אפשרות ראשונה:
בעקבות הלימוד על חומת יריחו נציע לתלמידים לסייר עם משפחתם בחומות אחרות, לדוגמה סיור על חומות ירושלים.
אפשרות שנייה:
נבקש מהתלמידים לבנות עם בני משפחתם דגם מוקטן של יריחו וסביבה החומה באמצעות קופסאות קרטון גדולות (דגמים להשראה).
מובן שלאחר הבנייה מומלץ להציג גם את נפילתה של החומה.
איור: shutterstock.com
לפי המדרש, נפילת חומות יריחו וכיבושה התרחשו בשבת.
(על פי מדרש תנחומא – בובר, פרשת נשא, סימן לא)
shutterstock.com
על פי המדרש, יהושע מחמיר בהוראות הכיבוש של יריחו, ובשונה משאר הערים הכנעניות מקדיש את השלל לה' – ללוחמים אסור ליהנות ממנו.
אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: הוֹאִיל וְכָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ תְּחִלָּה, אֶת יְרִיחוֹ, נַקְדִּישׁ אֶת כָּל שְׁלָלָהּ לַגָּבוֹהַּ – לה'.
(מדרש במדבר רבה, פרשה יד, א)
העיר יריחו מוקפת מבוך של שבע חומות, איור מתוך תנ"ך פרחי, נוצר במאה ה־14 בפרובנס על ידי אלישע בן אברהם קרשקש.
סיפור קריסתן של חומות יריחו הוא מעין סיפור בבואה, שבו משתקף סיפור הבריאה במהופך:
חיתוך עץ צבעוני של האומן יעקב שטיינהרדט המתאר את כיבוש יריחו בימי יהושע בן נון, 1953. באדיבות משפחת האומן יעקב שטיינהרדט.
יעקב שטיינהרדט (1887–1968), אומן ישראלי יליד פולין, התמחה בחיתוך עץ ויצר יצירות רבות העוסקות בנושאים מן המקרא.
יריחו כיום היא עיר בתחום הרשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ־10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר – כ־250 מטר מתחת לגובה פני הים – גובה ההופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם.
יריחו נחשבת לאחת ממקומות היישוב העתיקים בעולם וכבר בשנת 9,500 לפנה"ס היא הייתה יישוב מוקף חומה, כלומר לפני כ־11,500 שנה.
יריחו היא נווה מדבר גדול באזור שכמעט ולא יורדים בו גשמים. שני מעיינות נמצאים סמוך ליריחו ומספקים מים לעיר.
הסרטון סיור ביריחו לקוח מ AllAboutJerusalem, 2013
בימי קדם היה השופר כלי תקשורת שהשתמשו בו כדי להודיע הודעות. לדוגמה, בעזרת השופר הודיעו ללוחמים על יציאה למלחמה והעבירו הודעות על התכנסוּת. התקיעה בשופר שימשה גם לתפילה, כפי שעושים עד ימינו ביום הכיפורים בבית הכנסת.
קרדיט: איך מכינים שופר , מבית "האחים גרובייס" / יהודה גרובייס, 2012
לכל חלל יש צליל שמהדהד בו באופן הרסני, אם מחפשים אפשר למצוא את התו המסוים שיגרום לחלון מסוים לרעוד או לכוס מסוימת להישבר.
כך גם אפשר למצוא את הצליל שיוכל להרטיט כל קופסה וכל דבר בעולם – תנו לי מַתְנֵד שמייצר צליל ואצליח לסדוק ולשבּור שֵן או חלון או אבן – רק צריכים למצוא את התדר המדויק שיפרק אותם.
בני ישראל מחפשים לאט לאט את התדר, את התו האחד שיוכל לנגן על חומת יריחו, מופת של התכוונות משותפת, מופת של תזמור וניצוח מדויק, מופת של הקשבה הדדית. הם מסתובבים מסתובבים, עם שופרות וקולות, עד שהם מפצחים את הקוד המוזיקלי שיכול למוטט את החומה.
מתוך קובי אוז, יהושע ו באתר 929.
הסרטון אפסילון – תהודה / חינוכית ראשונים בעולם, 2017
קרדיט: יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015
הסרטון: חדשות התנ"ך: חזק ואמץ / חינוכית ראשונים בעולם, 2016
פרק ו בספר יהושע. אולי כבר שמתם לב, הספר הזה לא נועד רק לספר לנו מה היה. הספר מבקש להפוך את האירועים לסמלים, למשהו בעל משמעות לדורות.
הפרק שלנו מתאר את המלחמה הראשונה לכיבוש הארץ – מלחמת יריחו.
אם קוראים בפרק, יש בו מעט מאוד תיאורים של מלחמה 'רגילה', מלחמה של חיילים עם נשק.
נתחיל בשאלה – יכולים לזהות מהו המספר שחוזר שוב ושוב בפרק?
כמה פעמים חוזר המספר?
"וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים…"
קל לשים לב שהמספר שבע חוזר.
שבעה כוהנים עם שבעה שופרות, מקיפים את העיר במשך שבעה ימים, הקפה אחת בכל יום, חוץ מביום שבו מקיפים את העיר – שבע פעמים! עם תקיעת השופרות בתום הסיבוב השביעי נפלו חומות יריחו.
אם ספרתם טוב, אז המספר שבע חוזר בפרק 14 פעמים שזה פעמיים שבע.
ואתם בטח שואלים את עצמכם איך מסתיימת המלחמה?
"וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ אָמַר יְהוֹשֻׁעַ בֹּאוּ בֵּית הָאִשָּׁה הַזּוֹנָה וְהוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ. וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ רַק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ אוֹצַר בֵּית ה'."
למה כל כך הרבה שביעיות?
מה מסמל המספר שבע?
