בסיום מהלך ההוראה הראשון ביקשנו מאחד התלמידים לערוך עיתון מתוך כתבות שהתלמידים כתבו בעין טובה מתוך הכרת טובה והוקרה.
נחלק לתלמידים את העיתון ונבקש מהתלמידים להראות אותו להוריהם ולבקש מהם למצוא במה מיוחד העיתון שהתלמידים כתבו?
נזמין את הורים והתלמידים לשבח זה את זה, לנסות להתבונן בעין טובה למשך ערב אחד על בני המשפחה, להודות על הטוב, ולחשוב יחד כמה חשוב להתרחק מביקורת ומתלונות.
קרדיט: shutterstock.com
אמר ר' שמעון: וכי האם נראה לך הדבר הגיוני שהיו המצרים נותנים להם דגים חינם?
והלא כבר אמר פרעה, כאשר היו ישראל עבדים במצרים:
"וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם" (שמות ה, יח).
מה, תבן לא היו נותנים להם חינם, אבל דגים היו נותנים להם חינם?
אם כן, כיצד אפשר לפרש "חינם"?
– חינם מן המצוות.
(עיבוד. על פי: ספרי במדבר פ״ז:א)
ז'ואאו זפרינו דה קוסטה, משה מקבל את לוחות הברית, 1868, מאוסף מוזאון דום ז'ואאו בברזיל, מתוך ויקישיתוף
מדרש האגדה מתעכב על משהו מוזר בפסוק – מדוע כתוב "בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה"? הרי ברור שהכוונה לכך שעבדו של אלוהים הוא משה. יש פה מילה אחת מיותרת – אפשר היה להסתפק במילה אחת, ולכתוב "בְּעַבְדִּי" או "בְמֹשֶׁה". המדרש שואל וגם עונה.
וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. והיה לכם ליירא מפני שני דברים, אחד שהוא עבדי, ואחד שהוא משה.
(מתוך ספר האגדה מבית סנונית)
מרים ואהרון מתלוננים בפני משה, 1908, מתוך ויקישיתוף. ציור מתוך "The Bible and Its Story Taught by One Thousand Picture Lessons, vol. 2"
ותדבר מרים ואהרֹן במשה… במה דִברו עליו, על אודות האִשה הכושית, ועשה שלא כהוגן שאִשה כושית לקח [נשא אישה שאינה מבנות ישראל, אלא מנשות מִדְיָן] וריחקה [התרחק ממנה, לא היה קרוב אליה כמו בן זוג].
(מתוך ספר האגדה מבית סנונית)
קרדיט: shutterstock.com
שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה לֶאֱסֹף,
נְבוּאָתָם הָיְתָה מִשֶּׁל מֹשֶׁה.
וְאֵם הָיְתָה נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה – שֶׁמָּא חָסֵר מֹשֶׁה דָּבָר מִנְּבוּאָתוֹ?
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְנֵר שֶׁהָיָה דָּלוּק,
וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה נֵרוֹת,
וְאוֹר דְּלִיקָתוֹ לֹא חָסֵר.
כָּךְ נְבוּאַת מֹשֶׁה:
אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נְבוּאַת שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים מִשֶּׁלּוֹ,
לֹא חָסַר מִנְּבוּאָתוֹ דָּבָר.
(מִדְרַשׁ תַנְחוּמָא פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ, סִימָן יב)
בועת דיבור. Oleksandr Yuhlchek/shutterstock.com
איך נראית התגלות? בפסוקים ו–ח אנחנו לומדים כיצד יכולה להיראות התגלות של אלוהים לאדם בתקופת התנך:
"בַּמַּרְאָה"… "בַּחֲלוֹם"… "בְחִידֹת". כשזה נוגע לכלל האנשים.
