגע לשלטון המלוכני.