הוא אכל מגילה, הוא מדבר במשלים, באלגוריות ובחידות. משתמש בדימויים ארוטיים עזים, מעשה סמלי אחד רודף מעשה סמלי אחר. דיבורו אינו תמיד ישיר אלא מכוסה ומוסווה. הוא מתנייד עם דמות שחציה "כמראה אש" וחציה "זוהר כעין החשמלה"; וכך הוא נע בין הארץ ובין השמים. הדמות מביאה אותו מבבל עד ירושלים. מתגלית בפניו מרכבה שבהמות או חיות רתומות אליה והיא מתגלגלת על אופנים. הבלתי ריאלי הופך אצלו לריאלי לכל דבר, ומצד שני יש בו נטייה קיצונית להמחשה של רעיונות וכוונות בצורת עשייה של סמלים.
אין ספק שלפנינו הנביא היצירתי והאומנותי ביותר, בעל דמיון מופרז והדרמטי ביותר מכל הנביאים שהכרנו עד כה. נביא שבכל מאודו ובדרך המאפיינת רק אותו, רוצה להשפיע על קהל שומעיו הנמצאים יחד אתו בבבל
בפסוק מתואר תהליך שבו העצמות מתעטפות בגידים, בבשר ובעור – תהליך של הֲפָחַת חיים חדשים.
למעשה, במשל מופלא זה הנביא יחזקאל מתאר תחייה מחודשת של עם ישראל, העצמות היבשות הקורמות עור וגידים הן ביטוי לתקומתו של עם ישראל הגוֹלֶה וחזרתו אל ארץ ישראל שאליה נכסף.
הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" משמש בעברית של ימינו במשמעות של דבר מה המתממש ומתהווה בהדרגה.
- האם לדעתכם ביטויים מן המקרא אשר נשתמרו גם בעברית של ימינו, מעידים על חשיבותו של הטקסט המקראי שממנו נלקחו?
- פסוק ח מוסיף מֵמַד נוסף לתהליך ההתהוות – מהו? ומדוע הוא נחוץ?
המשל מתאר תמונה שבה העצמות נעמדות על רגליהן, לאחר שקרמו עור וגידים.
יפה לראות את התהליך שעוברות העצמות עד שהן קמות לתחייה.
התחייה והתקומה מסמלות את התהליך שיעבור עם ישראל – לאחר החורבן והחיים בגלות הוא עתיד לעמוד על רגליו בגאווה, לשוב לארצו ולבנות בה את חייו מחדש.
הביטוי "עמד על רגליו" משמש היום כשרוצים לתאר מישהו שהתחזק – פיזית, מנטלית או כלכלית. הוא מזכיר ביטוי נוסף, דיבורי – "נעמד על רגליו האחוריות". מהו בכלל ההבדל ביניהם?
"בשנת 1900 הופקה בוורשה גלויה המציגה פרשנות חדשה לחזון המוכר: בגלויה אנו רואים את דמותו של יהודי בלבוש מסורתי, עטור זקן לבן עבה וחבוש כיפה לראשו…"
"…בגיא המתפרש מתחתיו נראות דמויות שלדים הקורמות עור וגידים. בין שלל הדמויות ניתן לזהות בבירור רק שתי דמויות הנמצאות בסוף התהליך: בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו – מנהיגי התנועה הציונית בזמן הפקת הגלויה."
חן מלול – הספריה הלאומית, מתוך 929
חזון העצמות היבשות שימש, ביו היתר, מקור השראה למפעל הציוני של הרצל. המפעל הציוני קרם עוד וגידים החל מן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897, וזאת לאחר התעוררות הלאומיות באירופה ותחילתה של האנטישמיות המודרנית.
- האם אתם רואים קשר בין חזון העצמות היבשות לחזונו של הרצל? אם כן, מהו?
- גם הנביא יחזקאל וגם הרצל היו חלק מיהודֵי הגולה. אילו אתגרים, לדעתכם, עמדו בפניהם שעה שניסו להפיח תקווה בציבור הגוֹלים?
"בקעת הקהילות" היא אתר הנצחה ב"יד ושם" בירושלים.
האתר, שתוכנן על ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, נועד להנציח את הקהילות היהודיות ברחבי אירופה ובצפון אפריקה שנהרסו או הושמדו בשואה, את שמותיהן של למעלה מ-5,000 קהילות ישראל אשר נחרבו ואת מעט הקהילות ששרדו.
אדריכלי הנוף הסבירו שהרעיון התבסס על התחפרות בתוך הגבעה, כדי לבטא את הפצע שנוצר בגופו של העם היהודי. האדריכלים ביקשו להנציח עולם שנחרב, ובה בעת לציין את תחיית המתים. הם העידו כי "חזון העצמות היבשות" של הנביא יחזקאל עמד לנגד עיניהם כאשר תכננו את אופי ההנצחה.