אך למשה יש מעמד מיוחד שבא לידי ביטוי גם באופן המיוחד שבו אלוהים מתגלה לפניו: "פֶּה אֶל פֶּה" זהו ביטוי להתגלות ישירה או להתגלות בהכרה מלאה (על פי אחדים מפרשני ימי הביניים) והביטוי הזה מקביל לנאמר במקום אחר בתנ"ך: "פנים אל פנים", שזה כמו להגיד בפסוק שלנו "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט".
איור: מיכל בן חמו
לאחר שמרים מדברת לשון הרע על אחיה משה, היא נענשת במחלת הצרעת. משה מתפלל לאלוהים ומבקש: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" – תפילה קצרה מאוד, ולכן מרגישים בה את עוצמתה של כל מילה ומילה.
Alexandre Bida, משה, המאה ה-19, מאוסף מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף
באמצע הסיפור, מייד לאחר שמסופר כי מרים ואהרֹן – אחותו ואחיו של משה – דיברו רעה עליו ועל אשתו מאחורי גבו, מופיע פתאום תיאור של משה. המספר המקראי מתאר את משה באמצעות תכונת אופי בולטת שלו: עֲנָוָה.
,ליקוט המן ,The Gathering of the Manna
צייר הולנדי לא ידוע, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15, שמן על לוח, 66.6 × 50.7 ס"מ Musée de la Chartreuse de Douai, מתוך ויקישיתוף
בני ישראל אוספים את המן לתוך סלים, כדים וסינרים.
ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי שפעל מרבית חייו באנגליה. הוא היה צייר מפורסם עוד בחייו. אחת מסדרות הציור המפורסמות שלו היא "נְשׁוֹת פריז". באמצע שנות השמונים של המאה ה-19, לאחר חוויה דתית שעבר, החל לצייר ציורים העוסקים באירועים מהתנ"ך ומהברית החדשה (הספר הקדוש לנוצרים).
התבוננו בציור מסדרת "נשות פריז" ובציור של מרים לאחר שהוצאה מן המחנה – שניהם ציורים של אותו האומן.
אָבוֹת יְשֻׁרוּן, 1992-1904, משורר, חתן פרס ישראל לשנת 1992. הוא נולד ברוסיה, עלה לארץ בתקופה העלייה הרביעית בשנת 1925 ועבד בארץ כפועל חקלאי. הוא נולד בשם יחיאל פרלמוטר, ושינה את שמו לאבות ישורון עם הוצאת ספר שיריו השני. הוא נחשב למשורר פוליטי משום שעסק רבות ביצירתו ביחסי היהודים והערבים בארץ. כתיבתו הייתה מיוחדת מבחינה לשונית – מטאפורות ייחודיות, שפה שבורה, שימוש לא שגרתי בניקודקובל.
לא רבים משיריו הולחנו, אך בשנת 2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון". השיר "פניך אל פניי" הוא אחד משירי האלבום.
פָּנֶיךָ אֶל פָּנַי
הֱיֻ לִי
פָּנֶיךָ יָפִים
אֶל פָּנַי.
הֱיֻ לִי
פָּנִים אֶל
פָּנִים לִי.
פֶּה אֶל
פֶּה. הֶגֶה
אֶל הֶגֶה.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
קרדיט: שי צברי – פה אל פה // אבות ישורון/ נענע דיסק, 2014
כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.
לא ידוע היכן בדיוק נמצא המקום המכונה "חצרות". בנוגע ל"מדבר פארן", שמצוין בתנ"ך פעמים רבות – לפי מרבית החוקרים זהו כינוי למדבר סינַי.
איור של מחנה ישראל במדבר ובמרכז אוהל מועד, מנחם הלברשטט
לאחר שמרים חלתה בצרעת, אלוהים ציווה על משה להשאיר אותה שבעה ימים מחוץ למחנה.
בימי קדם, "צרעת" הייתה שם כולל למחלות עור. עדויות על קיומן של מחלות עור בימי קדם הגיעו מכל העולם – הודו, מצרים, אירופה ואף כנען. בימי קדם ובימי הביניים היו מבודדים את החולים במחלות עור בבתי חולים מיוחדים, ואפילו באיים נפרדים, כדי למנוע הדבקה.