- לפי דעתכם, כיצד פסוק יד מעניק משמעות של תקווה למאורעות השואה הקשים?
- בחרו פסוקים נוספים מן הפרק המחזקים את דעתכם, ונמקו את הבחירה בהם.
הידעתם? העצם מספרת לנו סיפור חיים (כמעט) שלם על האדם.
למעשה, היא משמשת ארכיון ביולוגי חשוב בעבודתם של חוקרים מתחומים שונים, למשל אנתרופולוגיה, מדעי החיים וארכאולוגיה.
- איזה מידע ניתן להפיק מהעצמות? מה העצמות יכולות לספר לנו על האדם ועל אישיותו?
- מהן המגבלות בהפקת המידע, בהתחשב בתהליך ההתיישנות של העצמות?
"כיצד מצרפים שני עצים ויוצרים מהם עץ אחד,
וממי ירשו הפירות את תכונותיהם? יחזקאל מבקש
לצרף שני עצים, דימוי לישראל וליהודה, לעץ אחד…"
"…התקווה לאיחוד שתי הממלכות קיימת תמיד, גם
בימי הגלות. יש הרואים בכך חיבור מעשה מלאכה
ואמנות של שני לוחות עץ או ענפים, אך יחזקאל,
האמון גם על החקלאות בארץ ישראל, אולי התכוון
למלאכת הרכבת שני מיני עצים לעץ אחד, כמעשה
החקלאים.
מעשה ההרכבה מאפשר ליצור משני מינים קרובים
צמח אחד, עץ במקרה הזה, שהתכונות שלו טובות
יותר ממרכיביו של כל מין כשלעצמו, ולפירותיו
התכונות הרצויות."
בפסוקים יז-כב מתוארת פעולה בוטנית של הַרְכָּבַת שני מיני עצים לעץ אחד.
פעולה זו מוכרת לנו גם היום.
- האם אתם מכירים צמחים/עצים שהם הרכבה של שני מינים?
- מהם לדעתכם היתרונות בהרכבת עץ אחד משני מינים? נסו לחשוב על סיבות הקשורות בהשבחה, בצרכים מחקריים וכדומה.
- לפי פסוקים כא-כב בפרק לז, מה מסמלים שני העצים שהורכבו לאחד? איזה אירוע חשוב בתולדות ישראל נזכר בפסוק כב (היעזרו במלכים א פרק יא)?
צפו בסרטון והאזינו לדבריו של הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל. חתן פרס ישראל, יו"ר מועצת "יד ושם".
בהיותו ילד בפולין חווה הרב לאו רגע מכונן הקשור לפרק לז, רגע שנתן לו תקווה למרות המציאות הקשה, בייחוד בהיותו ילד תמים שכל החיים לפניו.
- מהי המשמעות האישית של "חזון העצמות היבשות" בעבור הרב לאו?
- איזה פסוק בפרק לז הוא מוטו בעבור הרב?
קרדיט: הרב ישראל מאיר לאו על יחזקאל פרק לז. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד
"חזון העצמות היבשות" מספר על תקומה של עצמות המונחות בבקעה.
הן קורמות עור וגידים ואז מגיעה רוח המפיחה בהן חיים, ומייד עוברים אל הנמשל – עם ישראל, שחי בגלות זה שנים, יעמוד על רגליו ויפיח חיים בארץ ישראל השוממה. שתי הממלכות – ישראל ויהודה – יהפכו לאחת, ממש כמו הרכבה של שני מינים בעץ אחד.
בסרטון – הסבר על הרכבת עץ אבוקדו.
- מדוע בחר הנביא להשתמש בדימוי זה של הַרְכָּבַת עצים? במה תורם הדימוי למסר העיקרי, שעניינו איחוד שתי הממלכות המפוצלות לאחת?
מוזמנים להיעזרו גם בדבריו של פרופ' יוסף פליישמן שפורסמו ב-929
קרדיט: מדריך להרכבת אבוקדו. ערוץ היוטיוב של מושיק יאלום יפה
הנביא יחזקאל פעל בבבל בקרב גולי גלות יהויכין.
הוא התחיל לפעול שש שנים לפני שהמקדש חָרַב ושאר העם יצא לגלות. מה התפקיד של נביא במציאות החברתית והלאומית הזו?
צפו בסרטון 929 בסגנון ד"ר סוס.
- מה מסמל חזון העצמות היבשות?
- מה מסמל החזון על אחדות העצים?
- מה הקשר בין הנבואות לבין מציאות החיים של העם?
קרדיט: 929 ספר יחזקאל. ערוץ היוטיוב של 929 תנך ביחד