מחלת הצרעת מופיעה בתנ"ך כמה פעמים – גם בסיפורים וגם בקובצי החוקים.
לפי סיפורי המקרא, על פי רוב חלו בצרעת אנשים שהתנהגותם החברתית הייתה בעייתית וכללה שחצנות, רכילות ולשון הרע.
לפי המפורט בחוק המקראי (בספר "ויקרא"), אין הליך רפואי להתמודדות עם המחלה. את החולה בצרעת יש לבודד מהמחנה ולחכות עד שהמחלה תעבור.
מחלת הצרעת המוכרת בעת המודרנית זוהתה בטעות עם הצרעת המקראית. השם המקובל למחלה כיום הוא "מחלת הנסן", על שם הרופא הנורווגי שגילה את החיידק מחולל המחלה. הצרעת המתוארת במקרא היא למעשה מחלת עור מידבקת שאינה מתאימה למחלת הנסן.
אלוהים נוזף במרים ובאהרֹן, ומדבריו אנחנו מבינים שיש בתנ"ך צורות שונות של התגלות אלוהים לבני האדם.
למשל:
אל אברהם – באמצעות הקול המצווה "לֶךְ לְךָ…"
אל יעקב ואל שלמה המלך – באמצעות חלום.
אל משה בראשית דרכו – באמצעות הסנה הבוער.
מההסבר של אלוהים בפסוק ח אנו מבינים שצורות ההתגלות השונות מעידות על רמת הקִרבה בין אלוהים לבין האדם שאליו הוא מתגלה.
עמק הנילוס הוא עמק פורה הודות לנהר הנילוס. מעט אחרי שבני ישראל ברחו ממצרים ויצאו למסע במדבר מסופר שהם החלו להתגעגע ולהשוות את התזונה היומית במדבר לזו של ימי מצרים.
אז מה היה בתפריט במצרים? לפי מחקרים, נראה כי עיקר התפריט המצרי התבסס על ירקות, פירות קטניות ודגנים, לחם ובירה אך הוא כלל גם דגים (שהיו בשפע בנילוס) ובשר. המצרים הקדמונים היו גם אשפים בשימור ובייבוש בשר. ואיך אפשר בלי מתוק? העניים המתיקו את המאכלים שלהם בעזרת תמרים, ואילו העשירים באמצעות דבש.
הצרעת של מרים בסיפור המקראי היא בעצם עונש של נידוי מהחברה, כנראה בעקבות הדברים שאמרה על משה ועל אשתו.
בימינו, עונש חברתי של נידוי וחרם הוא מעשה שלא ייעשה. גם אם מישהו פגע במישהו אחר בחברת הילדים וכועסים עליו – יש דרכים אחרות להתמודד, ולעזור לו לחזור להיות חלק חיובי בחברה.
הסרטון מתמקד בתחושות של ילדה מנודה בכיתה.
קרדיט: מטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי
במרכז הפרק – מערכת היחסים בין משה, אחיו אהרֹן ואחותו מרים. מרים ואהרֹן דיברו נגד משה ונגד התנהלותו.
יש פרשנים הסבורים שהם דיברו על כך שמשה אסר לשאת נשים זרות, והינה הוא נושא אישה כושית. פרשנים אחרים סבורים שהם דיברו על כך שמשה עסוק כל כך בענייני ההנהגה והוא בכלל לא מקדיש זמן לאשתו, וזה לא בסדר.
ההתרחשות בין האחים היא רק חלק ממכלול אירועים שמשה מתמודד איתם במהלך הנדודים במדבר.
קרדיט: 929 סיכום שבועי: במדבר פרקים ט-יג/תנך ביחד 929, 2015
929 סיכום שבועי: במדבר פרקים ט-יג / 929 תנך ביחד, 2015
